LETTRE OUVERTE aux participant du Congrès des Anatomistes! MM. LES PROFESSEURS ! ETUDIANTS! – ״מכתב פתוח למשתתפי קונגרס האנטומיסטים! פרופסורים! סטודנטים!״ צרפתית. כרזה ובה כתב אישום חמור מטעם ״סטודנטים יהודים בעל לאום פולני – האוניברסיטה החפשית של בריסל״ בבלגיה, אשר הופנה לסטודנטים ולפרופסורים אשר השתתפו בכנס האנטומיסטים במטרה להציג בפניהם את גזרות האנטישמיות הממוסדת באוניברסיטאות פולין. בריסל, שנות ה-30. נדיר ביותר.
הכרוז מתאר את ההדרה השיטתית של היהודים באוניברסיטאות פולין: ״המורים! התלמידים! האם ידעת שבאוניברסיטאות פולניות, בפקולטות לרפואה, רוקחות, רפואת שיניים, פוליטניקה וכו', מיושם רשמית "נומרוס קלאוזוס" ליהודים בעלי אזרחות פולנית, בדיוק כמו באוניברסיטאות של היטלר? האם ידעת שבכל שנה מאות בוגרי תיכון יהודים, המתמודדים עם אוניברסיטאות שלא רוצות אותם, נאלצים לוותר על הלימודים שהם נלהבים מהם או לנסוע לחו"ל כדי ללמוד בהם… האם ידעת שעם שובם למדינות בהן הם אזרחים חוקיים, הם עומדים בפני שנתיים עד שלוש של עבודה קשה עקב הקשיים העצומים הכרוכים בלגליזציה של תעודותיהם הזרות?… האם ידעת שתומך האנטישמיות בפולין הוא היוזם של כל הפוגרומים וההפרות האנטישמיות באוניברסיטת ורשה? האם ידעת שהסיסמה שפרופסור לוט נותן בכל שנה לפקולטה לרפואה בוורשה היא: "אין גופן של נוצריות לסטודנטים יהודים, האם ידעת שלפני מספר שנים הוא הסכים בקלות להתעללות ולגירוש התלמידים היהודים שלמד בהם מכיתתו, ולבסוף יעץ לתלמידיו לזרוק את מעילי חבריהם לכיתה היהודים מהחלון לחצר, דבר שבוצע? האם ידעת שפרופסור לוט, בכנס של רופאים פולנים בצ'חוצ'ינק (עיירה בפולין), ביקש לבודד רופאים שאינם ארים מאחרים בחדר?… זו הסיבה שסטודנטים פולנים ב-ULB פונים לקונגרס ומבקשים ממנו לאשר הצעה הדורשת את ביטול הנומרוס קלאוזוס ואת השבת הזכות לאשר תעודות זרות באוניברסיטאות פולניות…
תיפסק האנטישמיות!
תחי חקירה חינם!
תחי האוניברסיטה החופשית של בריסל!״
בשנות השלושים הפכו אוניברסיטאות פולין לאחת הזירות המרכזיות של אנטישמיות ממוסדת באירופה שבין המלחמות, עם החלת מדיניות numerus clausus שהגבילה באופן רשמי ולא־רשמי את מספר הסטודנטים היהודים, ובעיקר בפקולטות לרפואה, רוקחות, רפואת שיניים והנדסה. לצד ההגבלות המספריות התפתחו תופעות קיצוניות של הדרה פיזית וחברתית: הנהגת “ספסלי גטו” לסטודנטים יהודים, הפרדה באולמות הרצאה, שלילת גישה לגופות לניתוח בפקולטות לרפואה, אלימות יומיומית, השפלות פומביות ולעיתים גיבוי גלוי או שבשתיקה מצד הנהלות אקדמיות ופרופסורים בכירים. מדיניות זו לא הייתה חריגה מקומית אלא חלק מתהליך רדיקליזציה לאומני רחב, שבמסגרתו הוצגו היהודים כיסוד זר המאיים על “האופי הלאומי” של ההשכלה הגבוהה. המציאות הזו הגיעה לידיעת קהילות של סטודנטים יהודים פולנים ששהו במערב אירופה, ובפרט בבלגיה, רבים מהם פליטים אקדמיים שנאלצו לעזוב את פולין בשל החסימות והאלימות. בתגובה הם פעלו בזירה הציבורית והאינטלקטואלית הבינלאומית: פרסמו מכתבים פתוחים וכרזות, פנו לכנסים מדעיים בינלאומיים, ניסו לרתום את סמכותם המוסרית של אנשי מדע ואוניברסיטאות חופשיות, ובראשן אוניברסיטת בריסל, כדי לחשוף את המתרחש, לערער על הלגיטימיות של האפליה, ולדרוש ביטול ה־numerus clausus והשבת עקרונות החירות האקדמית. פעולות אלו לא הצליחו לעצור את התהליך בפולין, אך הן עדות מוקדמת ונדירה למאבק היהודי שהתנהל כל העת נגד האנטישמיות באקדמיות ולהבנה היהודית בזמן אמת שהדרה מן האוניברסיטה היא שלב קריטי במנגנון רחב יותר של נישול והוצאה מהחברה.
נדיר ביותר. לא מצאנו כרזה זו בשום רשומה ביבליוגרפית שהיא.
[1] דף. 26×19 ס״מ. חלק מהשורות הודגשו בעיפרון. מצב טוב מאד.
