מכירה פומבית 26

The Problem of Palestine מאת Maude Royden הוצאת Hutchinson & Co. לונדון, 1939 - מהדורה ראשונה.

פרסום חשוב ומוקדם אשר ראה אור ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה בו דן המחבר באריכות ובעומק בבעיה היהודית-ערבית בארץ ישראל ומציג פתרון בטווח הנראה לעין. המחבר משרטט במלוא חומרתה את בעיית ההגירה של יהודי אירופה, ומסיק כי לאור ההתפתחות המדינית בין מעצמות אירופה אין ליהודים שום מקום על פני כדור הארץ אלא בארץ ישראל בלבד. באשר למשולש יהודים - ערבים - בריטים המחבר משרטט פתרון מעניין לבעיה בדמות עזיבה הדרגתית של הבריטים את ארץ ישראל וסיומו של המנדט הבריטי, עידוד עלייה יהודית לארץ ישראל מהר ככל האפשר, ניטרול הקבוצות המיליטנטיות בקרב הציבור הערבי בארץ ישראל, ושלום בר קיימא בין יהודים וערבים המעוניינים בקידמה ואיכות חיים גבוהה, בשלום ובפריחה.

144 עמ'. מצב טוב מאד.

Jews and Arab in Palestine Studies in a national and colonial problem - "יהודים וערבים בארץ ישראל מחקרים בבעיה לאומית וקולוניאלית", בעריכת Enzo Sereni ו R. E. Ashery, הוצאת "Hechalutz Press" ניו יורק 1936 - מהדורה ראשונה.

פרסום נדיר על מאבקה של הציונות לבניית בית לאומי יהודי בארץ ישראל אל מול המיעוט הערבי וניסיונותיו לטרפד את הצלחתה של התנועה הציונית. חלקה של ההגירה היהודית בחיזוק הטענה הציונית אודות הבעלות על ארץ ישראל, מה עשתה הצהרת בלפור לסכסוך היהודי -ערבי, ארץ ישראל ליהודים כפתרון בעיית האנטישמיות העולמית, האם יש בכוחן של התפרצויות הדמים בארץ ישראל לבלום את גל העלייה ההמוני של יהודים לארץ ישראל, ועוד.
הספר כולל מאמרים חשובים מאת מובילי התנועה הציונית, ביניהם: מאמר מאת חיים ארלוזורוב - הרקע הכללי לשאלה הערבית, על הגירה יהודית מאת מ. נמירובסקי, התכנית המדינית של הציונות מאת דוד בן גוריון, העתיד הפוליטי של ארץ ישראל - מאמר מאת ברל כצנלסון, איגודים יהודים ועבודה ערבית מאמר מאת יעקב חזן, ועוד.

101a, [1], 315 עמ'. כתמים קלים בכריכה. מצב טוב.

Notice Illustrée sur Al-Haram Al-Sharif Jerusalem מדריך למבקרים בהר הבית – הוצאת המועצה המוסלמית העליונה – ירושלים, 1927 – מהדורה שנייה – צרפתית.

מדריך למבקרים בהר הבית (אל-חרם א-שריף) – תיאור המבנים שבו, חשיבותם ומקורם ההיסטורי. לצד התיאורים של מבואות הר הבית המדריך כולל שבעה תצלומים שמקורם בתצלומי אמריקן קולוני בירושלים (בפתח המדריך המו"ל מודה לאנשי המושבה שהסכימו להשתמש בתצלומים לצורך המדריך): נוף פנורמי של הר הבית; סביל קאיטביי (מזרקת מפרץ קאייט); מינבר אל-סייף (דוכן הקיץ); כיפת הסלע; אבן היסוד ("דה רוק"); ומסגד אל אקצא (נופים של החוץ והפנים). בפתח המדריך נכתב כי האתר כולו קדוש למוסלמים, לכן על המבקרים להימנע מעישון בו ומהכנסת כלבים למתחם. וכי שעות הכניסה הן מ 7:30 בבוקר עד 11:30 בבוקר מדי יום למעט ששי.
המדריך יצא לאור מטעם המועצה המוסלמית העליונה, גוף שייצג את האינטרסים הדתיים של הציבור הערבי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. המועצה הוקמה בשנת 1922 והופקדה על ניהול נכסי הווקף, בהם הר הבית, ועל ניהול מערכת המשפט המוסלמי; לנשיאה נבחר המופתי חאג' אמין אל-חוסייני. על אף שהמדריך נכתב מנקודת מבט מוסלמית, הוא מגדיר את הר הבית כמקום משכנו של בית המקדש. בעמ' 3 נכתב: "אתה נמצא באחד האתרים העתיקים ביותר שקיימים, שקדושתו מתוארכת לתקופות העתיקות ביותר. זהותו עם מקום מקדש שלמה אינה מותירה מקום לספק; וכאן בנה דוד 'מזבח לה', וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים' [שמואל ב, כד: כה]." וכן בהמשך מוסבר אודות המקום שנקרא "מחכמת דאוד" בו שכן בית הדין של דוד. כמו כן נכתב אודות 15 העמודים שבקיר המערבי כי שמשו חיזוק לבית המקדש בזמן שלמה, וכי בזמן כיבוש ירושלים בידי טיטוס המקום שימש מקום מקלט ליהודים.

נדיר. בקטלוג הספריות העולמי world cat מופיעים שני עותקים בלבד מהדפסה זו של 1927.

16 עמ', 24.5 ס"מ. עטיפה מקורית. חורי תיוק. מצב טוב. הפינה העליונה של הכריכה האחורית עם חלקים של חותמת המועצה המוסלמית העליונה מנותקת כבכל העותקים הידועים (זהו סימן שנעשה שימוש במדריך).

?para quien palestina - "פלשתינה למי?" פרסום נדיר על הסכסוך הישראלי- ערבי בארץ ישראל, מאת frank gervasi, הוצאת Direzan editores, בואנוס איירס 1946 - מהדורה ראשונה. ספרדית.

לאחר שש שנות מחקר של הבעיה הפלשתינית, המחבר, אשר גדל בצעירותו בין יהודים, נוצרים וערבים בארצות הברית, פרסם את מחקרו בשעה שלא היה ברור אם פלשתינה תמסר ליהודים, לערבים, או תשאר תחת המנדט הבריטי. המחבר משרטט תמונה מעניינת עתידית של שוויון זכויות מלא לכל הלאומים החיים בארץ ישראל, כאשר כל צד שיתנגד לחיות בשוויון זכויות מלא בעצם יודה בזכותו של הצד השני לקבל לידיו את פלשתינה. המחבר אשר לא היה יהודי בעצמו מביע תמיכה בלתי מסוייגת בעמדה היהודית, בפרט לאחר השואה וטוען כי בראש ובראשונה ארץ ישראל תספק מקלט לניצולי השואה אשר אין להם מקומות לחזור אליהם, ורק לאחר מכן ממליץ לדון בשאלת השלום בפלשתינה עצמה. המחבר מאריך לתאר את התרומה היהודית בכל מקום בעולם בסיפורים כדוגמת פועלה ההירואי של חנה סנש, ושל אחרים שמסרו חייהם על מנת להציל את אחיהם היהודים בכל מקום שהם, גם בשעה שיכלו להציל את עצמם ולהימנע מסכנה. באשר ל"בעלות על הארץ" טוען המחבר כי כאשר בעל הקרקע הערבי מכר את הדונם הראשון על אדמת פלשתינה ליהודי, קיבלו המוסלמים את נוכחותם של היהודים על פי החוקים שלהם עצמם, ומאות ואלפי הדונמים שנמכרו לאחר מכן רק חיזקו את בעלותם החוקית של היהודים על הקרקעות בהן הם יושבים. עוד הוא טוען כי מעולם לא היתה לערבים "ריבונות" בארץ ישראל, ולמעשה מראשית ימי הביניים הם זנחו אותה כמעט לחלוטין, ומעודד הגירה יהודית לארץ ישראל כהמשך ישיר לחזון היהודים לאורך כל ההיסטוריה. לגבי הויכוח על גבולות טריטוריאלים טוען פרנק כי לאחר שפצצת האטום עלתה על בימת ההיסטוריה אין כלל משמעות לגבולות טריטוריאלים, בזמן ש"ניתן ליזום ולהשיג התקפה באמצעות תהליך פשוט של לחיצה על כפתור".

נדיר ביותר. איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי world cat.

236 עמ'. בלאי קל בכריכה. מצב טוב.

LA TERRE PROMISE מאת Josue Jehouda הוצאת F. Rieder פריז, 1925. מסדרת Judaïsme - עותק חתום בידי המחבר וממוספר 74 מתוך 100 עותקים בלבד שהודפסו על נייר Lafuma (נייר נטול חומציות האמיד לאורך זמן). צרפתית.

פרסום חשוב על מהותה של הציונות כתנועה חיונית של עם החפץ לממש בארץ מולדתו חיים חברתיים חיוניים והאופן בו היא מתממשת בפועל על ידי הקמת יישובים עבריים בארץ ישראל. לדידו של המחבר: "הרצון לצמצם את הציונות לפעולה פוליטית הוא לשלול ממנה את נשמת אפה החיונית. לפני היותה ציונית הציונות היא מצב תודעה". המחבר מגדיר את ספרו "לא כניסיון תעמולה, אלא כעדות כנה של ציוני משוכנע המודע לגאונות הגזע שלו, שהוקם לתחיית בנשימה האלוקית של הארץ המובטחת". בספרו מתאר המחבר את ההתיישבות היהודית במושבות ובערי הארץ, ומספק אף תיאור פיסי נרחב של הארץ השבה לתחיה בידי העם הקם להפריחה.

122 [3] עמ'. כתמים קלים. מצב טוב מאד.

"אבל על מות מתתיהו הרצל זכרו לברכה" גיליון מיוחד של עיתון "השקפה" בעריכת אלעזר בן יהודה, אחר מותו של תיאודור הרצל. כ' אב תרס"ד - לרגל השלושים לפטירתו.

"...הוא מת, רבונו של עולם, הוא מת, הוא מת! זה המנהיג הגדול זה הגבור העממי, זה ראש העם העברי מת! האיש שיצר את הקונגרס את האוצר; האיש שקבץ לתחת דגלו עם שלם; האיש שאמר כבר ליסד את המדינה- האיש הזה מת! ואין מלה בפינו, אין אף מלה אחת להגות את כאב הלב. מעינינו פרצו הדמעות ; לחיינו הרזות נהיו לבנות, לבותינו המסכנים החלו להלם, להלם, כל כך, כל כך... וכמשגעים אמתים, כן רצנו ברחובות, הלכנו לפנינו, תמיד לפנינו, שאפנו הרוח, הרימוני ידינו והורדנון שנית. אלקים הוא מת! הוא! הוא! הוא מת!" מהמאמר העורך אלעזר בן יהודה בפתח הגיליון. במאמרו מבכה בן יהודה את פטירת הרצל קשות וכותב אודותיו כי "לא היה כמוהו בינינו מזה מאות ומאות בשנים", ומוסיף כי מותו של הרצל הוא לא פחות מ"קישינב חדש, אולי יותר נורא...כי בראשון נפלו אנשי חיל קרבן בעד העם, והפעם נפל שדוד שר החיל עצמו!"..., כמו"כ מופיע מאמר מאת אלתר וידברג על ההספדים שנישאו על הרצל בארץ ישראל, ועוד.

בכותרת הגיליון בן יהודה בחר בכינויו של הרצל "מתתיהו" ולא בשמו העברי "בנימין זאב" או הלועזי "תיאודור". מקורו של השם "מתתיהו" בו כונה הרצל הוא בקיץ תרס"ג. באותה שנה ביקר הרצל ביקור חטוף בווילנה שם המתין לו קהל עצום של יהודים, והתקיים טקס ב"בית הצדקה הגדולה" שברחוב הגרמנים בוילנה. באותו ביקור הוגשה להרצל תעודה חתומה על קלף שכותרתה "למתתיהו בן יעקב ד"ר הרצל, ה' עמך גבור החיל וכו'. העם בווילנה ראה בהרצל חלוץ ופורץ דרך, מסור לעמו ומוכן לשלם מחיר, כמתתיהו החשמונאי בשעתו. התנועה הציונית זכרה את הרצל ברוב כבוד ויקר, אך לא אמצה את השם "מתתיהו". בהספד של אחד העם על גיבור האומה שמת בגיליון שלפנינו בחר במכוון בשם "מתתיהו", כפי שאחד מקציני המשטרה הרוסית הגיב להמון הנאסף באותה אסיפה בוילנה לקראת בואו של הרצל: "מלך כבר יש לכם אבל ארץ עדין לא!".

[9] עמ'. גיליון שלם עם דף "ההוספה" לגיליון. מצב טוב. שדרה רופפת מחוזקת בנייר דבק.

Theodor Herzl Biographie - תיאודור הרצל ביוגרפיה, מאת Alex Bein - הוצאת FIBA, וינה, מלווה ב 63 תצלומים. "מהדורת העם" - ירושלים, 1935. גרמנית.

ביוגרפיית החיים המקיפה ביותר שיצאה אודות תיאודור הרצל אשר נעשתה מחומרים מודפסים ולא מודפסים, גירסת המקור של יומניו של הרצל, מסמכים מקוריים מארכיון הרצל בוינה, מסמכים הקשורים בתיאודור הרצל ממשרד החוץ בברלין, ארכיון רתנאו בברלין, ועוד. כמו"כ מביא המחבר לראשונה דברים על תקופת הרצל כעיתונאי בפריז באמצעות גיליונות נדירים של ה"ניו פרייה פרסה" בו כתב הרצל אשר קיבל מידי העורך הראשי ד"ר בנדיקט. עלייתו של המחבר לארץ ישראל במהלך כתיבת הספר אפשרה לו להשלים את המלאכה בסיועו של ארכיון וולפסון בספרייה הלאומית, ובחדר הרצל שבבנין קק"ל בירושלים, וכן השיג חומרים שנמצאו באותם ימים בידיים פרטיות בארץ ישראל. הספר מספק לראשונה באופן רחב מידע חדש באשר לתקופתו הטרום ציונית של הרצל. "מעולם לא כתבתי יותר ממה שידעתי מהמקורות" מעיד המחבר על עצמו. מהדורה זו יצאה בירושלים כ"מהדורת עם", לאחר שהמהדורות שיצאו למינויים בוינה אזלו.

736 עמ'. 21 ס"מ. ללא מעטפת הנייר. מצב טוב.

ארץ ישראל. אלבום תצלומים שיצא בעקבות ההתפתחות המהירה של היישוב היהודי בארץ ישראל לאחר הצהרת בלפור ב 1917, הוצאת הלשכה הראשית של קרן היסוד. לונדון, [1924].

חוברת ובה 32 תצלומים בשחור לבן של מושבות ערים ומראות נוף בארץ ישראל, ביניהם: רועה צאן על שפת הכנרת, אשל אברהם בחברון, בית החולים "הדסה" בירושלים, מראות מהטכניון בחיפה, שכונת בורכוב בתל אביב, חקלאות ביישובים העבריים, דגניה, נס ציונה, המושבה רחובות בראשית ימיה, שכונת התימנים על יד רחובות, תל אביב רחוב מונטיפיורי, ירושלים מכיוון הר הזיתים ועוד.
בפתח החוברת מבוא בעברית (ובמקביל באנגלית בצדה השני, וביידיש) על ההתפתחות חסרת התקדים של היישוב היהודי בארץ ישראל מאז הצהרת בלפור, והאדמות הרבות שנרכשו בידי קרן היסוד, וכן התרומה של קרן היסוד בפיתוח הארץ בכל התחומים - התיישבות חקלאית, חנוך ובתי ספר, עליה, תעשייה מסחר ואומנות, הבראה, ועוד.

25x15 ס"מ. הקדמה בעברית, יידיש, ואנגלית. שער נוסף בצדה השני של החוברת באנגלית. כתמים קלים בחלק מהדפים. מצב כללי טוב.

שפת ילדים ספר למוד וקריאה עם ציורים מאת חיים פינחס ברגמן וש. ח. ברכוז. חלק שני, הוצאת המועצה הלאומית של קהלות ישראל בסבריה ואורל, אירקוטסק (רוסיה). ללא ציון שנה (שנות העשרים).

ספר ללימוד קריאה לילדים עם איורים רבים - סיפורים מנוקדים בנושא המועדים העבריים, החצר, הנער והציפור, הנהר, מעשה בתינוקת שפרחה באויר, ועוד רבים. מהפרסומים הנדירים של ההוצאה הלאומית של קהילות ישראל בסיביר. איורים בשחור לבן, אחד האיורים בצבע.

126 עמ'. קרעים קלים בשולי המעטפת. גוף החוברת מצב טוב.

חג העצמאות - חוברת לילדי ישראל. איורים מאת חנה גצלר. הוצאת שמואל זימזון תל אביב, [1958]. כל השירים והאיורים בחוברת עוסקים בילדי ישראל המכינים את דגל ישראל ומנופפים בו. נדיר.

בחוברת כולה שירים ואיורים בנושא דגל ישראל. החוברת פותחת בהמנון "התקוה", בהמשך מופיעים שירי דגל מאת המשוררים ש. סקולסקלי, אברהם ברוידס, פנחס לנדר, לוין קיפניס, י. עקביא, יעקב רימון, אברהם ברוידס, ר. ספורטה.

[12] עמ'. כתמים. מצב טוב.

ציר חגינו. ה' איר - יום העצמאות. איורים מאת א. נדל. הוצאת בנימין ברלוי. חוברת צביעה לילדים בנושא יום העצמאות כחלק ממועדי ישראל המסורתיים.

איורים בנושא מועדי ישראל מסודרים לפי לוח השנה העברי: שבועות, ראש השנה ויום כפורים, סוכות, חנוכה, ט"ו בשבט, פורים, פסח, ויום העצמאות. בכל שני עמודים משמאל מופיע איור צבוע, ומימין אותו איור לצביעה בידי הילד, כאשר בשער החוברת מופיע חג העצמאות והעמוד לצביעה שלו הוא העמוד האחרון בחוברת.

קרעים בשולי דף השער, לרבות קרע חסר למעלה משמאל. כפי הנראה חסר עמוד אחרון. מצב טוב - בינוני.

The Trip Through the Holyland בעריכת Raffy איורים צבעוניים ליטוגרפיים המתארים את ארץ ישראל החדשה לאחר כיבוש ירושלים והמקומות הקדושים, מאת M. Arie, הוצאת E. Zelikovit תל אביב, לאחר מלחמת ששת הימים. בפנים הכריכה הקדשה משנת 1971. אנגלית.

ספר ילדים חינני ביותר המתאר את ביקורם של טוני ודינה בישראל. יצא לאור לאחר מלחמת ששת הימים עם שחרור העיר ירושלים והמקומות הקדושים בהם מבקרים השניים. טוני ודינה מבקרים בחיפה, לאחר מכן בטבריה הם פוגשים נערי דייגים אחד יהודי ואחד ערבי, הם ממשיכים לקיבוץ עין חרוד, קוטפים תפוזים בעמק השרון, ומשם ממשיכים לעיר עזה. הם מבקרים במצדה ובאילת, ועולים חזרה לחברון, משם הם ממשיכים לקבר רחל ("מקום קדוש ליהודים, שבאים להתפלל ולבקש מאמא רחל שתברך אותם ותעניק להם בריאות ואושר"), הם ממשיכים לביקור בכותל המערבי ובעיר העתיקה. ומסיימים את הביקור בירושלים החדשה, שם מוענק להם תנ"ך מנער ירושלמי. לבסוף הם טסים בהליקופטר מעל ככר דיזינגוף בתל אביב.
כל מפתח שני עמודים בספר מלווה באיור גדול על פני עמוד שלם והטקסט בעמוד המקביל.

30 [1] עמ'. מצב טוב מאד.

הגדה לא מסורתית עם איורים חלקם צבועים ידנית, משוכפלת בסטנסיל - המושבה רחובות, קבוצת "חרות", תרצ"ו 1936. לצד שירי אביב, וקטעים מההגדה המסורתית מופיעים קטעים ארוכים המתארים את המאבק היהודי בבניית ארץ ישראל כאשר כל העליות לארץ ישראל בעת החדשה מתוארות לפרטים בלשון מקראית ברוח חלוצית, החל מהעלייה הראשונה ועד העלייה החמישית בה הרחיבו חברי קבוצת "חרות" מיוצאי אשכנז את המושבה רחובות בזמן הגזירה על הקרקעות בשנות השלושים. הגדה נדירה ביותר.

ההגדה פותחת בהבאת העומר "ראינו עמלנו כעמל הנמלים...", שירי אביב, שיר דן דין, קטעים מההגדה המסורתית - מה נשתנה, עבדים היינו, בצאת ישראל ממצרים, ויהי בשלח פרעה, מעשה ברבי אלעזר, סעודה וכו'.

החלק המעניין בהגדה כולל כמה קטעים מקוריים ארוכים המתארים את קוממיות ישראל בארץ ישראל החל מעליית בבל הראשונה בזמן סוף בית ראשון, והמשך בעליה הראשונה לארץ ישראל בעת החדשה בסוף המאה ה־19. הפרק המיוחד פותח בכותרת "יציאת בבל" בו מופיע קטע בלשון מקראית המתאר את השיבה הראשונה של העם היהודי לארץ ישראל מבבל: "לכו ונבנה את חומת ירושלים", עם איור של חרב וכלי עבודה. לאחר מכן הפתיח לפרק "חמשת העליות" נפתח בציטוט ארוך מדבריו של רבי אברהם מקאליש שפרסם בשנת תקל"ז (1776) "מודעה רבה" על האתגרים הנכונים ליהודי העולה לארץ ישראל: "לכל שואל ומבקש לשכון כבוד בארץ הקדושה מודעה רבה... כמה הפוכים וגלגולים יחלפו על כל אחד מבאי הארץ עד שהוא קובע את עצמו בה. לא יום ולא יומיים, לא חודש ולא שנה כי אם ברבות השנים עד שיעברו ימי הקליטה והיה נקלט בחיי הארץ...". זהו למעשה הפתיח ל"חמש העליות" לארץ ישראל. כאשר כל פרק מופיע תחת הכותרת "העליה הראשונה", "העליה השניה" וכו' ומתאר את תחושות החלוציות ואת הלך הרוח שלוו את העולים בכל אחת מהעליות. כך למשל בעליה הראשונה מופיע המשפט: "צאו מעולם ההגיון והדבור אל עולם הפעולה, צאו אל עולם העשיה" המתעד את התחושות של העולים הראשונים שקראו תיגר על הגלות והחליטו לנקוט בפעולה ולעלות לארץ ישראל ולבנותה. בפרק "העליה השניה" מתוארת תחושת היחידים אשר עלו לארץ אותם אשר היו "סוג חדש בקרב בני ישראל" אשר קראו לאחיהם להצטרף עמהם לעליה ולבנית הארץ. "העליה השלישית" מתארת את יוזמת העולים להשלים את בנין הארץ אשר החלו קודמיהם: "אנו נסול את הכבישים, נחצב צור לאבני גיר! הידד יענו הפטישים בשירנו השיר". ב"עליה הרביעית" מתוארת שמחתם של העובדים העבריים בארץ ישראל דבקותם בבנין הארץ כיצד, וחגיגת הישגיהם: "עיר צוהלת במקהלת שיר המלט לנו שרה".

הפרק המפורט ביותר הינו הפרק המתעד את "העליה החמישית". זהו למעשה הפרק העוסק באופן ישיר בקורות כותב ההגדה. בפרק מתוארים באריכות הימים הקשים בארץ ישראל של ראשית שנות ה־30 - גזירות הבריטים על העלייה העברית לארץ, ועצירת העבודה, ולעומת זאת חזונם של אנשי המושבה רחובות שלמרות הכל אספו עצמם להתנגד לגזירות ולהמשיך בבניית ארץ ישראל.
פרק זה פותח במלים: "והימים היו ימי יאוש בארץ", ומתואר בו כיצד "חדל הבטחון בארץ ישראל להמון בית ישראל", שערי הארץ סגורים, העליה לארץ נעצרה, רכישת קרקעות נעצרה בשל "חוק הקרקעות" הבריטי: "וגזרה יצאה מלפני השליט: "קרקע לא תנתן לקבוצה למען ימעדו קרסוליה". בתגובה קמו "קמץ קטן באחת הקבוצות בארץ מעולי גולת ליטא אשר ברחובות", ומתואר באריכות כיצד הפריחו את השממה באזור מלא חולות בסיוע של קבוצה שהגיעה מחדרה אשר: "באו ונפר את מזמת השליט ונאחז בה בצפרנים... כי דבר מסורת הוא בידי פועלים בארץ. קרקע העם כי לא תנתן להם וכבשוה בזכות עמלם ומסירות נפשם. וכאשר אמרו כן היה". מתואר כיצד חנכו את הקרקע במדורה גדולה שהדליקו בחג הפסח לכבוד חנוכת הקרקע, וכיצד קיבלו את קבוצת הכשרה שהיתה בדרכה לארץ ישראל מ"כפרי הגוים באשכנז", אשר הגיעו ארצה והקימו את קבוצת "חרות", הם אלו שבאו "ופתחו את שערי העליה החמישית עם עלית "חרות", ונתבהר גם לשליט מאז: "בתותחים כבדים לא יורידוכם מפה", וכך למעשה נפרצה הדרך להמשך המפעל הציוני של בניית ישובי הארץ.
בעמוד האחרון מופיע שיר "לא נותקה השלשלת" סביבו איור גדול של המתחיל במשה ולוחות הברית וממשיך לעולים יהודים בלבושם המסורתי מארצות שונות לצד חלוצים, החוגגים במעגל הורה, את רצף הדורות של העם היהודי וחזונו.

המקום בו הודפסה ההגדה לא מצויין על גבי הכריכה. אך על פי הנכתב בפרק אודות העליה החמישית: "והד הגיע לקבוצה קרקע לקרן האומה ברחובות!", ובהמשך: "אלו הם אנשי קבוץ "חרות" אשר חשו ראשונים בבשרם ובדמם את הגורל הצפוי... וככה הוחג הסדר הראשון כאן על פני האדמה" - את ההגדה חיברו חברי קבוצת חרות אשר הפריחו שממות המושבה רחובות.

הגדה נדירה ביותר. איננה מופיעה בספריה הלאומית ואיננה מופיעה ברשימת שטיינר להגדות קיבוציות. לא ראינו עוד עותק של הגדה זו.

[21] עמ'. 26x21 ס"מ. כריכה רכה. כתמים בשער ובדף שאחריו. לאורך כל דפי ההגדה הפינה השמאלית העליונה חתוכה ללא פגיעה בטקסט ובאיורים. קילופי צבע בסרט הסגול המשמש כשדרה. קרעים קלים בדף השער משוקמים בהדבקות נייר בצדו הפנימי. מצב כללי טוב.

תצלום גדול בו נראה אלברט איינשטיין נבוך משהו, בביקור במוסד לבנות בסן דייגו - קליפורניה, 31 בדצמבר 1930.

איינשטיין אוחז בידיו זר פרחים אשר קיבל מבנות התיכון לבנות בסן דייגו (San Diego high School). התצלום מתואר מאחור בכתב יד: "בנות תיכון בסן דייגו מברכות את איינשטיין". איינשטיין הגיע עם אשתו אלזה לסן דייגו בספינה. כאשר ירד מהספינה המתין לו המון רב. הביקור נערך לכבוד ערב השנה החדשה. במסגרת הביקור נאם איינשטיין ב Spreckels Organ Pavilion. סרטון קצר בו נראה איינשטיין בהגיעו לעיר ראה כאן .

37x20 ס"מ. קילופי צבע בחלקו העליון של התצלום. קרע קל בחלק העליון משמאל. כיפוף קלפי מעלה במרכז התצלום ובחלקו העליון. מצב טוב.

They All Are Jews From Moses to Einstein - "כולם יהודים ממשה עד איינשטיין" - מאת Mac Davis עם איורים מאת E. E. Claridge - הוצאת Jordan Publishing Co. ניו יורק 1937 - מהדורה ראשונה עם מעטפת הנייר המקורית. עותק מיוחד חתום: "Review copy not to be sold" - "עותק סקירה שלא על מנת להימכר" - הודפס בעותקים בודדים לשם בחינה והגהה אחרונה לפני פרסומו לתפוצה רחבה. נדיר.

מהמבוא לספר: "אולי הם לא הגדולים ביותר שאפשר היה לבחור, אבל מעשיהם כל כך עצומים וכל כך מגוונים בהיקפם, עד שכקבוצה הם מרכיבים למעשה את ההיסטוריה וההתקדמות של היהודי דרך הציוויליזציה. מעניין לשער מה עלול היה לקרות לרבים המופיעים בתוך כריכות הספר הזה אילו הגורל היה אחר. אם סמל פרוסי צורמני, שומר סף בגבול ברלין, היה נשאר עקשן ומסרב להכניס לבירת גרמניה בחור ישיבה מגמגם וגיבן, האם העולם היה נודע על משה מנדלסון? אם יהודי אדוק, זקן, מלומד היה מתעקש שחמשת בניו יישארו בביתם בגטו ויהפכו לתלמידי חכמים במקום לשלוח אותם לארצות זרות כדי להיות סוחרים, האם בית רוטשילד היה כותב את הפרק המרהיב ביותר בהיסטוריה הפיננסית והפוליטית של אירופה? אם שפינוזה לא היה מקולל על ידי בני עמו ומגורש מביתו, האם הוא היה הופך להיות הפילוסוף הגדול ביותר של הזמנים המודרניים? אם אמו לא הייתה קונה פסנתר יד שנייה, האם ג'ורג' גרשווין היה בא לכתוב שירי אומה? כל אלה הם אם מלודרמטיים שעיצבו לא רק קריירות גדולות, אלא גם, במקרים רבים, את ההיסטוריה של העולם. ... בלוח השנה הזה של גיבורים וגיבורות, תמצאו מלודרמה, שאפתנות, עוצמה, אומץ, אהבה... הפכו את הדפים האלה ודלגו על הזמן...".

פרסום חשוב על אודות ששים דמויות הוד בעם היהודי ממשה עד איינשטיין - תיאור רגעי השיא בחייהן של הדמויות המשפיעות ביותר בעם היהודי מלווים בפורטרט של כל אחד מהם - חלק נכבד מאנשים בהם עוסק הספר נכתב בחייהם של הדמויות. בין האישיים המופיעים: ברוך שפינוזה, משה מנדלסון, המתאגרף דניאל מנדוזה, משה מונטיפיורי, קרל מרכס, הברון מוריס דה הירש, תיאודור הרצל, אלפרד דרייפוס, זיגמונד פרויד, חיים וייצמן, אלברט איינשטיין, נתן שטראוס, ועוד רבים. המחבר הצליח לתמצת לכלל עמוד אחד בלבד לכל אחת מהדמויות, תיאור תמציתי ומדויק של פועלו והשגיו ותרומתו לישראל ולאנושות בלשון בהירה וקולעת, ולסקור את האישיים על ידי חיבור נקודות השיא בחייהם לכלל תמונה כוללת אחת.
כך למשל אודות אלברט איינשטיין הוא מתאר את הילד המופנם והביישן הנוטה לבדידות שיום אחד נתקל במצפן, המחט המתנודדת עוררה בו פליאה גדולה, בבית הספר היה תלמיד אדיש אך גילה גאונות מפליאה למתימטיקה ועובר לתאר את כיצד הגיע להישגיו העולמיים פורצי הדרך בתחום הפיסיקה. באותו אופן הצליח הכותב לתמצת את דמותו של תיאודור הרצל: "תיאודור הרצל, בן עשרים, היה מחזאי ועיתונאי מהולל בווינה. הוא היה בפריז ככתב לעיתונו, כשפרשת דרייפוס פרצה בעולם. בראותו את השנאה לעמו אפילו מצד מדינה מתורבתת כמו צרפת, הוא נבהל בגלל רווחתם של היהודים הפזורים בין אומות העולם. מאותו יום, מטרתו הייתה אמנציפציה של היהודים כעם. הוא כתב את ספרו בשם "מדינת היהודים" כדי להביע את הצורך במולדת יהודית...". כמו"כ מתמצאת המחבר את פרשת דרייפוס לכלל עמוד אחד כשהוא כולל למעשה את כל הפרטים החשובים בפרשה, וכן ביתר האישיים.

127 עמ'. 26 ס"מ. כריכה קשה עם מעטפת הנייר המאוירת בדמויות משה ואיינשטיין. קרעים קלים במעטפת הנייר. גוף הספר במצב טוב מאד.

כרזת פרסומת מקורית לספר הביוגרפי אודות אלברט איינשטיין מאת Kenji Sugimoto, הוצאת שוקן 1989. נדיר למצוא כרזה זו.

בחלקה העליון תצלום גדול של איינשטיין, בחלקה התחתון תצלומים קטנים של איינשטיין האיש והמדען בסצינות שונות בחייו.

גודל: 75x51 ס"מ. קרע קל עם חסרון בחלקה העליון. מצב טוב - טוב מאד.

תג סיכה בצורת דגל ישראל, מצדו האחד מגן דוד והכיתוב "ציון" עברית ואנגלית, מצדו השני מגן דוד וסמל אריה יהודה השואג שהציע הרצל לדגל ישראל. אירופה, [1914].

תגי סיכות של "יום הדגל" של ארגון הצדקה של מלחמת העולם הראשונה נמכרו במהלך המלחמה הגדולה כדי לגייס כסף למגוון מטרות; בעיקר תמיכה בכוחות הלוחמים בחזיתות השונות, תמיכה במאמץ המלחמתי, תמיכה בחיילים פצועים, אלמנות ועוד. את הפצת הדגל יזמה מייסדת תנועת הדגל של מלחמת העולם הראשונה הגברת מוריסון. גיוס הכסף באמצעות מכירת "דגלי פרוטה" סייע לטובת החיילים הבריטים במלחמה נגד גרמניה.

גודל:4x3 ס"מ. מצב טוב מאד.

אונזער שטימע - "הקול שלנו" - ביטאונם של יוצאי גליציה בניו יורק. גיליון מיוחד של הירחון אשר יצא בחודש תשרי בפתח השנה החדשה המבשר את פתיחת העידן החדש עם תקומתה של מדינת ישראל - אוקטובר 1948 - בעמוד השער מופיעה הכותרת "תחי המדינה העברית!" בשלוש שפות - יידיש, עברית ואנגלית. וחזן התוקע בשופר. בגיליון כתבות נרחבות על המשמעות ההיסטורית של תקומת מדינת ישראל בפתח השנה החדשה בידיש ואנגלית.

בפתח הגיליון הודאה לה' "על שהצילנו מעול הגלות ועל שהשיבנו לארצנו הישנה" על פי חזון הנביאים. ומאמר ארוך מאת ז. .מ. קערשטיין על הנס שבהקמת מדינת ישראל, והמשמעות העולמית של הכרזת העצמאות, מאבק העם היהודי לעצמאותו שהגיעה לתכליתה עם הכרזת העצמאות, והמשמעות ההיסטורית של הכרזת העצמאות. כמו"כ מופיעים מאמרים מכותבים שונים העוסקים במדינה העברית הצעירה, סיפורם המצמרר של ניצולי שואת גליציה, ועוד. בין היתר מופיע תצלום של חברי הכנסת הראשונה ובן גוריון תחת הכותרת: "מדינת ישראל קאבינעט", ודפים רצופים בזה אחר זה בהם אינספור ברכות שנה טובה במסגרות מעוטרות מחברי הקהילה. כל כותרות העמודים בהם מופיעות ברכות השנה טובה מעוטרים באחת מברכות השנה החדשה שבכל עמוד ברכה שונה כגון: "שנת גאולה וישועה", "שנת גאולת עמנו וארצנו", "שנת כתיבה וחתימה טובה", "בספר החיים תכתבו", "שנת חיים ברכה והצלחה", "שנת פדות עם ישראל", "כתבנו לאלתר לחיים", וכדו'.

73, 72, עמ'. 31 ס"מ. הדפסה בדיו כחולה על נייר עבה ואיכותי. כתמים קלים בעמוד השער. קרעים קלים בשדרה. מצב טוב.

תצלום של טקס הנפת הדגל "במחנה ישראלי" באירועי העצמאות והפסקת הקרבות בארץ ישראל. 9 ביוני 1948. מתוארך ומתואר מאחור בידי סוכנות הצילום Belga.

בתאריך זה, 9 ביוני 1948 הרוזן ברנדוט הציע ליהודים ולערבים לעצור את הקרבות. באותו יום הוציאה הממשלה הזמנית את "פקודת השטח הנכבש" - הפקודה ההיסטורית קבעה לראשונה כי כל שטח שנכבש בידי צה"ל הינו מוכרז כ"שטח כבוש" וכל תקנות הכיבוש חלות עליו.

18x13 ס"מ. מצב טוב מאד.

ששה תצלומים גדולים המתעדים את כיבושה של רצועת עזה ועזיבתה פעם אחר פעם בידי הצבא הישראלי. ישראל, 1956-1973. (חמשה תצלומים לעיתונות, ואחד wire photo). חתומים מאחור בחותמות דיו של סוכנויות הצילום, ומתוארים.

התצלומים והתיאורים המופיעים בגבם:

רצועת עזה - חיילים ישראלים צוהלים על משאית שנתפסה - השלל הראשון בהתנגשותם עם חיילים מצרים ברצועת עזה. 2 בנובמבר הודיעה ישראל על לכידת כמעט כל חצי האי סיני, כולל עם יותר מ-200,000 פליטים פלסטינים. 21 בנובמבר 1956. לאחר כניעתה של עזה במבצע קדש שלושה שבועות קודם. גודל: 22x18 ס"מ.

חיילי כוחות המשמר של האו"ם עומדים על המשמר במוצב ברצועת עזה. 28 בנובמבר 1960 - כוחות צה"ל נסוגו מהעיר בעת הנסיגה מסיני בתחילת 1957 (לאחר שנכבשה על ידי צה"ל במבצע קדש). גודל: 21x20 ס"מ.

13 במרץ 1957 - שגריר ישראל בוושינגטון אבא אבן קיצר את ביקורו בפלורידה על מנת לשוב לוושינגטון בשל המצב הקריטי בעזה. בשדה התעופה של וושינגטון הוא אמר לכתבים שישראל תנקוט במאמצים על מנת להגן על עצמה נגד הקומנדו המצרי. 21x20 ס"מ.

תצלום לעיתונות מיום 8 בדצמבר 1971 - בדויים בונים את גדר המערכת המפרידה בין ישראל לרצועת עזה. מתואר מאחור: עובדים על "הקו הירוק" - רצועת עזה: עמידה על כל מה שיכלו לשים את ידם עליו, כולל ארגזים בצורת מוזרה ופחים ריקים. עבודה בדואית על גדר הביטחון החדשה המוצבת לאורך "הקו הירוק בגבול לשעבר בין ישראל לרצועת עזה, במהלך יום בעבודה לאחרונה", לאחר שנכבשה עזה בשנית במלחמת ששת הימים והחלו לצוץ בה קיני הטרור, נבנתה הגדר שלפנינו בתצלום. גודל: 21x20 ס"מ.

סיור ישראלי בעזה - חיילים ישראלים חמושים בכבדות מפטרלים ברחוב הראשי של עזה הכבושה בידי ישראל ביום שישי בזמן שהסכסוך במזרח התיכון נמשך. רצועת עזה האסטרטגית באורך 35 מייל לתוך ישראל זכתה ממצרים במלחמת 1967- Wire photo סוכנות הצילום AP תל אביב, 1973. תחת הנהגת אריאל שרון כאלוף פיקוד הדרום פעל צה"ל בצורה נרחבת למיגור הטרור ברצועת עזה. גודל: 25x18 ס"מ.

28 באוקטובר 1968 - "מוחזקים לחקירה" - ערבים עצורים מאחורי תיל אתמול ברצועת עזה כשהם ממתינים לחקירה על ידי הישראלים. עוצר הוטל באזור בגלל המשך ההפגנות האנטי-ישראליות. (AP Wirephoto ברדיו מעזה) 1968. גודל 25x21 ס"מ.

מצב כללי טוב.

שלושה מכתבים מנערה בקבוץ דגניה א' לחברתה במחנה העבודה של הגמנסיה העברית בירושלים. מרץ 1943.

מכתבי הווי ואוירה ונערה בשם דינה לחברתה תמר וילדמן העוסקים בחיי החברה של שתי צעירות חלוצות.

דגניה א' נוסדה בשנת 1910 על חלק משטח של כ-3,000 דונם מאדמות הכפר אום ג'וני שנרכשו על ידי קק"ל ממזרח לנהר הירדן בשנת 1904. ב-4 ביוני 1912 עברה הקבוצה מאום ג'וני לנקודת הקבע באב-אלתום – שער הנהר, מוצא הירדן מהכנרת. במאורעות תרצ"ו בשנים 1936-1939 שימשה דגניה בסיס לפלוגות השדה, ובשנים שבטרם מלחמת העצמאות - בסיס לפלמ"ח.

שלושה מכתבים. מעטפה מקורית (קרועה בחלקה). מצב טוב.

65 בולי הפני האדום (Red Penny) חתומים. גרסאות משוננות.

בול הפני האדום הונפק על ידי בריטניה והופיע לראשונה ב-10 בפברואר 1841. הוא עוצב בדומה לקודמו - הפני השחור (אשר כידוע הינו בול הדואר הרשמי הראשון שהונפק על ידי הממלכה המאוחדת של בריטניה) הכולל פרופיל של המלכה ויקטוריה המבוסס על תחריט של וויליאם וויון. הסיבה לשינוי הצבע היתה בעיית החותמת על גבי הפני השחור שלא נראתה בשל צבעו הכהה. ה- Red Penny היה במחזור במשך תקופה ארוכה, מ-1841 עד 1879. בשל מספרם הרב של הלוחות מהם הודפס הבול קיים מגוון רחב של הבדלים קלים בין הבולים.

מוצמדים לשני דפים עם פגעי מים בצידם הימני של הדפים.

ארבעה מסמכים עות'מאנים רישמיים העוסקים בהקמת הרכבת החיג'אזית. איסטנבול ומקומות נוספים, ראשית המאה ה־20.

מסילת הרכבת הוקמה על ידי האימפריה העות'מאנית בין 1900 ל-1908, במטרה לחבר בין המחוזות הרחוקים יותר שבשטחה. המסילה עברה בין דמשק למחוז חג'אז שבחצי האי ערב, אזור בו נמצאות הערים מכה ואל-מדינה. הנחת המסילה החלה ב־1900 בהוראת סולטאן האימפריה העות'מאנית עבדול חמיד השני ובייעוץ של מומחים גרמנים. עלות הקמת המסילה הייתה כ־16 מיליון דולר שנתרמו על ידי הסולטאן הטורקי ושליטי מצרים ואיראן. המסילה נחנכה ב־1 בספטמבר 1908, יום ציון הכתרתו של הסולטאן.

על גבי המסמכים כולם בולי האימפריה, חתימות הצדדים, וחותמות. מצב טוב מאד.

אחד עשר לוחות ארץ ישראל. אוסף מיוחד של לוחות קק"ל, ועוד. שנים: 1925-1954.

1-7. שמונה לוחות קק"ל "לוח ירושלים". שנים: תרפ"ה 1924-1925 (שני לוחות שונים), תרפ"ו [1925-1926], תרפ"ז [1926-1927], תרפ"ח [1927-1928], תש"ג [1942-1943], תשט"ו [1954-1955]. שערים מאוירים, הלוחות מלווים בתצלומים של חלוצים בבנין הארץ בישובים העבריים, מפת ארץ ישראל, שנתונים לפעולתה של קק"ל, פרסומות, תרשימים, ועוד.

8. לוח לילד תשי"ד [1953-1954]. לוח עברי אנגלי עם איורים ומפת ארץ ישראל בצבע.

9-10. שני לוחות "החבר" לשנים תרפו [1925-1926], תרפ"ט [1928-1929]. לוחות אינפורמטיבים מלאים בטבלאות, איורים, תצלומים, ונתונים, הוצאת "שחר", ירושלים.

11. לוח "הארץ" לשנת תש"ד [1943-1944]. הלוח משופע בנתונים רבים, שירים, תצלומים, פרסומות לחברות יצור ארצישראליות, ועוד.

גדלים שונים. לוחות שלמים. ללוחות כולם כריכות חדשות נאות (פרט לאחד-לוח החבר לשנת תרפ"ו). עיטורי הטבעה. מצב טוב - טוב מאד.