מכירה פומבית 10

Anderer Leute Kinder oder Bob und Teddy in der Fremde. ילדיהם של אנשים אחרים או בוב וטדי במדינה זרה - מחזה הומוריסטי בגרמנית מאת John Habberton, לייפציג - 1893 - העותק של תיאודור הרצל עם חתימת ידו בעמוד הראשון.

אף שלמד והוסמך כדוקטור למשפטים באוניברסיטת ווינה, בחר הרצל לאחר זמן קצר לעזוב את תחום העיסוק המשפטי ולעבוד כעיתונאי, סופר ומחזאי. עוד מצעירותו התחבר הרצל לסיפורת הגרמנית. בתקופת בית הספר התיכון החלה לפעם בהרצל התלהבות ללימודים הומאניים, לספרות, שירה, והיסטוריה גרמנית. הוא קרא הרבה ושני המשוררים החביבים עליו היו היינריך היינה וניקולאוס לנאו. בשנת 1887 החל הרצל לפרסם בעצמו כמה פיליטונים. אך המחזות שהעלה נדחו מספר פעמים על ידי התיאטראות שפנה אליהם ובראשם הבורגתיאטר (התיאטרון העירוני) של וינה. התגברות תופעות אנטישמיות להן היה עד הרצל בעצמו גרמו לו לחדול מהעיסוק בתיאטרון ומחזות ולהתמקד במציאת פתרון מדיני לבעיה היהודית.

300 [4] עמ'. 14 ס"מ. כריכה נאה עם כיתוב מוזהב. חלקו העליון של עמוד השער משוקם. מצב טוב.

הגיתו החדש (Das neue Ghetto) - מחזה בן ארבע מערכות מאת תיאודור הרצל - מתורגם מגרמנית בידי ראובן בריינין. הוצאת "אחיאסף" - מהדורה ראשונה בעברית. וארשא תרנ"ח 1898.

את המחזה כתב הרצל בהשפעת משפט דרייפוס, שאותו סיקר כעיתונאי, והוא נכתב במהירות במשך 17 יום בלבד! במרכז עלילתו פרקליט יהודי מתבולל המנסה לצאת מן הגטו החברתי שנכפה על יהודי המערב, אך נכשל. בסוף המחזה נרצח הפרקליט בידי אציל אנטישמי שפגע בכבודו. כשהוא גוסס, אומר הפרקליט בקול חלש: "יהודים, אחיי, יבוא יום ויניחו לכם לחיות - כאשר תדעו כיצד למות". בקול רועם ובכוחותיו האחרונים הוא אומר:
"לצאת! לצאת מן הגטו!". מותו של סמואל נועד לשמש אזהרה כי שהותם של היהודים באירופה מסוכנת. במחזה ביטא הרצל לראשונה את השקפתו הלאומית. המחזה הועלה במשך השנים ביותר מ-20 מקומות ברחבי אירופה.

63 עמ'. כריכת קרטון ישנה. מצב טוב.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של 'אחד העם' - אודיסה, ב' חשוון תרס"ד 1903, עברית. גלויית דואר שנשלחה בעיצומה של פרשיית 'החלפת העורכים' בעיתון 'השלח' של אחד העם.

במכתבו משבח אחד העם את פירושו של מר חיות ומתאר זאת: "בלשון 'מליצנו' הייתי אומר: לא בא עוד כבושם הזה בספרותינו", ומוסיף כי איננו מסכים לעשות מאמר מ"הערות". כמה חודשים אחרי כתיבת מכתב זה פרש 'אחד העם' מעריכת 'השלח'.

[1] גלויית דואר. 14x9 ס"מ. מצב טוב.

תצלום קבוצתי של משתתפי הקונגרס הציוני הששי שהתקיים בבאזל ב 1903. במרכז התצלום תיאודור הרצל. התצלום מתואר: "Russische Landsmannschaft II" - צירי רוסיה. צלם: רוברט שפּרֶנג [R. spreng] - חתום בדפוס מימין למטה.

בין המצולמים: עורך העיתון 'די וולט' של הרצל - זיגמונד ורנר, לצד צירים מרוסיה ומהרי הקווקאז.

לתצלום אחר שצולם באותו מעמד אף הוא על ידי הצלם השווצרי רוברט שפרנג, ראה ארכיון בית התפוצות מספר פריט:181495.

הקונגרס הציוני השישי התקיים בבזל ב-23–28 באוגוסט 1903. בקונגרס השתתפו כ-600 צירים, ובראשו ישב מנהיג התנועה הציונית ד"ר בנימין זאב הרצל. במרכזו של הקונגרס עמד הפולמוס ודיונים סוערים ונוקבים על תוכנית אוגנדה, שהוצעה על ידי ממשלת בריטניה להרצל, ליישוב יהודים באוגנדה על ידי התנועה הציונית.

גודל: 22x16 ס"מ. מצב טוב.

Program de Mosava חוברת נדירה בענייני הכשרת בני הנוער הצעירים לעבודה חלוצית בהוצאת "הנוער הציוני, המרכז הארצי", הדפסה במכונת כתיבה. בוקרשט, 1933.

בחוברת הובאו בהרחבה דרכי הפעולה של הפצת החלוציות הכוללים חלוקה של חומר תעמולה ציוני בשווקים והכנסת הערכים הציוניים לבתי הספר העבריים. כמו"כ נידונים בה היררכיה בין המדריכים, דוגמא אישית של המדריכים בדרגים הגבוהים, גיבוש חברתי, הכנסת ערכים ציוניים לתנועת 'הצופים', החלפת ערכים של גלותיות וזרות בניכר בערכים של אהבה והקרבה למען המולדת היהודית, הכנסת יסודות לאומיים בתוכניות הלימוד בבתי הספר העבריים ברומניה תוך הדגשת הקשר בין רצף ההיסטוריה היהודית לעבודה הציונית, שליחה של בני נוער לארץ ישראל לעבודה (בשלב זה הכותב לא האמין שאלו שילכו לארץ ישראל ישארו לגור בה בקביעות, והוא קובע זמני שהות בארץ ישראל וחזרה לרומניה), ועוד. בסוף החוברת הובאו הנחיות הנוגעות לפעילות גופנית ול'מפלגות העובדים'.

נדיר. החוברת איננה מופיעה בספריה הלאומית.

8 עמ'. 33 ס"מ. בסוף החוברת רישומים בכתב יד. קרעים קלים בשוליים, מצב טוב.

שלשה פרסומי תעמולה נדירים מטעם "הנוער הציוני" ברומניה העוסקים בקונגרסים הציוניים ה-18 וה-19, וקוראים להצביע לרשימות שבכוחן להביא להגשמת ערכי הציונות. רומניה, 1933-1935. רומנית.

* Hanoar Hazioni C. T. S. Braila, כרזה מטעם "הנוער הציוני" בבראילה הקוראת להצביע לרשימה מס. 2 בראשות ד"ר שטרן כנציגה לקונגרס הציוני ה-18. [בראילה, 1933],
אשר רק היא תביא בסופו של דבר להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, עוד מוסיף הכותב כי בכוחה של הרשימה לפתור את בעיית יהודי גרמניה . 31x22 ס"מ. כתמים. מצב טוב.

* Histadrut Hanoar Hazioni B'Romania, כרוז חשוב מטעם ההנהגה הארצית של "הסתדרות הנוער הציוני" ברומניה, העוסק בהגברת התעמולה של הנוער היהודי לבחירת הנציגים אשר ישתתפו בקונגרס הציוני ה-19, ולהגברת תרומת השקל. בוקרשט, 1935. רומנית.
"לכל חברי וחברות תנועתנו... שמנו לנו למטרה להבטיח את עצמנו... יש להשקיע את כל האנרגיה והמשאבים לטובת ריבוי הנציגים בקונגרס... על כל חלוץ בבוקרשט להתרים לפחות עשרה שקלים..." . 33x22 ס"מ. מצב טוב.

* כרזה דו צדדית מטעם כתב-העת "Dor Hadasch" - 'דור הדסה' בהוצאת התאחדות בוגרי "הנוער הציוני", פוקשאן, [1935]. עוסק בבחירות לקונגרס הציוני ה-19, ובהגברת הפעילות עבור הנציגים מטעמם. בכרוז משפטים חריפים נגד הרוויזיוניסטים, ונגד תנועות השמאל הציוניות. 32x23 ס"מ. קרעים קלים בשוליים.

פארבאנד פון צענטראלעס פאר יתומים= פארזארוונו אין פוילן - מפת בתי היתומים המרכזיים בפולין - תרשים מאת ב. הורוויץ [חתום בלוח למטה משמאל], פולין 1928. יידיש ופולנית. דפוס "GRAFICON" רחוב MARSZALKOWSKA 131S. נדיר ביותר.

בתרשים מסומנים בתי היתומים היהודיים בשטחה של פולין, עם חלוקה לבתי יתומים בבעלות פרטית אל מול בתי יתומים ציבוריים, כמו"כ מסומנים מקומות בהם התקיימו סדנאות ליתומים באופן חד פעמי, פאך שולע - בתי ספר מקצועיים, זומער קאלאניע - מקומות בהם התקיימו מחנות קיץ ליתומים, ועוד. המאייר אף הוסיף נתיבי מעבר נפוצים בין מוסדות ליתומים שהיו באותה הבעלות והיו פרוסים בערים שונות ברחבי פולין.

תרשים לא ידוע. איננו מופיע בספריה הלאומית.

50x42 ס"מ. סימני קיפול. מצב טוב.

עתון רשמי. הגליון הנדיר והחשוב מס' 1 (14.5.48) עד גליון מס' 25 (1.10.1948), כרוכים יחד. נדפס בהרשאת הממשלה הזמנית, דפוס "הפועל הצעיר", תל-אביב - העותק של יצחק גרינבוים - שר הפנים הראשון של מדינת ישראל.

אוסף חשוב של גיליונות "עתון רשמי" רצופים (האוגד את גיליונות 'הממשלה הזמנית' עד להקמת כנסת ישראל), בהם דברי החקיקה והפקודות שנקבעו בשנתה הראשונה של מדינת ישראל: הכרזת העצמאות, הקמת צבא ההגנה לישראל, הכרזה על דגל מדינת ישראל, תקנון שעת חרום, סמל מדינת ישראל, סדרי השלטון והמשפט, ועוד. הגיליונות כרוכים יחד עם דף שער ומפתח.

בכרך זה 'הודעת המדפיס הממשלתי' אל מר יצחק גרינבוים עם חתימת ידו של המדפיס. וכן אקסליבריס של יצחק גרינבוים.

VIII, 165 עמ', 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב.

30 פנקסים אישיים שונים של יהודים, תעודות זהות, פנקסי חבר, ופנקסי חשבון. ארץ ישראל. מחצית א' של המאה ה-20.

ביניהם: כרטיס מעבר דרך מסילת הרכבת - פלשתינה; פנקס חבר - גוש ארץ ישראל העובדת באוניברסיטה העברית ירושלים - 1921; כרטיסי עיתונות רשמים מטעם 'ממשלת פלשתינה' לעיתונאים יהודים; שלשה פנקסי חשבון 'מטרפולין בנק בע"מ' - ירושלים ארץ ישראל; כרטיס חבר ב'חוג הטיולים' באוניברסיטה העברית; כרטיס חבר בתנועת 'בני עקיבא' - 1937; פנקסי למודים של תלמידים באוניברסיטה העברית בירושלים [1929 ו 1930] ופנקסי חבר בהסתדרות הסטודנטים; פנקס תלמיד להכשרה מעשית באוניברסיטה העברית; תעודות זהות של יהודים מטעם ממשלת פלשתינה; תעודת העולה - הסוכנות היהודית לארץ ישראל 1940; כרטיס תלמיד בגמנסיה העברית 'הרצליה' - 1925; 'כרטיס שירות' בצבא הבריטי של החייל דניאל כהן; דרכון בריטי - פלשתינה, ועוד.

הפנקסים לא נבדקו ביסודיות. גדלים שונים, מצב כללי טוב - טוב מאד.

16 'כרטיסי קשר בין הצרכן לקמעונאי שלו'- שהונפקו על ידי ממשלת פלשתינה, שהיו שייכים לאנשים שונים.

בצדו האחד של כל כרטיס מופיעים פרטיו האישיים ובגבו רשימת המצרכים להם היה זכאי, והקמעונאים שספקו אותם (בין הספקים מופיעה מאפיית ברמן בשנת 1942). הכרטיסים כולם מסדרה א' בערים שונות בארץ ישראל (ירושלים, מטולה, ואחרות).

גודל זהה: 12.5x7 ס"מ. מצב טוב.

15 כרטיסים אישיים נדירים של יהודים תחת ממשלת המנדט הבריטי- תחומים שונים. מחצית א' של המאה ה-20.

* כרטיס חסכון נפתח 'קרדיט למלאכה - אגודה קואופ. ארץ ישראלית בע"מ. תל-אביב'. עם מילוי פרטי החובה והזכות בכתב יד בטבלה.

* כרטיס אישור לרדיו 4X4CZ של ז'אק דויויס - ישראל - תל אביב.

* כרטיס 'זכות לבית אב, ירושלים' של פרידה וויספיש. מילוי הפרטים מיום 3/2/1942.

* כרטיס לביקור בבית החולים 'שערי צדק' בירושלים - 1929.

* כרטיס תלמיד ב'בצלאל החדש' של ברוך פוינדליך מיום 24/1/1940.

* שלשה כרטיסי 'מנות פיקוח על מזונות' של אנשים שונים - ממשלת פלשתינה.

* כרטיס חבר ב'מועדון האנגלי ארץ ישראלי'. בגב הכרטיס רשימת ספרים ציוניים ומיקומם.

* כרטיס 'זכות לימוד' בבתי תלמוד תורה הכלליים 'עץ חיים' ירושלים ת"ו.

* כרטיס נסיעה להר הרצל של בונה שירה.

* כרטיס ביקור ב'מחלקת עיניים' - הסתדרות מדיצינית הדסה, של דניאל כהן 13/5/1946.

* כרטיס אוכל בחיל האויר - בסיס אריאל, של רבקה פולברגר מפלוגת המבצעים. בגב הכרטיס שני בולי 'שמור סודך'.

* כרטיס בחירה ל'מועצת השבעים של העדה' - אב תש"ה 1945 - הכרטיס של ר' יהושע מידזיק.

* כרטיס חייל משוחרר - ממשלת פלשתינה, של 'דניאל כהן'.

גדלים ומצבים שונים. מצב כללי טוב.

15 פנקסים אישיים שונים של יהודים - בהם נדירים - תעודות זהות, פנקסי חשבון, ופנקסים נוספים. אירופה, מצרים, ואמריקה. העשורים הראשונים של המאה ה-20.

ביניהם: תעודת זהות של ילדה בשם 'קדן' מטורקיה; תעודת זהות של יהודי ממצרים; כרטיס ביטוח בריאות של תיאודור כהן - שוויץ 1945; כרטיס חשבון מניות חסכון - ניו יורק 1944; כרטיס מגוייס לצבא הבריטי של יהודי ששם משפחתו הוא כהן - מאי 1946; ספר רשומות גניאלוגי של שלמה לוי - צרפת; שני פנקסי Post office savings bank - הממלכה הבריטית - עשרות חותמות; תעודות פספורט שונות; כרטיס תלמיד של אפרים רייכמן - ניו יורק שנות ה־40; כרטיס לוחם' מטעם מועצת העיר של ניו-יורק; תעודת פספורט - הרפובליקה של צ'כוסלובקיה של יהודיה שעלתה ארצה עם חותמות צ'כוסלובקיות וחותמות ממשלת פלשתינה; ועוד.

גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב.

פאס [פספורט]. שני דרכונים יהודיים שהונפקו בהנהלת ה Gebiet des Oberbefehlshabers Ost [המנהל הגרמני באובר -אוסט] בתום מלחמת העולם הראשונה, עם חותמות-דיו "Verwaltungsgebiet Litauen" – המִנהל בליטא, ומילוי פרטים בכתב יד.

* דרכונה של יהודיה. בדרכון תצלום של בעלת הדרכון ילידת 1878, תביעת אצבעה, וכן חותמות דיו של המנהל בליטא. מילוי הפרטים נעשה ב 10 בפברואר 1917. [4] דף. 15 ס"מ. מעט כתמים. מצב טוב.

* דרכונה של יהודיה. בדרכון תצלום של בעלת הדרכון ילידת 1899, תביעת אצבעה, וכן חותמות דיו של המנהל בליטא. מילוי הפרטים נעשה ב 28 בינואר 1919. [4] דף. 15 ס"מ. מעט כתמים. מצב טוב.

הדרכונים הונפקו על ידי השלטון הגרמני בשטחים שכבשה גרמניה זמנית במלחמת העולם הראשונה [נכללו בו ליטא, לטביה, אסטוניה, בלרוס, ושטחים מפולין וקורלנד]. הסעיפים בו כתובים אידיש ובמקביל גרמנית. בין סעיפי התקנות המופיעים עונשים שבין חמש לעשר שנות מאסר לאדם שימצא ללא דרכון, בעל דרכון מזוייף וכדו'. כמו"כ עונשים לאדם שלא יודיע על אבדן דרכונו תוך 24 שעות.

LES DIFFERENTES POSITIONS SOCIALES - 'המעמדות החברתיים השונים'. מדרגות המעמדות השונים בצרפת (כומר, אציל, איכר, קבצן, מלך, חייל, היהודי), כאשר 'היהודי הנודד' העומד בראש מוצג בדמות נווד עם שק הנדודים על כתיפו - ואומר: "Je gagne sur vous tous" - אני מנצח את כולכם.

לאחר כמה שנים הופיעה בפרנקפורט ליטוגרפיה דומה אשר שאבה את השראתה מזו שלפנינו, בה האמרה אשר יוחסה ליהודי היתה: 'אני מוכרח לחיות מן הרווחים'.

גודל: 42x31 ס"מ. מוצמד למצע קשיח. מעט כתמים. מצב טוב - טוב מאד.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של התועמלן האנטישמי אדואר דרימון [9 שורות], פריז, סביב 1900. צרפתית.

במכתבו מודיע דרומון כי יעזוב את פריז בקרוב וכי ירצה לקחת אתו את הכרך השני של ספרו, כדי לעבוד ולעצב את המהדורה הסופית של הספר.

אדואר דרימון [Édouard Adolphe Drumont 1844-1917] עיתונאי, אידאולוג ותועמלן של האנטישמיות בימי הרפובליקה השלישית. ייסד את הליגה האנטישמית של צרפת, הוציא לאור את העיתון האנטישמי La libre Parole כתב חוברות ופרסם ספרים רבים נגד היהודים. בזמן פרשת דרייפוס היה ממפיצי השנאה הגדולים אשר נקט עמדה חדה ועויינת כלפי דרייפוס והיהודים בכלל, וקרא להרחקתם של קצינים יהודים מן הצבא הצרפתי.

[1] נייר מכתבים רשמי 12x9 ס"מ. עם כתובתו של דרימון Rue de l'universite. מצב טוב מאד.

צרפת היהודית - מסה להיסטוריה בת זמננו מאת אדואר דרימון. La France Juive הוצאת FLAMMARION פריז 1886. מהדורה ראשונה.

ספרו האנטישמי של
אדוארד דרימון (1844-1917). רב המכר שבאמצעותו קנה דרימון את פרסומו בעולם. הספר הוא מעין 'שולחן ערוך'' לשנאת יהודים ומכר בתוך שנה כמאה אלף עותקים. דרימון שהתלהב מפרסומו ההולך וגובר קרא לאנטישמיות 'השנאה היפה', בתאוריו האנטישמים נוטפי השנאה הזכיר בין השאר את מגיפות הצהבת והאנמיה אשר נוצרו לדעתו על ידי הדבקת טפילים מגנים של יהודים, והמחלישות ומזיקות ל'גזעים האצילים' [תאוריה שהיתה נחלתם של מפיצי האנטישמיות הנאצית בגרמניה ערב השואה]. כמו"כ מאשים דרימון את היהודים בשפל המוסרי של אירופה כולה ע"י תאוריית הקונספירציה הסודית המשותפת ליהודים. וכן מאשים את היהודים בכל צרותיה של צרפת וקורא לסילוקם מן החברה הצרפתית. פרסומו הרב של הספר הקנה לדרימון שם עולמי - עד שנת 1945 הודפס הספר בכמאתיים מהדורות.

אדואר דרימון [Édouard Adolphe Drumont 1844-1917] עיתונאי, אידאולוג וכתעמולן של האנטישמיות בימי הרפובליקה השלישית. ייסד את הליגה האנטישמית של צרפת, הוציא לאור את העיתון האנטישמי La libre Parole, כתב חוברות ופרסם ספרים רבים נגד היהודים. בעת פרסומה של פרשת דרייפוס היה ממפיצי השנאה הגדולים אשר נקט עמדה חדה ועויינת כלפי דרייפוס והיהודים בכלל, וקרא להרחקתם של קצינים יהודים מן הצבא הצרפתי.

308 עמ'. 18 ס"מ. כיתוב מוזהב והטבעות זהב בשדרה. שדרת עור. כתמים. מצב טוב.

כרזה מס' 51 מן הסדרה Musée des Horreurs ["תערוכת המפלצות" / "מוזיאון הזוועות"] מאת V. Lenepveu, פריז. הכרזה האחרונה בסדרה, יצאה לאור בדצמבר 1900. צרפתית.

הדפס ליטוגרפי מרשים צבוע ביד, המציג את אלפונס ברטיון - ראש מדור הזיהוי של המשטרה המשפטית, העיד במשפט דרייפוס הראשון ב 1894, ובמשפט החוזר ברן. בציור הוא אוחז בידו מגילה נגללת עליה נכתב: "Affair Dreyfus" - פרשת דרייפוס.

הסדרה "תערוכת המפלצות" פורסמה במהלך פרשת דרייפוס תחת שם בדוי, ומנתה 51 כרזות גדולות עם איורים אנטי דרייפוסים, אנטישמים, ונגד ה'בונים', הסדרה פורסמה בצרפת על פני תקופה של כשנה, בין אוקטובר 1899 לדצמבר 1900. התכנון המקורי היה להוציא 200 כרזות בסדרה, אך למעשה יצאו 51 בלבד. הכרזות הראשונות שיצאו בסדרה נמכרו בלמעלה ב 300,000 עותקים. באוקטובר 1899 עצרה המשטרה הצרפתית מספר רוכלים שמכרו כרזות מהסדרה בהוראת מפקד המחוז לואי לפין. על פי דיווחים מסוימים לפין הורה להפסיק את הפצת הכרזות בעקבות פנייה שקיבל מהברון דה רוטשילד, שטען שהנזק בהפצתן הינו בלתי הפיך. בחודש פברואר 1900 שלחה המשטרה המקומית מכתבים בהם היא איימה לשלול את רישיון המסחר מבעלי חנויות שימכרו את הכרזות, ומאז נפסקה הפצתן.

50.5X64 ס"מ. מוצמדת למצע בד לתצוגה ולשמירה. מעט כתמים. מצב טוב - טוב מאד.

כרזה מס' 26 מן הסדרה Musée des Horreurs ["תערוכת המפלצות" / "מוזיאון הזוועות"] מאת V. Lenepveu, פריז . יצאה לאור ב 15 באפריל 1900. צרפתית.

הדפס ליטוגרפי מרשים צבוע ביד, המציג את דרייפוס, אמיל זולא, קאהן, פיקארט וריינאך בדמויות בעלי חיים רוקדים סביב לובט שמתופף בתוף עליו נכתב: "פנמה" - לרמוז שהלה ניסה להעלים את 'פרשת פנמה' כאשר היה שר הפנים. ('שערוריית פנמה' - פרשת שחיתות שפרצה בצרפת בשנת 1892 בקשר לבניית תעלת פנמה, בה נרשם הפסד של קרוב למיליארד פרנק, כשהממשלה לקחה כספי שוחד כדי לשמור על שתיקה לגבי הבעיות הכספיות של חברת תעלת פנמה, במה שנחשב כשערוריית השחיתות הכספית הגדולה ביותר במאה ה-19).

אודות הסדרה 'תערוכת המפלצות' ראה פריט קודם.

50.5X64 ס"מ. מוצמדת למצע בד לתצוגה ולשמירה. מצב טוב מאד.

Les Baudin de nos Jours par CAMARA - שבועון סאטירי נדיר אשר אוייר בידי גדולי הקריקטוריסטים האנרכיסטים בצרפת. השבועון התאפיין בביקורת על הממשל, המשטרה, ובתי המשפט. גליון ה 21 בדצמבר 1901.

בגיליון זה איורים בצבע ובשחור לבן הלועגים לדמויות הידועות מפרשת דרייפוס. בשער הגיליון קריקטורה גדולה של אדואר דרומונט האנטישמי. בעמודי הפנים קריקטורות מאת ז'אן וובר, צ'רלס ליאנדר, ג'וסוט, שטיינליין, ז'אק וילון, צ'ארס הוורד, פוגל, ג'ניוט, איבלס, קופקה, רוביל, הרמן-פול, תומאס ליאל דה קמארה, פליקס ואלוטון, בוגיסלס, אטיין לה ראליק ואחרים. לצד כל קריקטורה מספר משפטים הנאמרים כביכול מפי הדמות הנלעגת. השבועון יצא בין השנים 1901 ל 1936.

16 עמ'. 32 ס"מ.עמוד השער מנותק חלקית. מצב טוב.

Nos Humoristes - 'הקומיקאים שלנו' - ספר במהדורה אלבומית המרכז את עבודותיהם של המאיירים האנטישמים המפורסמים בצרפת, מאת אדולף בריסון [Adolphe Brisson], הוצאת Societe d'edition artistique, פריז 1900. נדיר.

במבוא לספר כותב המחבר, כי כעת (שנת 1900), זהו זמן פריחה שלא היתה כמוה מעולם לקריקטוריסטים הצרפתים, וכי הפחד לפרסם שהיה בזמן נפולאון נמוג. בספר בין היתר הובאו קריקטורות אנטישמיות מאת הרמן פול [Hermann paul] ואדולף ווילט [Willette] שאייר קריקטורות אנטישמיות רבות במהלכה של פרשת דרייפוס. חלק מהקריקטורות מלוות בכיתוב אנטישמי, כך למשל בקריקטורה המפורסמת בה נראה רוטשילד חובק את כדור הארץ כותב המחבר כי רוטשילד הינו לחם חוקם של הקריקטוריסטים במשך שלושים שנה, וכי דמותו מספקת להם חומר רב ליצירה. בקריקטורות מסויימות מתאר המחבר על פי הידוע לו, כיצד הגיעו המאיירים לציור הדמות, כך למשל בקריקטורה של אמיל זולא הוא כותב כי נלקחו תצלומים של זולא בידי המאיירים שניתחו את הקמטים במצח שלו על מנת להבליט אותם, ועיניו צויירו באופן כזה שיבליטו את התכונה בה הוא מזלזל בכל הסובבים אותו. המחבר הכיר באופן אישי את המאיירים השונים, והוא מתאר כיצד ביקר בביתם או בסטודיו בו עבדו. אצל חלקם אף ביקר כמה פעמים על מנת להבין את דרך עבודתם, ואת מחשבותיהם.

פורמט גדול: 34 ס"מ. נייר עבה ומבריק. מצב טוב.

5 גיליונות ה Le Petit Journal הצרפתי - ממתנגדיו החריפים של דרייפוס - תאריכים חשובים בפרשת דרייפוס. בכל הגיליונות עמוד השער של הגיליון הוקדש לפרשת דרייפוס, וכן כותרתו: L'AFFAIRE DREFUS.

* הגליון מיום 13 בינואר 1895 בו מופיעה על פני עמ' השער הסצינה ההיסטורית מפורסמת ביותר מפרשת דרייפוס - טקס ההשפלה הפומבי - שבירת החרב והסרת הדרגות של דרייפוס לאחר שהורשע בבגידה במולדת- איור צבעוני מאת המאייר הנרי מאייר [Henri Meyer, 1844-1899]. (לפני שבירת החרב הצעידוהו סביב מגרש המסדרים של חצר ה Ecole Militaire על פני יחידות מחיל המשמר של פריז. באותה שעה זעק קהל ההמונים: 'מוות לבוגד! להרוג אותו! יהודי מלוכלך! יהודה איש קריות!'. טרם הטקס שבר הצבא את חרבו של דרייפוס כדי למנוע תקלות בעת עריכת הטקס הפומבי. בתום הטקס הוסע דרייפוס בקרון משטרה אל הכלא, שבו ישב עד מועד שילוחו לאי השדים).

* גליון מיום 17 בספטמבר 1896 - דרייפוס במאסר יחיד באי השדים, לאחר שהואשם בבגידה ב 13 באפריל.

* גליון מיום 7 באוגוסט 1898 - פרשת זולא - מתברר שאנרי זייף מסמך חשוב.

* גליון מיום 9 ביולי 1899 - לקראת המשפט הצבאי ברן, ושחרורו הסופי של דרייפוס.

* גליון מיום 16 ביולי 1899 בעמ' השער איור צבעוני מאת לומבלנס [Lomblans] המתאר את יציאתו של דרייפוס מהכלא לקראת המשפט הצבאי החוזר שנערך ברן, בו נמצא דרייפוס אשם בבגידה אך הפעם בנסיבות מקלות ונידון לעשר שנות מאסר. למעשה ב 19 בספטמבר אותה שנה זכה דרייפוס לחנינה הסופית, יומיים לאחר מכן פרסם שר המלחמה גאייפה צו: "הפרשה תמה".

העיתון
Le Petit Journal היה ממתנגדיו החריפים של אלפרד דרייפוס והתבטא נגדו בבוטות. בעמוד הראשון והאחרון של כל גיליון נדפסו איורים צבעוניים, המתארים, בין השאר, את אירועי פרשת דרייפוס. האיורים נעשו על ידי מאיירים שונים: המאייר והקריקטוריסט הצרפתי הנרי מאייר (Henri Meyer, 1844-1899), ליונל רואייה (Lionel Royer, 1852-1926), Damblans (Eugène Damblanc, 1865-1945) ועוד. האיור של סצנת שבירת החרב (לעיל) הינו מן הדימויים המפורסמים ביותר של פרשת דרייפוס והופיע במשך השנים מעל אינספור במות בהקשר של הפרשה.

גודל זהה: 44x30 ס"מ. מצב כללי טוב-טוב מאד.

* שני גיליונות La Bastille פריז, - מהתאריכים 8 בינואר 1910, ו 12 במרץ 1910 - בעמודי השער קריקטורות גדולות הלועגות לפוליטיקאים היהודים בצרפת.

* שני גיליונות ה France d'hier et France de demain הצרפתי עם קריקטורות אנטישמיות גדולות בעמודי השער - 8 באפריל 1911, ו 29 באפריל 1911.

גדלים שונים, כתמים. מצב טוב.

QUATRIEME ALBUM DE L'INTRANSIGEANT - 'השנה הפוליטית בתמונות' עם הקדמה מאת הנרי רוכפור. צרפת 1904. נדיר.

סיפור בהמשכים עם שישים ציורים בצבע (קריקטורות) המתארים כיצד זיכויו של דרייפוס הוא אסון לצרפת, והוא אשר הקנה ליהודים מעמד של כוח שלא היה להם מעולם. קריקטורות בצבע, כל קריקטורה על פני עמוד שלם.

כריכה מאוירת. קרעים קלים בכריכת הקרטון. כתמים. מצב בינוני-טוב.

סט שלם של 8 גלויות אנטישמיות מאויירות בהוצאת Librairie Antisermite המתארות את השתלטות היהודי על צרפת, ואת ניסיונו של היהודי להשתלט על כל העולם. פריז סביב 1900.

בגלויות מתואר היהודי באופן גרוטסקי בפנים סטריאוטיפיות ואף ארוך, כתככן מניפולטיבי השולט בכסף הצרפתי, ובאמצעותו משיג עמדות כוח ומשתלט על צרפת מבפנים במטרה לשלוט על כל העולם. באחת הגלויות תחת הכותרת: "היהודי הנודד החדש" נראה היהודי נודד בין פריז לברלין ובידו שק כסף עם סכום של 50,000, והמוני האנשים למטה צופים בחוסר אונים כיצד היהודי משתלט עליהם כלכלית.
המו"ל הצרפתי של הסדרה Librairie Antisermite - מפרסם עצמו כמתמחה בפריטים אנטישמים מגלויות ועד ספרים. חלק מכתביו של אדואר דרומונט האנטישמי יצאו לאור על ידי אותו המו"ל. כך למשל ספרו המפורסם Le Juif Contre la france - היהודים נגד צרפת יצא בהוצאת Librairie Antisermite.

גודל זהה: 14x9 ס"מ. כולן לא מחולקות [Undivided Back] מצב כללי טוב מאד.