מכירה פומבית 24

Ha'ischa, Orgaan van de Joodse Vrouwenraad in Nederland, בטאון ועדי הנשים היהודיות בהולנד - כרך שלם של גיליונות השנים 1932-1933 - עשרים וארבעה גיליונות רצופים החל מינואר 1932 עד דצמבר 1933. הולנדית. כתב העת נדיר שנערך בידי נשים בלבד עבור קהל הקוראות - הנשים היהודיות.

כתב עת לאשה היהודייה בהשתתפות הנרייטה סאלד, אלזה לסקר שילר, גרטה לופט, אנה פולק (Anna Polak) ועוד. בין היתר בגיליונות שלפנינו של שנת 1932-33 כתבות בנושאים: דמותה של הסבתא רבה היהודיה מהגטו, חלקן של הנשים היהודיות באמנות, דיווחים מדוחות אגודת הנשים בהולנד בנושאים שקידמה האגודה כגון קידומן של נערות יהודיות בתעשייה, וחיי התרבות של הנערה היהודיה, דיווחים מפעילות הנשים בקהילה בארצות הולנד השונות, כתבות על הנעשה במפגשים החברתיים של בנות ישראל, דיווחים מועידות אגודת הנשים היהודיות לעבודה מעשית בארץ ישראל, פעילות הנשים היהודיות הלאומיות בהולנד, פעילות ארגון הנשים ויצ"ו בהולנד, חלקן של הנשים ביוזמות הגירה ועלייה לארץ ישראל, פעילות ארגון התאחדות הנשים העובדות בהולנד, ידיעות על ערבי ריקודים לנשים בהולנד, הרהורים על הקמת מדינה יהודית דתית עתידית, כתבה נרחבת על יריד המזרח הבינלאומי הראשון שהתקיים ב 1932, יחסי יהודים-ערבים בארץ ישראל, תחיית האמנות העברית בארץ ישראל, התקרבות הנוער ליהדות, יהודים בספרות ההולנדית, הומור יהודי, מאמרים העוסקים בחגים היהודיים, בגיליונות משנת 1933 עם עליית היטלר לשלטון מופיעים מאמרים על גורלה של יהדות גרמניה ועל האפשרות של הגירת יהודי גרמניה לארץ ישראל ("שנת 1933 תהיה ככל הנראה שנת השיא בהגירה לארץ ישראל" נכתב בתחילת השנה), ועוד.

"בגוף העתונות היהודית-הולנדית שבין שתי מלחמות העולם הופעת עתון נשים, שנערך על ידי נשים בלבד עבור קהל קוראים נשי, היא תופעה יוצאת דופן [...] 'האשה' הוא ירחון לאשה המשכילה, או המשכילה למחצה, בת המעמד הבינוני היהודי. המדובר בעקרת בית או בעלת מקצוע חופשי, נשואה או רווקה, אשר בנוסף לעיסוקיה היומיומיים מתעניינת בעבודה חברתית התנדבותית ואמורה להיות מעורבת בענייני קהילתה... היא בעלת התעניינות תרבותית [...], אך מעל לכל היא אמורה להיות ערה לבעיות האקטואליות של העולם היהודי: ההתבוללות, האנטישמיות, הציונות וארץ ישראל" (חוה דינר, "האשה – עתון נשים ייחודי"; מתוך כתב העת "קשר", גיליון מס' 12, נובמבר 1992).

מקור: אוסף ווילי לינדוור עם תו הספר שלו בעמוד הקדם שער.

24 גיליונות רצופים בכרך אחד. מצב - טוב מאד. הגיליונות מלווים בפרסומות לבתי עסק יהודיים בהולנד.

שלושה חוזים רשמיים העוסקים בהקצאת שטחי מגורים ליהודים ובהסדרת מעמדם ובהטלת קנסות על יהודים בעיר אלט-אופען Alt-Ofen - אחת משלוש הערים היוצרות את בודפשט ההיסטורית (כיום אובודה), כתיבת סופר, דיו על נייר. המאה ה־18. גרמנית.

בימים קדמונים בכל האזור המכונה באלט-אופען (Óbuda בהונגרית) נאסרה התיישבות של יהודים. בשנת 1712 הזמינה הדוכסית זיצ'י את היהודים להתיישב בה, בכפוף להסכם חסות, חופש דת, התיישבות ותנאי מסחר. לשם כך בעשורים הראשונים של המאה ה־18 יצאו חוזים רשמיים מטעם הדוכסית להסדיר את מעמדם החדש של המתיישבים היהודים. לפנינו מסמך רשמי נדיר הקובע מגבלות תעסוקה שונות מול הקהילה הנוצרית בעיר, ואת זכויותיהם של יהודי באלט אופען.

ההסדרים מול המתיישבים היהודים הראשונים הביאו לגל של הגירה לאלט אופען, ובשנת 1737 הוקם בה בית כנסת, ותוך זמן קצר היא היתה לקהילה היהודית הגדולה ביותר בהונגריה! רבה של הקהילה היה רבי משה מינץ (נפטר בתקצ"א 1831), שהקים במקום בית דין צדק וישיבה גדולה מהמפוארות בקהילות יהודי אירופה. במרוצת המאה ה־19 והמאה ה־20 הקהילה גדלה, ולבסוף חרבה בשואת יהודי הונגריה יחד עם שאר קהילות בודפשט.

[3] דף. 37x25 ס"מ. חותמות שושנה וחותמת שעווה. כתמים. מצב טוב.

A zsidok tortenete Budan : vazlat. A Budai Izraelita Hitkozseg megbizasabol - ההיסטוריה של היהודים בבודה (Buda) - מהקהילות הקדומות ביהדות הונגריה, מאת Fulop Grunvaldu ו- Budai Izraelita Hitközség. בודפשט 1938 - מהדורה יחידה. נדיר. הונגרית.

פרסום נדיר על יהדות בודה - "הכפר השוכן ליד הדנובה והמעיינות החמים" - מנקודות היישוב היהודי העתיק ביותר בהונגריה, בו התיישבו יהודים עוד במאה השלישית. סקירה נרחבת על קיומה של הקהילה היהודית בימי הביניים באמצעות כתובות עתיקות, ומסמכים היסטוריים. כולל תצלומים רבים של ממצאים היסטורים חשובים המעידים על קיומה של קהילה יהודית תוססת בבודה - ביניהם כתובת עתיקה המאזכרת את בית הכנסת היהודי בשנת 1307, המצבה העתיקה ביותר שנמצאה בהונגריה משנת 1278, ועוד.

בודה היתה הקהילה הראשונה בה קיבלו היהודים סוג של אוטונומיה, וההסכמים עם יהדות בודה שמשו מקור להסכמים בין השלטונות ליהודים בקהילות אחרות. הכותב מתאר את מבנה הרובע היהודי בעיר, פרטים אודות יהודים אשר היו מקורבים למלכות, רבי נתן מבודה - מהרבנים הראשונים אשר הוזכרו בתעודות במאה ה־14, ההקלות שקיבלו יהודי בודה בתשלומי המסים, החסות לה זכו יהודי בודה - כך למשל היו פטורים מהחיוב ללבוש כובע מחודד שתקף היה בכל ערי הממלכה הגרמנית, העיר תחת השלטון התורכי במאה ה־16, מנהגיהם של יהודי בודה, האנטישמיות בעיר במאות ה־18 וה־19, שיפוץ בית הכנסת המרכזי בשלהי המאה ה־19, הקמת מוסדות התרבות בעיר בשנות ה־20 של המאה העשרים - בית הספר היסודי, קבוצת תרבות נוער, ספרייה קהילתית, קבוצת הצופים, ועוד. הכותב מסכם בשנת 1938: "בודה עומדת איתנה כיום ונועדה לתפוס את חמשת המקומות הראויים בקרב יהודי הונגריה כעיירה הגדולה ביותר של יהודי הונגריה והשנייה בגודלה במונחי אוכלוסייה".

נדיר. עותק אחד בלבד מופיע בקטלוג הספריות העולמי world cat בספרית אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.

24 עמ'. קרעים חסרים בשולי הכריכה. פרט לכך מצב טוב.

Örök áhitat KÖNYÖRGÉSEK ÉS RÖVID FOHÁSZOK KÖNYVE/ZSIDÓ NŐK ÉS LEÁNYOK SZÁMÁRA - הקדשה נצחית - ספר תפילות ועטירות קצרות לאשה ולבת היהודית - סידור מיניאטור בכריכת צלולאיד מפוארת עם הטבעה מוזהבת, בעריכת ד"ר Hevesi Simon, הוצאת Eisler G. Kiadása-Lingua Kiadás בודפשט [סביב 1890]. הונגרית. נדיר.

סידור תפילות לנשים לימות החול לשבת ולמועדים, י"ג עיקרי אמונה, וכן תפילות מיוחדות לנשים באירועים שונים המלווים את האשה היהודיה - תפילה לכלה בהכנסה לחופה, תפילה לפני הנישואין, תפילה לנשים ביום הצום, תפילה לאשה המבקשת אושר, תפילה לאשה לברית מילת בנה, תפילת האשה להצלחת בעלה, תפילה למשפחה ולהצלחת הילדים, תפילה להורים, ועוד תפילות רבות. בעמוד השער חתימת בעלים: "ננסי קלינברג טולג'דונה"

128 עמ'. 8.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. פגם קל בחלקה העליון של הכריכה מימין, מצב כללי טוב.

A Zsido Haziasszony Konyve, Hasznos Tudnivalok, Koser Szakacskonyv - ספר בישול כשר לעקרת הבית היהודיה מאת Giti Neni. הוצאת Abraham Marton Konyvnyomdaja, קצ'קמט (הונגריה), 1935. בפתח הספר הסכמה מאת רבי ויקטור זוסמן (Rabbi Viktor Sussmann) - עם תאריך עברי, הכותב: "סקרתי ביסודיות את ההוראות הטקסיות בספר זה ומצאתי אותן מתאימות לחלוטין מנקודת מבט דתית, ג' וישב תרצ"ה". הונגרית.

ספר בישול הכולל מאות תפריטים למאכלים יהודיים כשרים. הספר מקיף את מאכלי השנה לכל אורך הלוח העברי, מאכלים לשבת ולכל מועדי השנה במבוא כותבת המחברת כי היא מקווה שחברותיה וחבריה העוסקים באמנות הבישול ימצאו בנוסף לתפריטים הקשורים לבישול מידע שימושי הקשור ליהדות. לצד תפריטים לתבשילים כשרים הוסיפה המחברת הנחיות כלליות הקשורות לסביבת הבישול, האופן בו צריך להיראות המטבח, הכיריים, וכלי הבישול, ניקיון המטבח וחדרי הבית לפסח, ההכנות לליל הסדר, ומתכונים למאכלים כשרים לפסח. מופיעים בין היתר מתכונים למאכלי חלב לתשעת הימים האסורים באכילת בשר בחודש אב, ועוד רבים.

נדיר. חמש רשומות בלבד בקטלוג הספריות העולמי world cat.

244 עמ'. 22 ס"מ. כתמים בחלק מהדפים. מצב טוב.

PALESZTINA ASSZONYSZEMMEL - "פלשתינה בעיניה של האשה" - אוסף מאמרים מנשים יהודיות על ארץ ישראל ותרומתה של האשה היהודיה למאמץ הציוני. הוצאת Kudelka Sandorne, WIZO בודפשט 1944- מהדורה יחידה. הונגרית.

"כיצד חלום הופך למציאות - נכתב על ידי נשים ופונה אל קהל הנשים" (מהמבוא) - פרסום נדיר אשר נכתב על ידי נשים בלבד בזמן ש"סערה משתוללת בעולם, יש הרבה צרות וייאוש בכל מקום... ארגונים, מוסדות, ואגודות נשים יהודיות עושות הכל כדי להקל על הבעיות... ספר זה עוסק בבעיות אלו ובפתרונות שלהן כפי שנראות ומרגישות בלבה של האשה" - הספר מביא לידי ביטוי את מאמץ הנשים היהודיות אל מול האתגרים שניצבו בפני יהדות אירופה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. מופיעים מאמרים מכמה כותבות - ביניהן, ד"ר שרה פרידלנדר, גב' אלק סילארד, גב' לאסלו ברסלוייר, גב' לאסלו לנדסמן, ואחרות, המתארות את התרומה של ארגוני הנשים למאמץ הציוני, בתחומי החינוך, המאבק באנטישמיות ובנייתה מחדש של ארץ ישראל, חלקה של האשה בבניית "הכפר העברי" בארץ ישראל, מחנות הנשים הציוניות, על החינוך "בשיטה הטבעית" בארץ ישראל, החינוך הדתי של האם היהודיה, התוצאות מועידת הנשים ויצו שהתקיימה בבודפשט ב 1935 והתרומה שהביאה אותה ועידה מקרב יהדות הונגריה עבור ארץ ישראל, הנשים בספרות ובשירה העברית החדשה, בית הספר לאומנויות "בצלאל" בארץ ישראל, היחס בין הלאום היהודי לדת היהודית, ועוד. כמה מאמרים עוסקים בהתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל, ואף ישנה התייחסות לנשים שהשתתפו ברעיון הציוני של הרצל וסייעו לו עוד בקונגרס הציוני הראשון בבאזל. בעמוד האחרון מובא המנון "התקוה" בהונגרית עם תווי נגינה.

נדיר. שני עותקים בלבד בקטלוג הספריות העולמי world cat.

119 [1] עמ'. על גבי הכריכה איור של אשה על רקע מפת ארץ ישראל ואונית מעפילים. כריכת קרטון ומעטפת הקרטון המאוירת, הכל בשלימות. בלאי קל בכריכה. מצב טוב.

חוברת נדירה לזכרה של המחנכת שרה שנירר. ארץ ישראל [שנות ה־30].

חוברת המתעדת את פועלה הגדול של שרה שנירר החל מגרעין כיתת התלמידות הראשון שהקימה בחדר התפירה שלה, הקמת בית יעקב בקרקוב בתרע"ז, מסעותיה ברחבי פולין לשכנע את אימהות בנות ישראל לשלוח את הבנות לבית יעקב עם הווסדו, ההבטחה וההסכמה שקיבלו מהרבה' מבלעזא אשר בירך על היוזמה ומהרבי מגור, כינוס הועידה הארצי הראשון של בית יעקב בוורשה, התבססות התנועה והפיכתה לתנועה עולמית. בין היתר מופיע תצלום נדיר של חזית הבנין של סמינר בית יעקב בקרקוב. בשער המעטפת תמונתה של שרה שנירר. החוברת יצאה ביוזמת תנועת בית יעקב בארץ ישראל במטרה להקדיש את הכנסותיה לבנית בית הבראה לחניכות ומורות בית יעקב לבלות ימי חופשתם באוירה דתית תורתית.

חוברת נדירה, איננה מופיעה בספרייה הלאומית.

29 עמ'. 17 ס"מ. שער מעטפת. דף השער מנותק. מצב כללי טוב.

ארץ ישראל אויפ'ן שוועל פון יאהר תר"ץ אין צאלען, "ארץ ישראל במספרים על סף שנת 1930" הוצאת קרן הקיימת לישראל, הדפסה במכונת שיכפול. חוברת נתונים מאוירת נדירה שהוציאה קק"ל לקראת סוף שנת 1929. יידיש, גרמנית, ועברית. נדיר.

חוברת נדירה המציגה את תמונת המצב בארץ ישראל בכל תחומי הדמוגרפיה, הכלכלה, התעשייה, החקלאות, והחינוך בשנת 1929. לאחר הקדמה בת ששה עמודים מופיעים 31 דף עם איורים ותרשימים של אוכלסיית ארץ ישראל היהודית, הערבית, הנוצרית, והיתר, שיעור ילודה ותמותה בישראל, גידול היישוב העברי מ 1922 עד 1928, העלייה העברית לארץ ישראל במספרים, חלוקת הקרקעות בארץ ישראל, שטחי הגידול והפרדסים העברים, התעשייה העברית בארץ ישראל, ההון המושקע בתעשייה העברית לפי ערים, תעשיית היצוא, תעשיית הבניין, החנוך בארץ, תלמידים יהודים בארץ ישראל, הכנסות קק"ל, ועוד. לכל עמוד תרשימים ואיורים. על גבי שער המעטפת הודפסה מפת ארץ ישראל.

בעותק הנמצא בספרייה הלאומית מרבית הדפים חסרים. לפנינו עותק מושלם.

[6], + 31 דף. 31x21 ס"מ. שוליים מחוזקים בנייר דבק. מצב טוב.

Jüdische Dramatiker unserer Zeit - מחזאים יהודים בני זמננו, חוברת מיוחדת של ה Festnummer zum Ordenstage הגרמני העוסקת במחזאים היהודים הגדולים בני הזמן. ברלין, 1927.

מבחר מאמרים על גדולי המחזאים היהודים בגרמניה והסביבה - חייהם האישיים, יצירתם, והשפעתם על עולם התיאטרון בכלל. ביניהם מקס ברוד, ארנולד צוויג, פול קורנפלד, אנרסט טולר, אמיל ברנרד, ג'ורג' הירשפלד, ואחרים. בין הכותבים: גיאורג הרמן, לודוויג דוידסון, פריץ אנגל, קורט וולטר גולדשמידט, רודולף קייזר, היינריך אדוארד יעקב, ואחרים. בין היתר מופיע מאמר מאת סלאמון דמביצר על מחזאים יהודים מזרחיים. הקדמה מאת יוליוס באב על "חלקם של היהודים בדרמה המודרנית". על גבי הכריכה תמונתו של מייקל באר (1800-1833) המחזאי היהודי הראשון שכתב מחזות בגרמנית.

כתמים קלים בכריכה. מצב טוב- טוב מאד.

מחברת יומן הקדשות וזכרונות בכתב יד מחברים לתרזה דרייפוס. באדן (אוסטריה), 1905-1906. גרמנית.

כל עמוד דבר חכמה, הקדשה, או ברכה מידידיה וידידותיה של תרזה דרייפוס מבאדן והסביבה.

[19] דפים כתובים. אבזם לסגירה. כריכת עור עם הטבעה בצורת עלים. מצב טוב.

The Palestine land Development Company Limited Memorandum and Articles of Association - תזכיר ותקנון החברה לפיתוח קרקעות פלשינה. לונדון, 1909 - מהדורה ראשונה.

סעיפי התקנות של "החברה לפיתוח קרקעות פלשתינה" - חברת הכשרת היישוב עם הווסדה בשנת 1909. התקנון עוסק במטרות החברה ובראשן רכישה או חכירה של קרקעות בארץ ישראל, וכן שיפור וקידום הבנייה בשטחים הנרכשים על ידי החברה, אופן חלוקת המניות בין המייסדים, ועוד.

ה-ILDC נוסדה בשנת 1909 על ידי הפדרציה הציונית בתור החברה לפיתוח קרקעות פלסטין. היתה זו תוכנית של התנועה המעשית בציונות המוקדמת, במיוחד בעשור שלפני תחילת מלחמת העולם הראשונה. ה-PLDC פעל לרכישת קרקעות, להכשרת יהודים לעיסוקים חקלאיים ולהקמת יישובים חקלאיים יהודיים בארץ ישראל. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה היא רכשה כ-50,000 דונם אדמה. היא ניסתה לרכוש כמעט פי 3 מהסכום בעמק יזרעאל, אולם פרוץ המלחמה מנע ממנה לבצע רכישה כזו. החברה הפכה לחברה ציבורית ישראלית ב-1953.

42 עמ'. 32 ס"מ. כתמים בכריכה. מצב טוב.

"התפתחות הבית הלאומי העברי בארץ ישראל בשנת 1936, תזכיר מוגש על ידי הסוכנות היהודית לארץ ישראל אל המזכיר הכללי של חבר הלאומים, לעיונה של ועדת התמיד לעניני מנדטים, יוני 1937". שני תזכירים של הסוכנות היהודית אל המזכיר הכללי של האו"ם - יוני 1937 - מהדורה עברית, ומהדורה צרפתית. למהדורה העברית צורפה "אגרת הלוי של נשיא הסוכנות היהודית ד"ר חיים ווייצמן אל הנציב העליון".

שני התזכירים במצב טוב .

A BRIEF RECORD OF THE ADVANCE OF THE EGYPTIAN EXPEDITIONARY FORCE UNDER THE COMMAND OF GENERAL SIR EDMUND H.H. ALLENBY - July 1917 to October 1918 [דו"ח קצר על התקדמות חיל המשלוח המצרי תחת פיקודו של גנרל אדמונד ה. ה. אלנבי... יולי 1917-אוקטובר 1918]. הוצאת Government Press and Survey of Egypt, קהיר, 1919. אנגלית. עותק עם הקדשה לרחבעם זאבי בידי דבורה זמיר.

דו"ח על התקדמות חיל המשלוח המצרי בפיקודו של גנרל אלנבי. הדו"ח מתאר את טקטיקת המלחמה של הבריטים עם העות'מאנים על ארץ ישראל בין יולי 1917 לאוקטובר 1918 בפיקודו של הגנרל אלנבי. בין היתר, מציג הדו"ח את נתיבי התקדמות הלחימה, את בעלי התפקידים השונים ונותני ההוראות, סדר ופירוט הגייסות, סדרי הכוחות וכמויות התחמושת ואמצעי הלחימה. בסוף הדו"ח מופיעות 55 מפות צבעוניות המציגות את התקדמות הכוחות הבריטים ונסיגת הכוחות העות'מאנים מדרום לצפון: מעזה ובאר שבע דרך יהודה, השומרון והגליל, ועד לכיבוש דמשק וצפון סוריה.

"חיל המשלוח המצרי" (Egyptian Expeditionary Force) היה שמו של המערך הצבאי הבריטי שחנה במצרים במלחמת העולם הראשונה. מפקדת הכוח הייתה בקהיר וייעודו העיקרי היה הגנה על תעלת סואץ, עורק החיים העיקרי למושבות האימפריה הבריטית שבמזרח. החיל הורכב בתחילה מחיילים מצרים, הודים ואחרים, אך לאחר שנאמנות הכוחות המוסלמים הועמדה בספק, השתנה הרכב הכוחות והוחלף ברובו על ידי גייסות בריטים ואוסטרליים, ובחיילים מהודו, ניו זילנד וצרפת.

[6], 113, [1] עמ', 55 דף (מפות) + [1] דף (לוח הדפס עם תמונת אלנבי), 30 ס"מ. קרעים קלים בשדרה. כריכה משומשת. מצב כללי טוב.

שירי ארץ ישראל מטעם הסתדרות המכבי בגרמניה והסתדרות החלוץ בגרמניה, לוקטו והוצאו ע"י ד"ר יעקב שנברג, הוצאת Judischer Verlag [יודישער פערלאג] ברלין 1935 - שירי ארץ ישראל שהודפסו בגרמניה הנאצית בעברית! מהפרסומים האחרונים של התנועות על אדמת גרמניה טרם השואה. כולל שירים אשר ראו אור לראשונה בפרסום זה. נדיר.

קובץ שירים עם תוי נגינה אשר רבים נהגו לשיר בכנסי "מכבי" ובכנסים של ארגונים ציוניים ונדפסו כאן לראשונה. כפי שכותב המו"ל: "על ידי הוצאת השירון הזה רוצה המוציא לאור למסור לשדרות הנוער הרחבות חלק גדול של שירים בלתי ידועים עוד, שעוד לא נדפסו בשום מקום" , תוי הנגינה נועדו לשמר לדורות הבאים את המנגינות המיוחדות בהן הושרו השירים בכנסים השונים לבל תשתכחנה. בין היתר מופיעים כאן שירים לשני קולות שיוצרו ב"חוג הזמרה של השומר הצעיר בקרקוב" אשר שלח מר פנחס אנהלט מקרקוב למו"ל. ושירים רבים אשר הופיעו כאן לראשונה כגון "הוי חלוץ טיפש", "עד מתי ספנים עוד נסחב השקים", "מסביב למדורה התאספו נא רועי צאן", "תן כתף עצום את העיניים", ועוד רבים. השיר הפותח את הקובץ הינו המנון 'התקוה' בגרסתו הראשונית ['התקוה הנושנה, לשוב לארץ אבותנו העיר בה דוד חנה'] תחת הכותרת 'שירי התלהבות'. כמו"כ מופיעים שירי מולדת לא ידועים רבים כגון 'למולדתי הבאת אותי', 'מתרפ"ט עדי תר"ץ חיש הולך' ועוד. ההוצאה העברית של קובץ זה יצאה בירושלים ב 1947.

בשנת 1934 מנתה תנועת החלוץ בגרמניה כ 15,000 חברים, וכחמישית מהם עברו הכשרה בכ 32 מתקנים שונים. בשנת 1941 חוסלו מתקני ההכשרה בגרמניה בהוראת הנאצים- חלקם נסגרו והשאר הפכו למחנות כפייה לצעירים יהודים.

208 עמ'. 17 ס"מ. כתמים בכריכה ובעמודים הראשונים. מצב טוב.

Arab and Jew in Prophecy and History. The problem of to-day What is the solution? Who will get Palestine? "ערבי ויהודי בנבואה ובהיסטוריה. הבעיה של היום, מה הפתרון? מי יקבל את פלשתינה?" מאת Charles Henry TITTERTON הוצאת Pickering & Inglis. לונדון [1937] - מהדורה ראשונה.

פרסום מוקדם ומעניין המנסה לברר למי הזכות ההיסטורית על ארץ ישראל, בעקבות ההתפתחויות המדיניות בארץ לאחר הצהרת בלפור. הכותב מנסה לברר למי שייכת ארץ ישראל על פי המקורות הקדומים העוסקים ביעקב וישמעאל ועל פי נבואות אחרית הימים, ומציג תמונת מצב מעניינת של יחסי יהודים - ערבים.

32 עמ'. כתמים בכריכה ובחלק מהדפים. מצב טוב.

"!A Nos Voisins Arabes" - "לשכנינו הערבים" - "ימי השלטון הבריטי בארצנו ספורים... כולם תמימי דעים שאין לו זכות קיום...שכנינו הערבים! ... תדעו שאנחנו נלחמים נגד העריצים האלה ולא נגדכם. תדעו שאנחנו רוצים לבנות אתכם את מולדתנו". כרוז של האצ"ל בשפה הצרפתית אשר יצא זמן קצר לפני עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר (1947) הקורא לאיחוד כוחות של היהודים והערבים לסילוקו של השלטון הבריטי מארץ ישראל. ארץ ישראל שנות ה־40.

כרוז נדיר ביותר, המסמן את בריטניה הגדולה כאויבת היהודים והערבים גם יחד וכבעלת אינטרס משלה באזור, ופונה לערבים להתאחד עם היהודים במלחמתם נגד האויב הבריטי בעל האינטרסים והשאיפות האימפריאליות באזור, כשני עמים שגורלם בארץ משותף: "בריטניה הגדולה רוצה שהמדינה שלנו תשמש כקרש קפיצה שממנו יכולים לצאת צבאותיה וטייסות האוויר שלה לאיים על כל עמי המזרח התיכון... זאת על ידי שמירה על אש השנאה בין שכבות האוכלוסייה השונות על ידי התגרותם לשפוך את דמם עד שהם נחלשים במאבקים פנימיים, אז יהיה קל למדכאים השפלים האלה לשלוט בשני הצדדים... מטרתם היא לעורר מלחמת דמים בינינו שתחליש את הצדדים ותאפשר להם להישאר בארצנו לשנים הבאות. שכנינו הערבים! הזהרו מהמשחק המרושע של המדכאים הבריטים, תדעו שאנחנו נלחמים נגד העריצים האלה ולא נגדכם. תדעו שאנחנו רוצים לבנות אתכם את מולדתנו ולהפוך אותה למדינה חופשית ופורחת, שתבטיח אושר וקידמה לכל ילדיה ואזרחיה. תדעו שהמלחמה בין היהודים לערבים רק תועיל לאנגלים. תדעו שאנחנו מוכנים להילחם ביחד אתכם נגד המעצמה הבריטית העקובה מדם שמנצלת באותה מידה את שני העמים שלנו... האינטרס שלכם והאינטרס המשותף שלנו מעידים שאל לכם לקום נגדנו אלא להפך לצעוד אתנו בקרב מכריע נגד הפולש הבריטי... עזבו את שכניכם היהודים! בואו נכה יחד את המדכא הבריטי".

[1] דף. 33x21 ס"מ. הדפסה במכונת כתיבה. מצב טוב מאד.

Een millioen "geland". En velen zullen volgen . De immigratie naar Israel voor de Collectieve Israel Actie-Keren Hajesod uitgegeven door de jewish Agency te Jeruzalem - מיליון עלו, ורבים ילכו בעקבותיהם. עליה לישראל. עלייה ארצה בעקבות הפעילות הישראלית הקולקטיבית-קרן היסוד. חוברת לעידוד העלייה לארץ ישראל לציון עלייתם של מיליון יהודים בשתים עשרה השנים הראשונות מאז קום מדינת ישראל, מלווה בתצלומים נדירים של עולים מעדותיהם השונות, הוצאת הסוכנות היהודית בירושלים. הולנד 1961. הולנדית.

חוברת שיצאה בהולנד במטרה לעודד עליה לישראל. החוברת סוקרת את מפעל העליה הגדול ארצה בשנים הראשונות למדינה בסיוע קרן היסוד. בין היתר מופיעה טבלה של מספר העולים לארץ מהארצות השונות מיבשת אירופה, ארצות האסלם ושאר מדינות, בין השנים 1948 ל 1961. בחוברת סקירה מפורטת על האופן בו מטופלים העולים החדשים עם הגיעם לארץ, פיזור העולים בכפרים ובעיירות, שילוב העולים בתעסוקה, שילוב העולים בעבודת הקרקע, אופני הסיוע ליהודים להגר ולעזוב את ארצות מגוריהם לטובת עלייה לארץ ישראל, ועוד. לאורך כל דפי החוברת תצלומים היסטוריים נדירים של העולים עצמם מארצות פזוריהם, ההתרגשות בעלותם ארצה, פיזורם בערים ובכפרים ושילובם בתעסוקה הישראלית.

חוברת נדירה ביותר. איננה מופיעה בקטלוג הספריות העולמי world cat .

[29] עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב.

מכתב שנשלח לנציג הועד הפועל הציוני ברוסיה מר קולג' באשר לאיסוף שקלים בקרב חברי הארגון ברוסיה חתום בידי בנימין זאב הרצל. (משמאל חתימת המזכיר). וינה, 19 בדצמבר 1903.

במכתבו מפרט הרצל כי הכספים שנשלחו מרוסיה מוצו כמעט לחלוטין, וכי חובתם של החברים המערביים למלא את החלל שנוצר באמצעות העברת כספים נוספת.

מכתב: 29x22 ס"מ. הדפסה במכונת כתיבה, וחתימת ידו של הרצל. המכתב מוצמד למצע קשיח לתצוגה ולשמירה ולצדו תמונת הרצל - מסגרת עץ וזכוכית מפוארת חדשה. שבר בגב הזכוכית התומכת מאחור בצד ימין. מצב טוב מאד.

"אסיפת הציונים, בזל א', ב', ג', תרנ"ז" - תצלום מודפס של צירי הקונגרס הציוני הראשון (1897) ובראשם תיאודור הרצל. ההדפס יצא ב 1905.

29x31 ס"מ. מודבק למצע קשיח לתצוגה ולשמירה וממוסגר במסגרת עץ וזכוכית מפוארת.

"העם מכריז על מדינת ישראל". "יום אחרון לשלטון זרים" - עיתון 'יום המדינה', גיליון חגיגי בהוצאה משותפת של עיתוני הארץ מיום הכרזת המדינה - ה' אייר תש"ח (14 במאי 1948) שעה 4 אחר הצהריים - יצא לאור בשעת הכרזת העצמאות.

כותרות המשנה בעמוד השער: "ב 29 בנובמבר 1947 קבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל - ובתוקף זכותנו הטבעית וההסטורית אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה בארץ ישראל היא מדינת ישראל", וכן: "כל חוקי הספר הלבן בטלים ומבוטלים" ו "הצבא העברי מרחיב את כיבושיו ביום המדינה".
בראש שער הגיליון תמונת תיאודור הרצל, בתמונה למטה חברי הממשלה הזמנית בישיבתה הראשונה במנהלת העם.

2 עמודים. גיליון שלם. 58 ס"מ. סימן קיפול. מצב טוב מאד.

גיליון העיתון "ידיעות ירושלים" המכריז על עצמאותה של מדינת ישראל: "מדינת ישראל קמה לתחיה", מיום ז' באייר תש"ח, 16 במאי 1948.

כותרת המשנה: "מדינת ישראל קמה לתחיה בשנת 1877 לחורבן בית שני", ו "30 מדינות של או"מ מוכנות להכיר במדינת ישראל" ו"החלה הפלישה של צבאות ערב". ההכרזה על עצמאות ישראל התקיימה ביום ששי בצהריים. הגיליון שלפנינו יצא ביום ראשון שאחריו, בירושלים שבתוך החומות והיה לאחד הגיליונות האחרונים שיצאו ברובע היהודי לאחר שכל תושביו ברחו ממנו במלחמת העצמאות.

2 עמודים. גיליון שלם. סימן קיפול. מצב טוב מאד.

גיליון העיתון "דבר" מיום ז' באייר תש"ח, 16 במאי 1948. כותרתו: "הוקמה מדינת ישראל" - יום ראשון בשבוע יומיים לאחר ההכרזה שהתקיימה ביום ששי.

בעמוד השער תמליל מלא של מגילת העצמאות. כותרת משנה: "ממשלת ארצות הברית הכירה במדינתנו, מדינות רבות ילכו בעקבות אמריקה", "כל חוקי הספר הלבן בטלים ומבוטלים", ו"כוחות זרים עברו את גבולות הארץ". בחלקו התחתון של עמוד השער מצוטט הפסוק: "היום נהיית לעם!..".

ראה גם פריט הבא.

4 עמודים. 58 ס"מ. גיליון שלם. כתמים קלים. מצב טוב - טוב מאד.

"עיתון הקמת המדינה גיליון מזכרת" - עיתון מזכרת שהוציאה מערכת העיתון "דבר" לרגל הכרזת העצמאות ביום א', ז' אייר תש"ח 16 במאי 1948, כותרתו: "הוקמה מדינת ישראל".

גיליון זה יצא לאור באותו היום שיצא גיליון ההכרזה הרשמי של העיתון "דבר" עם תוספת המלים "גיליון מזכרת"- פורמט העיתון והכותרות זהות לגיליון הרשמי שיצא באותו יום.

4 עמודים. גיליון שלם. סימן קיפול. מצב טוב מאד.

"המנדט מת! תחי מדינתינו!" - ידיעות מעריב, גיליון הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, - יצא לאור ביום ההכרזה עצמו - ה' אייר תש"ח (14.5.1948).

כותרות משנה בעמוד השער: "הנציב הבריטי האחרון עזב את יבשת הארץ", "ממשלת מדינת ישראל מקבלת לידה את השלטון", "הערב מתחיל לכהן מפקד המשטרה העברית". ובעמודי הפנים: "תל אביב מקדמת את פני המדינה! העיר – בשעות האחרונות לפני ההכרזה", "לונדון: או"מ לא יספיק כבר למנוע את הקמת המדינה העברית". וכן ציור פניו של דוד בן גוריון. בגיליון, ידיעות על עזיבת הנציב הבריטי והקמת ממשלת ישראל, לצד דיווחים על לחימה בגוש עציון, כביש ירושלים וכפר סבא, ועוד.

[4] עמ', 43 ס"מ. מצב טוב מאד.