סכין לפתיחת מכתבים עם דמות יהודי בראשה, מגן דוד זהוב על רקע שחור, וחריטה: Zydowska Samopomoc Spaleczna w Debicy - "עזרה עצמית חברתית יהודית בדמביצה 22.5.1941". נדיר ביותר!
יהודים החלו להתיישב בדמביצה כבר בשנת 1690. בעיר הוקמה קהילה יהודית. הקהילה הקימה בעיר חברה קדישא, קופת גמ"ח, "הכנסת כלה" וחברת "ביקור חולים", בסוף המאה ה־19 גרו בדמביצה כמה אלפי יהודים. בראשית שנות השלושים יוצגו בה תנועות הציונים הכלליים, המזרחי, התאחדות, אגודת ישראל ותנועות הנוער השומר הצעיר, עקיבא, ובית"ר, גורדוניה והנוער הציוני. שתי האחרונות גם ניהלו קיבוצי הכשרה לקראת עלייה לארץ ישראל. מיד עם פרוץ המלחמה ב-1 בספטמבר 1939 הופצצה העיר, וכמה מיהודיה ניסו להימלט מזרחה אל הקווים הרוסיים, אך ללא הצלחה מרובה ורק מעטים נמלטו לתוך ברית המועצות, אחרים ברחו לכפרי הסביבה. ב-8 בספטמבר נכנסו הגרמנים לעיירה. בנובמבר הוקם יודנראט ויהודים הוכרחו לעבוד בעבודות כפייה שונות. במהלך 1940 התגברו ההתנכלויות והפיקוח על תנועת היהודים, והם נדרשו לענוד סרט לבן עם מגן דוד כחול או ירוק. ביוני נחטפו לראשונה יהודים לעבודה בהקמת מחנה ריכוז פוסטקוב שהוקם בסמוך. ב-1941 החל ריכוז יהודי העיר וסביבתה לשכונה המוזנחת ביותר בעיר שיועדה להיות גטו, תוך פינוי התושבים הפולנים והקמת צריפי עץ לקליטת כמות תושבים גדולה הרבה יותר מכפי שאיפשר המקום. ב-21 ביולי 1942 (ז' באב תש"ב) הוקף הגטו באנשי אס אס ובגטו נערכה אקציה במסגרתה רוכזו כל היהודים ונבדקו אישורי העבודה שלהם. במקביל יצאו אנשי אס אס לחפש יהודים שהתחבאו במהלך הריכוז, כל מי שנתפס נרצח בבית העלמין של העיירה. מתוך היהודים שרוכזו במהלך האקציה נשלחו 200 ליער ונורו אל בורות ירי. כן נשלחו קבוצות גברים לעבודה במפעלי מטוסים בז'שוב ובמחנה פוסטקוב. 2,000 יהודים נוספים נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ. לאחר האקציה הוגדר הגטו כמחנה עבודה בו נותרו 600 יהודים בלבד.
פריטים מגטו דמביצה הינם נדירים ביותר!
אורך: 21 ס"מ. רוחב מירבי: 4 ס"מ. מצב טוב מאד.
