L'EROE DI OSWIECIM POLONIA 1941 - "גיבור אושוויץ פולין 1941" - פרסום נדיר על חייו ורציחתו באושוויץ של האב מקסימיליאן קולבה כאשר התנדב להיענש ולגווע ברעב במקומו של אסיר אחר. הוצאת POSTULAZIONE GENERALE DELL'ORDINE DEI FRATI MINORI CONVENTUALI רומא, 1947. מלווה בתצלומים. איטלקית.
פרסום חשוב המבוסס על עדויות וזיכרונות של אחים מהפרובינציה הפולנית על שהותו של האב Massimiliano Kolbe במחנה אושוויץ ועל מותו במחנה בשלב המוקדם להפעלתו כאשר הגיש את עצמו למוות במקום אסיר אחר. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, קולבה היה אחד מהנזירים הבודדים שנותרו במנזר, שם ארגן בית חולים זמני. הוא סיפק מחסה לפליטים מפולין הגדולה לרבות ל 2,000 יהודים שהסתיר מרדיפות גרמניה במנזר ניפוקלאנוב. ב-17 בפברואר 1941 נסגר המנזר בפקודת השלטונות הגרמניים. באותו יום נעצרו קולבה וארבעה אחרים על ידי הגסטפו ונכלאו בכלא פאוויאק. ב-28 במאי הוא הועבר לאושוויץ בטרנספורט בו הובלו 400 אסירים פוליטיים מוורשה, בתוכם היו עמו 14 אנשי דת, בהגיעו לאושוויץ קיבל את המספר 16670. בהגיעה לאושוויץ הקבוצה הוצמדה לקבוצת יהודים, שעברה עינויים קשים כבר בימים הראשונים במחנה. הוא הוכנס לבלוק 17 ומפקד המחנה פריטש הורה להתעלל בו באופן ממוקד בשל העמדה הדתית שתפס. הוטלה עליו עבודת כפייה של בניית חומה סביב הקרימטוריום, כאשר הונחה על כתפיו משקולת גדולה פי שלוש מזו של שאר האסירים העובדים. במחנה קולבה התפרסם בין האסירים בנכונותו לעזור לאחרים. בשעת חלוקת האוכל נהג להתייצב בסוף התור, כך שפעמים רבות נותר ללא מזון. את מעט האוכל שקיבל היה לרוב חולק עם חבריו לצריף, ובשעות המנוחה המעטות היה מסתובב בין האסירים, ושואל כיצד הוא יכול לסייע להם.
בעקבות ניסיון בריחה של אחד האסירים (שמאוחר יותר נמצא טבוע בשירותי המחנה), ערך מפקד הבונקר, קצין האס אס האופטשטורמפיהרר קארל פריטש (Fritzsch) מסדר של כל חבריו של האסיר לצריף ובחר כעשרה מהם באקראי למיתה ברעב, למען יראו וייראו. אחד האסירים שנבחרו, פראנצישק גאיובינצ'ק, פרץ בבכי וקונן על אשתו וילדיו, שלא יזכה עוד לראותם. קולבה צעד מיד קדימה וביקש להחליף את גאיובינצ'ק ולמות במקומו. להפתעת האסירים, נעתר פריטש לבקשה ושלח את קולבה יחד עם תשעת האסירים האחרים לתא 18 במרתף בלוק 11 הנודע לשמצה, שם הם גוועו לאיטם ברעב. אסירים שהיו עוברים ליד התא בו נכלאו מעידים כי היו יכולים לשמוע את האסירים מתפללים ומזמרים המנונים נוצריים כמיטב יכולתם, בהשראת הכומר קולבה. לאחר שבועיים בתא באושוויץ, נותרו רק ארבעה אסירים בחיים, בהם קולבה. כיוון שהיה צורך בתא שבו נכלאו, קיבל כל אחד מהם זריקה קטלנית של פנול. קולבה הרים את זרועו השמאלית וחיכה בשלווה לזריקה הקטלנית (זהו האיור המחריד שנבחר לשמש לכריכת הספר). זמן מותו המדויק של הכומר קולבה, לפי הרישומים באושוויץ, הוא ב-14 באוגוסט 1941, בשעה 12:30 בצהריים. גופתו נשרפה ב 15 באוגוסט בקרמטוריום.
ב-10 באוקטובר 1982, האפיפיור יוחנן פאולוס השני הכריז על קולבה כקדוש.
נדיר ביותר. איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי world cat.
XV, 285 עמ'. עותק מושלם עם מעטפת הנייר המקורית המאוירת המתארת את מקסימיליאן קולבה בבונקר מגיש את זרועו לקבל את זריקת המוות. חלק מהדפים לא נחתכו בדפוס בחלקם העליון. מצב טוב מאד.
