La déportation dans les camps de concentration allemands et ses sequelles: une analyse médicale et sociale - הגירוש למחנות ריכוז גרמני והשלכותיו, ניתוח רפואי וחברתי / מחלת הרעב במחנות הריכוז הגרמנים הסיבוכים וההשלכות - דוח ראשון מסוגו אשר בחן לעומק מתום המלחמה ובתקופה של 8 שנים רצופות, את ההרס הגופני והנפשי שנגרם לאסירי המחנות ששרדו את התופת, כולל המלצות טיפול מפורטות . הוצאת Croix Rouge Danoise - פורסם על ידי הצלב האדום הדני, קופנהגן 1954 - מהדורה ראשונה. מהדוחות הראשונים שנכתבו אי פעם המפרט את ההשלכות הקשות ואת תופעות הלוואי שהותירו מחנות המוות בגופם ובנפשם של האסירים לשעבר.
דוח רשמי בשיתוף מספר רופאים ומומחים אשר חקרו את תופעות הלוואי שנמצאו אצל אסירים לשעבר במחנות הריכוז הנאצים - תמונת מצב מפורטת של השלכות הרעב והסבל בו היו מצויים האסירים תקופה ארוכה, תסמונת מחנה הריכוז 8 שנים לאחר השחרור, מעקבים אחר מחלת רעב אצל מגורשים דנים לשעבר, עקרונות טיפוליים, ועוד.
במבוא כותב Mogens Fog פרופסור בפקולטה לנוירולוגיה באוניברסיטת קופנהגן, כי מסקנות הדוח מעבר לחקר האמת יש בהם גם כדי לסייע לאסירים לשעבר - הניצולים שטענותיהם באשר למצבם הבריאותי התקבלו כמוגזמות בתום המלחמה. הרופאים הצליחו לעמוד על תופעות של הפרעות נפשיות שבאו כתוצאה מהסבל הגופני שהאסירים עברו במחנות - דבר שלא נתנו עליו מספיק את הדעת בקרב עולם הרפואה לאחר המלחמה - לדבריו, בזמן שחוקק חוק הפיצויים הדני ב 1 באוקטובר 1945 לא היה ולא יכול היה להיות בידי המומחים ולו מושג קלוש אודות ההשלכות הפיזיות והפסיכולוגיות של המעצר במחנות המוות הגרמנים. רבים מהאסירים לשעבר פשוט לא היו מסוגלים לעבוד, למרות שמבחינה גופנית נראה היה שמצבם טוב. מכאן הוא מסיק שתוכן הדוח: "אינו תיעוד היסטורי בלבד על האסונות של מלחמת העולם השנייה, זהו סיכום של אירועים אקטואלים", באשר הוא חושף את הממדים העמוקים של הנזק הנפשי שנגרם לאסירים.
הדוח נכתב כמסקנה מעבודה רצופה וארוכת שנים מול 120 אסירים לשעבר אשר נפגעו קשות בשנות המלחמה. האסירים לשעבר נדרשו למלא שאלון מודפס מפורט המתייחס לתנאים לפני שנלקחו למחנות, במחנות עצמם, ולאחר המלחמה. לאחר מכן הם זומנו להיבדק במרכז השחפת בקופנהגן. הדוח מספק בדיקה מקרוב של תנאי ההגיינה הנוראים ששררו במחנות, מאמץ העבודה שנדרש מאסיר ממוצע, אורח החיים של אסיר ממוצע במחנה, מנת האוכל והקלוריות היומית של אסיר ממוצע, מפרט של כל מרכיבי המזון שניתנו לאסירים כולל מזון מקולקל ונגוע חיידקים ומחלות, אשר הוכרחו לאכול מידי יום, השוואה מפורטת של המזון שניתן לאסירים אל מול מזון תקין של אדם בריא, תגובת רקמות הגוף לתנאים הנוראים, לרבות לתנאי העבודה הקשים, נתונים מדויקים על עקומת הירידה במשקל של האסירים, והמחלות הנלוות, התגובות השונות לייסורים לפי גיל האסיר והמצב הגופני בו הגיע למחנה, התייבשות יתר של אסירים, קיפאון, פירוט של כל סוגי המחלות מהן סבלו האסירים במחנות, איבוד הויטמינים החיוניים לגופם, פירוט נרחב של התסמינים הנפשיים מהם סבלו האסירים לאחר המלחמה - דיכאון, עצבנות יתר, חרדה, היסטריה, איבוד הזיכרון הקצר, ירידה בפעילות המחשבתית, אדישות, חוסר היגיינה כתוצאה ממחלות שקשורות בתפיסת האסיר את עצמו כלא ראוי לחיים תקינים, נדודי שינה, הפרעות מעיים, גלי חום, ועוד.
כותבי הדוח מפרטים את התהליך בו הופך אדם רגיל להיות "מוזלמן" במחנה - כינוי לאדם חי שמבחינה פיסית מתפקד כמת. על פי הדוח כ 80% מאלו שהוגדרו "מוזלמנים" לא שרדו את התופת. אותם אלה ששרדו ונבדקו אחד משלושה הצליח לעסוק בעבודה למחייתו לאחר המלחמה במשך ששה חודשים, ואחד מחמשה הצליחו לעבוד בתחום תעסוקה כלשהוא יותר משנה.
החלק השני של הדוח עוסק במגוון דרכי הטיפול לכל אותם תסמינים שהתגלו אצל האסירים לשעבר. החלק המעודד בדוח הקשה הוא שמסקנת הרופאים בו היא שחלק גדול מהמחלות אכן ניתן לטיפול, ואף לריפוי מלא. הדוח אף סוקר בפירוט רב את יעילותם של ארגוני הסיוע, והאופן בו טיפלו באסירים לשעבר.
מסקנות הדוח מפורטות בסופו. הדוח קובע כי "תסמונת מחנה הריכוז" הינן טראומה אורגנית גופנית המשפיעה על מצבו הבריאותי של האדם הן מבחינה גופנית, הן מבחינה נפשית, והן מבחינת תפקוד המוח. ואם היו מי שהביעו ספק במונח זה, הרי שהדוח שחקר את מצבם של האסירים בתקופה של כ 8 שנים מסיק ללא צל של ספק כי תסמונת זו היא מציאות הנובעת כהשלכה ישירה ממצבם של האסירים בתנאי המחנות בזמן המלחמה, ומפרט את המלצות ה"עקרונות הטיפוליים" בתסמונת זו, וממליץ על סיוע כספי קבוע מטעם ממשלת דנמרק לאסירי המחנות לשעבר, והצגת קריטריונים ברורים לפיצויי הנכות להם הם זכאים.
80 עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב מאד.
