Jews Under Hitlerism "יהודים תחת היטלריזם" מאת Bishop Stephanos - תיעוד נדיר של כומר אמריקאי ששב לאירופה הכבושה בשנת 1938 על מנת לתעד את רדיפות היהודים. הוצאת The American Greek Orth. Cath. Church Missionary Diocese, ניו יורק 1943 - מהדורה ראשונה.
"זה סיפור אמיתי, קרא אותו! עברו כשלוש שנים וחצי מאז שחזרתי מאירופה לארצי, ארצות הברית. הייתי עד ראייה לסבלם של מאות מאחיי היהודים, שאסונם היה להתגורר באותן מדינות אירופה שבהן משתולל הנאציזם של היטלר. בגרמניה, אוסטריה, צ'כוסלובקיה והונגריה, אספתי מידע רב על רדיפת היהודים: עובדות ממשיות, שלמאות מהן הייתי עד ראייה, ורבים אחרים, שאומתו על ידי, שלמדתי ממקורות בלתי ניתנים לערעור. שלוש וחצי שנים שתקתי, אבל עכשיו, כשכמעט כל העולם הורעל על ידי ההיטלריזם ומקביליו, כשכל אומות אירופה נרמסו והוכפפו על ידי היטלר ובעלי בריתו הידועים לשמצה... אז אני לא יכול, אסור לשתוק יותר. זו הופכת להיות חובתי הקדושה להשמיע את העוולות והשמצות החמורות שהבחנתי בהן במסעותיי באירופה, כאזהרה לכל האמריקנים... ומכיוון שאני לא יהודי, האויב שלנו לא יכול לטעון שהספר הזה, הסיפור שלי, צבוע בדעות קדומות של אינטרס אישי. לא, אחים שלי, אף טיפת דם יהודי לא זורמת בעורקי. הצדק, והצדק לבדו מנחה את עטי. אני ...לא מסובסד על ידי איש, וללא אינטרסים אנוכיים...". (דברי סטפנוס במבוא).
תיעוד נדיר מאת כומר אמריקאי ששב לאוסטריה ארץ מולדתו בשנת 1938 על מנת לבחון מקרוב את סבלם של היהודים ולבדוק עד כמה השמועות על התעללות, רדיפה, ורצח שמבצעים הנאצים ביהודים נכונות. במשך שלוש שנים ביקר סטפנוס באוסטריה (ממנה גורש על ידי הגסטפו) סלובקיה, צ'כוסלובקיה וגרמניה וסקר את מצבם המידרדר של היהודים בכל מקום - והוא אכן היה עד לאינספור אירועים מחרידים על נידויים החברתי של היהודים, ההוצאה לפועל של חוקי נירנברג נגד יהודים, ההעברה הכפויה של יהודים לגטאות, שריפת בתי הכנסת, תנאי החיים המחרידים בגטו, והגירושים למחנות הריכוז. סטפנוס היה חבר בוועדה שהוקמה על ידי רבי יוסף ק-ן (הוא לא מציין את שם משפחתו המלא כדי להבטיח את בטחונו בעיצומה של המלחמה) מהוסט, הועדה עסקה בסיוע ליהודים לעזוב את צ'כוסלובקיה, וכאשר הגיע לריכוזים יהודיים הוא הציג עצמו כחבר בוועדה זו על מנת שלא לעורר את חשדם. באוסטריה הוא הסתובב ברחובות וינה ומספר על הצעדות שקיימו הנאצים בהצדעת מועל יד נאמנות לפיהרר. בין היתר הוא כותב באותם ימים: "את היקף הטרור הנאצי באוסטריה ניתן להבין מהעובדה שבתוך חמישה חודשים מתפיסת אוסטריה, במרץ 1938, בווינה לבדה נהרגו שלוש מאות יהודים ושישים אלף נכלאו, כשמונה עשר אלף מתוכם נשלחו למחנות בבוכנוולד ואורנינברג, חמשה עשר מאות מתו תוך ימים ספורים מהתעללות". במאי של אותה שנה בלבד, "ששת אלפים מיהודי וינה נשלחו למחנות ריכוז; בנובמבר, שמונה חודשים לאחר הפלישה, קיבלה המשטרה החשאית פקודות לארגן רדיפות 'ספונטניות' של יהודים".
על החרדה הגדולה בה היה נתון הציבור היהודי באותם ימים וכיצד הופקר דמם של היהודים ניתן ללמוד ממפגש מעניין שהיה לסטפנוס עם רב יהודי בוינה ב 1939. באחד הימים הוא הגיע לבקר במסעדה יהודית אשר סומנה ב JUDE ופגש רב יהודי שהכיר משכבר הימים, הוא ביקש ממנו לספק לו מידע באשר לרדיפת היהודים - "אדוני הרב", אמרתי, "הייתי רוצה שתיקח אותי לבתיהם של כמה מהקורבנות היהודים, כדי שאשמע באופן אישי, מפיהם, את הסיפור על מה שקרה להם". כפי שציפיתי, הרב ניסה לדחות את בקשתי. "אם אני כרב מבקר, מנחם או מסייע למשפחות האלה, זה לא מסוכן. אבל אם אקח את הוד מעלתך, אתה בקלות רבה תלקח למחנה ריכוז", סטפנוס הסכים לקחת על עצמו את הסיכון לא לפני שהרב הזהיר אותו: "טוב, אני אקח אותך לכמה מהמשפחות היהודיות שנפגעו על ידי הנאצים. אבל אני אעשה זאת רק בתנאי אחד - אסור לך להוציא מילה אחת נגד הנאצים, אפילו בחוגים היהודיים החסויים ביותר" . הכתובת הראשונה שביקרו בה היה בבית משפחה יהודית ברחוב 29w Strasse (מטעמי זהירות הוא איננו מפרט את שמו המלא של הרחוב), שם פגש את אדולף ב' ובתו רוזלי. לאחר שניבהלו מהופעתו המפתיעה של הכומר לצידו של הרב, הוא הסביר להם את מטרת בואו, ואבי המשפחה נרגע. "ממילא הסיפור שלנו אינו סוד" אמר ב-נ. "מאות רבות יודעים את זה, אז אני לא חושב שאני מוסר סוד, אם פשוט אספר לך מה קרה לנו". ומספר לו באריכות כיצד חבורה של פורעים נאצים הגיעו לשבת במסעדה שבבעלותו, ובהפתעה גמורה פשוט קמו והחלו להכות אותו מכות רצח, השחיתו את המסעדה עד היסוד, ולא הסתפקו בזה, ואף חטפו את בתו רוזלי שהיתה עובדת במסעדה, ורק כעבור שלושה ימים בסיוע של יהודים בעלי קשרים הצליח לשחרר אותה לבסוף. סטפנוס ביקש לראות ולדבר עם רוזלי הבת, ואביה נענה בחיוב וקרה לה לצאת מחדרה אל האורח. לשאלתו מדוע היא שותקת ולא אומרת דבר: "הילדה הרימה אלינו את עיניה היפות והצלולות ודמעות זלגו מהן. ואז היא אמרה בשקט ממש בלחישה: "אני כבר מתתי, והמתים אינם יכולים לדבר". ואביה המשיך ותיאר לו את מצבם הגרוע של יהודי וינה אשר כבר תקופה ארוכה אין חייהם חיים. לאחר ביקורו זה המשיכו השניים לביקורים אצל עוד כמה משפחות יהודיות שחוו על בשרם את זוועות הנאצים, והדברים מתוארים באריכות בספר.
הספר מלא בעדויות יהודים אשר הסכימו לגלות לסטפנוס את סודם ואת האירועים הקשים שעברו לאחר שהשתכנעו שהוא אכן פעיל חברתי שהגיע לסייע, ולעשות הכל כדי לעצור את הרדיפות שחולל המשטר הנאצי. נחוש במטרתו להביא את הסיפור האמיתי לעולם, סטפנוס סיכן את עצמו פעמים רבות במדינות הכבושות, כאשר משטרת הגסטפו עוקבת אחריו ומבקשת להבין מה טיבו של הקשר שלו עם היהודים, הוא נתפס, נחקר, ומצליח לחמוק הלאה.
240 עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב מאד. כריכה מקורית ללא מעטפת הנייר.
