תצלום של אסירים יהודים יוצאים לעבודה במחנה ברנדונק. מתואר מאחור בצרפתית: "es prisonniers juifs communistes sont soumis aux travaux forcés à Brandonk" – "אסירים יהודים קומוניסטים יוצאים לעבודת כפייה בברנדונק", ינואר 1941.
בזמן הכיבוש הגרמני בבלגיה במלחמת העולם השנייה שמש ברנדונק כמחנה מעצר, שבו נכלאו גם יהודים מקהילת בלגיה. ב-20 בספטמבר 1940 הגיעו האסירים הראשונים למבצר. בשנה הראשונה לקיום המחנה היו היהודים כמחצית אוכלוסיית האסירים בו. הם הוחזקו בו בהפרדה מן האסירים האחרים. בין השאר נכלאו במבצר הרב שלמה אולמן, הרב הראשי לקהילת יהודי בלגיה, וראשי איגוד יהודי בלגיה. האסירים שהו במבצר בממוצע כשלושה חודשים לפני שנשלחו למחנות ריכוז בגרמניה, אוסטריה ופולין. האסירים סבלו מתנאי חיים קשים, הרעבה, מניעת טיפול רפואי ויחס אכזרי מצד סגל המחנה, והם הועבדו בעבודות כפייה; הגרמנים גם קיימו במבצר חקירות, עינויים והוצאות להורג בתלייה. במחנה נחקרו אסירים 'פוליטים' שונים תחת עינויים קשים. בחודש אוגוסט 1944, עם התקרבות צבאות בעלות הברית לבלגיה, החלו הגרמנים בפינוי מבצר ברנדונק. באותם חודשים רבו ההוצאות להורג במחנה ביריה, בתליה, ובשאר דרכים. אסירים רבים הוצאו להורג מיד בהגיעם למחנה עוד בטרם ניתנו להם בגדי אסיר כפי שניתן להבחין בתצלום שלפנינו. במקביל פינו הגרמנים את המבצר והעבירו את יתרת האסירים שהיו בו למחנה מכלן או למחנות בהולנד, בגרמניה ובפולין. המפקד הגרמני הראשון של המבצר, פיליפ שמיט, הועמד לדין בבלגיה ב-1949, הורשע, נדון למוות והוצא להורג ב-1950.
13×9. מחולק מאחור לשימוש כגלויה. מצב טוב.
