Ausschlieszungschein - "תעודת הדרה" - מסמך רשמי של החייל היהודי מקס ישראל שרק (Max Israel Scherek) הקובע כי הינו מודר משורות הוורמאכט הגרמני בשל היותו יהודי. ברלין, 31 באוקטובר 1939. שלוש חותמות דיו של הוורמאכט בברלין, ותמונת הפספורט של מקס משמאל. ומסמך נוסף שיועד למקס - מכתב מודפס מיום 17 באוקטובר 1939 בו נכתב: "לא ניתן לאשר את בקשתך לגיוס לוורמאכט כמתנדב" וחתימת ידו של "האופטמן".
הוֶרְמַאכְט הגרמני - צבא גרמניה הנאצית בשנים 1945–1935 נוהל תחת הנהגתו הישירה של אדולף היטלר ומיום הקמתו נעשו מאמצים לטהר משורותיו יהודים בעלי חזות גרמנית שמוצאם לא היה ברור. על פי ההיסטוריון האמריקאי בריאן מארק ריג בספרו "החיילים היהודים של היטלר" לא פחות מ 150,000 גרמנים - יהודים שרתו בורמאכט הגרמני. היו בהם אף שהגיעו לדרגות קצונה כגון מרשל ארהרד מילך האחראי על ייצור המטוסים הצבאיים הגרמניים, גנרל הלמוט וילברג אף הוא שירת בחיל האויר הגרמני, והאדמירל ברנהרד רוג, מפקד של הצי המערבי של גרמניה. מהמפורסמים שבהם היה ורנר גולדברג, חייל שהוגדר על ידי מכונת התעמולה הנאצית בתור "החייל הגרמני האידאלי" והתנוסס על כרזות הגיוס של הוורמאכט. אביו היה יהודי שאמור היה להישלח לאושוויץ, וניצל בזכות בנו. יהודים אלה הצליחו להסתיר את זהותם האמיתית, אך כל אימת שמצאו הנאצים יהודים בשורות הוורמאכט הם הוצאו משורותיו באופן מידי. בדרך כלל היו אלה יהודים שענו על התואר "מישלינג", הכינוי בגרמניה הנאצית לצאצאים של נישואי תערובת בין גרמנים ליהודים, שהיו שגרתיים לפני עליית הרייך השלישי. מישלינג מדרגה ראשונה הוא מי שאחד מהוריו יהודי - ודינו מוות. מישלינג מדרגה שנייה הינו מי שרק אחד מסביו יהודי. עד שנת 1940 יכלו מישלינג מדרגה שנייה להתגייס לצבא הנאצי. בשנה זו היטלר חתם על צו שהוציא אותם משורות הצבא, והם נשלחו לעבודות כפייה. בהמשך, היינריך הימלר פקד לרצוח אותם.
[2] דף. מצב טוב מאד.
