Industrial Mobilization and Design and Development of Aircraft in Nazi Germany Testimony of Albert Speer nazi minister of armaments and war production – גיוס תעשייתי ותכנון ופיתוח של מטוסים בגרמניה הנאצית עדותו של אלברט שפר, שר החימוש והייצור הצבאי הנאצי. הוצאת ה־Aircraft Industries Association. וושינגטון, 1945 – מהדורה ראשונה.
דו״ח מודיעין רשמי מטעם משרד הממשל הצבאי של גרמניה (ארה״ב), משרד מנהל המודיעין: חקירת אלברט שפר וחברי משרד הרייך לשעבר לחימוש וייצור מלחמה, הכולל את תשובותיו של אלברט שפר לשאלותיהם של חוקרי ה AAF. החלק המרכזי בחקירתו של שפר עסק באחריותו הישירה כמי שעמד בראש מנגנון עבודות הכפייה ליצור תחמושת גרמנית בזמן המלחמה. שפר השיב שבמשך כל שנות המלחמה הוא התנגד למעשה למדיניות הכפייה של אדולף היטלר וראה אותה כלא מועילה בשטח, הוא הצביע על נאום שנשא באסן בו הוא התנגד באופן גלוי להעסקה של עובדים בכפייה. עוד בתשובותיו הוא חושף כי מנהיגי גרמניה הנאצית כמו היטלר וגרינג דאגו להציב סביבם דוקא אנשים שאינם יעילים במיוחד כדי לזכות לעצמם בחופש קבלת החלטות טוטלית: ״זו הסיבה שאותם סגני פיקוד כמו עוזרו של גרינג הם בדרך כלל אישים חסרי משמעות״ אמר. הוא נשאל אודות גרינג: ״שאלה 11ג: גרינג נותן רושם של אדם עם רעיונות?״ והשיב: ״שפר: הוא אינטליגנטי, יש לו מבול של רעיונות ערמומיים ותפיסה ניכרת, אך חסרה לו הקשיחות הדרושה כדי ליישם אותם. חלק מרעיונותיו כה גרועים עד שהם גוברים על האינטליגנציה שלו. הוא מתחייב יותר מדי. רעיונותיו היו בו זמנית הסכנה שלו, משום שלא היה ריאליסט מספיק״. בחלק הנספחים מובאים קטעים מתזכירים שהגיש שפר לאדולף היטלר, וכן קטעים מנאומיו המחזקים או מחלישים את הטענות שטען בחקירתו. עוד בחקירתו אמר שפר כי הוא קנא ברוסיה ובארה״ב בשל העובדה שנסיבות המלחמה הביאו אותם לרמה גבוהה של אילתור מבחינת יצור הנשק ביחס לגרמניה הנאצית, וכי הם הצליחו לגייס את כוחותיהם המזויינים הרבה יותר מהר מגרמניה: ״היו לנו בגרמניה מנהיגים כלכליים שהיו זרים לתעשייה ולכן היו אחראים ליצור נמוך מדי בהתחשב בפוטנציאל הקיים״. כמו״כ הוא חושף כי מורל העם הגרמני היה נמוך מאד בהשוואה למורל שהיה במלחמת העולם הראשונה, אפילו כאשר צבא גרמניה נחל הצלחות בחזיתות שונות: ״האירועים המשמחים, כמו מעשיהם הגדולים של מנהיגי הצבא, מפקדי הצוללות או הטייסים, לא הולידו חגיגות מהסוג שהכרנו במלחמה האחרונה…״. עדותו של שפר משמשת כאן כמידע ממקור ראשון על ריכוז הייצור, תכנון הקווים, ארגון כוח האדם, חלוקת משאבים בין חילות, והשפעת הצרכים האסטרטגיים של הרייך בתעשיית החימוש.
אלברט שפר [1905-1981] אדריכל גרמני ופושע מלחמה נאצי, חבר צמרת המשטר הנאצי בגרמניה בימי אדולף היטלר. שפר שימש כאדריכל האישי של אדולף היטלר, ובין השניים התפתחה ידידות. ב-1942 מונה לשר החימוש בממשלתו של היטלר, ובתפקידו זה דאג לספק חימוש לוורמאכט השוקע, בתנאים קשים ביותר, תחת הפצצות אוויריות בלתי פוסקות של בעלות הברית, תוך הישענות על מנגנון אדיר של עובדי כפייה. במשפטי נירנברג הוגש כתב אישום נגד שפר, על חלקו בפשעי המשטר הנאצי כנגד האנושות, ובמיוחד על חלקו בניצול עבודת הכפייה. שפר טען כי לא היה מעורב בארגון עבודת הכפייה, והטיל את האחריות לכך על חברו לקבינט, פריץ זאוקל. במהלך המשפט הודה שפר שיש לו אשמה מסויימת כחבר בקבינט של היטלר, אך טען שלא ידע על מעשי ההשמדה ההמוניים, לרבות השואה והשמדת היהודים, ולא היה אחראי לתנאים בהם היו מועסקים עובדי הכפייה. החברות במנגנון הנאצי דרשה ציות עיוור, ובזה הודה שפר באשמה. עמדה זו הביאה לכך ששפר התחמק מעונש המוות, ונידון לעשרים שנות מאסר, שאותן ריצה עד תומן בכלא שפנדאו. פריץ זאוקל, שעליו הטיל שפר את האחריות לתנאים בהם הועסקו עובדי הכפייה, נידון למוות והוצא להורג.
57 עמ׳. עותק ספרייה לשעבר. מצב טוב מאד.
