״לנו הארץ הזאת!״ – גיליון מיוחד של עיתון ״הבקר״ תגובה נזעמת על פרסום ״הספר הלבן השלישי״ אשר הגביל משמעותית את העלייה היהודית לארץ ישראל וכן הטיל על הישוב העברי הגבלה על רכישת קרקעות בארץ ישראל. 18 במאי 1939.
בעמוד השער לצד תמונתו של הלורד בלפור מופיע תצלום פוטו מונטאז׳ גדול המתאר את ההתיישבות היהודית, פסל תל חי, תיאודור הרצל והשיבה לארץ ישראל. מימין למטה ציטוט מדבריו של אלברט הול מתוך נאום שנשא ביולי 1920: ״רואה אני מראש כיצד עתידים היהודים לפתח בכשרונותיהם את הארץ הקטנה הזאת, ולפתור את השאלה של רוב יהודי גדול…״. בעמודי הפנים תחת הכותרת: ״נתפרסם הספר הלבן על כוונות החיסול של תקוות ישראל לתקומה בארצו״ מופיעה כתבה נרחבת המפרטת את הגזירות החדשות שהוטלו על העם היהודי – הממשלה (הבריטית) מצהירה ברורות אין זה חלק ממדיניותה להפוך את ארץ ישראל למדינה יהודית. אנגליה אומרת להקים בארץ מדינה פלשתינאית עצמאית תוך עשר שנים. העלייה תוגבל למקסימום של 75,000 ותופסק לאחר 5 שנים. מכירת הקרקעות תוגבל או תאסר. המלחמה במעפילים תוחמר…״. בתגובה מופיעה כאן הכרזה על יום שבתון כללי ביום שלמחרת.
היום בו פורסם הגיליון שלפנינו סימן את המעבר מחילוקי דעות פוליטיים למאבק אקטיבי וגלוי מול השלטון הבריטי. יום קודם לכן, ב-17 במאי, פרסמה ממשלת בריטניה את "הספר הלבן השלישי" (ספר המעילה), שהגביל בצורה דרסטית את העלייה היהודית ואת רכישת הקרקעות, ובכך גזר למעשה גזר דין מוות על תקוות הבית הלאומי. בתגובה, ב-18 במאי, שטף גל של מחאה חסרת תקדים את כל רחבי הארץ; הערים העבריות הושבתו לחלוטין, ועשרות אלפי יהודים יצאו לרחובות בהפגנות זעם תחת הסיסמה "לא נכנע". בירושלים ובחיפה התפתחו ההפגנות לעימותים פיזיים קשים עם המשטרה הבריטית, שבמהלכם נפצעו עשרות מפגינים ושוטר בריטי אחד נהרג, אירוע שהחריף את המתיחות הביטחונית לרמת שיא. יום זה נחשב לנקודת המפנה שבה החלה "הציונות הלוחמת" להוביל מהלכים מעשיים אמיצים שהובילו להקמת מפעל ההעפלה (עלייה ב') ולהגברת הפעילות המחתרתית, ובכך סללה את הדרך לסיום המנדט ולמאבק עד לעצמאות.
8 עמודים. גיליון שלם. קרעים לאורך סימני הקיפול. נייר שברירי. מצב בינוני – גרוע.
