דו"ח נדיר ולא ידוע על אסון 'שיירת הדסה' אשר הוגש בידי ש. הורוביץ לד"ר ד. ו. סנטור - אדמיניסטרטור האוניברסיטה העברית ביום 9/5/1948, כחודש לאחר האסון. כ -80 דפים מודפסים במכונת כתיבה ובהם פירוט נרחב מפי ניצולי טבח הדסה, ומפי אנשים שהיו שותפים לאירוע החמור, אודות השלבים השונים של הטבח הנורא.
הדו"ח מגולל למעשה לפרטי פרטים על כל שלבי אסון "שיירת הר הצופים" המפורסמת, בו הותקפה שיירת המשוריינים הישראלית אשר עשתה את דרכה להר הצופים ב 13 באפריל 1948, במהלכה מצאו את מותם 78 מנוסעי השיירה - עובדי רפואה של בית החולים הדסה הר הצופים (ביניהם מנהל בית החולים הדסה, ד"ר משה בן דוד), עובדי האוניברסיטה העברית, אנשי ההגנה מגיני ההר, חולים, מבקרים ואזרחים - לאחר שהותקפו בידי פורעים ערבים כנקמה על פרשת דיר יאסין. במבוא לדו"ח כותב העו"ד שערך אותו, מר ש. הורוביץ כי חקירת האסון נמשכה יותר זמן מכפי שחשב כיוון שהשלטונות הביטחוניים לא שיתפו עמו פעולה, וכן בשל העובדה כי גבה עדות מפי פצועים במצב קשה שלא בדיוק זכרו כל פרט שנשאלו עליו.
הדו"ח כולל רקע על התארגנות השיירה והדרך להר הצופים בכלל, תיאור נרחב דקה אחר דקה במשך יום האסון, החל משעה 9:00 בבוקר עת התאספו משתתפי השיירה ברחובות שונים בירושלים, הבדיקות שנערכו לבחינת מצב הדרך והאבטחה הביטחונית, והכשלים בבחינת השטח, ההתפוצצות הראשונה של מכונית הליווי, ולאחר מכן התפוצצות שני האוטובוסים, וההתקפה הערבית המשולבת על המכוניות שנתקעו במקום, התגבורת הצבאית שאחרה להגיע, ניסיון אנשי השיירה להגן על עצמם, עדות מצמררת על הגופות שנשרפו ובקושי זוהו (אלו שהובאו לקבר אחים), וכן על הנעדרים. כמו"כ מופיעה רשימה מפורטת של שמות העדים ומחברי המסמכים הרלוונטים, וכן מכתבים ועדויות שנתקבלו מפי כאלה שניצלו באירוע והוגשו כחלק מחקירת האסון - ביניהם פירוט נרחב של האסון מזויות שונות מפי אלו שהותקפו בו ונשארו בחיים: ד"ר אגון ריס, ד"ר היינריך פויכטונגר, ד"ר דוד אולמן, אוליצקי, מר פנחס זריצקי, ד"ר ליפא שפירא, זאב נסצקי, אריה סצמסקי (המפרט בעדותו כיצד הבחין בערבי חמוש שעבר בדיוק לפני המכונית בה נסעו, וכיצד תוך דקה באה ההתפוצצות) יצחק הופמן, ועוד. כמו"כ מופיעה רשימה של "שמות הפצועים הנמצאים בהדסה הר הצופים'", ו"שמות ההרוגים".
בין היתר חושף הדו"ח את אזלת היד של אנשי ההגנה באירוע שחיכו להסכמת הבריטים על מנת להתערב אשר זו מיאנה להגיע, וכן את התעלמות הבריטים עצמם מן המצב הקשה לאחר שכבר נודע על יהודים הנטבחים. (על פי עדותו של דוד שאלתיאל, במשך כ-6 שעות סירבו הכוחות הבריטים להתערב ולחלץ את השיירה. הבריטים אף מנעו מ"ההגנה" לארגן מבצע חילוץ).
כ 80 דף (33x20 ס"מ), נתונים בתקייה המקורית שכותרתה: "הרציחות של שייח גראח". מצב טוב -טוב מאד.
