מכירה פומבית 21

Esame ad un Giovane Ebreo Istruito Nella Sua Religione [בחינת צעיר יהודי אשר התחנך בדתו], מאת Simone Calimani (שמחה קאלימאני). טריאסטה, 1784. איטלקית ומעט עברית.

חיבור בנושא הדת היהודית, הבנוי במתכונת של שאלות ותשובות. המחבר, הרב שמחה קאלימאני (1699-1781), מחזאי ומשורר, חוקר הלשון העברית, לימד בתלמוד התורה של קהילת יהודי ונציה. הספר בנוי בצורה של שאלה ותשובה מרב לתלמיד והוא עוסק ביסודות האמונה: קיום הבורא, השגחה פרטית, שכר ועונש, עולם הבא, תרי"ג מצוות, תפילה, טעמי המצוות, ועוד.

נדיר ביותר. מהדורה זו איננה מופיעה בקטלוג הספריות העולמי world cat. שם רשומות שתי מהדורות בלבד של הספר. האחת, משנת 1786, והשנייה משנת 1787.

123, [1] עמ', 17 ס"מ. כתמים וקמטים קלים. הדף השני חסר בחציו. רישומים עתיקים. כריכה משומשת. עותק ספריה לשעבר. מצב טוב-בינוני

ספר ראשון למקראי קדש or ELEMENTS OF THE HEBREW LANGUAGE - אוצר מלים עברי נרחב לבתי הספר - ספר מוקדם ללמוד השפה העברית מאת היימן הורוביץ Hyman Hurwitz, לונדון 1807 - מהדורה ראשונה. עברית ואנגלית. מספרי הלשון העברית המוקדמים שיצאו בלונדון.

הקדמה ארוכה בה מבאר המחבר את חשיבות ידיעת השפה העברית.

XX, 140 [3] עמ'. שדרת עור. סימונים והערות בעיפרון בחלק מדפי הספר. כתמים. מצב טוב.

Professione Di Fede Con Domande E Risposte Ad Uso Della Gioventù Israelitica - "מקצוע האמונה", עם שאלות ותשובות לילדי ישראל. הוצאת Joab Fano. דפוס Giuseppe Molinari. חיבור נדיר מאת Joab Fano ללמד את נערי בני ישראל בהגיעם לגיל בר מצוה, את יסודות האמונה היהודית. ונציה, 1827 - מהדורה יחידה. איטלקית ועברית עמוד מול עמוד.

במבוא כותב המחבר, כי חיבר עבור ילדי ישראל חיבור קצר אשר בהגיעם לגיל מצוות, בבואם לבית הכנסת ישבו בפני הרב ל"מבחן יסודי", והוא ישאל אותם כסדר השאלות המובאות כאן, הבנויות על י"ג עקרי האמונה של הרמב"ם, והיסודות הבסיסיים של הדת היהודית - האמונה בא-ל אחד, ובמשה נביאו, ובכל הנכתב בכתבי הקודש, קיום תרי"ג מצוות, האמונה בתחית המתים, והעולם הבא. הספר נכתב בלשון קלה שתהא מובנת לילדים. נדיר למצוא חיבורים עבריים מסוג זה במאה ה־19.
בדף השער איור של ירושלים ומקום המקדש המבוסס על תחריטים שהופיעו בספרי המסעות של המאה ה־17. בסוף הספר תעודה לתלמיד אשר סיים את לימוד עיקרי הדת היהודית (פרטי התלמיד נוספו בכתב-יד), חתומה בחתימת ידו של הרב פואה (Foa).

נדיר ביותר. שלש רשומות בלבד בקטלוג הספריות העולמי world cat.

29, [2] עמ', 18 ס"מ. כתמים. קרעים קלים בדף שלפני השער. ללא עטיפה חיצונית. מצב טוב. עותק ספרייה לשעבר.

A civic primer : אנ׳אנפאנגס־בוך פאר סיוויקס - ספר מבוא לאזרחות מאת J.J. Zmrhal, מנהל בית הספר "תיאודור הרצל" בשיקגו. הוצאת Illinois Society of the Colonial Dames of America. שיקגו 1921, אנגלית ויידיש עמוד מול עמוד.

פרסום מפורט העוסק בלימוד חוקי היסוד של האזרח האמריקאי. נכתב עבור תלמידי בית הספר היהודי "תיאודור הרצל" בשיקגו. הספר מפרט כיצד זוכים לקבל אזרחות אמריקאית, את חובות האזרח וזכויותיו, אופן ההצבעה לבחירת הנשיא, המבנה של משרדי הממשלה השונים, הסמכויות של בית המשפט העליון, המיסים השונים והעונשים למעלימי מס, כיצד פועלים שירותי הבריאות באמריקה, תקציר של ההיסטוריה האמריקאית - "מהפכת המושבות", מלחמת האזרחים האמריקאית, מלחמת העצמאות האמריקאית, ועוד. הספר נכתב ברוח המפארת את האומה האמריקאית ואת הישגיה וקורא לאזרח העברי לקחת חלק פעיל במאמץ למען אמריקה אשר הינו חלק בלתי נפרד ממנה.

60 עמ'. כריכה מוכתמת. קרעים וחוסרים בשדרה. כתמים קלים בעמוד השער. גוף הספר במצב טוב.

THE JEWISH SCHOOL FROM THE EARLIEST TIMES TO THE YEAR 500 OF THE PRESENT ERA - בית הספר היהודי מהזמנים המוקדמים ביותר עד שנת 500 של העידן הנוכחי מאת Nathan Morris, הוצאת Eyre and Spottiswoode, לונדון 1937 - מהדורה ראשונה. כריכ ה קשה עם מעטפת הנייר המקורית. אנגלית.

מחקר שיטתי ראשון מסוגו העוסק בהתפתחות מערכת החינוך היהודית, ניתוח עומק של צורתו ותוכנו של החינוך היהודי המוקדם, וכן של הרקע הדתי והחברתי שלו. הספר עוסק בראשיתו של החינוך הפורמלי בקרב היהודים - הארגון והציוד והסידורים הפנימיים של בית הספר היסודי, היקף הלימודים והיחס למקצועות חילוניים, הפסיכולוגיה העומדת מאחורי החינוך היהודי, דרכי ההוראה והמשמעת שננקטו במוסדות החינוך היהודים, ההשקפה היהודית על עבודת כפיים ומקומה בתכנית הלמודים, ועוד. המחבר חקר את החינוך היהודי גם ביחס לזרמים המקבילים בחינוך הכללי, ועמד על ההשפעות ההדדיות. אחד הפרקים בספר עוסק במעמדה המשפטי של האישה היהודיה, וכן אודות מקומה של העברית בחינוך היהודי במאה ה־20.

XXVII, 277 עמ'. 23 ס"מ. כריכה קשה, מקורית, עם מעטפת הנייר המקורית. קרעים בחלקה העליון והתחתון של מעטפת הנייר. מצב טוב.

AZ EZREDEV NYOLC BESZED TARTOTTA LOW IMMANUEL - "המילניום" - קובץ דרשות שמסר רבי עמנואל לעף במסגרת אירועי חגיגות המילניום ההונגרי - סגד (הונגריה) 1896 - מהדורה יחידה. הודפס על נייר עבה ומהודר, טקסט במרכז הדף עם שוליים רחבים במיוחד.

שמונה דרשות שנשא הרב לעף בחודשים מאי - יוני 1896 לרגל המילניום ההונגרי. דרשות בנושא מעלת ארץ ישראל, ייחודיותה של השפה העברית, שעבוד מצרים, השגחה פרטית, וכן בנושאים הקשורים למילניום ההונגרי עצמו - אופיה של ממלכת הונגריה והיחסים בין האומה היהודית לאומה ההונגרית, ועוד. כולל נספח "חגיגות סדר המיליניום" עם שירים ותוי נגינה.

הרב ד"ר אברהם חיים [עמנואל] לעף [1854-1944] כיהן כאב בית הדין של סגד, ידוע בעיקר בזכות יצירתו המונומנטלית "צמחי היהודים" - ארבעה כרכים כתובים גרמנית בהם ריכז את כל הצמחים המוזכרים במקורות (בעיקר בתנ"ך ובמשנה, ותוך הסתייעות בתלמוד ובמדרשים). כמו"כ חיבר ספרים נוספים - קובצי דרשות וספרי פילוסופיה, כולם בגרמנית וספרים על החברה היהודית, ספרי-הספד לגיבורי תרבות הונגריים וספרים בנוגע לבעיות זמנו, בהונגרית. כמו כן תרגם להונגרית את שיר השירים. בנוסף חיבר מחקרים בלשניים. הרב לעף התקבל ל"רכבת קסטנר" והוא בן 90 שנה. עם הגיעו לבודפשט, עוד לפני שעלה לרכבת, נפטר בבית חולים שאולתר בבית ספר יהודי ברחוב ושלני 44.

נדיר. שלוש רשומות בלבד בקטלוג הספריות העולמי world cat.

125 עמ'. 31 ס"מ. כריכת חצי עור מקורית עם כיתוב מוזהב. בלאי קל בשולי הכריכה. מצב טוב - טוב מאד.

מכתב בחתימת הנדיב יוסף סאבאג מונטיפיור אל רבי שמואל סלנט ורבי רפאל מאיר פאניג'יל, בענין סיוע לאחר פטירת משה מונטיפיורי, וקיום הדברים שכתב בצוואתו. לונדון, י"א אלול תרמ"ו [1886].

במכתבו מודה הוא לרבנים על מכתב קודם שקיבל מהם אשר עסק בתמיכה בתלמידיו של רבי יהודה טורא. ומודה להם על אזכרה שעשו ביום פטירת דודו משה מונטיפיורי זמן קצר קודם. למעשה בענין שלשמו פנו אליו הרבנים לסיוע כותב הוא כי "אין בידי לעשות מאומה", וכי הוא צמוד לדברים שהשאיר משה מונטיפיורי בצוואתו לבקש מראש רשימה של הנתמכים לפני שמעבירים להם כספי תרומות. כפי הנראה הרבנים בקשו תרומה שאיננה על פי רשימה שמית שהוגשה מראש.

יוסף סבג מונטיפיורי בנה של שרה אחותו של משה מונטיפיורי [1784-1885]. על פי צוואת מונטיפיורי, ובהעדר יורשים, הוריש הוא ליוסף את הונו, ואף את שם משפחתו. סבג היה אחראי לעזבונות שהשאיר מונטיפיורי לאחר פטירתו. יחס מיוחד גילה יוסף סבג למנהיג העדה רבי שמואל סלנט בשל קשריו החמים עם משה מונטיפיורי. בביקוריו של מונטיפיורי בארץ ישראל הוא היה נוהג להוועץ אצל רבי שמואל סלנט בכל ענייניו. אם כי במקרה זה, נצמד הוא לאופן בו ביקש מונטיפיורי שינתן הכסף בצוואתו.

[1] דף. 25x20 ס"מ. כתיבת סופר, וחתימת ידו של יוסף סאבאג מונטיפיור בעברית ואנגלית. מצב טוב.

"אל אחינו היקרים אהובים וישרים אשר בכל מדינות אמעריקא, שלומכון ישגא!" - כתב שדרו"ת מוקדם וחשוב לאיסוף כספים באמריקה לטובת כוללות אשכנזים וספרדים עבור ארבע ערי הקודש - ירושלים, חברון, צפת וטבריה. לאחר שאנשים גבו כספים במרמה והציגו עצמם כשד"רים של ארץ הקודש באמריקה נשלח כתב זה לחזק את ידיו של השד"ר רבי נטע נאטקין כשילוחם הבלעדי של גדולי הדור. בראש החותמים רבה הגדול ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים הגאון רבי שמואל סלנט, וחתימות גאוני ספרד (מימין) ואשכנז (משמאל) בארץ ישראל. ירושלם, תרל"ח [1878]. כתיבת סופר, וחתימות הגאונים.

כתב שדר"ות זה נכתב לאחר שהוסכם למנות את השד"ר רבי נטע נאטקין חתנו של רבי יוסף זונדל מסלנט לשד"ר בא כוחם היחיד והבלעדי של כוללי האשכנזים, והן עבור כוללי הספרדים בארץ הקודש, והמוסמך היחיד לגבות כספים באמריקה בשם כוללי ארץ הקודש בהסכמת כל גדולי הרבנים ובראשם מנהיג העדה רבי שמואל סלנט. בשנת תרל"ח נודע לגדולי הרבנים בארץ ישראל כי ישנם כמה אנשי מרמה באמריקה המציגים את עצמם כשלוחי הרבנים בארץ ישראל וגובים כספים בשם עניי הארץ ולמעשה לוקחים את הנדבות לעצמם, והדבר גרם לכך שכשנודע זה לנדיבי אמריקה הפסיקו לתמוך ביהודי ארץ ישראל. כתב שדרו"ת זו בא לחזק את התוקף הראשון שניתן לרבי נטע נאטקין כשד"ר הבלעדי, ולעורר מחדש את התרומות מיהודי אמריקה לכוללות ארץ ישראל אחרי הנזק שגרמו אותם רמאים.

"והנה עתה נודענו אשר במדינת אמעריקא סובבים אנשי מרמה בשם שד"ר דארץ הקדושה ולוקחים כסף הקופות ונדרים ונדבות. ומפסידים לעניי ארץ הקדושה ולאלמנות ויתומים אשר למענם הורם הכסף ואחר כן כי נודע הדבר הנדיבים מושכים את ידיהם ושם שמים מתחלל. ועניי ארץ הק' [הקודש] נלקים בכפליים. ועל כן, שבנו לחדש המודעה הזאת להודיע לכל אחינו היקרים אשר ב"ה [ברוך השם] הכסף הבא לידינו מכל מדינות אמעריקא... מתחלק לכל כוללות הספרדים והמערבים וכל כוללות אשכנזים הפרושים והחסידים מכל ארץ רוסיא ופולין עסטרייך אונגרן דיאטשלנד... הכל לפי ההתקשרות." ומוסיפים לחזק את ידיו של השד"ר הנאמן רבי נטע נאטקין "ואותו תקבלו ואליו תשמעו ושד"ר זולתו לא תדעו ולא תכשלו בבני אדם שאינם מהוגנים...".

[1] דף. 27x21 ס"מ. מחוזק בהדבקות דבק מאחור. קרעים בשוליים. מצב טוב.

Philosophische Erzählungen - סיפורים פילוסופים, מאת תיאודור הרצל. ברלין 1900 - מהדורה ראשונה. גרמנית.

17 סיפורים שכתב הרצל מ־1887 עד צאתו לפריז ב־1892 ככתב העיתון הווינאי נוֹיֶה פרָייה פּרֵסֶה ולאחר שובו לווינה ב־1895. בסיפורים מביע הרצל את יחסו לקִדמה ולטכנולוגיה, וכן את השקפותיו על הסבל והמוסר האנושיים, על ההמון והיחיד, על החברה והמדינה, על העונג והחובה, על אהבת איש לאשה והורים לילדיהם. הסביבה וחוויות החיים הסתמיות שחווה הרצל עצמו, הן לרוב נקודות המוצא של הסיפורים, והם מעין מראה לדרכו של הרצל בראש ובראשונה אל עצמו, ולאחר מכן אל הכרת מצוקות האדם בכלל ומצוקת היהודים בפרט, ומכאן הוא דן בשאלה היהודית במלוא חומרתה.

244, 8 עמ'. כריכה מקורית עם כיתוב מוזהב. כתמים בחלק מהדפים בעיקר בשוליים. כתמים קלים בכריכה. בלאי בחלקה העליון והתחתון של השדרה. מצב טוב.

Das Neue Ghetto, Schauspiel in 4 Acten von Theodor Herzl. הגיטו החדש מאת תיאודור הרצל. וינה, "הוצאה עצמית" 1903. גרמנית.

מחזה בן ארבע מערכות. עלילת המחזה עוסקת בפרקליט יהודי מתבולל בוינה של 1893, המנסה לצאת מן הגטו החברתי שנכפה על יהודי המערב, אך נכשל. בסוף המחזה הוא נפטר. מותו הטראגי בסוף המחזה סימן ליהודי הגולה כי מצבם העכשווי מחייב שינוי באופן מיידי. המחזה נכתב בהשפעת משפט דרייפוס, אותו סיקר הרצל כעיתונאי, המשפט גרם לתפנית בהשקפת עולמו של הרצל והוא הביא אותו למסקנה שהפתרון לבעיית היהודית בגולה יתקיים אך ורק בהינתן להם מדינה עצמאית משל עצמם. המחזה נכתב בתוך זמן קצר של 17 יום בלבד, מ-21 באוקטובר עד 8 בנובמבר 1894. מחשש לתגובות למחזה כתב הרצל את המחזה תחת שם העט "אלברט שנאבל". את המחזה הקדיש הרצל לד"ר מקס נורדאו. חתימת בעלים וחותמת דיו של Ernst Kalmus בדף השער.

בדף השער הודבקה מדבקה עליה נכתב WIEN 1903 BUCHDRUCKEREI "INDUSTRIE" SELBSTVERLAG - וינה 1903 הדפסת ספרים "INDUSTRIE" בהוצאה עצמית. יש האומרים כי יתכן שהמו"ל השתמש בעותקים של המהדורה הראשונה עצמה שהיו ברשותו, והוסיף מדבקה עם פרט השנה 1903, לציין את שנת ההפצה של מהדורה זו. כך או כך לפנינו מהדורה מוקדמת ביותר של "הגטו החדש".

[3], 100 עמ', 22 ס"מ. כתמים קלים. כריכת קרטון ישנה. מצב טוב.

DER JUDENSTAAT VERSUCH EINER MODERNEN LOSUNG DER JUDENFRAGE VON THEODOR HERZL מדינת היהודים מאת תיאודור הרצל, הוצאת Judischer Verlag, קלן, 1908. גרמנית.

ב'מדינת היהודים' [Der Judenstaat] משרטט הרצל את חזונו למדינת היהודים העתידה לקום, בפירוט רב. הרצל שרטט את מבנה המדינה העתידית, בימים שבהם נחשבה לחלום רחוק בקרב מרבית היהודים. הספר ראה אור לראשונה בווינה ובלייפציג בהוצאת מ. ברייטנשטיין ב-14 בפברואר 1896, תחת כותרת המשנה: "ניסיון לפתרון מודרני של בעיית היהודים", כשנה וחצי לפני כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון. על אודות אופן כתיבת הספר כתב הרצל: "אין אני זוכר, שכתבתי דבר-מה בחיי במצב של התרוממות רוח כזו, כאשר כתבתי את ספרי זה...בכותבי את ספרי זה. עבדתי עליו יום יום, עד אשר כלו כל כוחותי". אף מוציא לאור בעל מוניטין לא רצה לפרסם את הספר, ובהם גם המוציאים לאור הקבועים של הרצל, דונקנר והומבולדט מלייפציג. גם בית ההוצאה קרונבאך בברלין, שהיה בבעלות יהודית, סירב לפרסמו. לבסוף הרצל הוציאו לאור אצל מקס ברייטנשטיין, יהודי מתבולל ובעליה של חנות ספרים קטנה בווינה. ברייטנשטיין עצמו לא האמין ברעיון הציוני בכללותו כמו גם בהצלחתו המסחרית של הספר, והסכים להוציאו לאור על רקע היכרותו האישית עם חוג משפחתו הקרוב של הרצל. עם פרסומו מרבית אנשי הציבור, זלזלו ברעיונות המוצגים בו, ואחד מעורכי העיתונים היהודיים אף הציע לתרום את מרכבתו כדי להסיע את הרצל לבית המשוגעים. למרות זאת הרעיונות המובאים בספר החלו לצבור תאוצה ומהדורות נוספות – ביידיש, רוסית, אנגלית ועוד, הופיעו סמוך לאחר צאתה של המהדורה הגרמנית, ותוך זמן קצר הפך הוא לספר היסוד של מחוללי התנועה הציונית.

94 עמ'. כריכת קרטון מקורית. מצב טוב.

EL ESTADO JUDIO Y OTROS ESCRITOS - מדינת היהודים וכתבים אחרים. ספרו של הרצל "מדינת היהודים" (שיצא לראשונה ב 1896), בו הביע הרצל את חזונו למדינה היהודית, בתרגום ספרדי - מהדורה מיוחדת עם כתבים נוספים של הרצל אשר תורגמו לספרדית מהמקור הגרמני, הוצאת ISRAEL בואנוס איירס, ארגנטינה, 1960. עותק נאה.

מהדורה ספרדית מיוחדת שיצאה לרגל מלאות 100 שנה להולדתו של תיאודור הרצל. במהדורה זו הקדמה ארוכה אודות אישיותו של הרצל והשפעתו ההיסטורית על התנועה הציונית מאת אלכס בווין. וכן נוספו בה שלושה נאומים של הרצל שתורגמו לספרדית - הנאום שנשא במועדון המכבים, נאום הפתיחה של הרצל בקונגרס הציוני הראשון, ונאומו של הרצל בקונגרס הששי הידוע בשם "קונגרס אוגנדה", בו נידונה תכנית אוגנדה - היה זה נאומו האחרון של הרצל בקונגרס, והאחרון בחייו, (הרצל נפטר כשנה לאחר מכן), אותו סיים בציטוט מספר תהלים פרק קל"ז: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".

216 [3] עמ'. בעמוד שליד השער תצלום של המהדורה הראשונה של מדינת היהודים, ובעמוד שלפניו תמונתו של הרצל. מצב טוב.

Albert Einstein: A Biographical Portrait אלברט איינשטיין פורטרט ביוגרפי, מאת Reiser Anton הוצאת Albert & Charles Boni ניו יורק 1930 - מהדורה ראשונה. אנגלית.

ביוגרפיית חייו של אלברט איינשטיין מאת אנטון רייזר, שם העט של רודולף קייזר - היסטוריון ואיש ספרות גרמני, בעלה של בתו החורגת של איינשטיין. מהביוגרפיות הראשונות שעסקו בחייו של המדען הגדול מההיבט האישי, עוד בהיותו בגרמניה, אשר איינשטיין בעצמו נתן את "הסכמתו" עליה. בפתח הספר כותב איינשטיין אודות המחבר: "המחבר של הספר הזה הוא אחד שמכיר אותי מקרוב בעשייה, במחשבות, באמונותיי, בנעלי הבית בחדר השינה" ומעיד על עצמו שקרא את הספר שנכתב עליו: "קראתי אותו כדי לספק את הסקרנות שלי. מה שמעניין אותי לא היה הרצון לדעת איך אני נראה, אלא מבט מן הצד על איך אני נראה. מצאתי את העובדות של הספר מדויקות כראוי...".

קייזר, נותן בפעם הראשונה תיאור אינטימי על חייו של אחד מגדולי הפיזיקאים שחיו אי פעם. הספר מחולק לשישה פרקים: ילדות ונעורים, תמיכה עצמית, ניסוח תורת היחסות, בזמן מלחמת העולם הראשונה ואחריה, תהילה, ואיינשטיין היום. בספר שבעה לוחות תצלומים משלבים שונים בחייו של איינשטיין, החל מנעוריו.

בהקדמה עומד המחבר על אחת מנקודות הפלא באישיותו של איינשטיין - הפער הבלתי נתפס בין אישיותו הצנועה, ואורח חייו השלו לבין הפרסום והאהדה העולמית לה זכה בשלב כה מוקדם בקריירה שלו בעקבות פריצת הדרך שהביא לעולם המדע והפיסיקה. "אישיותו והמוניטין העולמי לו זכה הינם בגדר נס... אצל איינשטיין כמעט שום דבר מלבד ענווה בא לידי ביטוי" הוא כותב. הוא מציין את העובדה שאיינשטיין בכלל לא ראה את עצמו כ"מדען" בעל שם עולמי, וכי יחסו למדע היה כיחס האומן למלאכתו. ומוסיף: "איינשטיין הוא ללא ספק האדם השלם... אין תחום אנושי ואינטלקטואלי שלא מעניין אותו. הוא מתעניין בכל הערכים וההתרחשויות הנוגעות בשכל". את איינשטיין הילד והנער מתאר המחבר כאדם מופנם ביישן וסגור, שרוב הזמן העדיף את הבדידות על פני החברה, בעל רגש "דתי" עמוק, אשר לא ממש התעניין בלימודי בית הספר, אשר רק בגיל 13 החל להתעניין במתימטיקה בעקבות ספר שקיבל מדודו. וכבר בגיל 14 נחשב בסביבתו כגאון במתימטיקה ובגיאומטריה. עם זאת באותן שנים התעניין איינשטיין יותר במוסיקה גרמנית קלסית מאשר במתימטיקה. כל זאת עד לפריצת הדרך עם קבלתו אזרחות שווייצרית בשנת 1901, אז החל איינשטיין לעבוד במשרד הפטנטים הממשלתי בברן הבירה כמומחה טכני מדרג שלישי. אז החל לחקור את מהירות האור, ושמו הפך לשם דבר תוך תקופה קצרה בעקבות ארבעה מאמרים שפרסם בשנתון הפיזיקה Annalen der Physik, כתב העת המדעי החשוב ביותר לפיזיקה באותו זמן. מאמרים אלה נחשבים לאבני יסוד בפיזיקה המודרנית, ששינו את התפיסות המקובלות עד אז לגבי הקשרים שבין מרחב, זמן וחומר, והם שהביאו לאיינשטיין את פרסומו הראשוני בעולם המדע. עם זאת ייחודיותה של הביוגרפיה שלפנינו, שהיא עוסקת בעיקר באישיותו של איינשטיין ופחות בעבודתו המדעית, כפי שמאריך המחבר להסביר בפתח הפרק השלישי.

ביוגרפיה זו פורסמה בשנת 1930, שלוש שנים לפני שאיינשטיין נאלץ לברוח מגרמניה, עקב עלייתו של אדולף היטלר לשלטון וחוקים חדשים האוסרים על יהודים להחזיק בתפקידים רשמיים. זמן קצר לאחר שנמלט, ספריו של איינשטיין הועלו על המוקד בשריפת ספרי היהודי הפומבית שביצעו הנאצים, פרס של 5,000 רייכסמרק הונח על ראשו, והממשלה הנאצית גנבה את ביתו ואת סירת המפרש שלו (המצולמת בספר). רודולף קייזר, המחבר, נאלץ גם הוא לעזוב את גרמניה ב-1935 בגלל מורשתו היהודית.

225 עמ'. כריכה קשה עם עטיפת הבד המקורית. כתמים קלים בדפים האחרונים. שדרה דהויה מעט. מצב טוב.

Albert Einstein... Relativiteit... - אלברט איישטיין... תורת היחסות. מגזין ה AO ההולנדי, חוברת זיכרון מיוחדת שיצאה ארבעה ימים לאחר פטירתו של אלברט איינשטיין, ועוסקת כולה באיינשטיין האיש והמדען. אמשטרדם, 22 באפריל, 1955. הולנדית.

"אלברט איינשטיין גאון הפיסיקה" מאת המתמטיקאי והאסטרונום ד"ר Willem Johannes Adriaan Schouten. "לרגע עוצר העולם את נשימתו... אחד הגדולים עזב אותנו. אלברט איינשטיין נפטר ב 18 באפריל 1955. ביום ראשון שעבר הוא אושפז בבית החולים בפרינסטון ניו ג'רזי... קשה לבטא את השפעתו של חוקר זה על החשיבה של המאה שלנו...". מגזין שלם אשר הוקדש לאלברט איינשטיין האיש והמדען, ולחלקו ההיסטורי בשרשרת של גדולי המדענים בעולם כפי שמכנהו הכותב "מקבילו של ניוטון". המאמר עוסק בפריצת הדרך שהביא איינשטיין במדע הפיסיקה - עקומת האור, ותורת היחסות, בחייו האישיים - הוריו ובמשפחתו, סקירה נרחבת של שנות ילדותו, באופיו המיוחד ("למרות שהוא היה ידידותי ועליז, הוא תמיד היה המלומד הבודד"), דעותיו הפוליטיות ויחסו למלחמה, יחסו לתלמידיו והאופן בו היה מוסר את הרצאותיו, בריחתו מגרמניה והגעתו לאמריקה, ועוד. הכותב מסכם: "התגליות של איינשטיין חוללו מהפכה בעולם הפיסיקה... כל מי שיעיין באופן חסר פניות במפעל חייו יצטרך להודות שאיינשטיין הוא גאון הפיסיקה אשר רק מעטים בהיסטוריה של המדע יכולים לטעון... אדם גדול מאד איננו".

16 עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב מאד.

אלברט איינשטיין בחדר עבודתו בביתו שברחוב מרסר 112 שבפרינסטון ניו ג'רסי - צולם בידי סוכנות הצילום הבריטית Odhams - פברואר 1944.

אלברט איינשטיין לבוש בסוודר ואוחז בידו מקטרת שניות לפני עיונו בספר. באותה תקופה נרשם איינשטיין ללימודים במכון ללימודים מתקדמים (IAS) בפרינסטון.

26x20 ס"מ. סדק קל בחלקו התחתון של התצלום. מצב טוב - טוב מאד.

כרזת ענק של אלברט איינשטיין הוצאת Springer - Verlag Berlin Heidelberg New York ניו יורק, המאה ה־20.

גודל: 82x52 ס"מ. מצב טוב מאד.

Australia in Palestine' - אוסטרליה בפלשתינה. זיכרונות, איורים ותצלומים של חיילי אנז"ק (יחידת הרגלים הרכובים) בארץ ישראל. ספר מרשים במהדורה אלבומית אשר הופק על ידי החיילים האוסטרלים ששרתו בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה, ואשר נועד להישלח כמזכרת לחבריהם באוסטרליה ומחוצה לה. הוצאת Agnus & Robertson, סידני, 1919. הספר כולל תצלומים צבעוניים רבים יחודיים המתעדים את האוירה המיוחדת שאפפה את שהותם של החיילים האוסטרלים בפלשתינה, מאת פרנק הארלי ודיוקן של הגנרל אלנבי בפתח הספר, מעשה ידי James McBey אשר הוכן במיוחד עבור הספר. העותק שלפנינו הינו ממוספר והוא נשלח מהחייל Dodo לקרוב משפחתו ג'יימס דודו באנגליה - עם הקדשה וחתימת ידו על המדבקה המיוחדת אשר יועדה להקדשת החיילים האוסטרלים. ההוצאה שחררה במקביל גם עותקים ללא המדבקה המיוחדת אשר נמכרו לציבור הרחב. לפנינו עותק נדיר של החיילים עצמם עם המדבקה והקדשת החייל האוסטרלי כאמור.

מדברי העורכים במבוא: "אוסטרליה בפלשתינה לא נועד בשום מובן לספק תמונה שלמה של חלקם של האוסטרלים במערכה הגדולה. זהו בסך הכל ספר חיילים שהופק כולו על ידי חיילים בשטח, בתנאי שירות פעילים כדי לשלוח לחבריהם באוסטרליה ומחוצה לה...". הספר הודפס על נייר עבה ומשובח, ולצד תיאורים חיים של הווי החיילים האוסטרלים בארץ ישראל מופיעים תצלומים רבים של מראות נוף ואנשים בירושלים ובסביבתה - ביניהם תצלומים היסטוריים של הגעת החיילים האוסטרלים לארץ, איורים צבעוניים בסגנון ליטוגרפי, מפות של המזרח התיכון וארץ ישראל (בין היתר מופיע תרשים גדול נפתח המתעד את התפרסות החיילים האוסטרלים בראשון לציון), איורי הומור רבים המתעדים את המפגש של החיילים האוסטרלים עם התרבות המזרח תיכונית, איורים של קצינים אוסטרלים, ועוד.

בהכנת הספר השתתפו ג'יימס מקבי - האמן הבריטי הרשמי בפלשתינה, קפטן הודג' קינסון - קצין העיתונות הבריטי אשר העניק להוצאה מתצלומיו הנדירים, צלם הקולונוע ג'יפס אשר לווה את החיילים האוסטרלים במערכה, והפרסומאי ברטון שסייע בעריכת הספר.

דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק (ANZAC - Australian and New Zealand Army Corps) הייתה יחידה צבאית שנבנתה במהלך מלחמת העולם הראשונה והורכבה בעיקר ממתנדבים מאוסטרליה וניו זילנד והתבססה בעיקר על רגלים רכובים. בין יחידות אנזא"ק שלחמו בחזית ארץ ישראל הייתה גם דיוויזיית הרגלים הרכובים. רגלים רכובים היו חיילים הלוחמים כרגלים אולם מתניידים ליעדם על גבי סוסים. עיקר פעילות הדיוויזיה היה במערכה על סיני וארץ ישראל במהלכה נשלחו למעלה מ 33,000 חיילים אשר השתתפו בקרבות מרכזיים בין 1916 ל-1918 נגד הצבא התורכי. הכוח לחם במערכת גליפולי ובחזית המערבית, אולם יחידות רכובות שלו לחמו גם במערכה על סיני וארץ ישראל. בקרב באר שבע המפורסם פרשים אוסטרלים הסתערו על עמדות עות'מאניות כשהם רכובים על סוסים, וכבשו את העיירה ואת בארותיה. סוג זה של חיילים, שהיה נפוץ לפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה, החל להצטמצם לאחר המלחמה כשהצבא החל לנייד חיילי רגלים על גבי כלי רכב משוריינים. היחידה פורקה ב-1919.

במהלך מסע סיני ופלסטין של מלחמת העולם הראשונה, חיילים אוסטרלים נודעו באהבתם ל"סמקו". סמוקו הייתה הפסקה מהלחימה, שנמשכה בדרך כלל כ-15 דקות, שבה חיילים היו מעשנים סיגריות, אוכלים ונרגעים. המונח smoko משמש עד היום באוסטרליה כדי להתייחס להפסקה מהעבודה, ורבות מסצינות ההומור בספר נלקחו מאותן 15 דקות ה"סמקו".

153, [4] עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב מאד.

Die Jemenitischen Juden - יהודי תימן, מאת יהושע פלדמן הוצאת Judischen Nationalfonds. פרסום נדיר על יהודי תימן למן ראשית התיישבותם בצנעא ועד עלייתם של 300 מיהודי תימן לארץ ישראל בעשור הראשון של המאה ה־20, מלווה בתצלומים של יהודי תימן בעלייתם ארצה, ובהתיישבותם במושבות הארץ. תיאור חי של מצבן של הקהילות היהודיות בתימן. קלן, 1912. גרמנית.

המחבר סייר בתימן בשכונות ובקהילות היהודיות בראשית המאה ה־20, ומביא כאן את רשמי מסעו. בפתח החוברת עוסק המחבר במצבם של יהודי תימן בערים השונות בתימן עצמה. הכותב מצא תיאור שכתב תייר שביקר בתימן במאה ה־19, ומעיד כי בקהילה התימנית של צנעא שמנתה כ 10,000 נפש בעבר, נותרו כעת 2700 יהודים בלבד. הוא דיווח על רעב שהשתולל בצנעא, ועל התנכלויות מצד שכניהם הערבים. הכותב מתאר מנקודת מבטו של אירופאי התר את הארץ את הקהילה התימנית בתימן כולה, את המלאכות השונות בהן עסקו היהודים התימנים, ואת אופים הצנוע: "יהודי אירופאי בקושי יכול לדמיין את אופיים הצנוע של יהודי תימן... כל מי שיש לו כסף או חפצי ערך מחביא אותו באדמה או בחורים סודיים שיש להם בבתים כדי שאיש לא יראה אותו...", הוא כותב. כמו"כ הוא מתאר את העוני הקיצוני בבתי התימנים: "כשאתה נכנס לבית אתה רואה את העוני - חסר ריהוט, כלי אוכל, מצעים, מזון, וביגוד... כיצד יכולים היהודים לסבול את המצוקה הזאת?"
בין היתר, הוא מספר על ההגבלות של יהודי תימן כפי שנקבעו על ידי המוסלמים השליטים, ועל סבלם של היהודים: "אם יהודי פוגש במוסלמי בדרגה כלשהי, הוא מחוייב להצדיע לו ולפנות אליו כאל אדון. אם הוא לא יעשה זאת, הוא יוכה ללא רחמים. אסור ליהודי לרכוב על חמור, שלא לדבר על גמל, היהודים הם כמו עבדים... אסור ליהודים ללבוש בגדים לבנים, אדומים או ירוקים... רק בשבת או בחג כשהיהודים נמצאים רק בבתיהם ואין ביניהם מוסלמים, הם מתלבשים גם בגלימות לבנות. גם היהודים העשירים צריכים להראות עניים, פן יעוררו קנאה ויבזזו. בערים הגדולות יש אמבטיות זעה למוסלמים. אסור ליהודים להכנס לשם... אסור ליהודי לעקוף מוסלמי מימינו, אסור ליהודי ללבוש גרביים...". בהמשך הוא מספר על כמה מקרים בהם יהודים הוכו על ידי מוסלמים, וכיצד הוטה משפטם לטובת המוסלמים, ומסכם: "בקיצור לא ניתן לתאר את סבלם של היהודים בתימן."

הכותב מתאר כיצד בעקבות כל אלו החליטו היהודים לעזוב את תימן ולעלות לארץ ישראל. בעשור הראשון של המאה ה־20 קמה קבוצה של כ 300 יהודים תימנים ועלתה ארצה. הם התיישבו תחילה בירושלים וביפו, ותנאי חייהם החלו להשתפר. בהמשך התיישבו כמה מהם בראשון לציון וברחובות. בחלקו השני של הספר מתאר הכותב את שילובם של התימנים בעבודה בארץ ישראל ביוזמת הקרן הקיימת לישראל, ובכניסתם של יהודי תימן כאמנים המובילים במחלקות השונות של בית הספר לאמנות "בצלאל". עולי תימן היו אדוקים. הם היו רגילים לעבודה ולא הסתמכו על תרומות השד"רים מחו"ל. הם סבלו מקשיי דיור ופרנסה, אך עד מהרה הם הצליחו למצוא פרנסה בחקלאות במושבות יהודה והשרון. הם עסקו בענף הבניין, בחקלאות, בצורפות ועוד. ומתאר כיצד לאט לאט החלו להתבסס שכונות תימנים כמעט בכל המושבות.

בתצלומים שבחוברת: יהודי תימן מגיעים ארצה באוניות, שומר תמני, מתיישבים תימנים על שפת הכנרת, רועה תימני בבן שמן, תימנים בסדנת פיליגרן בבן שמן, נערים תימנים פועלים בשדות בחולדה, אומנים תימנים בבן שמן, צורף תימני, יהודים תימנים קוצרים תבואה, התיישבות תימנית במרחביה, התימנים באחוזה שיתופית דגניה, תימנים בבית הספר לאמנות בצלאל, ועוד.

40 עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב מאד.

THE HISTORY OF THE BENE-ISRAEL OF INDIA - ההיסטוריה של בני ישראל בהודו - פרסום מקיף ויחיד מסוגו על אודות קהילת "בני ישראל" בהודו, מאת Haeem Samuel Kehimkar - הוצאת Dayag תל אביב, 1937 - מהדורה יחידה. אנגלית. מלווה בתצלומים נדירים של בני הקהילה היהודית בהודו.

פרסום חשוב על אודות קהילת "בני ישראל" בהודו. המחבר שהיה איש חנוך רב פעלים בקהילת בני ישראל בהודו במאה ה־19 סוקר בספרו את תולדותיה של הקהילה היהודית בהודו, מוצאה, אורחות חייה, מנהגיה - מנהגי החתונה המיוחדים של הקהילה, הגירושין (לדבריו כמעט שלא ידוע על מקרה של גירושין בקהילת בני ישראל בהודו), המנהגים המיוחדים של ברית המילה בקהילת יהודי בומבי, מנהגי האבלות המיוחדים, ההררכיה של ההנהגה, מנהגים מיוחדים הקשורים באשה היולדת (בין השאר מתואר מנהג מיוחד, שהאשה ובנה היו רוחצים באמבטיית מים חמים פעמיים ביום במשך שבוע ימים מעת הלידה, וכי ראשה של האשה עטוף בתחבושת במשך כל הזמן הזה מפני עין הרע, ועוד), המאכלים האופינים ליהדות הודו, האמנויות השונות בהן עסקו היהודים, ועוד.

הכותב מתעד בספרו יהודים חשובים בקהילה כדוגמת יחזקאל בנימין שהוציא לבדו ספרי קודש שונים כגון הגדות של פסח, סידורי תפילה, ועיתונות יהודית, וכן שלום וולוואטקר שתרגם ספרים רבים לשפת המרהאטי, מופיע פרק מיוחד על ספרי הקודש הרבים שהודפסו במרהאטי במאה ה־19 בבומבי, מופיעה רשימה של נדיבים אשר תרמו לקהילה דרך קבע, שמות של קציני צבא יהודים ששרתו בחיילות בהודו ופועלם, ועוד.

בסוף הספר מופיעים 28 עמודים ובהם 51 תצלומים של יהודים חשובים מקהילות הודו - ביניהם תצלום של המחבר, רבי יוסף יחזקאל ראג'פורקר, יוסף סלומון ג'יראטקר פונה, ד"ר אברהם חיים קמינקאר, מנהל בית הספר "אל-כדורי" הגב' רבקה ראובן, המחזאי היהודי ההודי יוסף דוד פלוקר, מתפללים בבית הכנסת מגן אברהם בעת ביקורו של הלורד ברבורן - בתצלום זה ניתן להבחין בנשים וגברים היושבים בנפרד באותה עזרה, כלה יהודיה בבגדים מסורתיים, תצלום קבוצתי של המחבר ובני משפחתו, תצלום קבוצתי של חוגגים בשמחת תורה, קבוצת נגרים, תצלום מרובה משתתפים במסגרת קבלת הפנים שנערכה לד"ר עמנואל אוסוונגר בשנת 1936 בבומבי, בעל התוקע בשופר, תצלום פנים של בית הכנסת שער השמים - 1896, נכבדים וראשי הקהילה, ועוד.

עיצוב הכריכה: יהודי הודו אומרים "שמע ישראל" אל מול סערה בים וספינה טובעת.

VII, 290, +28 לוחות תצלומים. חלק מהדפים מנותקים. כריכה משומשת ורופפת, חיזוקים בהדבקות נייר. מצב בינוני.

British Jewry Book of Honour - ספר הכבוד של יהדות בריטניה - יצירת ענק לכבודם של החיילים היהודים שלחמו בצבאות בריטניה במלחמת העולם הראשונה, בעריכת רבי מיכאל אדלר - קצין הדת היהודי הראשון בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, ו Max R. G. FREEMAN. הוצאת Caxton Publishing Company - לונדון, 1922 - מהדורה מוגבלת בת 3000 עותקים בלבד שיצאו. עותק זה מספרו 1302. חתום על ידי המו"ל H. Bloom. אשר הוסיף בכתב ידו בדף הפרוזץ את זיכרון היחידה היהודית הלוחמת: "Eastern Rifles, German S.W. Africa 1914, 1st S. A. Infantry , 2nd Battalion, 1915 - 1919, B Co".

יצירה נדירה אשר פורסמה במטרה להנציח את זכרם, ולהראות את תרומתם של החיילים היהודים במאמץ המלחמתי הבריטי במלחמת העולם הראשונה. ספר עב כרס במיוחד הכולל בחלקו הראשון את שמותם של כ 50,000 יהודים - גברים ונשים ששרתו בחילות השונים בצבא בריטניה, ובחלקו השני את תמונותיהם. הספר מתאר באופן מפורט את תהליך גיוסם של היהודים ליחידות השונות, התפקידים השונים שמלאו היהודים בשדה הקרב ביחידות, היהודים שנפצעו או נהרגו בקרבות, עבודת היהודים בבתי החולים וכן תרומתם במוסדות וסוכנויות יהודיות אחרות. באמצעות מקורות מסווגים, צבאיים, וציבוריים רבים אשר היתה לרב אדלר גישה ישירה אליהם, הצליח להציג בספר רשימה אלפביתיות מפורטת של החיילים היהודים שנהרגו במלחמה כולל תאריכי פטירתם, חיילים יהודים שזכו באותות כבוד, ורשימות שמיות מסודרות של יהודים ששירתו בחילות השונים. כולם רשומים לפי מקום השירות ולפי שם הגדוד.
כמו"כ מופיעים שמות החיילים היהודים בעלי עיטורי ההצטיינות הגבוהים ביותר - חמשה שזכו ב"צלב ויקטוריה" המכובד, 49 חיילים שזכו ב"אות הכבוד", 263 חיילים שזכו ב"צלבים צבאיים" שונים, ו 329 חיילים שזכו במדליות צבאיות, ועוד רבים שזכו בפרסי משנה. עוד בספר, מכתבי תמיכה והוקרה מנכבדים שונים יהודים ולא-יהודים כאחד, המציינים את תרומתם הרבה של החיילים היהודים למאמץ המלחמה הבריטי. במפעל ההיסטורי רב הרושם שלפנינו התכוון רבי אדלר לשמר את זכרם של הלוחמים היהודים לדורות הבאים עבור בני העם היהודי פנימה, ובד ובד להציג לעיניה של בריטניה הגדולה את תרומתם של היהודים ואת הסולידריות החברתית כלפי הממלכה שהיהודים הרגישו חלק בלתי נפרד ממנה.

בחלקו השני של הספר על פני לא פחות מ 364 עמודים מופיעים תצלומים שהודפסו על נייר עבה ואיכותי, של למעלה מ 4000 החיילים היהודים ששרתו בחילות בריטניה במלחמה, מתוכם למעלה מ 2000 שנהרגו במלחמה. בין היתר מופיעים תצלומים של מצבות זיכרון שהוקמו במיוחד לזכרם, תצלומים קבוצתיים שונים של החיילים היהודים ביחידות הבריטיות השונות, טקסי תפילה של חיילים יהודים שנערכו בהפוגת הקרבות, תצלומים קבוצתיים של נשים יהודיות שעסקו ברפואה בזמן המלחמה, חיילים יהודים שפעלו לצד הבריטים בארץ ישראל בזמן המלחמה, מצבות על קבריהם של חיילים יהודים שנהרגו בקרב, חיילים יהודים חוגגים את סדר פסח, תצלומים קבוצתיים של חיילים יהודים ליד חזית בתי כנסת ובבתי הכנסת פנימה, "רבנים צבאיים" ואנשי דת יהודים ששרתו בחילות השונים, ועוד רבים. (ראה חלק קטן בתמונות המצורפות). באחד העמודים מופיעים תצלומים של יוסף טרומפלדור, וכן תצלומים של הגדוד הארצישראלי.

יהדות בריטניה, לפני, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה קהילה מגוונת שהורכבה למעשה מאוסף של קהילות.
בשנת 1914, יחידים ומשפחות יהודים בבריטניה התפרסו על פני כל הקשת החברתית, כאשר חלקם השתלבו לחלוטין בחיי התרבות הבריטיים ואחרים שמרו על זהות אנגלו-יהודית מובהקת. הדבר גרם לכך שכאשר פרצה המלחמה הפכו המתנדבים היהודים, ואחר כך המתגייסים לצבא, לחלק בלתי נפרד מהכוחות הבריטיים עצמם והם גויסו ליחידות הלוחמות השונות על פי כישוריהם, ועל פי מקומות התיישבותם, ללא קשר לזהותם הדתית או האתנית. למעט כמה גדודים שהורכבו מיהודים בלבד של ה-Royal Fusiliers שהוקמו ב-1917, הידועים בשם הלגיון היהודי.

עורך הספר רבי מיכאל אדלר היה קצין הדת היהודי הראשון בצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה, ולו מקום של כבוד בסיוע לחיילים היהודים בזמן המלחמה במגוון רחב של ערוצים. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ביולי 1914, הבין הרב אדלר, שכישוריו הדתיים נדרשים בחזית. הוא כתב למשרד המלחמה וביקש לגייסו כקצין דת, אך נענה בשלילה. הרב אדלר התעלם מהסירוב, ומבלי לחכות למינוי רשמי באופן מידי נקט בפעולה. בחודש הראשון למלחמה הפיץ סידור מקוצר לשימוש החיילים. כעבור זמן מה כאשר פנה בשנית למשרד המלחמה, קיבל את המינוי הרשמי. הרב אדלר, כמו שאר קציני הדת בצבא הבריטי, הסתובב במדים עם צווארון כמורה לבן. קצין הדת הראשי היה בישופ, והוא הציע לו לענוד שרשרת מגן דוד גדולה כדי שהחיילים יזהו אותו כיהודי, והרב אדלר אימץ את הרעיון. הוא שאף לסייע לכל חייל יהודי באשר הוא. כשראש השנה ויום הכיפורים התקרבו, הוא קיבל רשות מהמפקדים לשחרר את החיילים היהודים מהלחימה לכמה שעות. הוא נהג כך גם לפני קרבות גדולים מתוך הבנה שרגע של התייחדות ותפילה לפני קרב עשוי להיות רב-משמעות עבורם. הרב אדלר סייע לחיילים כמיטב יכולתו: הוא ביקר חיילים פצועים, קיבל רשות לסמן קברי חיילים יהודים במגן דוד, הלך למרחקים כדי לערוך טקסי קבורה וכתב לקציני הדת הנוצרים מדריך לקבורה יהודית. הרב אדלר סיים את שירותו ביולי 1918. הוא קיבל עיטור על שירותו וחזר לתפקידו כראש קהילת בית הכנסת המרכזי בלונדון. במציאת שמות רבים של החיילים היהודים המופיעים בספר, נעזר הרב אדלר בין היתר, ברשומות של ה Jewish Chronicle, אשר מראשית המלחמה פרסם מדי שבוע את שמותם של החיילים היהודים שנהרגו במלחמה.

נדיר. שתי רשומות בלבד בקטלוג הספריות העולמי world cat בספריות בלונדון.

XIX, 636 עמודי טקסט + 364 עמודי תצלומים. כריכה קשה, מקורית, מחופה בד עם כיתוב מוזהב. חיתוך דפים עליון מוזהב. קילופי צבע קלים בכריכה. כתמים בחלק מדפי הספר - בפרט בדפים הראשונים. מצב כללי טוב.

RESOLUTION adopted by the Central Conference of American Rabbis at chicago ill, july 4th, 1918, Anent the BALFOUR DECLARATION. החלטת הועידה המרכזית לרבנים באמריקה... כתגובה להצהרת בלפור, שיקגו, 4 ביולי 1918.

דף מודפס ובו תגובתו הרשמית של איגוד הרבנים הרפורמים בארה"ב להצהרת בלפור, המתנגדים באופן עקרוני לרוח ההכרזה. פורסם כשבעה חודשים לאחר מועד החתימה על הצהרת בלפור. הרבנים מוקירים תודה על הרצון הטוב העולה מן ההצהרה, אך מביעים הסתייגות מהסעיף הקובע כי ארץ ישראל היא ארץ הלאום של העם היהודי. ליהודים כמו לכל שאר הדתות הזכות לחיות בשוויון בכל מדינה בעולם, ואין ליחס להם זיקה לחבל ארץ אחד יותר מלחבל ארץ אחר, וכותבים במפורש: "אנו מתנגדים לרעיון שפלשתינה צריכה להיחשב כארץ הולדתם של היהודים", ומוסיפים כי היהודים באמריקה הם חלק מהאומה האמריקאית, וכי "האידאל של היהודי אינו הקמת מדינה יהודית", וכי יעודו של העם היהודי הוא "להעיד על אלקים" בכל חלקי העולם.

ההצהרה חתומה בדפוס על ידי אדוארד נ. קאליש היושב ראש ו-18 רבנים נוספים, והיא אף נשלחה לקבינט הבריטי.

הועידה המרכזית של הרבנים האמריקאים (The CCAR) נוסדה בשנת 1889, והינו ארגון הרבנים הרפורמים הגדול והותיק בארה"ב. העמדה המוצגת במסמך שלפנינו אפיינה את עמדת התנועה הרפורמית בתקופתה ה"קלאסית" [1870-1918], אשר נקטה בתפיסת השליחות האוניברסלית, ולאור זאת התנגדה לתנועה הציונית. בשנים שבין שתי מלחמות העולם השתנתה עמדתה של התנועה הרפורמית כלפי הציונות. השינוי נבע מהתפתחויות רחבות בתוך התנועה הרפורמית ומחוצה לה, והיה קשור בראש ובראשונה בבדק בית כללי שערך דור חדש של מנהיגים רפורמיים בתנועה ובמטרותיה. בארצות הברית בכללה נעשתה האידיאולוגיה הציונית מקובלת יותר, בעיקר בזכות הגותו של שופט בית המשפט העליון לואיס ברנדייס, בן בית בחוגים הרפורמים, אשר הציג את הציונות כחלק מעמדה יהודית גאה במסגרת פטריוטיזם יהודי אמריקני. ובעיקר לאור העובדה כי התנועה לא יכולה היתה להתנגד לחזון המדינה היהודית שעם השנים הפך יותר ויותר למציאות הקרובה לעין, עד שהיתה לעובדה קיימת.

[1] דף (מודפס בצד אחד), 21.5 ס"מ. קרעים קלים בשוליים. מצב טוב.

Programma van den BUITENGEWWONEN DIENST TE HOUDEN ... HARE MAJESTEIT KONINGIN WILHELMINA VAN HARE MAJESTEIT KONINGIN WILHELMINA MET Z.H. HERTOG HENDRIK VAN MECKLENBURG-SCHWERIN - סדר תפילה מיוחד להצלחת נישואיה של וילהלמינה מלכת הולנד עם הדוכס מקלנבורג-שוורין, כ' בשבט תרס"א, 9 בפברואר 1901.

מזמור לתודה, לך ה' רבון העולמים - תפילה מיוחדת להצלחת נישואיה של המלכה שהתקיימו יומיים קודם לכן: "לך ה'... אשר תשגיח בחסד וברחמים... עלי יום חתנת ושמחת לב גברתנו המלכה ווילהעלמינא יר"ה [ירום הודה]... וחלינו פניך להיות לה ולאישה השר המרומם... יהיו כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו... בימיה תושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ישב איש תחת גפנו ותחת תאנתו...". בהמשך - לשלמה אלקים משפטיך, הנותן תשועה למלכים, והללו א-ל בקדשו.

וילהלמינה מלכת הולנד היתה המלכה הפופולרית והאהודה ביותר בשושלת המלוכה ההולנדית. היא היתה תומכת נלהבת של הקהילה היהודית, ובחתונתה השתתפו יהודים רבים מכל קהילות ישראל (למעלה מ-300,000 איש בסה"כ עמדו ברחובות האג כדי לצפות בתהלוכה). בייחוד התפרסם הסיפור אודות הגביר היהודי דוד כהן אשר הוזמן להשתתף בקבלת הפנים הפרטית שהתקיימה בארמון המלוכה ביום החתונה. המלכה פנתה אליו והפתיעה אותו כאשר החלה לדבר איתו בעברית רהוטה. לימים כתב כהן שהיה זה אחד הרגעים הזכורים ביותר בחייו! לאורך כל תקופת שלטונה תמכה המלכה וילהלמינה בקהילה היהודית - היא מינתה יהודים לתפקידים רמי דרג בממשלתה ואף נהגה להתבטא נגד אנטישמיות בהזדמנויות רבות, וסייעה ליהודים לרבות בזמן הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה. בשנת חתונתה הקימה וילהלמינה את "קרן המלכה וילהלמינה" אשר הוקדשה לסיוע כספי ליהודים נזקקים - יוזמה היסטורית יוצאת דופן בקרב מלכי אירופה.

7 עמ'. 23 ס"מ. כתם קל בפינה העליונה של דפי החוברת. מצב טוב.

ORDE VAN DEN DIENST BIJ DEN DANK - EN BIDSTOND ter gelegenheid van het voorgenomen Huwelijk van H.K.H. PRINSES JULIANA met Z.H. PRINS BERNHARD VAN LIPPE - BIESTERFELD - חוברת תפילה מיוחדת לכבוד נישואיה המיועדים של הנסיכה יוליאנה (הבת היחידה של וילהלמינה מלכת הולנד) עם הנסיך ברנהרד. אמשטרדם, כ"ד טבת תרצ"ז, 6 בינואר 1937. בשער המעטפת תצלום של הנסיכה יוליאנה ובעלה ברנהרד. עברית והולנדית עמוד מול עמוד.

מזמור לתודה, למנצח, דרשה (כותרת שבמקום זה דרש הרב), מזמור שיר חנכת הבית לדוד, מה אשיב לה', הללו את ה' כל גויים, תפילה מיוחדת שנתחברה במיוחד לרגל האירוע: "...שמחה וגיל מלאו ארצנו בשמוע יושביה כי קשר חתונים נקשר בין בת גברתנו המלכה יום הודה ובין בן גילה מבית שרים וסגנים נודע לשם ותהלה. וגם אנחנו בני ישראל בארץ הזאת אשר זה כשלוש מאות שנה אנחנו חוסים תחת צל עץ אראניא בהשקט ובטח שמחנו אתם בשמחה אל גיל...", ותפילה ארוכה להצלחת הנישואים, לאחר מכן תפילת "הנותן תשועה למלכים" למלכה וילהלמינה, עלינו לשבח, שיר המעלות, ו"הללו א-ל בקדשו".

האירוע הזכור ביותר מבחינה היסטורית מחתונת המלכה ג'וליאנה הוא דוקא היעדרותה של הקהילה היהודית מהשתתפות בטקס החתונה. הסיבה היתה התגברות האנטישמיות בהולנד. בחודשים שקדמו לחתונה היו מספר תקריות אנטישמיות בהולנד. עסקים יהודיים הוחרמו, בתים יהודיים הושחתו ויהודים הותקפו ברחובות. משום ראשי הקהילה היהודית מצדם חששו ממה שעלול לקרות אם הם ישתתפו בחתונה, ולכן העדיפו שלא להשתתף, ולמעשה לא הופיעו יהודים כחלק מהקהל. בנוסף, הם אף לא קיבלו הזמנה רשמית לבוא ולהשתתף בחתונה, מה שהוכיח מבחינתם שבית המלוכה עצמו לא חפץ בבואם. היעדרות הקהילה היהודית מצידה הייתה הצהרת מחאה רבת עוצמה נגד האנטישמיות הגואה באירופה. כך למשל דווח בעיתון הניו יורק טיימס אשר סיקר את אירוע החתונה: "החתונה של הנסיכה ג'וליאנה מהולנד והנסיך ברנהרד מליפה-ביסטרפלד הייתה מפוארת, בהשתתפות בני מלוכה ונכבדים מכל העולם. עם זאת, נעדר אחד היה בולט: הקהילה היהודית של הולנד. הסיבה להיעדרות הקהילה היהודית הייתה פשוטה: הם לא היו רצויים". עם זאת בתוככי הקהילות היהודיות פנימה הביעו את השתתפותם באירוע ההיסטורי באמצעות חוברות תפילה מסוג זה בהן ביטאו היהודים את הערצתם ההיסטורית לבית המלוכה ההולנדי.

נדיר ביותר. עותק אחד בלבד רשום בקטלוג הספריות העולמי world cat.

סרטון נדיר המתעד את טקס נישואיה של הנסיכה יוליאנה ללא השתתפות יהודים ראה כאן.

12 עמ'. 24 ס"מ. מצב טוב.

סדר רננות ותפלות בבית הכנסת הגדול יום הקם על, על כסא הרבנות הגאון מוהר"ר בנימין זאב בנדיקט בן הרב מוהר"ר שמואל יסף זצוק"ל, לאב"ד של ק"ק ע"י האג והמדינה יע"א ביום ג' ט"ו כסלו תשט"ז, 29 בנובמבר 1955. עברית והולנדית עמוד מול עמוד.

חוברת תפילה מיוחדת שיצאה לרגל מנויו של רבי בנימין זאב בנדיקט לאב"ד קהילת האג בכסליו תשט"ו. לדוד מזמור, שיר מיוחד שנתחבר לרגל האירוע החגיגי: "שלום עליך בחיר קהלותינו, עם בואך לנהל את בני עדתנו...", מזמור לתודה, תפילת הנותן תשועה למלכים למלכה יוליאנה, נוסח מיוחד של תפילה לשלום מדינת ישראל הכולל תפילה לקיבוץ גלויות, יגדל אלוקים חי.

בקיץ תשי"ג נסע הרב בנדיקט לשליחות של חמישה שבועות בהולנד. בזמן שהותו בהולנד התפנה תפקיד של דיין באמסטרדם, הוא הרבה לתת שיעורים ואז התמנה רבה של האג. בראש הישגיו בהאג, עמדה הצלחתו בשיפור משמעותי של מערך השחיטה הכשרה. ב-תשי"ז, בהשתדלות רבי יהושע הוטנר התמנה הרב בנדיקט בידי הרבנים הראשיים לישראל לרב שכונת אחוזה בחיפה, הוא שימש כרב השכונה במשך 45 שנה עד לפטירתו.

13 עמ'. 23 ס"מ. כתם קל בכריכה. מצב טוב מאד.