"כדור שנורה מאקדח של המשטרה הוא כדור שלי. אם אתם קוראים לזה רצח, הרי שאני עצמי הרוצח." כתב העת הבלגי "Europe Amérique" "אירופה – אמריקה" – חקירות ודוחות תמונות, מיום 12 ביולי 1945, כותרתו: Dans ce numéro: Hermann Göring qui inventa la Gestapo – הרמן גרינג המציא את הגסטפו, על עלייתו ונפילתו של פושע המלחמה הנאצי שהיה מראשי משטרו של אדולף היטלר, מפקד הלופטוואפה ומשרד התעופה, מהאחראיים הראשיים לשואת יהודי אירופה – הרמן גרינג. בריסל, בלגיה.
במרכז הגיליון כתבה נרחבת מאת Pierre Arnold אודות עלייתו ונפילתו של הרמן גרינג וחלקו המשמעותי ברייך הגרמני, עלייתו מדרגה לדרגה עד שנעשה מפקד חיל האויר הגרמני, תפיסתו והבאתו לדין. הדברים נכתבים לפני שהחלו הדיונים במשפטי נירנברג בתום המלחמה, ולפני שהתאבד בתאו זמן קצר לפני שנגזר עליו גזר דין מוות.
הכותב משרטט את דרכו של הרמן גרינג מהיותו קצין פצוע אך שאפתן במלחמת העולם הראשונה, דרך התחברות עמוקה להיטלר והשתתפות בהפיכה הכושלת של 1923, ועד שנעשה לדמות מפתח במשטר הנאצי. חרף פציעתו והתמכרותו למורפיום, גרינג לא חדל מפעילות פוליטית. הוא טיפח תדמית של עוצמה, סדר והשפעה, וניצל תעמולה ורטוריקה רגשית כדי לגייס תמיכה. בהצהרתו "עם הפיהרר, אנחנו הכול. בלעדיו – איננו כלום", ביטא את נאמנותו להיטלר בראשית ימיה של המפלגה הנאצית, ואת מקומו המרכזי בעליית הרייך השלישי.
הכותב מתעד פרטים מעניינים אודות חלקו של גרינג בהקמת הגסטפו הנאצי – גישתו הבלתי מתפשרת, תחושת הייעוד, השאיפה לסדר ולשליטה, והנכונות לפעול באלימות מוצגת כמצע שממנו יצמח מנגנון הדיכוי האכזרי ביותר של הרייך. ציטוט מ־1934 מתמצת היטב את השקפת עולמו של גרינג על תפקידו כעומד בראש הגסטפו האכזרי: "כדור שנורה מאקדח של המשטרה הוא כדור שלי. אם אתם קוראים לזה רצח, הרי שאני עצמי הרוצח". גרינג הינו אדם עם רעב עז לשליטה, כריזמה פיזית ונפשית, תיאבון בלתי נגמר לכוח, יכולת רטורית גבוהה, ולעיתים גם תודעה עצמית אפלה. הוא לא היה רק חלק מהמערכת – הוא היה מהמכוננים שלה. לאור אלו היטלר עצמו הפקיד בידיו של גרינג את ניהול המנגנון הפוליטי של המפלגה. הכותב מדגיש כי בניגוד למי שזכה בתפקידים מתוך כריזמה או פופולריות, גרינג קיבל סמכויות אמיתיות – לשלוט, לקבוע, ולדכא. הוא מתואר כאיש שידע לשלב מחמאות ולחצים, איומים ותחבולות כדי לפרק את יריביו. "החנופה שלו הרגה לאט, אך האיום שלו היה מיידי", נכתב. גרינג לא נרתע מכלים כוחניים, כל עוד הם הובילו אותו לשליטה מוחלטת.
נקודת המפנה בחייו של גרינג היתה המעבר לשלטון של היטלר בינואר 1933, כאשר הנשיא הינדנבורג ממנה את היטלר לקנצלר – וגרינג מקבל את הפיקוד על משרד הפנים בפרוסיה, המדינה החזקה בגרמניה דאז. את האירועים שהובילו לעליית המפלגה הנאצית ב 1933 גרינג עצמו תאר לימים: "דיברנו בשפה לוהטת, עוררנו בלהט את הרגשות, הפעלנו את מוחותיהם של מאזינינו, חידדנו במוחם, חידדנו בלבם שהם חייבים להיות רק דבר אחד: גרמנים; שיש להם רק חובה אחת: גרמניה".
מכאן מתחיל תהליך הדרגתי אך תקיף של בניית מדינת משטרה, שהשיא שלו הוא הקמת ה־Geheime Staatspolizei – הגסטפו – "המשטרה החשאית של המדינה". הכותב מציין שגרינג היה הראשון שנתן לגוף זה תוקף מבני ומשפטי. הוא בנה את מערך הריגול, המעקב והדיכוי, והקים סוכנויות שתכליתן הייתה רדיפת מתנגדי המשטר מבית, והפחדה שיטתית. בעדות שמסר גרינג לאחר המלחמה, הוא מתאר כיצד ייסד את המנגנון ופיקח עליו: "החלטתי ליצור מנגנון שיהיה בלתי ניתן לחדירה".
פייר ארנולד ממשיך לעקוב אחר דרכו של הרמן גרינג – משיא הקריירה שלו כמפקד הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) ועד נפילתו הפוליטית והאישית עם סיום מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה, גרינג כמעט ולא נואם עוד בפני הרייכסטאג, והוא מתחיל להיעלם מן הזירה הציבורית. אמנם בתחילה הוא מפגין נוכחות צבאית מרשימה, משגר מטוסים מתקדמים ומשקיע בפרויקטים טכנולוגיים שאפתניים – אך ככל שהזמן עובר, הביצועים של הלופטוואפה מידרדרים. הוא מצטייר כמנותק מהמציאות, עסוק יותר בטקסים ובנאומים חגיגיים מאשר בלחימה עצמה. גרינג, שהיה אמור להוביל את ההפצצות האסטרטגיות נגד בריטניה במסגרת הקרב על אנגליה, נכשל במשימתו. הוא הרבה להתפאר ביכולת של גרמניה "למחוק את אנגליה", אך ההפצצות לא הביאו להכרעה. למרות גיוון בטקטיקות ושימוש במטוסים חדישים, כמו ההיינקל 111 והסטוקה, ההפצצות בלילה היו בלתי מדויקות, והבריטים עמדו בפרץ. אמירות כמו "אנחנו נעשה להם את מה שעשינו לפולין" התגלו כחלולות. גרינג ניסה לשמר את הרושם של הצלחה אך המציאות בשטח הכתה בפניו, הכוחות הבריטיים לא קרסו.
כעת נעשה גרינג – עטור מדליות, מחויך, מפקד בטקסים לאדם המנסה להציל פיקוד מבולגן, מנהל אסטרטגיות כושלות, והרס גרמני מתגבר. תצלום המופיע כאן, מסיום המלחמה מציג אותו כשהוא שמן, מותש, כפוף תחת מדליות חסרות ערך, מסמל את הדעיכה המוסרית והפיזית. באותם חודשים גרינג מאבד לגמרי שליטה, הוא מעדיף מראית עין על פני יעילות. הוא ממשיך להופיע בציבור בלבוש ראוותני, נואם על כוחו של חיל האוויר, אך בפועל – מאבד שליטה. הפצצות על ערים בריטיות כמו קובנטרי או קנטרברי לא משיגות את האפקט הפסיכולוגי שייחל לו. במקביל, היטלר מאבד בו אמון – וכך גם הציבור, כשהחיילים חוזרים מהחזית עם עדויות לזוועות, הכישלונות והתוהו שבפיקוד העליון. בתום המלחמה נעצר גרינג והדברים נכתבים לפני עריכת משפטו בנירנברג כשהכותב מציין: "הוא עוד לא יודע מה מצאו אנשי הברית בתיקים שלו… בקרוב נדע אם הוא אכן היה קצין אמיץ, או רק 'רב טקסים' מגוחך של רגימנט 'פרינץ וילהלם 122'." כעת גרינג הינו אדם בודד ומרוקן המבין שקצו קרב, כאשר חייו מסתיימים בבדידות, כישלון, ובושה היסטורית.
את הכתבה מלווים תצלומים: פוטש הרייך הכושל ב 1923, היטלר וגרינג צועדים ברחובות מינכן לאחר עליית היטלר לשלטון, היטלר באירוע לציון הולדת בנו של גרינג העומד לצד אשתו, גרינג יוצא לתחביבו האהוב – הציד, ברייכטסאג הגרמני בשעת נאומו של היטלר, גרינג משבח לוחמים לאחר הבליץ באנגליה ב 1940, גרינג לאחר שנתפס בידי בעלות הברית – חיוור, מזיע מחרדה, ללא מדליות וללא כתר.
גיליון שלם, 31 עמ'. מצב טוב מאד.
