תעודת הזהות של הייתה שחקנית התיאטרון וממייסדיי "תיאטרון הבימה" חנה רובינא, וכן מכתב מעניין בכתב ידה לראש עיריית ירושלים על גבי הזמנה להנחת אבן הפינה לבנין תיאטרון ירושלים.
תעודת הזהות של רובינא עם מילוי הפרטים בכתב ידה וחתימתה ותמונת הפספורט שלה – הונפקה בתל אביב.
מכתב נרגש שכתבה רובינא לראש עיריית ירושלים מרדכי איש שלום בגב הזמנה לאירוע הנחת אבן הפינה לבנין תיאטרון ירושלים – אוקטובר 1964: "הכונו הכונו להבימה בירושלים, התקדשו הטהרו להבימה בירושלים…", כך שרנו אנחנו קמץ ראשוני הבימה לפני למעלה מ 40 שנה בנכר. וירושלים היתה חלום רחוק. ואני אהבתי את העיר משחר ילדותי מספסל בית הספר בעיירתי ולא האמנתי, כי אמנם יגיע יום שאני אראנה. לא אשכח הלמות לבי בעלותי ראשונה ירושלימה, את הצגת "היהודי הנצחי" על הבמה הפרימיטיבית. והנה ירית אבן הפנה לבנין תיאטרון ירושלים. צר לי שלא אוכל להיות נוכחת בחג זה, אני תפילה שהבית יקום לתפארת העיר והארץ כולה". (המכתב אינו חתום).
חנה רובינא [1888-1980] שחקנית תיאטרון ישראלית, מהדמויות המרכזיות והאיקוניות בתולדות הבמה העברית. ילידת מינסק (בלארוס של היום), הצטרפה בראשית דרכה ללהקת "הבימה" במוסקבה שהיתה למעשה התיאטרון העברי הראשון בעולם, והייתה בין מקימיו. בשנת 1928 עלתה עם הלהקה לארץ ישראל והייתה לאחת מאבני היסוד של התיאטרון העברי בארץ. תפקידה המפורסם ביותר היה לאה במחזה "הדיבוק" של ש. אנ-סקי, שבו גילמה בעוצמה דרמטית את הנערה אחוזת הרוח — תפקיד שהפך אותה לאגדה עוד בחייה. רובינא נודעה בכינויה "האם של התיאטרון העברי", וסגנון משחקה הפאתטי והפיוטי עיצב את השפה הבימתית של התיאטרון הארץ־ישראלי לדורות.
בלאי בתעודת הזהות. מצב כללי טוב.
