הגדה לא מסורתית עם איורים חלקם צבועים ידנית, משוכפלת בסטנסיל - המושבה רחובות, קבוצת "חרות", תרצ"ו 1936. לצד שירי אביב, וקטעים מההגדה המסורתית מופיעים קטעים ארוכים המתארים את המאבק היהודי בבניית ארץ ישראל כאשר כל העליות לארץ ישראל בעת החדשה מתוארות לפרטים בלשון מקראית ברוח חלוצית, החל מהעלייה הראשונה ועד העלייה החמישית בה הרחיבו חברי קבוצת "חרות" מיוצאי אשכנז את המושבה רחובות בזמן הגזירה על הקרקעות בשנות השלושים. הגדה נדירה ביותר.
ההגדה פותחת בהבאת העומר "ראינו עמלנו כעמל הנמלים...", שירי אביב, שיר דן דין, קטעים מההגדה המסורתית - מה נשתנה, עבדים היינו, בצאת ישראל ממצרים, ויהי בשלח פרעה, מעשה ברבי אלעזר, סעודה וכו'.
החלק המעניין בהגדה כולל כמה קטעים מקוריים ארוכים המתארים את קוממיות ישראל בארץ ישראל החל מעליית בבל הראשונה בזמן סוף בית ראשון, והמשך בעליה הראשונה לארץ ישראל בעת החדשה בסוף המאה ה־19. הפרק המיוחד פותח בכותרת "יציאת בבל" בו מופיע קטע בלשון מקראית המתאר את השיבה הראשונה של העם היהודי לארץ ישראל מבבל: "לכו ונבנה את חומת ירושלים", עם איור של חרב וכלי עבודה. לאחר מכן הפתיח לפרק "חמשת העליות" נפתח בציטוט ארוך מדבריו של רבי אברהם מקאליש שפרסם בשנת תקל"ז (1776) "מודעה רבה" על האתגרים הנכונים ליהודי העולה לארץ ישראל: "לכל שואל ומבקש לשכון כבוד בארץ הקדושה מודעה רבה... כמה הפוכים וגלגולים יחלפו על כל אחד מבאי הארץ עד שהוא קובע את עצמו בה. לא יום ולא יומיים, לא חודש ולא שנה כי אם ברבות השנים עד שיעברו ימי הקליטה והיה נקלט בחיי הארץ...". זהו למעשה הפתיח ל"חמש העליות" לארץ ישראל. כאשר כל פרק מופיע תחת הכותרת "העליה הראשונה", "העליה השניה" וכו' ומתאר את תחושות החלוציות ואת הלך הרוח שלוו את העולים בכל אחת מהעליות. כך למשל בעליה הראשונה מופיע המשפט: "צאו מעולם ההגיון והדבור אל עולם הפעולה, צאו אל עולם העשיה" המתעד את התחושות של העולים הראשונים שקראו תיגר על הגלות והחליטו לנקוט בפעולה ולעלות לארץ ישראל ולבנותה. בפרק "העליה השניה" מתוארת תחושת היחידים אשר עלו לארץ אותם אשר היו "סוג חדש בקרב בני ישראל" אשר קראו לאחיהם להצטרף עמהם לעליה ולבנית הארץ. "העליה השלישית" מתארת את יוזמת העולים להשלים את בנין הארץ אשר החלו קודמיהם: "אנו נסול את הכבישים, נחצב צור לאבני גיר! הידד יענו הפטישים בשירנו השיר". ב"עליה הרביעית" מתוארת שמחתם של העובדים העבריים בארץ ישראל דבקותם בבנין הארץ כיצד, וחגיגת הישגיהם: "עיר צוהלת במקהלת שיר המלט לנו שרה".
הפרק המפורט ביותר הינו הפרק המתעד את "העליה החמישית". זהו למעשה הפרק העוסק באופן ישיר בקורות כותב ההגדה. בפרק מתוארים באריכות הימים הקשים בארץ ישראל של ראשית שנות ה־30 - גזירות הבריטים על העלייה העברית לארץ, ועצירת העבודה, ולעומת זאת חזונם של אנשי המושבה רחובות שלמרות הכל אספו עצמם להתנגד לגזירות ולהמשיך בבניית ארץ ישראל.
פרק זה פותח במלים: "והימים היו ימי יאוש בארץ", ומתואר בו כיצד "חדל הבטחון בארץ ישראל להמון בית ישראל", שערי הארץ סגורים, העליה לארץ נעצרה, רכישת קרקעות נעצרה בשל "חוק הקרקעות" הבריטי: "וגזרה יצאה מלפני השליט: "קרקע לא תנתן לקבוצה למען ימעדו קרסוליה". בתגובה קמו "קמץ קטן באחת הקבוצות בארץ מעולי גולת ליטא אשר ברחובות", ומתואר באריכות כיצד הפריחו את השממה באזור מלא חולות בסיוע של קבוצה שהגיעה מחדרה אשר: "באו ונפר את מזמת השליט ונאחז בה בצפרנים... כי דבר מסורת הוא בידי פועלים בארץ. קרקע העם כי לא תנתן להם וכבשוה בזכות עמלם ומסירות נפשם. וכאשר אמרו כן היה". מתואר כיצד חנכו את הקרקע במדורה גדולה שהדליקו בחג הפסח לכבוד חנוכת הקרקע, וכיצד קיבלו את קבוצת הכשרה שהיתה בדרכה לארץ ישראל מ"כפרי הגוים באשכנז", אשר הגיעו ארצה והקימו את קבוצת "חרות", הם אלו שבאו "ופתחו את שערי העליה החמישית עם עלית "חרות", ונתבהר גם לשליט מאז: "בתותחים כבדים לא יורידוכם מפה", וכך למעשה נפרצה הדרך להמשך המפעל הציוני של בניית ישובי הארץ.
בעמוד האחרון מופיע שיר "לא נותקה השלשלת" סביבו איור גדול של המתחיל במשה ולוחות הברית וממשיך לעולים יהודים בלבושם המסורתי מארצות שונות לצד חלוצים, החוגגים במעגל הורה, את רצף הדורות של העם היהודי וחזונו.
המקום בו הודפסה ההגדה לא מצויין על גבי הכריכה. אך על פי הנכתב בפרק אודות העליה החמישית: "והד הגיע לקבוצה קרקע לקרן האומה ברחובות!", ובהמשך: "אלו הם אנשי קבוץ "חרות" אשר חשו ראשונים בבשרם ובדמם את הגורל הצפוי... וככה הוחג הסדר הראשון כאן על פני האדמה" - את ההגדה חיברו חברי קבוצת חרות אשר הפריחו שממות המושבה רחובות.
הגדה נדירה ביותר. איננה מופיעה בספריה הלאומית ואיננה מופיעה ברשימת שטיינר להגדות קיבוציות. לא ראינו עוד עותק של הגדה זו.
[21] עמ'. 26x21 ס"מ. כריכה רכה. כתמים בשער ובדף שאחריו. לאורך כל דפי ההגדה הפינה השמאלית העליונה חתוכה ללא פגיעה בטקסט ובאיורים. קילופי צבע בסרט הסגול המשמש כשדרה. קרעים קלים בדף השער משוקמים בהדבקות נייר בצדו הפנימי. מצב כללי טוב.
