L'État juif essai d'une solution de la question juive par Dr Theodore Herzl avec un portrait de l'auteur, hors texte deuxième édition Salonique – "מדינת היהודים – ניסיון לפתרון שאלת היהודים מאת ד"ר תאודור הרצל, עם דיוקן של המחבר (מחוץ לטקסט), הוצאת Édition du Pro-Israël סלוניקי, 1923 – מהדורה שנייה. נדיר.
על גבי הכריכה מונוגרמה מוטבעת של הבעלים TEOFILO VIVANTE. בדף שאחרי השער לצד תמונת הרצל הקדשה בצרפתית : "לידידי ואחי הבלתי נשכח, תאופילו ויבנטה מאלכסנדריה. מזכרת קטנה של ידידות מאת חברך איגון קנופור סלוניקי, כ"ו בטבת 12 בינואר 1930". בעמוד האחרון מודבקים שני בולי קק"ל – הרצל ושפירא.
מהדורה ציונית נדירה של "מדינת היהודים", בשפה הצרפתית, שנדפסה בסלוניקי בשנת 1923 ע"י הוצאת Pro-Israël. מהדורה זו יצאה לאור לאחר פנייתו של אברהם רקמתי – ציר מיוון לזאב ז'בוטינסקי בקונגרס הציוני השנים עשר בבקשה כי יפעל להעמיד לרשות הקהילות היהודיות במזרח הקרוב תרגומים הולמים לשפה המוכרת להם ביותר – צרפתית, של היצירות העיקריות בהן מופיעים עקרונות היסוד של התנועה הציונית. ז'בוטינסקי התמהמה בשל עיסוקיו הרבים, והקהילה היהודית בסלוניקי נאלצה לגשת לאתגר בכוחות עצמה. באותה העת ספרו של הרצל לא היה זמין בשום חנות ספרים בשפה הצרפתית. מועצת בית הספר אלצ'ה שביוון סיפקה את העותק היחיד המתורגם שנמצא אז במזרח התיכון בספרייה היהודית ע"ש יעקב אלצ'ה ובאמצעותו הוציא לאור המו"ל את ספרו של הרצל, שנאלץ לגשת לעבודה בכוחות עצמו ובסופו של דבר ללא תמיכה מהתנועה הציונית: "אנחנו עושים זאת בכוחות עצמנו, מטילים על עצמנו ויתורים ניכרים, ללא כל תמיכה כספית מאף ארגון" (מדברי המו"ל במבוא). המהדורה הראשונה של הספר בסלוניקי יצאה שנה קודם אף היא באותה הוצאה. היתה זו אחת היוזמות המוקדמות ביותר מחוץ לאירופה המרכזית להוציא את הרצל בצרפתית – בתוך קהילה ספרדית דומיננטית.
בספרו "מדינת היהודים" משרטט הרצל את חזונו למדינת יהודים יצרנית. הרצל מתאר כיצד הוא רואה את מדינת היהודים העתידה לקום, בפירוט רב עד כדי התייחסות לשעות העבודה שיהיו נהוגות בה. מיד עם פרסומו לראשונה בפברואר 1896 חולל הספר סערה רבתי. מרבית אנשי הציבור, יהודים ולא יהודים, ראו בו דבר הבל, ורבים ביקרוהו קשות: "שום אדם בווינה", טען הסופר שטפן צווייג, "לא הושם ללעג כהרצל". עם זאת היו גם קולות שהשכילו להבין את מה שאחרים לא הבינו – אחד הסופרים המעטים שתמכו בהרצל היה ריכרד בר-הופמן, שכתב לו: "סוף כל סוף, הנה איש הנושא את היהדות לא כמעמסה, או כאסון, מתוך קבלת־הדין, אלא כמורשה לגיטימית של תרבות עתיקה".
נדיר. בקטלוג הספריות העולמי WorldCat מופיעות שתי רשומות בלבד של מהדורה זו. האחת בספריה הלאומית בירושלים, והשנייה באוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית.
119 [1] עמ'. מצב טוב.
