שרידים לא ידועים מגלות רומניה בשנות השואה – תצלומים, גלויות אשר נשלחו ממחנה עבודה, וכתבי התמנות של רבי דב יחיאל למנהיג קהילות ברוטשיווא וברקו – תיעוד נדיר משנות התופת במחנה העבודה יאשי ברומניה. 1942.
ארבעה תצלומי פספורט (אחד כפול) של רבי דב יחיאל. בשניים מהם הוא נראה מגולח וללא כיפה לאחר שנתפס לעבודות כפייה במחנה עבודה ביאשי – רומניה, 1942.
שלוש גלויות שכתב רבי דב יחיאל בחודש יוני 1942 בעת ששהה במחנה עבודה ב־Iași (יאשי) שברומניה. הגלויות נשלחו לאחייניתו ששהתה באותה העת ב־Bersad (ברשד) שב־Transnistria – טרנסניסטריה (היום באוקראינה), אזור הגירוש הרומני שבו רוכזו יהודים מבסרביה, בוקובינה ואזורים נוספים. בגלויות הוא מתנצל על עיכובים, מסביר שלא תמיד יש אפשרות לכתוב, מדגיש שוב ושוב “אל תדאגי”, ומבקש לשמור על קשר. הוא מתעניין לגבי גורלם של קרובי משפחה נוספים, מוסר דרישות שלום, ומנסה לשדר יציבות – אף שמבין היטב את חומרת המצב. באחת הגלויות הוא כותב שהוא לא קיבל את מכתבה הקודם ומבקש שתכתוב שוב, ומציין שבן משפחה בשם דוד נמצא באותו מחנה. שלש הגלויות עברו דרך הצנזורה הצבאית הרומנית.
שני כתבי הסמכה לרבנות: כתב ההתמנות המקורי בכתב יד בעת שנעשה לרבה של ברוטשיווא לפני המלחמה בתרצ״ט (1939). עברית. וכן כתב התמנות המקורי בכתב יד בעת שנעשה למו״צ בקהילה היהודית של ברקו (Bercu), יישוב במחוז סורוקה (Județul Soroca) שבחבל בסרביה, אשר היה חלק מרומניה בין שתי מלחמות העולם. רומנית. כפי הידוע רבי דב יחיאל הוסמך לרבנות גם על ידי ה״דמשק אליעזר״ מויזניץ׳ וכן על ידי אחיו רבי מנחם מנדל מוישויא באותה העת (תרצ״ט).
עשרה תצלומים מוקדמים של בני הקהילה היהודית באראד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בהם נראה רבי דב יחיאל עצמו באירועים ציבוריים שונים, וכן צעירי הקהילה, ועוד.
תפישתו של רבי דב יחיאל בידי משולחי הנאצים ושנותיו במחנה העבודה ביאשי לא תועדו מעולם. ההסמכה לרבנות הקהילה ברומניה נעשתה כאמור סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה, וזמן קצר אחר כך יהודי הקהילה גורשו ונלקחו למחנות עבודה. התצלומים בהם נראה רבי דב יחיאל בקרב בני קהילתו הינם נדירים ביותר, שכן הינם התיעוד היחיד הידוע לנו על חיי הקהילה לפני בואם של הנאצים והשמדות. רבי דב שרד את שנות התופת, עלה ארצה וכיהן כרב ומחנך בעיר צפת בשנים שלאחר המלחמה.
מחנה העבודה ב־יאשי היה חלק ממערך מחנות עבודה, ריכוז וגירוש שהפעיל המשטר הרומני בשנים 1941–1944 נגד יהודי מולדובה ובסרביה, בעקבות הצטרפות רומניה למלחמה לצד גרמניה הנאצית. לאחר פוגרום יאשי ביוני 1941 רוכזו אלפי יהודים לעבודות כפייה בתנאים קשים במיוחד: חפירות, סלילת דרכים, ניקוי הריסות ושירותים צבאיים ללא שכר, תחת פיקוח צבאי, אלימות, רעב ומחלות. מחנה יאשי שימש גם תחנת מעבר לגירושים מזרחה, בעיקר לטרנסניסטריה, ושיעורי התמותה בו ובסביבותיו היו גבוהים מאד.
קרעים קלים בכתבי המינוי. מצב כללי טוב.
