תפריט
חיפושים פופולרים
חיפושים פופולרים
גלויית דואר בכתב ידו וחתימתו של חיים נחמן ביאליק - נשלחה אל ידידו הפילוסוף והפעיל הציוני יעקב קלצקין. המבורג, מרץ 1923.
במכתבו מספר ביאליק כי שהה בברלין במשך שבועיים וכי הוא עתיד לחזור לברלין בחול המועד פסח הקרוב ומבקש להיפגש עם קלצקין בבואו שמה. בשולי הדברים חתימת ידו של ביאליק והתאריך: 25/3.
[1] גלויה 14x9 ס"מ. מצב טוב מאד.
לאחר שנבצר מבן גוריון להגיע לחגיגות היובל למייסדי המושבה ראשון לציון - דב חביב ושמעון בלקינד במאי 1934, הוא שולח מכתב למועצה המקומית בראשון לציוןן: '... יובל השבעים של ראשוני הבונים בראשונה לציון הוא יובלה לא של מושבה אחת ולא של הישוב הארצישראלי בלבד, אלא של כל יהודי הגאה במפעל הנחשוני של חלוצינו הראשונים אשר על שכמם אנו עומדים כיום, דור שני ושלישי וכל הבאים אחרינו...'. ומסיים בברכה לשני חתני היובל: 'אלה שזכו להניח את המסד. הלואי שיזכו לראות את גמר הטפחות במולדתנו המתחדשת.' בשולי המכתב חתימת ידו בן גוריון, ותיקון של אות אחת בכתב ידו. י"ז סיון תרצ"ד 31.5.1934. באותה העת שהה בן גוריון בתל אביב, היה זה חודשים ספורים לפני שנעשה יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית.
מכתבים מוקדמים מאת דוד בן גוריון הינם נדירים וכמעט שאינם בנמצא.
[1] דף נייר מכתבים רשמי של 'דוד בן גוריון תל אביב', עם חתימת ידו. 30x22 ס"מ. סימני קיפול. מצב טוב.
מכתב מוקדם בחתימת דוד בן גוריון. מוען ל'דב הוז, ועד לעניני ארץ ישראל העובדת, ברלין'. שנות ה ־30 בקירוב.
בן גוריון משבח את דב הוז: 'שמענו שמץ ממעשי גבורתכם ותקפכם והגדולות והנצורות אשר פעלתם בכנסת רבתי זו. אשרי עין ראתה כל אלה' ומבשרו כי יקבל את יפוי הכח אשר ביקש ומחזקו: 'לך בכחך זה והשג לנו יום עבודה של 8 שעות...'. בן גוריון מבקש כי לרגל השתתפות בועידת תרבות יש להעביר את כל הספרות והעתונות אשר בה ידובר נכבדות בארץ ישראל ופועליה ומשלחותיה', ומוסיף עובדה מעניינת כי רמז ופרומקין בקשו לעשות עסקים עם מר סמילנסקי - להסיע רפסודות מים השחור לים התיכון במזומנים ובשטרות כנהוג, אך הוא סירב לשתף עמם פעולה. ומסיים: 'המציאו לנו ספרות ועתונות מקצועית ושתופית כהבטחתך ונכונים אנו לשלוח את הפנקס ושאר הוצאותנו לכל האגודות המקצועיות שבעולם תמורתן.' בשולי המכתב חתימת ידו של בן גוריון בראשי תיבות: 'ד. ב. ג.'
[1] דף. חורי תיוק. מצב טוב מאד.
אוסף חשוב של 47 תעודות, פינקסים, מסמכים, חוברות, פרסומים, ופרטי נייר מטעם הועד הלאומי לכנסת ישראל. שנות ה־30 וה־40.
* 4 כרטיסי בוחר לאספת הנבחרים הרביעית [אוגוסט 1944]- משפחת ברדקי. (אספת הנבחרים שהתכנסה בירושלים נחשבה למוסד הלאומי העליון שבחר מתוכו את הוועד הלאומי. היא הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל, ופעלה כאספה לאומית ואיפשרה לשאר המוסדות הלאומיים לפעול בהשראתה. האסיפה הוקמה באפריל 1920 כגוף נבחר על פי מפתח פוליטי, כלומר על-פי מפלגות).
* 9 פנקסי כיס 'אות הספורט' מטעם הועד הלאומי לכנסת ישראל - המחלקה להכשרה גופנית. שנים: 1945-1950, 1952. שבעה מתוכם של חנה מנדלסון, ושנים של אורי פרידמן, ואבינועם הרצוג. בכרטיסים פרטי הספורטאים והישגיהם בתחומי הספורט השונים.
* תעודת ציר של שלומית קליבנוב לאסיפת הנבחרים הרביעית: 'תעודה זו מקנה לנושאה את כל הזכויות של ציר אסיפת הנבחרים...'.
* 2 פנקסי 'תרומת התרבות' - פנקס תורם לועד הלאומי - מפעל המיל. האחד של אריה פרידלנסקי לתקופת ניסן תרצ"ט - תשרי תש"א, השני של וילבוש שושנה לתקופת תשרי תש"ב - תשרי תש"ג. הלוחות כוללים לוח לקריאת יום יום בתנ"ך, מאמרי חז"ל ועוד.
* 4 תעודות הצטיינות בספורט מטעם הועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ ישראל - המחלקה להכשרה גופנית. שנים: , 1940, 1943, 1944, 1946. שלש של אורי פרידמן, והאחד של פיגנבלט לאה.
* חוברת ספורט 'ששה לוחות התעמלות' מעובדים ע"י המחלקה להכשרה גופנית של הועד הלאומי לכנסת ישראל, הוצאת 'לנוטר', חיפה ת"ש 1940, כוללת איורים בנושא פעילות גופנית.
* 10 תעודות הצטיינות מחלקת החינוך של הועד הלאומי, בתי ספר מאזורים שונים, תלמידים שונים. 1930-1942.
* 16 פרסומים שונים בהוצאת מחלקות שונות ב'ועד הלאומי' מרביתם בהדפסת סטנסיל, ביניהם: הוראות לבתי הספר על משמעת ועונשים, תזכיר הועד הלאומי ליהודי ארץ ישראל ולעדת המנדטים שעל יד חבר הלאומים למושב יוני תרפ"ו 1926. דין וחשבון למושב העשירי של אספת הנבחרים ירושלם תש"ב 1942, קורס הכשרה למדריכי קיטנות כפר ויתקין, מפעל הקיטנות הציבוריות לילדי בתי הספר בקיץ 1946 הוצאת הועדה הארצית לענייני קיטנות שליד הועד הלאומי, ועוד.
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך". הוועד נבחר לראשונה על ידי חברי אספת הנבחרים ב-1920, ובשנה זו החל את פעילותו. להכרה רשמית מהשלטון הבריטי זכה הוועד רק ב-1928, והוא שימש כנציג היישוב היהודי מולו. ממשלת המנדט העניקה לוועד הלאומי סמכויות משפטיות ומנהליות, על מנת שיוכל לממש את תפקידו. לועד התנגדו אגודת ישראל והעדה החרדית, אשר סירבו להשתתף בוועד משום התנגדות כללית לציונות. ב-1944 הוחרם הוועד על ידי הנהלת הציונות הרוויזיוניסטית בשל התנגדות למדיניות הנהגת הוועד.
גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב.
14 כרטיסי חבר, פינקסים אישיים, והזמנות לאירועים מטעם תנועת בית"ר, הצה"ר [הציונים הרוויזיוניסטים], ותנועת החרות, שנות ה־40 וה־50.
* שתי אגרות 'אזרח ציוני' מטעם ההסתדרות הציונית החדשה תרצ"ח- ת"ש 1938-1940 [היו שייכים למרדכי רזיאל ולבלומה רזיאל].
* הזמנה להשתתף בפתיחת מושב המועצה הארצית של תנועת החרות 19/10/ 1948, נאום הפתיחה: מנחם בגין.
* כרטיס ציר של מרדכי רזיאל לברית הציונים הריביזיוניסטים בארץ ישראל הועידה הארצית האחת עשרה 5-6 ספטמבר 1948.
* שתי הזמנות לדינר ברית הצה"ר העולמית - תש"ח 1948: 'תעודת הציונות היא הקמת המדינה העברית בארץ ישראל משתי גדות הירדן' [רזיאל מרדכי ורזיאל בלומה].
* הזמנת כבוד להקמת אנדרטה לדב גרונר הי"ד מטעם של"ח - אגוד למען לוחמי חופש - אייר תשי"ד, בחתימת פרופ' יוסף קלוזנר וב. צ. קצנלבוגן.
* תעודת בית"ר תשט"ו [1955] של אריה נאור.
* תעודת חבר בתנועת החרות של רזיאל מרדכי.
* שתי תעודiת חבר בתנועת החרות של רזיאל מרדכי ורזיאל בלומה, סניף תל אביב.
* הזמנה לחגיגת הכנסת ספר תורה על שם עולי הגרדום בבית הכנסת ובגינת שכון חרות - רמת גן, בהשתתפות רב האסירים ר' אריה לוין, יו"ר התנועה מנחם בגין ועוד.
* קבלה של קרן תל חי בארץ ישראל.
* תעודת חבר בתנועת החרות של רזיאל מרדכי: 'לשלמות המולדת לקבוץ גלויות לצדק סוציאלי לחרות האדם'.
מצב כללי טוב מאד.
אוסף של 14 פרסומים חשובים ולא ידועים בהוצאת ואודות קרן היסוד, ארץ ישראל ואירופה, שנות ה-20 עד שנות ה-50. האוסף כולל חוברות בהדפסת סטנסיל שיצאו בעותקים בודדים, חוברות תצלומים נדירות עם מראות מארץ ישראל, מפות, לוחות שנה, ועוד.
* שני עלונים של ZIONISTISCHE KORRESPONDENZ. הדפסת סטנסיל, ברלין 1920, 1921.
* ארץ ישראל - הוצאת הלשכה הראשית של קרן היסוד, לונדון 1924. פרסום נדיר ובו 32 תצלומים גדולים עם מראות בניית היישוב היהודי בארץ ישראל. תיאורים בג' שפות - עברית, יידיש, ואנגלית.
* כפר נהלל - איך בונה קרן היסוד כפרים חדשים בארץ ישראל על אדמת הקרן הקיימת לישראל, הוצאת קרן היסוד, 1924 - תצלומים. יצא במספר מוגבל של עותקים.
* Palestine The Land of immigration הוצאת קק"ל - קרן היסוד, לונדון 1926 - תצלומים.
* מפעלה של קרן היסוד בארץ ישראל - ראשי פרקים לשיחות. שלש חוברות, שנים: תרצ"ט [1939], תש"א [1941], תש"ב [1942]. שלש החוברות בהדפסת סטנסיל אשר יועדו פנימה לחברי קרן היסוד באשר להתמודדויות ההווה של הקרן.
* שני לוחות נדירים בהוצאת קרן היסוד - לוח לשנת 1947-8, ולוח לשנת 1949-50. נתונים במארזים המקורים עם ברכת 'שנה טובה'. בפתח הלוח לשנת 1948: ' אנחנו עודנו מצפים, הועדה המיוחדת לעניני ארץ ישראל של האומות המאוחדות כבר הגישה את הדו"ח שלה לאו"ם, אך הכרעתן טרם נפלה. בינתיים נמצאים אסירי התקוה במחנות העקורים והחלטתם נחושה לנתק את אזיקי הגלות...'. בשני הלוחות תצלומים רבים בשחור לבן ממראות ארץ ישראל המתפתחת, ופועלה של קרן היסוד. עשרות עמודים בכל לוח מבחירי הצלמים הארצישראלים: קלוגר, יונס, ויסנשטין, ברנהיים,לרסקי, פוזננסקי,ואחרים.
* ד"ר חיים ווייצמן - פרקי דברים על קרן היסוד, ירושלים תשי"ג.
* חזון, רצון והגשמה - מהדורה אלבומית עם עשרות תצלומים מראשית ההתיישבות היהודית, 1953.
* DE 74 PAYS - ללא ציון שנה. תצלומים רבים, החל מהקונגרס הציוני הראשון.
* מדן ועד אילת - ישובי קרן היסוד- מבצרי עוז בימי מלחמה מקורות מחיה לעם בימי שלום. ירושלים תשי"א.
* מפת ארץ ישראל נפתחת בדפוס ליטוגרפי צבעוני, הוצאת קרן היסוד, שנות ה-50.
* ידיעות לעסקן - הוצאת הועד הארצי המאוחד קרן קיימת לישראל - קרן היסוד, מחלקת ההסברה. פברואר 1959. הדפסת סטנסיל - נתונים מספריים רבים באשר לעלייה לארץ, מהנעשה ביישובים, שיכוני העולים ועוד.
14 פרסומים בסה"כ. מצב כללי טוב מאד.
15 פרטי נייר נדירים שיצאו במקומות שונים מטעם הקרן הקיימת לישראל. אירופה וארץ ישראל, שנות ה-30.
ביניהם: הזמנה מעוצבת לנשף חנוכה ארץ ישראלי מטעם קק"ל, זאגרב 1938, 'תרומת המטר' - כרטיס למילוי בולי תרומה של קק"ל זאגרב 1938, כרטיס כניסה לנשף פורים מטעם קק"ל - זאגרב. שנות ה-30, דף 'יזכור' של קק"ל, זאגרב 1936, 'יזכור', ירושלים תרצ"ז [1937] - חוברת מהודרת שכל עמודיה מוקפים מסגרת כסף - הכוללת את שמות התורמים בצוואתם לגאולת אדמות ארץ ישראל ושנת מותם, בדפי החוברת הודבקו 'קלפים' במקומות יעודיים עם תצלומי שחור לבן המתעדים את פועלה של קק"ל (חוברת מלאה), דפים בהוצאת קק"ל עם כיתובים ברוסית, דף קופת קק"ל סניף בוקובינה צ'רנוביץ, שני פנקסי בולים מיניאטורים 'תעודת הקרן הקיימת לישראל היא גאולת אדמת ארץ ישאל לקנין עולם של עם ישראל', בולי רופין במארז מקורי, אגרת ברכה לחתונה שנשלחה מטעם קק"ל - אוקטובר 1948, ועוד.
גדלים שונים, מצב טוב מאד.
אוסף מעניין וחשוב של עשרות מסמכים ופרטי נייר הקשורים בכמה אירגונים מטעם בעלי מכולות בארץ ישראל: ארגון קמעוני המכלת בירושלים, ארגון 'המשביע' - חברה כלכלית של סוחרי המכולת בישראל, חברת מספקי מזון, והתאחדות הסוחרים הכללית בישראל, שנות ה־40 וה־50.
מגוון רחב של הדפסות סטנסיל ודפים בכתב יד המשקפים את הלך הרוח וההתנהלות של התארגנות סוחרי המכולות לגוף אחד בראשיתן. בין היתר מופיעים: פניות שונות לארגון קמעוני המכולת מטעם סוחרים בבקשה להעלאת משכורות ולדאוג להספקת מוצרי מזון בסיסיים, רשימות רווחים מהמנות הקצובות שנתחלקו על ידי חנויות המכולת במרץ 1950, גיליון מיוחד של 'עיתון רשמי' מיום 19 במרץ 1942 ובו 'פקודת הפקדה על המזונות'- תקנות בדבר מצרכים 'ברי פיקוח', דפי תקנות בדבר הסמכויות של פקידי ממשלת פלשתינה ביחס למכולות היהודים (הדפסת סטנסיל), פרוטוקולים של ישיבות ארגון קמעוני המכולת בכתב יד, חוזר לחנוונים מיום 9/8/1946 המודיע על אחוד כל חנוני המכולות בירושלים, חוזה היסטורי בין ארגון קמעוני המכולת בירושלים לבין שלמה מרגלית בדבר יסוד חברה משותפת 'חברת מספקי מזון', תזכיר בהדפסת סטנסיל ובו תגובות להצעת החוק לתיקון פקודת הפיקוח על המזונות, מכתבים שונים של בעלי מכולות שקיבלו קנסות בניסיון לבטל את הקנסות בטענות שונות, הצהרות של בעלי מכולות על העברת בעלות בשנות ה־40, עשרות 'פקודות תשלום לגזברות' על נייר רשמי של ארגון קמעוני המכולת בירושלים, דפים פנימיים העוסקים במינויים שונים בתוך ארגון קמעוני המכולת, שלט המאשר קיומה של חנות מכלת ואת שעות הפתיחה על פי הוראת הממשלה בצו מיום 23/5/1952, פניות שונות מטעם ארגון קמעוני המכולת לגורמים בממשלה בבקשה להמציא אישורים בתחומים שונים לבעלי המכולות, תעודת צרכן - אגודה צרכנית שתופית, ועוד רבים.
גדלים ומצבים שונים.
אוסף חשוב ובו מאות דפי חשבונות שונים, פנקסי חשבון אישיים, מסמכים חשובים, שטרי קנין, פנקסי צ'קים, 'דפי תשלום', מסמכים פנימיים המסדירים את סמכויות הבנקים אשר פעלו בארץ ישראל, ומתעדים את הפעילות הבנקאית העניפה שהתקיימה בארץ במחצית א' של המאה ה-20.
ביניהם נציין: 5 פנקסי חשבון של אנשים פרטיים שניהלו חשבון בבנק אנגלו פלשתינה בסניפים נס ציונה, הדר כרמל, ותל אביב, שטר 5 לירות ארץ ישראל בנק אנגלו פלשתינה (מנוקב), חוזר לסניפים ולבנקים מטעם בנק אנגלו פלשתינה מיום 30 בספטמבר 1949 בענין קנית ומכירת מטבעות זרות, מסמך בדבר ניירות ערך אמריקאים המוחזקים בבנק אנגלו פלשתינה - 1951, מסמך רשמי מטעם קופת עם ארץ - ישראלית' המודיע כי מנהל הבנק ד. אברבאיה התפטר מתפקידו - יפו 15 ביוני 1923, מסמך מטעם 'בנק לחלקאות ולבנין לארץ ישראל בערבון מוגבל מנובמבר 1934 המפרסם את דוגמאות חתימתם של המנהלים המורשים בבנק, דפי חשבון של 'בנק בלגיה ארץ ישראל', דפי חשבון של 'בנק קלינגר' בצפת, חוברת מאזן של בנק קלינגר בצפת ליום 31 בדצמבר 1938 בעריכת ד"ר א. הילמן - רואה חשבון מוסמך מאת ממשלת ארץ ישראל ודפים נוספים של בנק קלינגר- בחלקם חתימות ידם של מנהלי החברה אליהו ומרדכי קלינגר, מסמכים מטעם 'בנק להתישבות עממית בארץ ישראל', שטרי קנין, דפי חשבון של בנק י. ל. פויכטונגר - בנק כללי לעסקי מסחר בע"מ סניף חיפה, פנקס צ'קים (חסר ברובו) של 'בנק קפת עם בערבון מוגבל', מסמכים מטעם 'בנק ארץ ישראל לדיסקונט בע"מ', מסמך מטעם 'בנק משכנתאות ואשראי ארץ ישראל בע"מ - אפריל 1934, שטרי המחאות שונים, ועוד.
עוד באוסף:
דפי תשלום ב'הקפה' של בנק קדם אזרחי לקרדיט בע"מ - שנות ה-30, דפי 'קופה הוצאה' של בנק אזרחים בע"מ - תל אביב - שנות ה-30 - עשרות שמות בעלי חשבון שונים, דפי אסמכתא של ברקליס בנק ד. ק. או. , דפי 'פעולות קופה' של בנק אמריקאי ישראלי, הלואה וחסכון חיפה, דפי הודעות זיכוי וחיוב של בנק לאומי לישראל, דפים של 'בנק לסחר חוץ בע"מ', בנק אלדן בע"מ, בנק קופת עם בע"מ, בנק הפועלים, בנק ארץ ישראל לדיסקונט, צ'קים מוקדמים (מלאים) חתומים בחותמת בנק ארץ ישראל - בריטניה, הלואה וחסכון חיפה, מעטפת דואר רשמית של חברת הלוואות מצרים - ארץ ישראל, המחאה משנת 1936 לפקודת בנק שיתופי בני בנימין, קבלה של בנק האפותיקאי הכללי של ארץ ישראל - 1934, שטר חוב של קופת מלוה וחסכון שתופית של העובדים בחיפה, בנק לסחר חוץ בערבון מוגבל, ועוד.
האוסף לא נבדק ביסודיות
מאות דפים. מצב כללי טוב.
11 גיליונות עיתונים יהודיים נדירים שיצאו באמריקה בשנות ה -20 עד שנות ה-40. חלקם מהדורות מיוחדות שהודפסו על נייר כרומו.
* 7 גיליונות של העיתון The Y.M.H.A OBSERVER. גיליון 26 ספטמבר 1927, גיליון 44 פברואר 1931, גיליון 10 אפריל 1931, גליונות 10-12, 39, חודשים ינואר-מרץ 1948.
* The Jewish FORUM - מרץ 1936. כתבה מיוחדת אודות השתתפות אלברט איינשטיין בדינר מיוחד שנעשה לכבודו בארצות הברית.
* אמעריקאנער פאמיליען מאגאזין און גאזעטען כ"ו אדר ב' ת"ש, 5 באפריל 1940. גיליון מיוחד בפטירת הרב זלמן רייכמן.
* THE ORTHODOX UNION גיליון מיוחד לכבוד חג החנוכה. דצמבר 1940. פרסומות רבות למוצרי מזון עם הכשר.
* די מזרחי פרוי - The Mizrachi Woman ינואר-פברואר 1948. גיליון מיוחד עם התייחסות ערה למאורעות המדינה שבדרך.
מצב כללי טוב מאד.
חוברת ובה עשרה חיתוכי עץ בנושא 'החלוץ' מתוארים בעיפרון מאת פאול קונרד הניך. "אשר חזיתי בעיני והרגשתי בלבי את דמויות החלוץ האלמוני אחרֹת-נא על לוחות אלה". עותק ממוספר 162 מתוך 500 עותקים אשר נדפסו מהלוחות המקוריים.
הלוחות מתארים את השלבים השונים שעובר העולה ארצה החל מיציאתו מארצו ועד הפיכתו לחלוץ עובד: פרידה, באוניה, ארצה, מלאכה, מן הכרך, אל הכפר, בת זוג, החורש, השומר, אל תספדו לי.
בעמ' האחרון מופיע הכיתוב: "הדפסות מיוחדות בהוצאת הדור, כפי שהן נהוגות במחזורי גראפיקה, לא נעשו, כי סותרות הן את הרעיון היסודי של יצירה זו".
[14] דף, 30.5 ס"מ. כתמים בשער המעטפת, מצב טוב.
"אלטלנה", עיתון בהוצאה חד-פעמית, נדפס מטעם ה"אצ"ל". האחראי והמו"ל: בן עמי גור. תל-אביב, 15 ביולי 1948. העיתון מותח ביקורת קשה על החלטת הממשלה בפרשת "אלטלנה". בשער הכותרת הראשית: "נפלנו באין תותחים!", איור בו נראים דוד בן-גוריון ומשה שרת מפציצים את אניית "אלטלנה" העולה בלהבות, ערימת גולגולות למרגלות מגדל דוד וכיתובים: "נרצחנו בגוש עציון", "חללי יד מרדכי", "נהרגנו בעיר העתיקה".
עיקר הביקורת במאמרים שפורסמו כאן מופנית כלפי ממשלת ישראל באשר לזילות הדם של 16 לוחמי האצ"ל שנהרגו בהפצצה. הכותבים מפנים אצבע מאשימה כלפי ממשלת ישראל אשר ברצותה לפרק את האצ"ל מנשקו ולשלבו בצה"ל הפקירו את דמם של לוחמיו באשר הם בכל הארץ. נדיר.
8 עמ'. מצב טוב מאד.
עיתון 'מבשר ישראל' - ISRAEL'S MESSENGER שנחאי. 1 ביולי 1932.
בשער הגיליון איור מעניין בו נראה בנין האוניברסיטה העברית, דמותו של תיאודור הרצל, אוניה העושה דרכה לארץ ישראל (עם הכיתוב New judea), ורכבת בדרכה לארץ ישראל כשעל הקטר מתנוסס מגן דוד.
עיתונה הרשמי של האגודה הציונית של שנחאי, היה להגדרתו עיתון "נאמן לאינטרסים של היהודים ויהדות במזרח הרחוק". העיתון עסק בהגברת המודעות לפועלה של התנועה הציונית, ביישוב היהודי בארץ ישראל, בחיים היהודים בשנחאי, ועוד. הוא החל לצאת לאור בשנת 1904 ובשנים הראשונות פורסמו מספר גיליונות מדי חודש. מאוחר יותר החל לצאת גיליון בודד בכל חודש.
27 עמ'. מצב טוב מאד.
* הגיגי שבות תימן - עיתון חד פעמי מיום ד' אייר תש"א 31/4/1941. הוצאת הועדה המרכזית לעניני התימנים שליד הועד הפועל: 'יוקדש המאמץ המעפיל, הבונה והלוחם, הפורץ והעולה, היוצר עם עובד, חברת צדק ושויון, יחי האחד במאי'.
* שבילים - עתון חד פעמי מיום 5 ביוני 1941- תלמי שבות תימן - 'הרצון לעליה לא התמעט - תנאי חייהם של פליטי תימן בעדן. הפעולה הציונית בתוכם. הוצאות הנסיעה לארץ ישראל גדלו פי שלשה...'
*המזרח - עתון שבועי, גליון ז מיום כ"ו באייר תרצ"ח, המו"ל משה לוי נחום. 'מן המצב בתימן, ידיעות על פי מכתבים מקוריים: בתימן שנת בצורת. דבר באומות העולם. המלכות - מינות. מנוסה לעדן, מצפים לישועה בקרוב...'
מצבים שונים, בחלק מהעיתונים קרעים במקום הקיפול.
מסכת קלפים - בלי פרש"י, תוספות, תורה אור, עין משפט, נר מצוה ומסורת הש"ס מאת שמואל ציפקין, תל אביב 1937.
'מאימתי מתחילין לשחק, ר' לצני אומר משעת צאת הכוכבים, ר' שחקן אמר משעה שתכלה רגל מן השוק, ושניהם מודים שאם התחילו אפילו מבעוד יום שוב אינו פוסק...'. חוברת היתולית על משחק הקלפים בסגנון לשון חכמים שבש"ס.
ז דף, 17 ס"מ. מצב טוב מאד.
ירחון "לפידים", עתון לבני הנעורים, שיצא לאור בידי תלמידי הגימנסיה העברית בוילנה. שנה ג', חוברת י"ג-י"ד. מופיע ע"י מחלקה ז'. ערוך ומוצא ע"י: קולגיום. וילנה, 1925.
החוברת כתובה בכתב-יד ומודפסות בדפוס ליטוגרפי, כולה כתובה עברית, וכוללת שירים, סיפורים קצרים, מידע על הנעשה בארץ-ישראל ומדור הומור, חידות ושעשועים. בחוברת שלפנינו בין הכותבים המשורר אברהם ברוידס, שפירסם בה לראשונה את שירו 'פרכוסי אהבה'. בסוף החוברת 'ברכת לב' 'לחברי מחלקתנו שרה פינגולד, פרץ יפה ומשה לובצקי לרגל עלותם ארצה...', וכן הודעה מעניינת לרגל פתיחת האוניברסיטה בירושלים, המבשרת כי הגימנסיה בוילנה ערכה באולם העירוני נשף גרנדיוזי בעל פרוגרמה דרמתית מוסיקלית עשירה'...
20 עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב.
התחיו נא! - אגרת לרבני ארץ ישראל בארץ גם בגולה' - מכתב חריף בו תוקף, מתריס, מבקר, ומבזה איתמר בן אב"י את היהדות המסורתית ואת רבני ישראל. הדפסת סטנסיל עם 7 שורות בכתב ידו וחתימתו של בן אב"י. תמוז תרצ"ה 1935.
בן אבי ניסח את טענותיו כנגד היהדות המסורתית ושלח נוסח זהה למספר רבנים בארץ ובחו"ל. המכתב שלפנינו נשלח לד"ר אהרנפרייז - רב ראשי לממלכת שודיה שטוקלהום, אותו מכנה בן אב"י 'מורי ורבי'. ומוסיף כי קיבל תשובות רבות מרבנים חשובים ומזכיר במיוחד את רבי חיים נחום 'ראש רבני מצרים', אשר הסכים עמו כי הגיע הרגע ל'תחיה הדתית' לשיטתו.
מחמת דברי הבלע והכפירה הרבים המופיעים במכתב לא נצטט קטעים ממנו, רק נציין כי עיקר טענתו של בן אב"י היא כי אינו מצליח לקשר בין מילות התפילה המסורתיות למציאות העכשווית, ומציע לערוך שינויים בנוסח התפילה המסורתי, וכי לטענתו הקב"ה כלל לא צריך את תפילות ישראל, ומבקש כי במקום טקסי הדת המסורתיים, יערכו טקסים קצרים יותר ופחות 'מכבידים'. הראי"ה קוק פירסם בזמנו כרוז תגובה לדברי בן אב"י תחת הכותרת 'בלום פיך!'. חתימת ידו של בן אב"י פעמיים, בתוספת הדברים שכתב בכתב ידו לד"ר אהרנפרייז, ובסוף המכתב. עותק ממכתב זה שכאמור נשלח למספר רבנים מופיע בארכיון הציוני.
איתמר (בן-ציון) בן-יהודה 1882-1943 : "הילד העברי הראשון", בנו של מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה, עיתונאי עברי ועסקן ציוני.
4 דף. חורי תיוק, מצב טוב מאד.
מפא"י מפ"ם ארור אפם...מפא"י מפ"ם מורדים ברבם'... מפא"י מפ"ם חצי אכלה בם...הוי אנשי הבליעל... את העם בשם נבעל הופכים המה לגוי נגעל... בזה מביע אני הזעם... איה ספרות הרבנים היקרה היא מן הפנינים, מקומה ירשו כתבי מינים העתונים והרומנים...שקרנים וחמסנים, אכזרים ושחצנים... מאב מנתקים בנים בנותנו לזנונים... קבוץ? בץ! בוז! הסתדרות? מרכז חזירות!...'
26 בתי שיר בחרוזים מאת דוד ברדא, בהם התקפה חסרת תקדים נגד מפלגות מפא"י ומפ"ם בישראל אשר לטענת הכותב עשו הכל כדי להעביר את יהדות התפוצות על דתה. פרסום שראה אור בתוניס בשנת 1950 בהוצאה פרטית של המחבר. לפנינו עותק עם הקדשה חתומה מאת המחבר 'לראש משוררנו מר יעקב כהן, תוניס א' ניסן תשכ"ו'.
6 עמ'. 22 ס"מ. כתמים, מצב טוב.
בהכירי הצורך לקיים קונסול של מדינת ישראל במונטריאול ובהוקירי את מדותיו ומעלותיו של מר עדין טלבר בחרתי בו לכהונה הזאת ובאתי בכתב זה לתת על שכמו משרת קונסול של מדינת ישראל במונטריאול' - כתב המינוי המקורי של מר עדין טלבר לקונסול ישראל במונטריאול. בשולי המסמך חתימת נשיא המדינה דאז יצחק בן צבי, ודוד בן גוריון ששמש שר החוץ, כ"א אלול תשי"ז 1957.
בן גוריון חתם על המסמך בחתימה 'מסולסלת' האופיינית למסמכים רשמיים וחשובים. במקביל למסמך הכתוב עברית מופיע תרגום צרפתי בדף נוסף.
טלבר נודע בעיקר בפעילותו לקידום הספורט, ולשמו נזקף ייסוד אס"א.
[2] דף רשמיים של מדינת ישראל, עם חותמת בלט ובה סימלה הרשמי של מדינת ישראל. 44x30 ס"מ. סימן קיפול. מצב טוב.
Zola 32 caricatures [זולא ב-32 קריקטורות], מאת Lebourgeois, הוצאת .E. Bernard, פריז, 1898. מהדורה ראשונה.
סדרה מלאה בת 32 קריקטורות צבעוניות, בגנותו של אמיל זולא בעקבות תמיכתו באלפרד דרייפוס. באותה שנה בה נתפרסמו הקריקטורות, נשפט זולא על הוצאת דיבה ונמצא אשם, נידון לשנת מאסר ולקנס כספי, כמו"כ הוא סולק מלגיון הכבוד וכתגובה ברח לאנגליה. (כשנה לאחר האישום הורשה לשוב לצרפת). בקריקטורות נעשה שימוש בספרים של זולא עצמו ובעדויות ממשפט דרייפוס. בין הדמויות מופיעים הגנרל אנרי שהוביל את המערכה נגד דרייפוס (באותה שנה נתברר כי זייף מסמך חשוב ונעצר, לאחר שהודה במעשי הזיוף התאבד בכלאו), וכן שופטים. בקריקטורה אחרת נראה זולא בורח מצרפת כשחייל מקומי רודף אחריו, באחרת הוא מוצג בתוך תא כלא כשלרגליו עכברים, מופיעה קריקטורה בה מוצג זולא כליצן מכה בתוף עליו כתוב: "J'Accuse" ['אני מאשים' - מאמרו המפורסם של זולא נתפרסם בינואר אותה שנה], ועוד.
[1] עמ' שער, 32 לוחות קריקטורות. 26.5 ס"מ, נתון בתיקיה מקורית עם כיתוב מוזהב בכריכה. מעט כתמים בדף השער. מצב טוב מאד.
* המגזין האנטישמי Lunivers Ilustre, פברואר 1883. במרכז העיתון ליטוגרפיה גדולה [55x42 ס"מ] המתארת את ישו הצלוב כשלמרגלותיו עובר יהודי עם שק הכסף והכיתוב: LA LEGENDE DU JUIF ERRANT Par GUSTAV DORE. (גיליון שלם).
* עמודי האמצע של ה LE PELERIN הצרפתי, יולי 1923, מתאר סיפור בן שמונה שלבים אודות היהודי תאב הבצע. במרכז ישו הצלוב זב דם. 36x26 ס"מ. מצב טוב מאד.
גיליון אנטישמי של המגזין האיטלקי LA DOMENICA DEL CORRIERE, מיום 12 ביולי 1931.
בעמוד האחרון קריקטורה גדולה בה נראה יהודי בתכריכים מכה את הסובבים. בתיאור הנלווה לקריקטורה העיתון מדווח כביכול על יהודי מ'עיירה במזרח פולין' והוא כביכול היה 'קרוב לגיל 100' שנקבע מותו על ידי הרופאים והובא לקבורה בקבר ישראל, ולפתע התעורר והחל להכות במקל את כל המון נוכחים הנס מפניו במהלך ה'לוויה' שערכו לו. המסר הוא ברור: 'היהודי לעולם אינו מת...'.
השבועון לה דומינקה דל קוריירה נוסד בשנת 1899. בשנות ה־30 הפך לשבועון הנמכר ביותר באיטליה עם מספר שיא של 600,000 עותקים. בכל מהדורה העמ' הראשון והאחרון לוו באיור צבעוני גדול. בשנותיו הראשונות הוא הופץ בקרב האוכלוסיה הבורגנית בלבד, ועם השנים חדר לכל שדרות האוכלוסייה האיטלקית.
16 עמ'. 41 ס"מ. מצב טוב מאד.
9 גלויות אנטישמיות, מקומות שונים, ראשית המאה ה-20.
בגלויות: יהודי בתנועות תפילה עם אף ארוך והכיתוב: Goodness only nose (משחק מלים עם nose - אף, הודפסה בארצות הברית), יהודי זורק אדם מקומי ממאפייתו - מגן דוד משמאל ותוי נגינה עם שיר בגנות היהודים, שלשה יהודים מקבצי נדבות מביטים בשביעות רצון במכתב ה'המלצה' [יצאה בגרמניה], מקהלת יהודים מזרח אירופאים ב'הופעה' [נשלחה בדואר ב 1899], בקבוק יין בכיסו של ה'זמר', היהודים שולטים בכסף [יצאה בגרמניה סביב 1900], גלויה הלועגת לברית המילה היהודי [יצאה בתוניס ובמקביל באלג'יריה], ועוד.
6 נשלחו בדואר, 5 לא מחולקות [Undivided back], מצב טוב מאד.
Created and Develop with 🤍By webe ©2024
