הגדה לא מסורתית בהוצאת מכון 'שלום עליכם' בניו יורק, בעריכת שאול גודמן, עם איורים מרשימים בסגנון חיתוכי עץ מאת סיסליה וולדצקי. טקסטים מקוריים רבים המתייחסים לשואה כהמשך לשיעבוד מצרים. ניו יורק 1962. יידיש ועברית, ותרגום אנגלי עמוד מול עמוד.
הגדה מעניינת המשלבת התייחסות ישירה למאורעות השואה כהמשך לשעבוד מצרים, הן בציורים המלווים אותה והן בטקסט. הציור המלווה את 'והיא שעמדה' מתחיל במצרי המכה יהודי בשוט, ממשיך באינקויזיציה, ומסיים בחייל אס אס. בהמשך תחת הכותרת: 'טקס הזכרון' (עם הוראות לבצע אותו לפני פתיחת הדלת לאליהו הנביא), מופיע טקסט מעניין המתייחס כולו לזיכרון השואה. 'בליל סדר זה אנו נזכרים בששת המיליון שנספו בשואה, יותר מאשר הרג פרעה במצרים', בהמשך מופיע אזכור למרד גטו ורשה עם התייחסות מופרזת משהו: ' ביום הראשון לפסח קמו השרידים בגטו ורשה כנגד האויב כמו בימי יהודה המכבי... והם שהביאו את הגאולה לעם ישראל...', ואז מופיעה 'הוראה' לשיר את שיר הגטאות ו'אני מאמין'. בין השירים שמופיעים בסוף ההגדה נוספו שירים המתייחסים לשואה: 'אין ווארשעווער געטא איז חודש ניסן' - בגטו ורשה בחודש ניסן, המתאר את ליל הסדר בגטו תחת הרגשת האימה והפחד, וכיצד חיילי אס אס פורצים לבית יהודי באמצע ליל הסדר, ומבצעים את זממם. מופיע 'המנון הפרטיזנים', וכן 'זאג מאראן' המתאר מסירות נפש של יהודים המכינים מצות במנהרה תחת אימת הנאצים, ועוד. לחלק מהשירים אף צורפו תוי נגינה.
64 עמ'. שדרה מחוזקת בנייר דבק. מעט כתמים. מצב טוב.
