חוברת אנטישמית המציגה בצורה של זה לעומת זה את גרמניה של ויימאר המובסת ב 1918 לעומת גרמניה הנאצית המשגשגת ב 1943 באמצעות תצלומים שנערכו על ידי יחידת התעמולה של הרייך הגרמני. התצלומים בחוברת מתארים את עוצמתה של גרמניה לעומת ימי תבוסתה במגוון רחב של תחומים – תעשייה, עבודה, נוער, צבא, טכנולוגיה, עלייתו של אדולף היטלר, ועוד. חלק מהתצלומים מלווים בציטוטים מאת שר התעמולה הנאצי ד"ר גבלס. צרפתית.
בכל מפתח שני עמודים העמוד מימין מציג תצלום מ 1918 (פרט השנה מופיע משמאל למעלה), ובעמוד מנגד מימין תצלום מ 1943 (פרט השנה מופיע מימין למעלה). בחלק מהעמודים מציגה החוברת תצלומים של סצינות חרפה באנגליה "אז ועכשיו" תחת הכותרת: "כמו קודם" להראות כי דבר לא השתנה.
באחד הדפים תצלומים של יהודים ויהודיות והכותרת: "חבלנים יהודים", לעומתה בעמוד מנגד תצלום של קהל גרמני מריע וציטוט מדבריו של גבלס: "כן! היום… האם אתה נחוש ללכת בעקבות הפיהרר לניצחון, בכל האמצעים, ולקבל, במידת הצורך, את המטענים האישיים הכבדים ביותר? (ד"ר גבלס. 18.2.43)". עוד מציגה החוברת את אמריקה הנלחמת בחזית אחת ב 1918 לעומת אמריקה של 1943 הנאלצת להתפזר בכמה חזיתות, סלוניקי הנכבשת ע"י בעלות הברית ב 1918 לעומת "דגל גרמני מתנוסס מעל סלוניקי" ב 1943, הכלכלה המשגשגת בגרמניה של 1943 לעומת שנת השפל ב 1918, הידלדלות הכוחות הגרמנים וכניעה ב 1918 לעומת גיוס המונים למאמץ המלחמתי ב 1943 לאור קריאתו של גבלס, אבטלה בשיעורים גדולים ב 1918 לעומת "פוטנציאל העבודה של מעצמות הציר באירופה", הנוער הגרמני אז והיום, וכדו'. כמו"כ החוברת מעבירה מסר של אידיליה חברתית ב 1943 לעומת 1918 בגרמניה. כך למשל באחד העמודים משמאל משפחה רעבה ללחם שנאלצת לחיות משל אחרים, ולעומת זאת מימין ב 1943 משפחה שמחה בחלקה "חלוקה הוגנת לכולם". וכן "נציגים משלל מפלגות" ב 1918 לעומת תצלום של אדולף היטלר ברייך הגרמני והתיאור: "מנהיג יחיד: הפיהרר".
גרמניה יצאה ממלחמת העולם הראשונה מובסת לחלוטין, ותבוסתה עוגנה היטב ב"הסכם ורסאי". הגרמנים נאלצו לוותר על כמעט 13 אחוזים משטחי האימפריה שלהם. החלק ה"מוחרם" הגדול ביותר מגרמניה הוחזר לפולין, שתבעה את רוב השטחים שהיו בבעלותה לפני החלוקות של 1772–1795. תשלומי הפיצויים הכבדים שגרמניה נדרשה לשלם הביאו להתמוטטות כלכלתה, ומצב התוהו ובוהו שנגרם עקב כך תרם משמעותית להתחזקותם של גורמים קיצוניים ובהם המפלגה הנאצית. גרמניה שילמה פיצויים למדינות המנצחות בצורת סחורות וחומרים אחרים, דבר שגרם למיתון כלכלי עצום. גרמנים רבים נטו להאמין שהם יכלו לנצח במלחמה אלמלא בוגדנותם של פוליטיקאים בעורף. על רקע תמונת מצב זו קמה המפלגה הנאצית. את היעד להשיב את גרמניה ל"ימי גדולתה" סימן היטלר בספרו "מיין קאמפף", וההתנערות מההשפלה שחוותה גרמניה במלחמת העולם הראשונה היא זו שסימנה את דרכה של המפלגה הנאצית. סעיף "ההאשמה" (סעיף 231) בחוזה ורסאי אשר הצהיר כי גרמניה אחראית לנזקים שהיא ובעלות הברית שלה גרמו במהלך המלחמה, היה לצנינים בעיניו של היטלר וההתחמשות הסודית של גרמניה נגד סעיף זה הגיעה לשיאה ב 1933 עם עלייתו לשלטון. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ביקש משרד התעמולה הגרמני להציג לציבור את "המהפכה שהושלמה" באמצעות החוברת שלפנינו. לא עוד חרפת ורסאי, לא עוד, שפל כלכלי, לא עוד מדינה מובסת – כעת מדינה חזקה ועוצמתית העומדת על רגליה באמצעות משאבי אנוש בלתי נדלים ומשיבה לעצמה את הכח ואת השליטה באירופה. הצגת המציאות כ"עידן חדש" בו שבה גרמניה לגדולתה בראשות היטלר הביאה למפלגה הנאצית את תמיכת ההמונים שהיתה זקוקה לו בשעה שכוונותיה בפועל היו זריית כאוס עולמי שההיסטוריה האנושית לא ידעה מעולם.
משרד התעמולה הנאצי ראה בחוברת הצלחה גדולה והוא הדפיסה בכמה שפות. לפנינו המהדורה הצרפתית.
[64] עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב מאד.
