תיאור מפורט של פגישת מפקד הלופטוואפה ומשרד התעופה הגרמני הרמן גרינג עם ראש ממשלת צרפת של וישי אשר שיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית פיליפ פטן בסן-פלורנטין, שהתקיימה ב-1 בדצמבר 1941 – כיצד ניסה פטן הכנוע להציג את צרפת מול גרמניה הנאצית כבת ברית שווה, והניסיון של גרינג לגייס את פטן כבן ברית כנוע למאמצי המלחמה של גרמניה. הדפסה במכונת כתיבה מזמן ההתרחשות על פי עוזרו של פטן שהיה נוכח בפגישה. נדיר.
הפגישה התקיימה בתקופה קריטית של מלחמת העולם השנייה – זמן קצר לפני ההתקפה היפנית על פרל הארבור וכניסת ארה"ב למלחמה. גרמניה חיפשה הבהרות לגבי עמדת צרפת של וישי במאבק העתידי בזירת האוקיינוס השקט ובזירה והעולמית, ובעיקר ניסתה לבחון עד כמה ניתן "לסחוט" שיתוף פעולה צבאי וכלכלי נוסף מצרפת. הפגישה אורגנה על ידי מר ברינון, משפטן ודיפלומט צרפתי. נודע כאחד הדוברים והמבצעים הבולטים של שיתוף הפעולה בין ממשלת וישי לגרמניה הנאצית. כיהן כנציג הבכיר של ממשלת וישי בפריז הכבושה, ושימש בתפקיד ממונה על קשרי צרפת-גרמניה, בתום המלחמה נתפס על ידי בעלות הברית, נשפט על פשעיו והוצא להורג על ידי כיתת יורים באפריל 1947.
מהמסמך עולה כיצד גרינג דרש לדעת את עמדת צרפת למול התפתחויות הקרבות והציע שצרפת תתרום יותר להגנה על צפון אפריקה והקולוניות. הוא העלה רעיון לרמז על רענון מערכות בצבא האוויר והצי הצרפתי. פטן סירב לרעיון מיידי של שיתוף פעולה צבאי רחב או גיוס מחדש של הצבא הצרפתי, וביקש שצרפת תמשיך לשלוט על אמצעיה באופן עצמאי. הוא התלונן על כך שגרמניה סירבה לבקשות צרפת בנושא סוריה. הדגיש שאינו מתנגד לשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית, אך דרש שיתוף פעולה "כשווים", לא ככפופים: "אני מבין ששיתוף פעולה אמיתי הוא בין שווים. אין כאן מנצח ומובס" אמר.
במהלך השיחה בין השניים, פטן מסר לגרינג מזכר בן שבעה עמודים ובו ניסח את טענותיו בנוגע: להבטחות גרמניות שהופרו, לשחרור שבויים צרפתים (1.8 מיליון שבויים, בעיקר צעירים), לדרישתו לחידוש ייצור וניידות כלכלית בצרפת, לפרופורציה הלא הוגנת של המשאבים שגרמניה לקחה מצרפת (שליש מהתוצרת החקלאית לעומת מספרי של 500,000 גרמנים מול 39 מיליון צרפתים). פטן הגיש לגרינג את המזכר פעמיים בשתי הזדמנויות שונות אך הוא סירב לקבל אותו מידיו עד שפטן פשוט הכניס את המזכר לכיסו של גרינג וזה השאירו שם. בדבריו פטן האשים את גרמניה בכך שהיא שואבת את הכלכלה הצרפתית עד חורבן. וכן הוסיף כי מעולם לא הסכים או שקל לוותר לגרמניה על אלזס-לורן או שטחים אחרים. הוא ציין בדבריו כי היטלר הבטיח שלא יהיה סיפוח טריטוריאלי, והוא מצפה שגרמניה תכבד זאת. בתגובה השיב גרינג ברברבנות האופיינית לו: "מרשל אנרי, מיהם המנצחים אתם או אנחנו?", ופטן השיב כי מעולם לא הרגיש יותר תבוסתנות כלפי גרמניה כמו ברגעים אלו של הפגישה.
זהו תיעוד נדיר לשיתוף הפעולה כמו גם למתח שנוצר בין גרמניה לבין משטר וישי – כאשר הראשונה מצפה לנאמנות מוחלטת והשנייה מנסה לשמר עצמאות מדומה. הפגישה התקיימה ימים ספורים לפני התקפת פרל הארבור (7 בדצמבר 1941), כלומר רגע לפני שגרמניה עומדת להכריז מלחמה על ארה"ב והוא מעיד על ניסיון גרמני לבחון את מידת המחויבות של צרפת של וישי למאמץ המלחמתי – בעיקר בהקשר של צפון אפריקה והקולוניות.
לאחר תבוסת צרפת ב-1940, מרשל פטן הקים את משטר וישי ונבחר להנהיג את המדינה תחת שלטון גרמניה הנאצית. הוא אימץ מדיניות של "שיתוף פעולה" עם הכובש, בטענה שזו הדרך היחידה להציל את עצמאות צרפת באופן חלקי, לשמור על הסדר, ולהגן על האוכלוסייה. בפועל, פטן נכנע שוב ושוב ללחצים גרמניים – הסכים לחקיקה אנטישמית, לרדיפת היהודים, ולשיעבוד כלכלי של צרפת לגרמנים. פטן הציג את עצמו כמגֵן העם, אך בפועל וויתר מרצון על ערכי רפובליקה, ריבונות וחירות, תוך קבלה פסיבית של תנאי הכיבוש – מה שהפך את שלטונו לסמל של תבוסתנות מוסרית ולאומית.
[3] דף. הדפסה במכונת כתיבה. מצב טוב מאד.
