מכירה פומבית 25

גיליון עיתון הצפירה מיום 5 ביולי 1904 - המודיע על פטירת בנימין זאב הרצל. כותרת גדולה בתוך מסגרת אבל שחורה: "הרצל איננו!". "תלגרמא מיוחדת להצפירה" - יומיים לאחר פטירתו ב 3 ביוני, לפני שנודעו סדרי הקבורה.

העיתון מודיע כי: "וויען בשעה 12 בצהריים, הד"ר הירצל מת, "עד יום הקבורה נודיע", ומופיע הספד ארוך: "יתומים היינו! הלב הגדול, לב הארי והנשר... חדל לדפוק... לא רק כולנו הציוניים, אך כולני בני האומה העברית הוכינו. זה הוא אסון אשר לא ישוער... לא קם כמוהו חכם וגבור... מוטל מתנו לפנינו - ונבכה, הוי נבכה, נבכה...". בעמוד השני תמונה גדולה של הרצל כפי שצולם בשעתו במרפסת חדרו במלון "שלשת המלכים" בבאזל, בימים בהם התקיים הקונגרס הציוני הראשון.

[4] עמודים. גיליון שלם. 49 ס"מ. כתמים. סימן קיפול. מצב טוב.

גיליון זיכרון מיוחד של עיתון "העברי" - לזכרו של תיאודור הרצל - 21 ביולי 1916 - שתים עשרה שנה לפטירתו. הגיליון כולו עוסק בהרצל - מאמרים ותצלומים נדירים.

בעמוד השער תמונת הרצל ושיר על הרצל מאת ישראל אפרת. מאמר המערכת עוסק בתופעה המופלאה של ריבוי המעריצים של הרצל במותו יותר מאשר בחייו, וקובע כי יסודה של ההסתדרות הציונית היא ההתאחדות סביב דמותו של הרצל. מופיע מאמר מעניין מאת ד"ר קורלניק בו הוא מתאר את הגישה המעשית של הרצל כשבאחת ההזדמנויות הבהיר לו כי: "דורנו הוא דור של מעשים ולא של פלפולים", ולכן המליץ לו שלא לפרסם בעתונו דברי בקורת של מונטיפיורי על היהדות הישנה. עוד מופיע מאמר חשוב אודות הרצל מאת רבי י. ל. הכהן פישמן - "הרצל והמזרחי" המתאר כיצד התבטא הרצל כי הציונות לא תעשה דבר הנוגד את דת ישראל, ומגולל את יחסו של הרצל לתנועת המזרחי ולדת, ועוד. הגיליון מלווה בין היתר בתצלום מהלוויה של הרצל, קבר הרצל בוינה, ועוד.

15 עמ'. מצב טוב מאד.

דער אידנשטאט א פארזוך פאר א מאדערנער ליזונג פון דער אידנפרראגע - תיאודור הרצל - מדינת היהודים - מהדורת היידיש בתרגום א. ל. שוסהיים. בואנוס איירס, 1948, עם הקדמה מאת חיים וייצמן, הוצאת הלשכה הדרום אמריקאית של הסוכנות היהודית.

מהדורה זו כוללת אוטוביוגרפיה אודות הרצל, והקדמה ארוכה מאת חיים ווייצמן על החשיבות ההיסטורית של הספר "מדינת היהודים" לתנועה הציונית, על הרוח הנבואית בה נכתב, ועל הרוח שהפיח הספר בקרב רבים מצעירי התנועה הציונית מאז פרסומו.

ב'מדינת היהודים' [Der Judenstaat] משרטט הרצל את חזונו למדינת היהודים העתידה לקום, בפירוט רב. הרצל שרטט את מבנה המדינה העתידית, בימים שבהם נחשבה לחלום רחוק בקרב מרבית היהודים. הספר ראה אור לראשונה בווינה ובלייפציג בהוצאת מ. ברייטנשטיין ב-14 בפברואר 1896, תחת כותרת המשנה: "ניסיון לפתרון מודרני של בעיית היהודים", כשנה וחצי לפני כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון. על אודות אופן כתיבת הספר כתב הרצל: "אין אני זוכר, שכתבתי דבר-מה בחיי במצב של התרוממות רוח כזו, כאשר כתבתי את ספרי זה...בכותבי את ספרי זה. עבדתי עליו יום יום, עד אשר כלו כל כוחותי". אף מוציא לאור בעל מוניטין לא רצה לפרסם את הספר, ובהם גם המוציאים לאור הקבועים של הרצל, דונקנר והומבולדט מלייפציג. גם בית ההוצאה קרונבאך בברלין, שהיה בבעלות יהודית, סירב לפרסמו. לבסוף הרצל הוציאו לאור אצל מקס ברייטנשטיין, יהודי מתבולל ובעליה של חנות ספרים קטנה בווינה. ברייטנשטיין עצמו לא האמין ברעיון הציוני בכללותו כמו גם בהצלחתו המסחרית של הספר, והסכים להוציאו לאור על רקע היכרותו האישית עם חוג משפחתו הקרוב של הרצל. עם פרסומו מרבית אנשי הציבור, זלזלו ברעיונות המוצגים בו, ואחד מעורכי העיתונים היהודיים אף הציע לתרום את מרכבתו כדי להסיע את הרצל לבית המשוגעים. למרות זאת הרעיונות המובאים בספר החלו לצבור תאוצה ומהדורות נוספות – ביידיש, רוסית, אנגלית ועוד, הופיעו סמוך לאחר צאתה של המהדורה הגרמנית, ותוך זמן קצר הפך הוא לספר היסוד של מחוללי התנועה הציונית.

139 [1] עמ'. שדרה מחוזקת בנייר דבק. קרעים קלים בשולי חזית הכריכה. מצב טוב.

The Story of the ANZACS An Historical Account of the Part Taken by Australian and New Zealand in the Great War from the Outbreak in August 1914 until the Evacuation of Gallipoli in December 1915 - סיפורם של ה-ANZACS תיאור היסטורי של החלק שנלקח על ידי אוסטרליה וניו זילנד במלחמה הגדולה מהפרוץ באוגוסט 1914 ועד פינוי גליפולי בדצמבר 1915, הוצאת "James Ingram & Son “The Block. מלבורן (אוסטרליה), 1917 - מהדורה ראשונה.

סיפורם ההירואי של גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים - Australian and New Zealand Army Corps (או ANZAC, או אנזק בראשי תיבות) אשר לחמו במלחמת העולם הראשונה לצד "מדינות ההסכמה" נגד "מעצמות המרכז" בגליפולי, במזרח התיכון ובחזית המערבית. תיאור מפורט של ההיארכות לקרב והקרבות עצמם בגליפולי ובסביבתה, ההתארגנות של היחידות האוסטרליות והניו זילנדיות במצרים לאחר פינוי גליפולי ב 1915, וסיפורם ההרואי של לוחמי הכוח האימפריאלי האוסטרלי - הדיוויזיות הרביעית והחמישית.

בפתח הספר רשימת שמות בכתב יד של חיילים אוסטרלים שנפלו בקרבות.

[5], 153 עמ' + [7] לוחות תצלומים ו [5] לוחות מפות. 26 ס"מ. כתמים קלים. כריכה משומשת. מצב טוב.

גיליון ה Le Petit Journal הצרפתי מיום 4 במרץ 1917 - בעמוד השער תמונה גדולה של הברון בירווד (Baron Birdwood) פילדמרשל בצבא בריטניה - מפקד הכוחות האוסטרליים והניו זילנדיים - "אנזא"ק" במהלך קרב גליפולי, ומפקד הארמייה החמישית במהלך המלחמה בחזית המערבית.

בפתח הגיליון שהוקדש לדמותו של בירווד נכתב: "סר WILLIAM BIRDWOOD מפקד חיל אוסטרליה וניו זילנד. לצד הדיוקנאות של גדולי המנהיגים של צבאנו, נראה לנו לגיטימי לתת לקוראינו את אלה של מנהיגי צבאות בעלות הברית שנלחמים לצדנו למען אותה מטרה של צדק וחירות. כך אנו מציעים להם היום את דיוקנו של סר וויליאם בירדווד, המפקד העליון של חיל אוסטרליה וניו זילנד".
הגנרל הצעיר והנמרץ הזה פיקד על הכוחות המעולים הללו שהצטיינו בגליפולי, במצרים ולבסוף בחזית הבריטית. כמו חייליו, הגנרל בירדווד חש אהדה לצרפת. אחד מעמיתינו שחי בין חיילי הגנרל בירדווד אמר לאחרונה על החייל האוסטרלי: "הנה הוא עכשיו בקו החזית, בתעלות. שנתיים של אימונים הכשירו אותו וחישלו אותו. הוא יילחם היטב, הוא ייתן את מאמציו, וכאשר בתפארתו ישוב לחופיו הרחוקים, נוכל לשער שייקח ממנו זיכרון ידידותי ומתמשך מהשהייה בצרפת".
בעמודי האמצע בגיליון מופיעה מפה גדולה - מראה פנורמי של חזית המלחמה ב Lassigny (צרפת). בגב הגיליון תצלומים ממאורעות המלחמה.

[8] עמ'. גיליון שלם. 46 ס"מ. מצב טוב - טוב מאד.

PALESTINE BRITISH EMPIRE EXHIBITION - חוברת הדרכה לביתן הארצישראלי - פלשתינה, בתערוכת האימפריה הבריטית שהתקיימה בוומבלי, לונדון, בשנת 1924.

בחלקה הראשון של החוברת מידע אינפורמטיבי לתייר המבקר בארץ ישראל כולל תצלומים של אתרים חשובים בערי הארץ - בעיקר מירושלים, בחלקה השני מדריך לביתן "פלשתינה" בתערוכה כולל קטלוג מוצגים מהתערוכה. הקדמה מאת הנציב העליון בארץ ישראל סיר הרברט סמואל. בסוף החוברת מפת התמצאות בתערוכה. החוברת מלווה בעשרות פרסומות של יצרנים בארץ ישראל. על גבי הכריכה איור צבעוני של ביתן פלשתינה בתערוכה. בביתן הארצישראלי של התערוכה הוצגו דוגמאות מתחום היצירה העברית בארץ ישראל על כל תחומיה: ארכאולוגיה (הוצגו ממצאים שנמצאו בחברון והסביבה), עבודות ציבוריות, התעשייה העברית, חפצי אומנות מ"בצלאל", ועוד.

תערוכת האימפריה הבריטית (British Empire Exhibition) היא תערוכה קולוניאלית שנערכה בוומבלי שבמידלסקס ב-1924 וב-1925. התערוכה נפתחה על ידי המלך ג'ורג' החמישי ב-23 באפריל, יום חגו של סנט ג'ורג'. בתערוכה השתתפו 58 מדינות. באותם ימים היתה זו התערוכה הגדולה ביותר שנערכה במקום כלשהו ברחבי העולם עם 26 מיליון מבקרים. מטרתה הרשמית של התערוכה הייתה לעורר את המסחר, ולחזק את הקשר בין המדינות. שלושת הבניינים העיקריים שבהם נערכה התערוכה היו ארמונות התעשייה, ההנדסה והאמנויות. (רוב האולמות שבהם נערכה התערוכה היו אמורים להיות זמניים ולהיהרס לאחר סיומה, אך ארמון ההנדסה וביתן ממשלת בריטניה שרדו עד שנות ה-70).

118 עמ'. חלק מדפי החוברת לא נחתכו בדפוס. מצב טוב מאד.

פלשתינה - חמשה דוחות רשמיים העוסקים בבעיה היהודית בארץ ישראל, ודוחות מנדט. לונדון וניו יורק 1924 - 1942.

PALESTINE REPORT ON PALESTINE ADMINISTRATION, 1923. לונדון, 1924.

Economic Conditions in PALESTINE REPORT By C. EMPSON British Commercial Agent, Haifa. יולי 1935.

THE FUTURE OF Palestine AN EXAMINATION OF THE PARTITION PLAN BY HERMAN L. WEISMAN. ניו יורק 1937.

REPORT by His Majesty's Government in the United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland to the Council of the League of Nations on the Administration of for the year 1938, לונדון 1939.

Palestine role in the solution of the jewish problem מאת חיים וייצמן, הוצאת United Palestine Appeal, ינואר 1942.

מצב כללי טוב.

"תפלה אשר התפללו בבית הכנסת של ק"ק של ספרדים פה העירה אמשטרדם יע"א בעת מלחמת ארצות איירופא בשנת כ"י תצ"א למלחמ"ה לפ"ק" - תפילה להצלחה במלחמה "להכות מכת חרב והרג ואבדן" בפרוץ מלחמת העולם הראשונה. אמשטרדם תרע"ד 1914, עברית והולנדית עמוד מול עמוד.

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! בְּלֵב נִשְׁבָר וְנִדְכָה אֲלקים לֹא תִבְזֶה נְקַדְמָה פָנֶיךְ לִשְׁפוֹךְ שִׂיחַ לְפָנֶיךְ וּלְבַקֵשׁ מִמְךְ רַחֲמִים: כִּי שָׁמַעְנוּ וַתִּרְגַז בִטְנֵנוּ לְקוֹל צְלְלוּ שְׂפָתֵינוּ קוֹל מִלְחָמָה בְמַחֲנוֹת סְבִיבוֹת אַרְצֵנוּ, קוֹל צְעָקָה בָעִיר וַחֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאוֹד : מִחוּץ תְּשַׁכֶל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה, גַם בָּחוּר גַם בְּתוּלָה יוֹנֵק עַם אִישׁ שִׂיבָה: שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַךְ לְאֵבֶל מְחוֹלֵנוּ כִי סוֹחֲרִים מִשַׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִמְלַאכְתָם וְלֹא נֵדַע מַה... מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים בְּרַחֲמֶיךְ הָרַבִּים הֶיֶה נָא מָגֵן וְעֶזֶר לִנְבִרְתֵנוּ הַמַלְכָה יָרוּם הוֹדָה וְשָׁקְטָה וְשָׁאַנְנָה הִיא וְכָל־בֵית הַמַּלְכוּת וְאֵין מַחֲרִיד, גַם בְּלֶב־כָּל־יוֹעֲצֵיהָ תֵן חָכְמָה בִינָה וְדַעַת לַעֲמֹד בַּפֶרֶץ בַּל נִהְיֶה לָבוּז, תֵּן לָהֶם כֹּחַ וּבְרִיאוּת לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתָם בֶּן בָּחֶרֶב יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ וּפֶן יְעֲבֹר קְרָב בִגְבוּלֵנוּ...".

[4] עמודים. קרעים קלים בשוליים. מצב טוב - טוב מאד.

The Claims of the Arabs and the Answer of the Jews מאת Meyer Wolfe Weisgal הוצאת Zionist Organization Of America. ניו יורק [שנות ה־30 בקירוב].

פרסום חשוב בו משיב מאיר וולף לטענות הערבים על גזלת ארץ ישראל מידיהם בידי היהודים, מסביר את מהותה של הציונות שלמעשה מבטאת באופן מעשי את כמיהת העם היהודי לשוב למולדתו מזה אלפיים שנה, ואינה תנועה "חדשה", ועונה לטענות המנסות לבטל את הקשר ההיסטורי של העם היהודי עם ארץ ישראל. וולף מדגיש כי זכותו ההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל אינה מרמזת על פגיעה בזכויותיו של המיעוט הערבי, וכי הדבר מעוגן בהצהרת בלפור. ומוכיח מתוך דבריו של אמיר פייסל עצמו כי הוא מכיר בצורך החיובי של התנועה הציונית, ועוד.

מאייר וולף וייסגל [1894-1977] עיתונאי יהודי אמריקאי, מו"ל, מחזאי, מגייס תרומות ופעיל ציוני, שכיהן כנשיא מכון ויצמן למדע וכנשיא המייסד של מוזיאון התפוצות וכן ראש ההסתדרות הציונית של אמריקה (מ-1921 עד 1930).

22 עמ'. מצב טוב מאד.

גיליון העיתון "דאר היום" מיום 18 באוגוסט 1929, כותרתו: "אספסוף ערבי מחלל את קדשינו לפני הכותל" - פחות משבוע לפני מאורעות תרפ"ט שפרצו - מאירועי הכותל המוקדמים אשר התסיסו את השטח לפני פרוץ המאורעות, כמו"כ תגובת הראי"ה קוק לחילול הכותל.

הגיליון מדווח בכתבה הראשית כי לאחר שהממשלה (הבריטית) הרשתה למתפללי מסגד עומר להיכנס לכותל, ספרי תהלים, סידורים, ובקשות המתפללים (הפתקים הנוהגים לשים בתוך חריצי הכותל) נקרעו לגזרים והועלו באש לעיני השוטרים- שמש הכותל ואחד המתפללים הוכו קשה. עוד נכתב כי קבוצת יהודים ממתפללי הכותל הותקפה בידי ערבים.

למעשה כבר בספטמבר 1928 חיכוכים עם הערבים באזור הכותל, לאחר שבפעם הראשונה הוכנסה לכותל מחיצה, הערבים טענו כי נעשה ניסיון מצד היהודים להשתלט על מתחם הר הבית, וכבר אז החלו ההתגרויות ביהודים במה שמכונה "פרשת הכותל". לאחר הכרזתו של המופתי אל-חוסייני בדרשתו כי מצווה לפגוע ביהודים באוגוסט 1929, השטח החל לבעור, והגיליון שלפנינו סוקר את מאורע ביזוי הכותל שהתרחש ימים ספורים לפני הפגיעה בנפש והמאורעות האיומים של תרפ"ט.
בחלקו התחתון של עמוד השער תחת הכותרת "שיחה עם הרב הראשי קוק", כתבה על שיחה שניהל יו"ר ההתאחדות העולמית של צעירים עבריים נחום מאירי עם הראי"ה קוק בנוגע למאורעות הכותל. בשיחה שהתנהלה למעלה משעה וחצי בה הסביר הראי"ה קוק כיצד יש להסתכל על פרשת הכותל, ואת דרכי הפעולה.

[4] עמודים. גיליון שלם. 61 ס"מ. קרעים קלים ליד השוליים. מצב טוב- טוב מאד.

כרזה רשמית מטעם המנדט הבריטי בפרעות תרפ"ט המודיעה כי כוחות הוד מלכותו פועלים כדי לדכא את הפרעות ולא יהססו להפעיל כח "נגד מפרי השלום ללא הבדל" / תצלום של משפחה יהודית - שלוש דורות של פצועים מפרעות הערבים בתרפ"ט.

לשון הכרזה: "הַכרָזָה: אני מודיע לציבור הפלסטיני כי כוחות הוד מלכותו פועלים במדינה במטרה היחידה לדכא את הפרעות הנוכחיות ולהשיב את הסדר על כנו. אמצעי דיכוי חריגים יימנעו עד כמה שניתן, אך הכוחות לא יהססו להפעיל כוח נגד מפרי השלום ללא הבדל. H. C. LUKE קצין מינהל הממשלה. 25 באוגוסט 1929". מודעה זו פורסמה בעיצומם של הפרעות יום למחרת הטבח בחברון בו נרצחו 67 יהודים. יש לציין שהטבח התרחש כאשר הקצין הבריטי האחראי במשטרת חברון, ריימונד קפראטה, לא נוקף אצבע לעצור בעד הרוצחים ושני פרשי משטרה בריטים מביטים על הטבח בלא לעשות דבר. רק כשהרוצחים החלו להתקרב אל אותם בריטים והם עצמם הרגישו מאוימים, ירה אחד מהם לאוויר, הרוצחים נמלטו וכך הסתיים הטבח. גודל: 30x20 ס"מ. פינה שמאלית עליונה משוקמת. קרע קל משמאל. מצב טוב.

תצלום לעיתונות של משפחה שנפגעה מפרעות הערבים ליד ירושלים מתואר מאחור על גבי פיסת הנייר של סוכנות הצילום N. E. A. : " קורבנות הפשיטה המוסלמית בפלשתינה שלושה דורות של קורבנות של מתקפה מוסלמית על ביתם בפאתי ירושלים. האב, הבת והנכדה נפצעו מהפושטים הערבים". מתוארך מאחור: 17 בספטמבר 1929 - כשבועיים לאחר שוך הפרעות. גודל: 21x15 ס"מ. קרע חסר בפינה הימנית למטה. מצב טוב.

תקנות עדת הספרדים בחברון - ראש חדש שבט תרצ"ז [1937] - מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל בסטנסיל.

תקנות שנקבעו בירושלים ליישוב הספרדי במטרה להשיבו חזרה לחברון לאחר שבפרעות תרפ"ט כמעט שלא נשארו יהודים בחברון. בין התקנות המופיעות: "פלטרין החברה הוא באפן זמני בירושלם ויועבר לחברון כשהישוב היהודי ישוב לשם, מטרות החברה הן: ... להשיב לקהילת חברון פליטיה אשר עזבוה מחמת דוחק העתים ולספק להם כל צרכיהם הרוחניים והדתיים... לבחור ברב ראשי ולארגן מחדש את הרבנות ובתי דין צדק... לשמור על קברות הקדושים ושאר מקומות הקדושים שבחברון... החברים: כל יהודי ספרדי למעלה מגיל י"ח שנה שהוא תושב חברון או היה תושב חברון יכול להתקבל כחבר לחברה... פעם בשנה תתכנס אסיפה כללית של החברה...".

בשנת תרפ"ז (1927) היו הקהילה האשכנזית והספרדית מיוצגות בוועד שנקרא "ועד הכללי להעדה העברית המאוחדת בחברון". בנשיאות הוועד עמדו הרב מאיר שמואל קשמיר והרב יעקב יוסף סלונים. אב בית הדין של עדת הספרדים האחרון בחברון עד לפרעות תרפ"ט היה הקדוש רבי חנוך חסון [תרכ"ז-תרפ"ט 1867-1929]. בפרעות תרפ"ט, נרצחו רבי חסון ורעייתו קלרה בביתם במהלך טבח חברון. שלושה ימים לאחר הטבח החליטו השלטונות הבריטיים לחסל את היישוב היהודי בחברון. שרידי הקהילה היהודית בחברון הועברו לירושלים, וכן גם ישיבת "כנסת ישראל" הלא היא "ישיבת חברון" המפורסמת. רכושם ובתיהם של היהודים נבזזו בידי הפורעים. בית הדסה הוסב על ידי ערביי חברון לבית ספר לבנות, בית הכנסת "אברהם אבינו" הוחרב ונבנה עליו דיר עזים. גם בית העלמין היהודי העתיק חולל ונהרס. היישוב היהודי בחברון חוּדש לזמן מה בשנת תרצ"א 1930 על ידי 36 משפחות ספרדיות שמנו כמאה שישים נפש. עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 (מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט) עזבו אחרוני היהודים את העיר (למעט משפחה אחת). במפרט התקנות שלפנינו נעשה ניסיון ראשון להשיב את העדה הספרדית לעיר בדמות תקנות לעתיד לבוא, לכשישוב היישוב הספרדי לעיר, מה שהתרחש בפועל רק לאחר כיבושה מחדש במלחמת ששת הימים ב 1967.

[2] דף. 33 ס"מ. כתמים קלים. מצב טוב.

כרוז מחתרת נדיר נגד שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל לאחר "תקנת העברת הקרקעות" אשר הגבילה מכירת קרקע ליהודים בארץ ישראל. ארץ ישראל, ראשית שנות ה־40.

"לא ניתן לתלות על זרועינו את הטלאי הצהוב הנאצי, אל תוך חומות הגטו לא נכנס... ברחבי העולם מכריזה בריטניה על מלחמתה בהיטלריזם, בהפרת הבטחות ובחוקי הגזע. מדוע הפרה הבטחתה לנו? מדוע חוקקה חוק האוסר על בן הגזע היהודי לגאול קרקע בארץ ישראל... אל יחשבו שליטים בוגדים כי החלש יכנע. אין חיים לישראל אלא בארץ ישראל ומנוס אין לנו מן המלחמה... תמיד ידענו השתרשות יהודים עובדים על קרקע עברית זה עיקר מלחמתנו. בזה צפון כוחנו ועתידנו. ועתה כאשר אומרים לחמוס מאתנו את מרבית מולדתנו האם נחשה?! קרקע! עליה! התישבות! שלושה יסודות לקוממיות לאומית. לחום נלחם עליהם עד אם נגיע לנצחון."

הכרוז פורסם בשנת 1940 עם פרסום "תקנות העברת הקרקעות", לאחר פרסום הספר הלבן בשנת 1939 בו נקבע כי יש להגביל מכירת קרקע ליהודים בארץ ישראל.
הספר הלבן שפורסם בשנת 1939 קבע כי יש להגביל מכירת קרקע ליהודים בארץ ישראל. בעקבות פרסום "הספר הלבן" פורסמו בפברואר 1940 "תקנות העברת קרקעות בארץ ישראל" שחילקו את ארץ ישראל לשלושה אזורים: 5% שטח - אזור שבו העברת הקרקעות היא חופשית (בשרון ובחלק משפלת החוף) , אזור שבו העברת הקרקעות מותרת רק באישור הנציב העליון, - אזור שכלל כ-65% משטח המנדט, בגליל, בשומרון, ביהודה, בעזה ובצפון הנגב, ו 30% מהשטח אשר בו נאסרה מכירת קרקעות ליהודים. היישוב התנגד לגזירה זו בכל תוקף, וכניסת התקנות לתוקף לוותה במחאות, בהפגנות ובשביתה כללית (הפגנות המוזכרות גם בכרוז שלפנינו). חוק הקרקעות נותר בתוקפו למשך שארית ימי המנדט, אך היישוב עשה כל שביכולתו על מנת להתנגד לו, והמשיך ברכישת קרקעות, רובן באזורים שנאסרו להעברה ליהודים. עם קום מדינת ישראל נחקקה פקודת סדרי השלטון והמשפט, שהסדירה את המעבר מן המנדט הבריטי למדינה עצמאית ולה חוקים משלה. אחד הסעיפים החשובים בפקודה היו ביטול גזרות הספר הלבן (סעיף 13 לפקודה) ובמסגרת סעיף זה בוטלו אף תקנות העברת הקרקעות, וזאת למפרע, מיום 18 במאי 1939.

[1] דף. 21x19 ס"מ. קרעים קלים בשולים. מצב טוב.

"תעודה לשינוי שם" - תעודה רשמית לשינוי שם משפחתו של אברהם מרדכי רוזנסון ל"רזיאל". עברית ערבית ואנגלית. בתעודה מפורט כי מעתה יקרא שמו "מרדכי רזיאל", ומופיעים בנוסף שמותיהם של רעייתו בלומה, בניו ובנותיו - דוד, אסתר ופנינה בשם המשפחה החדש שלהם: "רזיאל". תל אביב, 28 במרץ 1928. חותמות דיו רשמיות של MAGISTRATE'S COURT - בית משפט השלום בתל אביב.

מרדכי רזיאל אביה של לימים חברת הכנסת אסתר רזיאל נאור, ושל דוד רזיאל - "האלוף בן ענת", ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי ונציב בית"ר בארץ ישראל אשר נהרג בעיראק בשליחות צבאית מטעם בריטניה. מרדכי רזיאל עלה ארצה ב 1914 בעקבות הזמנה שקיבל לבוא ללמד בבית הספר "תחכמוני" בתל אביב. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוגלתה המשפחה למצרים על ידי הטורקים יחד עם כל יהודי הארץ שהיו נתינים רוסיים, משם חזרה לרוסיה ושבה לארץ בשנת 1923.

43x20 ס"מ. סימני קיפול. מצב טוב.

סיפור היתולי מצוייר הנגלל כמגילה ארוכה ומתאר את תהפוכות היישוב היהודי החל מתקופת מלחמת העולם הראשונה ועד קום המדינה ב 1948. בפתח המגילה מופיע הכותר: "שם הסרט: שלש מכות מצרים או 'שינויים שחלו במשך 3 מלחמות", והתאריך: תש"ח (1948). צבעי מים על נייר עבה.

מגילה נגללת ארוכה המורכבת מסצינות מאויירות בצבע המופיעות בזו אחר זו, המלוות בתיאורים במשפטי הומור קצרים המתארים את האתגרים עמם התמודדו העולים לארץ ישראל כמכות מצרים, בתנאיה הקשים של הארץ - החום, הפרעושים, הדבורים. בהמשך מתואר מה שמכונה 'שינוי הדירות' - התפתחות הדיור בארץ - בתחילה ישנו בשדה על הקרקע (בזמן מלחמת העולם הראשונה), בהמשך בבתים ארעיים (בזמן מלחמת העולם השנייה), ולבסוף בבתים שנבנו בארץ (בזמן מלחמת העצמאות). לאחר מכן מופיע פרק על שינוי האוכלוסייה - השתלטות העליה העברית על האוכלוסיה המקומית - בתחילה עולים לארץ מגיעים מארצות שונות, לאחר מכן ניצולי שואה עם טלאי סרטי זרוע, ולבסוף לוחמים השוללים את האויב הערבי - "כל מיני מציאס מהכפרים השכנים לקבל אצל גדלקה". המאייר ממשיך ומתאר סצינות מצחיקות מחיי הקיבוץ, ובסוף התופעה של שינוי השמות העבריים "הגלותיים" לשמות ישראלים - "תשומת לב לכמה הודעות: מי עדין לא שינה את שמו יעשה זאת מיד", ותכנון הבניה העברית החדשה.

מגילה ארוכה, נגללת לאורך של כ 3.5 מטר. גובה: 11 ס"מ. כפי הנראה צוירה באחד הקיבוצים. נדיר.

KEREN KAYEMET LEISRAEL FONDS NACIONAL ISRAELITA - הפרסום הראשון בספרדית באמריקה הלטינית אודות הקרן הקיימת לישראל ופועלה, מאת ד"ר Wolf Nijensohn. בואנוס איירס, 1943. עיצוב הכריכה: יד שולחת זרעונים מעל ישוב חומה ומגדל בארץ ישראל בידי Leon Poch.

פרסום יחיד מסוגו על פועלה של קרן קיימת לישראל, החל מהחשיבות של עיקרון "גאולת הארץ" עוד מימי הראשית של הציונות, ביחידים שקנו אדמות בארץ ישראל על מנת להשיבן באופן חוקי ליהודים, והמשך במוסדות וארגונים ששמו להם למטרה לגאול את אדמות ארץ ישראל ובראשם הקרן הקיימת לישראל. המחבר מביא בספרו את פועלם של הגואלים הראשונים של אדמות הארץ החל מהרמן שפירא, לילינבלום, ולאון פינסקר במאה ה־19, פעילותו העניפה של תיאודור הרצל בגיוס תרומות למפעל זה, הקמתה של קק"ל ופועלה ברחבי ארצות העולם היהודי לגיוס כספים ליישובה של ארץ ישראל כאשר את שיא הצלחת הפעילות הוא מתאר: "אין מדינה שאוכלוסייתה היהודית - קטנה ככל שתהיה, לא תרמה סכום כלשהו לקופת הקרן הקיימת לישראל, וגם אין יהודי, מצבו הכלכלי צנוע ככל שיהיה שאינו יכול לאפשר לעצמו את התענוג של תרומה משהו לנכסיה". ד"ר וולף מתאר בספרו את היוזמות השונות של קק"ל בנוסף לגאולת הקרקעות - מפעל הקופסה הכחולה העולמי, ספר הזהב, ספר הילד, מפעל בולי קק"ל, פועלה של קרן קיימת לישראל בארגנטינה, ועוד. בחלקו השני של הספר עוסק המחבר בעיקר בנתונים מספריים - הסכומים והקרקעות שניקנו על ידי קק"ל במרוצת השנים, תנאי החכירה של הקרקעות, אופן התשלום והעברת הבעלות לרשותה של הקרן, ועוד.

נדיר ביותר. איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי world cat. למיטב ידיעתנו מעולם לא הופיע במכירות פומביות.

128 [4] עמ'. נייר חום. מצב טוב.

גיליון מיוחד של תנועת גורדוניה - מכבי הצעיר - עלון הכנה לפעילות תרבותית ותחרויות ספורט, הדפסת סטנסיל. רומניה, יולי 1947. נדיר.

בשער הגיליון הסמל הנדיר של תנועת מכבי - גורדוניה, שילוב של סמל תנועת "הצופים" ודמות אדם העומדת אל מול השמש העולה. הגיליון עוסק בהכשרת הצעירים, ועידוד המיומנות לתפקידים שונים ברוח התנועה, וכן החדרת משמעת בקרב הצעירים.

19 עמ'. דפים מנותקים. כתמים וקרעים קלים בשולי דף השער. מצב כללי טוב - בינוני.

העובד - הוצאת "החלוץ" - מחלקת העובד ברטיסלבה, ספטמבר 1948. חוברת נדירה בהדפסת סנטסיל - תמליל ישיבת הועד הפועל הציוני בברטיסלבה - הוצאת איגוד הציונים המרכזי לצ'כוסלובקיה - מחלקת "העובד" - סיכום החלטות הישיבה הראשונה שהתקיימה לאחר ייסודה של מדינת ישראל, אשר עסקה בנושאים הבוערים שלאחר הכרזת העצמאות.

"ועד הפעולה הציוני התכנס בישיבתו הראשונה במדינה יהודית עצמאית מכריז: עם קום המדינה היהודית החלה תקופה חדשה בתולדות העם היהודי. הארגון הציוני, בו מאוחדים כל יהודי ישראל וגלות, עומד בפני המשימה הרצינית והקשה של ארגון עלייה חופשית וכן הפיכת שטחי אדמה עקרים ליישובים פורחים ומדבריות לשדות ולגנים. ועד הפעולה הציונית מציין בגאווה את עלייתה המהירה של המדינה היהודית הצעירה, שהשתרשה גם במצפונו של העולם כולו. ישראל הפכה לעובדה חיה בעיני העם היהודי והעולם בכלל. בשעה חגיגית זו מנציח ועד הפעולה את בוני ולוחמי התנועה הציונית ומזכיר בחרדת קודש את מייסד התנועה הציונית, ד"ר ת. הרצל. ועד הפעולה מרכין את ראשו עמוק מעל קברם של 6 מיליון בני אדם שמתו במלחמת העולם האחרונה והפכו לקורבנות של גיהינום של מחנות הריכוז. ועד הפעולה מביע את הערכתו העמוקה ליישוב על יחסו ההרואי והערצתו לצבא הישראלי על ניצחונותיו...".

החוברת עוסקת בעניינים הדחופים אשר עמדו על הפרק עם ייסודה של מדינת ישראל - צו השעה התגייסות החברים כולם להגנת המדינה ומוסדותיה, ועד הפעולה הכריז כאן כי לכל יהודי יש את הזכות הבסיסית להתיישב בישראל, ונקבע כי כל איסור הגירה מכל מדינה שהיא פירושו מעשה שנאה נגד העם היהודי. בסוף החוברת מופיע מאמר על האופן בו הוקמו המושבות הראשונות בארץ ישראל, ועוד. בין היתר מופיע סעיף המתייחס ליחסי יהודים ערבים: "זהו צו היסטורי שיהודים וערבים צריכים לחיות יחד ורק באמצעות ידידות ושיתוף פעולה בין היהודים והערבים כמו גם עמי המזרח התיכון אחרים, המדבריות עשויים לפרוח מחדש והמזרח התיכון יכול להפוך שוב לגורם כלכלי, תרבותי ופוליטי בחיי האומות והעולם כולו...".

11 עמ'. 30 ס"מ. כתמים קלים במעטפת. מצב טוב.

"הדם של בחורינו הנשפך בקרבות עם הלגיון הערבי יפול על ראשם של בווין ואטלי ה"נייטרלים" הצבועים". קול המגויס - מות לאימפריאליזם - חופש לעם! - עלון נדיר של ברית הנוער הקומוניסטית בארץ ישראל מחודש הכרזת העצמאות, מאי 1948.

בגיליון מאמרים בגנות האימפריליזם הבריטי והאמריקאי ובשבח ברית המועצות הקומוניסטית. הכותב הראשי מאיר וילנר נציג המפלגה הקומוניסטית מאשים את הבריטים במתן תמיכה בהתקפות עבדאללה מלך ירדן על ירושלים "הלגיון הערבי של עבדאללה מודרך על יד 40 קצינים בריטים... בריטניה מממנת את צבא עבדאללה ב 2 מיליון לירות לשנה ומספקת לו את כל הנשק". הכותב אף תוקף את אמריקה בהקשר הזה: "מה שעושה ממשלת בריטניה בגלוי יותר מנסה אמריקה להסוות על ידי הכרה "דה פקטו" במדינת ישראל. יש להדגיש את הדבר: אמריקה לא הכירה באופן רשמי במדינה היהודית. הכרה "דה פאקטו בלבד אינה הכרה שלמה". הכותב טוען כי כוונתה של אמריקה היא להחליף את המנדט הבריטי במנדט אנגלו אמריקאי. לעומת אלה משבח הגיליון את ברית המועצות: "לעומת מדיניות התוקפנות הגלויה מצד ממשלת בריטניה והמדיניות הדו פרצופית והצבועה של טרומאן, מה עקבית ומעודדת היא המדיניות של ברית המועצות ומדינות הדמוקרטיה העממית במזרח אירופה!" ומשבח את ברית המועצות על תמיכתה בהקמת המדינה היהודית, וטוען כי ברית המועצות יותר מכל אומה אחרת עומדת לצידה של מלחמת העצמאות היהודית. כמו"כ מופיעים מאמרים נוספים הפורסים את האידאולוגיה של התנועה הקומוניסטית בהקשר של הכרזת העצמאות. בין היתר מופיע תצלום של וילנר לצד משה שרת ובן גוריון חותם על הכרזת העצמאות.

15 [1] עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב מאד.

הבירה. עלון בני אצ"ל ירושלים - גיליון חנוכה, כסליו תש"ט - דצמבר, 1948 - "פנימי" - הפרסום הראשון שהוציא הארגון שזה עתה נוסד בירושלים. חוברת נדירה בהדפסת סטנסיל המקיפה את הנושאים הבוערים בהם עסק הארגון עם הקמתו - מאורעות מלחמת העצמאות בירושלים, והמשך פעילותו של ארגון האצ"ל לאחר הכרזת העצמאות במלחמה בפולש הערבי, בהתיישבות, ובהתבססות הארגון החדש.

חוברת פנימית של צעירי תנועת "בני אצ"ל" בירושלים אשר יצאה לרגל חג החנוכה. התנועה עסקה במימוש חזון האצ"ל לאחר הקמת המדינה - "עליה לאדמות המולדת השוממות והכשרתן להתישבות אחינו העולים" וזוהי החוברת הראשונה שהוציא. מופיעים בין היתר עקרונות התנועה ומאמרים שנכתבו בידי חברי התנועה בנושאים הצדק שבמלחמת השחרור והמשכה: "מלחמת ישראל לא נסתיימה כל עוד לא שוחררה כל ארץ ישראל", המלחמה באויב הערבי: "הרחקת הפולש הערבי... כל השלמה עם האחזות האויב בגבולות המולדת כמוה כאיבוד לדעת. תפקידנו הוא לסרק, לסרק היטב את ארצנו מאויב ולהקים סביב לה חגורת בטחון" , סילוקם הסופי של הבריטים מארץ ישראל, והתיישבות. בין היתר מופיעים מאמרים בנושאים "חנוכה תש"ח בגלות קניה" - תיאור חי על האופן בו חגגו הגולים בקניה את חג החנוכה, משירי גלות קניה, "חנוכה אשתקד" - על חג החנוכה בעיצומם של קרבות מלחמת העצמאות וקרבות ההגנה בעיר העתיקה בירושלים, המאורעות בעיר העתיקה מאז שהבריטים עזבו ב 13 במאי: "הערבים נכנסו כמעט לכל בית כנסת בו התאכסנו יהודי העיר העתיקה... דם המגינים נשפך כמים ברחובות ומדי פעם בפעם הגיעה רשימה חדשה של שמות ההרוגים. כבר לא שמנו לב לרשימות כי חשבנו שעוד מעט וגם אנחנו נלך בדרכם... לא היו מספיק אחיות כדי לטפל בפצועים הרבים ומספר מבניהם מתו בגלל חוסר טפול בהם...". כמו"כ מופיעים מאמרים על היציאה להגשמה ביצירת גרעיני התיישבות חדשה, חיי המחנה, מדור בדיחות (על ביקורו של בן גוריון במוסד לחולי רוח בבת ים), ועוד.

תנועת "בני אצ"ל" בירושלים הוקמה בחודש אוקטובר 1948 בידי בני נוער משכונות ירושלים קטמון, גבעת שאול, מרכז העיר ונחלאות עם סניפים לנוער הכללי, ולנוער הדתי בנפרד. בנוסף לפעילות החלוצית והמלחמתית, לתנועה היתה מקהלה, תזמורת, ואף קבוצת כדורגל. התנועה אף עסקה בסיוע לנזקקים, סיפוק מקומות עבודה לעולים, וקורסי השתלמויות.
יש לציין שארגון האב האצ"ל עצמו אשר ממנו שאפו "בני האצ"ל" את ההשראה לארגונם החדש, הוקם אף הוא בעיר ירושלים, היה זה בשנת 1931 כאשר בסניף הירושלמי של ארגון "ההגנה" קמה קבוצה גדולה של אנשי הסניף (בראשות אברהם ("גדעון") תהומי, שהיה מפקד הסניף עד זמן קצר לפני הפילוג), בדרישה נחרצת לפעולה נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, פרשו מ"ההגנה" והקימו את ארגון האצ"ל.

40 עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב מאד.

"לאזרח במדינת ישראל" - כרוז מנוקד הקורא להצטרף לתפקידי עזר במלחמת העצמאות. 8 בספטמבר 1948: "הצעירים נמצאים בחזית ונלחמים באויב, הקשישים נקראים לתפקידי עזר רבי אחריות שאינם פחותים בערכם לתוצאות מלחמתנו".

הכרוז פונה בעיקר למבוגרים שאינם נלחמים בחזית ליטול לידם את תפקידי העזר: "אתה תקים לאיש החזית עמדה, בה הוא מוגן מכדורי האויב ופגזיו, וממנה ישלט על מרחבי החזית... רק יציאתך לקוי החזית תתן לך הרגשה כנה של שתפות עם חילינו בחזית במלחמתם באויב, קבל את הצו כיאה לבן עם לוחם, עודד את חבריך למלאותו מתוך אמונה ובטחון בנצחוננו. אגף הבצורים ליד מטה המחוז".

23x16 ס"מ. מצב טוב מאד.

שתי טבלאות תלושים לחלוקת תוצרת תנובה בזמן המצור על ירושלים במלחמת העצמאות מטעם "מחלקת האספקה ירושלים". הכרטיסים יועדו עבור ילדים מגיל 7 ועד בכלל. בשני התלושים חותמת דיו של "צבא הגנה לישראל בירושלים משרד המושל הצבאי". ירושלים, 1948.

הכרטיסים של אברהם גליק, וחנה גליק. ונעשה בהם שימוש חלקי. בכל כרטיס נותרו 65 תלושים (קופונים של בני משפחה אחת שנתלשו במקביל).

מצב טוב מאד.

SPECIAL PROGRAM a plan of immediate action for zionist districts may, 1947 - תוכנית מיוחדת - תוכנית פעולה מיידית למחוזות ציוניים, מאי 1947. חוברת נדירה בהדפסת סטנסיל בהוצאת ארגון ציוני אמריקה, שיצאה בעיצומם של הדיונים באו"ם לקראת החלטת תוכנית החלוקה. על גבי השער בתוך ריבוע מודגש נכתב: "התוכן של עלון זה דורש תשומת לב מיידית, אנא קרא את החומר הזה מיד".

החוברת נשלחה לסניפים ולפעילים להסביר את גודל השעה "המטרה הסופית שלנו היא לבסס את ארץ ישראל כמדינה יהודית, אין ספיקות לגבי זה". חוברת הסברה שמטרה להקנות לפעילים את הכלים לגרום לוועדת החקירה של האו"ם להגיע להחלטה פרו ישראלית טובה ככל שניתן ליהודים. החוברת כולה כתובה ברוח "אין זמן" ונחיצות לפעול באופן מיידי בשל גורליות השעה - והיא מפרטת את דרכי הפעולה - "בעיתונות", "ברדיו", "בדיפלומטיה", ועוד - להכניס כמה שיותר מאמרים בעיתונים המקומיים לטובת ישראל - לנצל את עמודי ה"מכתב לעורך", להתקשר לכמה שיותר תחנות רדיו מקומיות ולהעביר בהן את המסר הציוני, לפנות לנציגים והסנטורים בושינגטון, לפעול בהסברה במועדונים הדמוקרטים והרפובליקנים, לפנות לארגונים לא יהודים בהסברה על נחיצות הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, ועוד.

נדיר. איננה מופיעה בספריה הלאומית.

[8] עמודים. מצב טוב מאד.

תצלום לעיתונות של חיילים בריטים מניפים את דגל ישראל בירושלים לאחר העברת תכנית החלוקה של האו"ם 4 בנובמבר 1947. על פי הנכתב בפיסת הנייר של העיתון בו פורסם התצלום (המודבק בגב התצלום): "החלטת האו"ם עוררה את זעמם של הערבים, שהחלו לירות ולבזוז ברחבי המזרח התיכון". נדיר.

24x19 ס"מ. קרע חסר בפינה השמאלית למטה. מצב טוב.