מכירה פומבית 01

מכתב בכתב ידו וחתימתו של אחד העם ע"ג גלוית דואר, אודסה 21 במאי 1897. במכתב אשר מוען למר כהן מבקרו אחד העם אודות ציור שיצר עבור כתב העת 'השלח': 'אמנם הציור שלם ובולט, אבל סגנונך יבש מעט. וגם יש בו מלים וביטויים רבים... שאין מקומם במכ"ע (במכתב עת) המיועד להמון הקוראים. ובכן, נכון אני לתת מקום למאמרך ב'השלח' אך בתנאי שתואיל לשנות סגנונך במקום שאמצא לנחוץ...' בשולי הדברים חתימת אחד העם.
בחשון תרנ"ז [1896] יצאה החוברת הראשונה של כתב העת העברי המרכזי והחשוב ביותר שבמפנה המאות ה 19 וה 20 'השילוח', או במבטאו של אחד האם 'השלח' – 'מכתב עדתי חדשי לספרות למדע ולענייני החיים'. הוא יצא במסגרת חברת 'אחיאסף' במימונו של קלונימוס זאב ויסוצקי, יצרן התה הגדול תומך נלהב באחד העם שעמד על כך כי הוא יהיה העורך הראשי של הירחון. המערכת ישבה בדרך כלל באודסה או בורשה. בחוברת הראשונה של כתב העת החדש הצהיר אחד העם: "מטרת כתב העת היא לדעת את עצמנו, להבין את חיינו ולכונן את עתידותינו בתבונה", והשתתפו בו מיטב אנשי הרוח וסופרי התקופה. אחד העם נתפרסם כעורך קפדן, וכפי שעולה הן מהמכתב שלפנינו. לעתים קרובות ערך וליטש את המאמרים והיצירות באופן יסודי ע"מ להתאימם לרמה הגבוהה שרצה להשיג, על אף כי רבים התרעמו על רמתו הגבוהה בטענה שהירחון משתדל להיות אליטיסטי מדי. בירחון ביטא אחד העם את גישתו הציונות שהטיף להכשרת הלבבות כיעד מרכזי של התנועה הלאומית ולהפיכתה של ארץ ישראל למרכז רוחני תרבותי לעם היהודי. ה'שילוח' יצא כסדרו מ 1896 עד 1909.
מצורפת גלויה מצולמת עם דמות דיוקנו של אחד העם ודוגמת חתימתו.
[1] גלוית דואר 9x14 ס"מ. לא מחולקת [Undivided back]

מכתב בכתב ידו וחתימתו של מקס נורדאו חתום [ Dr. M. Nordau ].
מקס נורדאו [1849-1923], הוגה דעות, נואם וסופר, רופא יהודי יליד הונגריה ממייסדי התנועה הציונית הוגה רעיון חזון 'יהדות השרירים'.
[1] דף 18x11 ס"מ. מצב טוב מאד.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של ישראל בלקינד חלוץ העלייה הראשונה, עת שעמד בראש בית הספר של יתומי אוקריאנה 'קריית ספר'. לועזית.
ישראל בלקינד [1861-1929]: מייסד תנועת ביל"ו מחלוצי העלייה הראשונה, ומחלוצי החינוך העברי בארץ ישראל. ב 1889 ייסד ביפו את בית הספר העברי שבו נלמדו כל המקצועות בשפה העברית. בשנת 1903 הקים במושבה מאיר שפיה שליד זכרון יעקב את בית הספר החקלאי 'קריית ספר' אשר קלט ילדים פליטי הפוגרום בקישינב.
[1] דף נייר רשמי של בית הספר הלאומי לעבודת האדמה 'קרית ספר' בהנהלתו של בלקינד. 29x22 ס"מ. מצב טוב מאד.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הסופר והביוגרף אלכסנדר זיסקינד בענין נחיצותה של קרן היסוד. המכתב נשלח לועד המרכזי של 'קרן היסוד' לאור בקשתם כי יחוה דעתו בענין נחיצות הקרן: 'העיקר צריך להביא לכלל בזה שמה שבני ישראל נותנים לקרן היסוד הם נותנים זה בשביל עצמם, בשביל יסוד להם פינה שיוכלו לעבוד בה עבודה שקטה ומועילה, ושהבנים לא יהיו נדחים מעל עמם ומעל תרבות עמם, ומה טוב אם תצטרף לזה גם חבת ציון, זה יסוד היסודות והשאר זיל גמור' . בשולי המכתב חתימת ידו של אז"ר.
אז"ר- [אליעזר זיסקינד רבינוביץ 1854-1945]: סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם. בנערותו שימש כגבאי בית הכנסת של חב"ד בלאדי. בהמשך התקרב לתנועת 'חבת ציון', ובשנת 1897 נבחר לקונגרס הציוני הראשון. לאחר שהגיע לארץ ישראל התקרב מאד לראי"ה קוק שאף השפיע עליו להתקרב יותר לאורח חיים דתי, ואף ערך יחד עם בנו של הראי"ה הרב צבי יהודה קוק קובץ בשם 'התרבות הישראלית' בהשראת רוחו של הראי"ה קוק, שבמאמרים שהובאו בו נועד לשמש כתב עת חלופי לשופרו של אחד העם 'השילוח', אשר נתן ביטוי להשקפה התורנית, אלמלא נאלצו להפסיק הוצאתו לאור לאחר הגיליון הראשון בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
[1] דף 22x14 ס"מ. מצב טוב מאד.

מכתב בכתב ידה וחתימתה של הנריטה סאלד, ירושלים, 21 ביולי 1939. המכתב מוען לפרופ' טורצ'ינר בו מתנצלת הנריטה כי אינה יכולה להמליץ על אדם בשם 'סגל' באופן ישיר כיון שאינה יודעת את הכשרתו ביתר הענפים הדרושים במשק מלבד גננות. בשולי הדברים חתימתה של סאלד.
הנריטה סולד [1860-1945] פעילת ציבור ומחנכת שהקדישה את חייה לרעיון הציוני, פעלה רבות בתחומים שונים ומגוונים כגון סיוע לפליטי יהודים בארצות הברית, בשדות החינוך וההוראה, העבודה הסוציאלית והבריאות, בהקמת ארגון הדסה ובהובלת 'עליית הנוער', ייסדה, מימנה וניהלה מוסדות וגופים שונים למען הילד והנוער בארץ ישראל. מהדמויות המרכזיות המזוהות עם פועלן ציבורי של הנשים במאה ה 20. [1] דף נייר רשמי, 18X13 ס"מ. מצב טוב מאד.

* מכתב בכתב ידו וחתימתו של קפטן יעקב ליפשיץ מחבר הספר 'הבריגדה היהודית' [יבנה תש"ז]. נשלח ליו"ר ועד המושבה ציונה מר בוקסר, 14 בינואר 1944. ליפשיץ תובע את משכורתו שקופחה במשך חצי שנה 'כמו שאתם משלמים לרב ולשוחט. הרבה עלבונות סבלתי והרבה עמל השקעתי בזה... כעת, מגיעה לי משכרת של חצי שנה אוגוסט 1943- ינואר 1944 ואני דורש בכל תוקף לשלם לי את החוב, וכן לשלם לי להבא את הסכום העלוב הנ"ל בכל חודש...'. [ליפשיץ שמש חבר בועדה לעידוד הגיוס לצבא הבריטי בנס ציונה, ושירת כרב צבאי בדרגת סרן, במכתב זה הוא תובע את משכורתו עבור תפקיד זה בעת ששמש בו בארץ ישראל טרם יצא למלטה לפעול בקרב שארית הפליטה].
* כרטיס 'שנה טובה' בחתימת ידו של ליפשיץ 'חיי שלום ושלוה עליה, העפלה, ובטחון' .
* ספר 'הבריגדה היהודית' מאת קפיטן יעקב ליפשיץ, הוצאת יבנה תש"ז [את הספר חיבר ליפשיץ לאחר שירות של 4 שנים במסגרת הצבא הבריטי].

תלמידת בית הספר ביד אליהו סימה כנען פנתה לשני הסופרים הגדולים אורי צבי גרינברג ודוד שמעוני בבקשה כי יחתמו בעבורה את חתימתם, השנים השיבו לה מכתב תשובה כל אחד בסגנונו המיוחד. גרינברג – בכתב מרובע ומסוגנן וחתימת ידו 'הנה לך ברכה בעד ברכתך וחתימת שמי', ודוד שמעוני: 'גברת צעירה ונכבדה! בקשת ממני את חתימת ידי בשביל האלבום שלך, הרי היא לפניך בברכת כל טוב' וחתימת ידו.
אורי צבי גרינברג [אצ"ג 1896-1981] מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, צאצא של האדמו"ר רבי אורי מסטרליסק ('השרף'), וקרוי על שמו, חתן פרס ישראל לספרות יפה (1957) ופרס ביאליק לספרות יפה שלש פעמים.
דוד שמעוני [שמעונוביץ 1891-1956] משורר, סופר ומתרגם, מראשוני המשוררים הידועים בישוב. זוכה פרס ביאליק לספרות לשנים 1936 ו 1949, בפרס אושיסקין ב 1945, ובשנת 1954 הוענק לו פרס ישראל לספרות יפה.
שני המכתבים מודבקים לדף ממחברתה. מצב טוב מאד.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של אלברט איינשטיין [חתום בראשי תיבות] בו הוא מביע את עמדותיו באשר להתפתחויות הקשות באירופה ערב מלחמת העולם השניה, נשלח לעיתונאית קארן סטאמפ בנדיקס ידידתם של משפחת איינשטיין, ללא ציון שנה או מקום, [שנות ה 30 המאוחרות]. גרמנית.

מכתב רווי חששות מהעתיד האפל הנראה לעין טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עת התחזקה גרמניה הנאצית למימדים הרי אסון. במכתבו פונה איינשטיין לגב' סטאמפ ששהתה באותה העת בדנמרק ואבדה את משרתה כעיתונאית בדברי עידוד כי איננה לבד בגורלה המר, וכי האבטלה הקשה מכה גם בשאר ארצות. ומוסיף לעודדה כי מקום מושבה דנמרק, הוא מקום בטוח יחסית לשאר ארצות אירופה (שבאותה העת לא נראתה כמאויימת בידי הנאצים).
תוך ידיעה על כוונות הגרמנים שהיו באותה העת ברורות, הוא מביע את אכזבתו מכך שבריטניה לא התערבה באופן אקטיבי שלש שנים קודם לכן לעצור את התחזקות מדינות הציר, ששליטתם הלכה והתעצמה. בהקשר זה כתב איינשטיין במכתב לסטודנט מיום ה 14 ביולי 1941: 'לכוח מאורגן אפשר להתנגד רק בעזרת כוח מאורגן. עם כל הצער שבדבר, אין כל דרך אחרת'.
בשולי המכתב מוסיף איינשטיין בפן האישי כי הוא שוהה בסביבה ציורית, וכי הוא משופע בשיטפון בלתי נתפס של מכתבים הנשלחים אליו מגורמים שונים. בעת עלייתו של היטלר לשלטון היה איינשטיין בעיצומו של משא הרצאות בממלכה המאוחדת. שנה לאחר מכן ב 1934 שדדו הנאצים את רכושו, נטלו ממנו את משרתו, ושללו את אזרחותו. מדינות רבות הציעו לו מקלט (ביניהן היישוב היהודי בארץ ישראל), לבסוף החליט איינשטיין להגר לארצות הברית. בהגיעו לארצות הברית הצטרף לסגל המכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ניו ג'רזי, שם עסק במחקריו עד לימיו האחרונים, ולעולם לא שב עוד לגרמניה. המכתב שלפנינו נכתב כפי הנראה בשנותיו הראשונות בארצות הברית שעה שההתפתחויות המדיניות באירופה של לפני מלחמת העולם היו ידועות לו היטב...
[3] עמ'.14x18 ס"מ. הכל בכתב ידו של איינשטיין, חתום בראשי תיבות שמו. סימני קיפול, מצב טוב. [מצורף תרגום אנגלי].

אני מחשיב את החברה של חברי הקהילה הדתית שבה יש את המוסר הגבוה ביותר. עד כמה שאני יודע הם מעולם לא עשו פשרות רעות, והם תמיד מונחים על ידי המצפון שלהם. בחיים הבינלאומיים, במיוחד, ההשפעה שלהם נראית לי מועילה מאוד ויעילה...'

מכתב בחתימת אלברט איינשטיין לד"ר אלטון ר' צ'אפל, בו הוא מגלה דעתו אודות ערכה וחשיבותה של קהילת The Society of Friends [הקווייקרים Quakers 'הרועדים'], פרינסטון 23 בפברואר 1954, נכתב באחרית ימיו, כשנה לפני מותו. הודפס במכונת כתיבה, חתום בידי אלברט איינשטיין. אנגלית.

קהילה זו שאיינשטיין מפאר את מוסרה החלה את דרכה באנגליה במאה ה 17. היא חרתה על דגלה את היסוד כי כל בני האדם בעולם ערבים זה לזה במעשיהם, וכן התנגדה לאורך כל השנים להפרדה ולאפלייה על בסיס גזעי, והטיפה לשוויון מלא בין כל בני האדם ובין המינים. מתוך אמונה זו אף פעלה לביטול העבדות בארצות הברית ובמתן עזרה לחלשים בחברה ולנפגעי אסונות. איינשטיין ניצל רבות את פירסומו כמדען בעל שם עולמי לקידום מטרות ציבוריות כמו שלום בין העמים ואחווה בין הבריות, ערכים שעלו בקנה אחד עם פועלה של קבוצה זו (בראיון שערך בביקור בארצות הברית התבטא: "אני מוכן להילחם למען השלום... האם לא מוטב לו לאדם למות למען מטרה שהוא מאמין בה כמו השלום, מאשר לסבול למען מטרה שאינו מאמין בה, כמו המלחמה?").

[1] דף, נייר רשמי. 28x21 ס"מ. סימני קיפול, מצב טוב מאד.

27 פרסומים חשובים - דוחו"ת קק"ל, חוברות החלטות הקונגרס, דוחו"ת של ממשלת פלשתינה ועוד. * ביולטין שנתי הוצאת לשכת המסחר והתעשיה העברית חיפה והמחוז, 1935, 1938 - בטאון מסחרי, פרסומות רבות. * שתי חוברות החלטות הקונגרס הציוני ה 13 שהתקיים בקרלסבאד, יצאו בולונדון 1923. * ארבעה דוחו"ת של קק"ל, ארץ ישראל ולונדון, 1920, 1923, 1924, 1929. * חמשה דוחו"ת של GOVERNMENT OF PALESTINE ממשלת פלשתינה 1929-1936. * שני דוחו"ת של ממשלת פלשתינה 1941 ו 1947. * דו"ח מהחלטות הקונגרס הציוני ה 18, פראג 1933. * 10 חוברות שיצאו בלונדון מסדרת ZIONIST PAMPHLETS בהן משנתם הציונית של אבות הציונות: חיים ויצמן [1919], נחום סוקולוב [1918], ישראל סייף [1916], ס. טולקוסקי [1917], ישראל כהן [1923], משה לייב לילנבלום [1912], נורמן בנדטוויץ' [1915], לואיס ריפקינד [1918], ופ. ס. שפייר [1915]. * רמת החיים ובעיות התזונה בישוב העברי העירוני בארץ בהוצאת הסוכנות היהודית לארץ ישראל המכון, ירושלם 1947. מצב כללי טוב.

אוסף מעניין של פריטי נייר ותצלומים שהיו שייכים לחבר תנועת 'החלוץ' זאב באקווסקי. מחצית א' של המאה ה 20. בין הפריטים: * אשור חברות בכתב יד מטעם קרן קיימת לישראל כי 'זאב בורקובסקי חבר 'העובד' עבד למען הקק"ל והצטיין תמיד בעבודתו, לקח חלק פעיל בכל ענייני הקק"ל בסובלקי', חתום בחותמת קק"ל בסובלק 1936. * תעודות קק"ל שונות בעיצובים נדירים שניתנו לו ולרעייתו על השתתפותם בקרן הקיימת. *תצלום קבוצתי של ועידת החלוץ הליטאי בקובנה. *תצלום קבוצתי של אחיות 'בית החלוצות' - ליגת הנשים למען ארץ ישראל בניו יורק. * תעודת תרומה מפוארת על סך 50 שקלים מטעם הקונגרס הציוני ה 19 - הודפסה בורשה. 29x21 ס"מ. * אלבום עם עשרות תצלומים מהווי חייו החל מראשיתו כחייל בצבא הפולני, תצלומים משפחתיים, הזמנה ליום חתונתו (שתי הזמנות עברית ורוסית). פריטים הקשורים באשתו בתיה בורקובסקי: תצלומים, תעודות שונות מטעם ארגונים בהם היתה חברה. ועוד. גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב מאד.

Palestine gazette העתון הרשמי של ממשלת פלשתינה, 34 גליונות כרוכים, ינואר 1934-יוני 1934.
העתון יצא לאור מטעם הממשלה. והתפרסמו בו סמלי מסחר [מאושרים ] של החברות הפעילות בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי, צווים ותקנות, חוקים מוניציפליים, הודעות מטעם ממשלת פלשתינה, אינפורמציה רבת חשיבות אודות האוכלוסיות השונות בארץ ועוד.
34 גליונות בסה"כ כרוכים בכריכה קשה. כתמים, קילופים בכריכה. מצב טוב.

7 פרסומים מוקדמים בהוצאת הקרן הקיימת לישראל, אודות פועלה של הקרן, וחלקם של בוני היישוב בה. שנות ה 30. * THE JEWISH NATIONAL FUND... ITS PURPOSE AND ACTIVITIES, . 1929-1930 . חוברת שיצאה ב 1930 בהדפסת סטנסיל ובה סיקור נרחב אודות פועלה של הקרן הקיימת לישראל. בהוצאת הלשכה הראשית של קק"ל. * הרצל ז"ל שבעים שנה ליום הולדתו, חומר לשיחות, להרצאות, להספרים, לנשפי אזכרה, בהוצאת הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, ירושלים תר"ץ [1930]. חוברת חשובה בהדפסת סטנסיל אודות פועלו של הרצל וחלקו בקרן הקיימת לישראל. * ל"ג בעומר טאג פון דער אידישער פרוי פארן קרן קימת לישראל, ירושלם תרצ"ג [1933] יידיש ומעט עברית. הדפסת סטנסיל. * מנחם אוסישקין מנהיג העם, מבשר התחיה, איש ירושלים, גואל הקרקע במלאת שנה לפטירתו תשרי תש"ג. בהוצאת הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, ירושלים. * THE CONGRESS SEES LAND, אוגוסט 1931 , בהוצאת הלשכה המרכזית של קק"ל בירושלים. * יזכור - חומר להצגה ליום תל חי, הוצאת הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, ירושלם תרצ"ה [1935]. * תפקידי הקרן הקימת לישראל במדינת ישראל, כסליו תש"ט . גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב. בחלק מהפרסומים כתמים.

קרן היסוד -חמשה פרסומים מוקדמים, שנות ה 20 וה 30. * קרן היסוד, חוברת מס' 1 ורשה תרפ"ג 1922 - החוברת הופקה על ידי המרכז המרכזי של קרן היסוד בפולניה 'קרן הגאולה', ופנתה לתורמים בהסברים אודות פועלה של קרן היסוד. בסוף החוברת פרוספקט למילוי פרטי התורם. נדיר. * פרוספקט מוקדם המתאר את פועלה של קרן היסוד לישובה של ארץ ישראל מלווה בתצלומים של ההתיישבות היהודית. שנות ה 20 בקירוב. רומנית. * עשר שנות בנין בארץ ישראל הוצאת קרן היסוד ירושלים תר"ץ [1930] . בכל עמודי החוברת תצלומים רבים בעבודת פוטומונטאז' של הישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. * מהי קרן היסוד? הוצאת הועד הלאומי ליהודי ארץ ישראל ירושלם תרפ"ג [1923]. * KEREN HAJESSOD ANFANGE JUDISCHER STAATSMASSIGER FINANZPOLITIK ירושלים 1938. גרמנית. חוברת מהודרת על נייר עבה על מדיניותה הכלכלית של 'קרן היסוד'. קרן היסוד נוסדה בוועידה השנתית של ההסתדרות הציונית העולמית שנערכה בלונדון ביולי 1920 במטרה להוות את הזרוע לגיוס הכספים של התנועה הציונית. לפני הקמת קרן היסוד, איסוף הכספים למען פעילות ההסתדרות הציונית נעשה על ידי "קרן הגאולה", שהתאפיינה בפעולות גבייה נקודתיות וזמניות. בשונה מהנהוג עד הופעתה ביססה קרן היסוד את מערך הגבייה על הטלת מס-חובה שנתי קבוע, על בסיס רעיון המעשר. רעיון זה השתנה בהמשך למגבית שנתית לגיוס הכספים לקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, שהפכה לגוף הכלכלי המרכזי שפעל להקמת תשתית המדינה שבדרך ופיתוחה. גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב.

13 פרסומים פנימיים של איגודים עבריים בארץ ישראל, כולם למעט שלשה בהדפסת סטנסיל. 1. עלון פועלי המחט, מאי 1933 [ עלון ראשון: 'ישמש עלון זה התחלה. אנו מקוים שבעזרת החברים יקוים העלון, שהחברים ישתתפו בו, יכתבו בעצמם, יקראו מה שכותבים אחרים...' ] . 2-3. עלון פועלי העץ, ספטמבר 1935, ינואר 1938 [ 'כחות השחור והפשיזם השתלטו על העולם, ובמגפים עקובי דם רומסים את נציגי התרבות האנושית בכדי לסול מסילה לטבח עמים חדש... צו השעה להכריז מלחמה בתוצרת חוץ...' ] .
4 . הטיח - עלון ארגון הטיחים, נובמבר 1938 ['ביום המר הזה, היום הראשון למאורעות יפו, ספרו לנו חברנו בעבודה על ערבים הצועקים 'איטבח אל - יהוד'.. .] . 5 . עלון אגודת פועלי האריג, אפריל 1929 .
6 . אגודת פועלי העור, יוני 1938 ['בשנים האחרונות, עד פרוץ מלחמת איטליה - חבש, חלה במקצוע הנעלים התפתחות גדולה...עלינו להתאזר בכחות למען המלחמה לתוצרת הארץ' ] . 7-8. עלון ארגון הטפסנים, ינואר 1938. פברואר - מרץ 1939 ['זו השנה הרביעית שאנחנו לוחמים בחוסר עבודה בשוק הבנין בתל אביב בכל המרץ והכוח שברשותנו. ובכל זאת אין אנו יכולים להתגבר עליו...' ] . 9-10. עגן - עתון פנימי של אגודת עובדי הים, ופברואר 1938, ו מאי 1938 - גליון מיוחד אשר הוקדש לציון שנתיים ליסודו של נמל תל אביב: 'אנחנו מסיימים שנתיים ימים לנמל תל אביב. קשים היו חבלי הלידה של הנמל הזה... אבל פועלי הנמל, ספניו, סואריו וסבליו עמדו במשך תקופה זו במערכה האפורה של הכבוש. תוך התאבקות מרה ועקשנית כבשו בתנאי עבודה שהם למעלה מכחות אנוש את נחשולי הים הפתוח של חוף תל אביב...'. כמו"כ הובאו בו תצלומים נדירים מנמל תל אביב. מצורף: 11-13. סלילים, בטאון של פועלי האריג, חוברות 1-3, נובמבר 1949-מאי 1952. אגודות בכריכה קשה. עלונים נדירים, מרביתם אינם מופיעים בספריה הלאומית. מצב כללי טוב. בחלק מהעלונים כתמים.

14 פרסומים חשובים מטעם ארגוני ה"הגנה", האצ"ל והלח"י. ארץ ישראל, שנות ה-40 של המאה ה- 20. ביניהם:

* גיליון ג' של "החזית" הלח"י, אלול תש"ג [1943] , הדפסת סטנסיל , מאמרים בנושא: 'דרכה של תנועת שחרור עברית, אשליות ועידת השלום, מאמרים בגנות הבריטים ומשחקים. 18.עמ'.
* חמישה גיליונות "המעש, עתון לוחם" – עיתון הלח"י, 1946-1948.
* שלושה גיליונות "החומה" – עלון קיר של ה"הגנה", 1947, 1948. בניהם הגליון המבשר על מותו של המפקד יהושע גלוברמן כ"ה כסליו תש"ח [1948]: 'יהושע גלוברמן ... נהרג היום בשליחותו בידי מרצחים ערבים בדרך מירושלים לתל אביב. ההגנה העברית שכלה היום אחד מטובי חבריה ומפקדיה המעולים... חייו היו קודש להגנה, לבנין הכוח העברי החפשי והעצמאי... דוממים, כואבים וזועמים נלוו את חברנו הדגול..
* שני גליונות של האצ"ל בהוצאת תנועת החרות 'חרות' מאי ויולי 1948
. * מודעת אבל של ה"הגנה", על מות שלושה מלוחמיה 1948 : 'גדודי ההגנה בתל אביב עומדים דום על קברי חבריהם פלח בן ציון, רדזימינסקי יונה, סביטלמן ברוך ז"ל שנפלו על משמרתם'. 48x35 ס"מ.
* כרטיס כניסה למסיבת חנוכה של ארגון חברי ה"הגנה", 1 950.
גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב - טוב מאד.

חמשה פרסומים פנימיים מוקדמים של יצרנית החלב 'תנובה', שנות ה 30 וה 40. 1. חוברת 'תנובה' לתרצ"א, הוצאת 'המרכז לאגודות 'תנובה'. כוללת 'סקירה על פעולותינו בשנת תרצ"א , תרשימים המפרטים את עליית הפדיון בשנים 1921-1931, היקף פעולותיו של 'מרכז תנובה' ועוד. 71 עמ'. 24 ס"מ. בשער המעטפת איור אופייני המתאר איכר המלווה פרה לאור השמש העולה ומפת ארץ ישראל. פרסום נדיר, איננו מופיע בספריה הלאומית. 2. תנובה - אגודה חקלאית שתופית לשווק תוצרת משקי העובדים העבריים במחוז חיפה - חוברת בהדפסת סטנסיל ובה סקירה אודות פעולותיה של 'תנובה' בחיפה תרצ"ח [1938] 3. ת נובה - אגודה חקלאית שתופית לשווק תוצרת משקי העובדים העבריים במחוז חיפה - חוברת בהדפסת סטנסיל ובה סקירה על פעולות תנובה בחיפה שהתקיימה ב 15 בפברואר 1940. 4-6. שלש חוברת של עלונה הפנימי של חברת תנובה 'ידיעות מרכז תנובה', שנה ח' מס' 4 - 16/2/1944, ושנה ח' מס' 11 - 1/6/1944. ושנה ח' מס' 20 - 16/10/1944 . בעלונים דיווחים אודות המצב הכללי בשיווק תוצרת החלב, טבלאות קבלת החלב היומית ועוד. בספריה הלאומית קיימות חוברות משנים שונות, החוברות שלפנינו אינן מופיעות בספריה הלאומית. ראשיתה של תנובה בשנת 1926 בוועידת "המשביר", עת החליטו 13 משקים חקלאים עבריים בארץ ישראל (מושבים וקיבוצים) לרכז ולאגד את הטיפול בכל שלבי העיבוד, הייצור והשיווק של תוצרת חקלאית טריה ולהקים לצורך זה אגודה שיתופית. אליעזר יפה היה למנהלה הראשון של החברה, וניהל את החברה עד שנת 1937. במקביל לארגון הארצי הוקמה בשנת 1924 בירושלים מחלבה מקומית על ידי חברי הקיבוצים השכנים, קריית ענבים, עטרות ורמת רחל, ששיווקה את החלב של הקיבוצים תחת השם תנובה. מחלבת ירושלים, אותה ניהל יוסף בן אברהם מקריית ענבים התמזגה עם הארגון הארצי בשנת 1927. גדלים ומצבים שונים. מצב כללי טוב.

* 5 גליונות 'עזנו' - דו שבועון מוקדש לעניני ספורט הפועלים: שנה ראשונה [1933] גליונות 3-4, 5, 6-7, 8. גליונות 2-3 של שנה שניה, פברואר 1934. * 8th HAPOEL GAMES מאי 1966. * מפגן הפתיחה - התאגדות לתרבות גופנית 'הפועל' הכנוס הבינלאומי ה- 9 של "הפועל" ישראל- המטה רמת גן 24/4/1971 .
פרטי הפרטים - לשימוש פנימי לבעלי תפקידים בלבד. מצב כללי טוב מאד.

REVENUE CERTIFICATE. 20 תעודות הכנסה בקשר עם העברת קרקע במשרד ספרי האחוזה, ירושלם שנות ה 40.
20 שטרי מכירת קרקע, חליפין, שכירות, העברת בעלות ומשכנתא שונים לשטחים שונים בירושלים, מרביתם עם חותמות רשמיות של 'משרד ספרי האחוזה', פלשתינה. ביניהם: שלשה שטרי העברת בעלות על קרקעות בשטח ליפתא [בין היתר מופיעים שטר העברה מאת דוד שטרום לידי יצחק לווין [22/8/1946], ושטר העברה מידי אלפריד ויסלר לידי מאיר רוטנברג]; שטר משכנתא על קרקע באזור עין כרם [12/8/1946], ושטר חליפין על מגרש באזור עין כרם בין שושנה פינקל לש. צ. זידאל; שטר מכירת מגרש ועליו בית במאה שערים [21/8/1946]; שטר מכר על מגרש ובית ברחביה; שטר מכר על מגרש ובית במחנה יהודה [25/8/1946]; שטר מכר מיום 19/8/1946 של מגרש בולק בבאב אל כליל [ימין משה] מאת אהרון סידיס לידי צדוק וינוגרד; שטרות העברת בעלות ומשכנתא בשכונת נחלת אחים ועוד.
20 תעודות העברת בעלות בסה"כ. נייר חום, חורי תיוק. מצב טוב.

4 חוברות שיצאו לאור מטעם ארגון 'הבונים' - הדפסות חד פעמיות פנימיות של הארגון, הדפסת סטנסיל בחלקן תצלומים ואיורים. אנגלית. * VEIDAT HABONIM 1945, אנגליה . מאמרים באנגלית בדבר עקרונות התנועה, פעילותה, חיילי הבריגדה היהודית ועוד. 33 עמ'. דפים מנותקים. * CAMP KVUTZA HABONIM 1939 , הדפסת סטנסיל עם איורים. פרסום מיוחד אשר יצא במסגרת מחנה 'הבונים' ומתאר את פעילות המחנה, כולל תצולמים של החברים ורשימה שמית על פי הסניפים השונים של התנועה. * HABONEH A MAGAZINE FOR HABONIM LABOR נובמבר 1941. * PESACH SUPPLEMENT - פרסום מיוחד לחג הפסח המשלב משחקי חברה לחג, קטעים מהגדה של פסח, קטעי קריאה ו'שיחה', מרץ 1942. 9 דף. 28 ס"מ. פרסומים נדירים. אינם מופיעים בספריה הלאומית. תנועת הבונים נוסדה בלונדון, בשנת 1929, על ידי אהרון וולסלי (Aron Wellseley). מטרותיה היו טיפוח התרבות היהודית והלשון העברית, וחינוך חבריה להחשת התחייה הלאומית דרך הגשמה אישית-חלוצית ברוח תנועת העבודה. ב-1930 נוסד סניף הבונים בדרום אפריקה, וב-1935 נוסד הבונים בצפון אמריקה. התנועה קנתה אחיזה ברחבי העולם היהודי הדובר אנגלית, ובהמשך בארצות נוספות. היא דגלה בהתיישבות בארץ ישראל בדרך של קיבוץ, והייתה קשורה לאיחוד הקבוצות והקיבוצים. חברי התנועה ייסדו, בין היתר, את הקיבוצים גשר הזיו, ברור חיל, כפר בלום, כפר הנשיא, בית העמק, מבוא חמה ותובל וכן היו בין מייסדי המושב השיתופי הבונים שבמישור חוף הכרמל. מצב כללי טוב.

האבוקה' - קובץ מוקדש לרעיון הפועלי ציוני מוצא על ידי קבוצת חברי 'אחדות העבודה'. שתי חוברות, ירושלם: כסליו / תמוז תרפ"ה [1925]. הדפסת סטנסיל, שכפול של כתב יד. לא ידוע. בטאון פנימי, , עקרונותיה ודרכה של התנועה הסוציאליסטית העברית שסיסמתה 'פועלי כל הלאומים התאחדו'. בין הכותבים: י. לוין, ש. קפלנסקי, א. ליפשיץ ואחרים. פרסומים נדירים, אינם מופיעים בספריה הלאומית. מצב בינוני. כתמים, וקרעים קלים בשולי הדפים ללא פגיעת טקסט.

ששה פרסומים מוקדמים - העיר פתח תקוה. שנות ה 30 וה 40. * בטאון הפועל בפתח תקוה - עלון חד פעמי, אוגוסט 1932. הדפסת סטנסיל. 'עלוננו זה ישתדל להקיף ולברר את כלל השאלות הנוגעות לצבור הפועלים המקומי, ארגונם ומלחמתם'. * עלון המזכירות של 'מועצת פועלי פתח תקוה' ח' תשרי תש"ז 3/10/1946 - 20 שנה ל'הפועל פתח תקוה' - עלון של 'הפועל' בפתח תקוה 'התחברו בחורים אנו צריכים לכם... לא רק את רוחכם, כי אם את שריריכם'. * דין וחשבון אדמיניסטרטיבי לשנת הכספים 1942-43 - עירית פתח תקוה. שירותי הג"א, השירותים השונים בעיר, תרשימים ועוד. * עלון סניף פתח תקוה, אב תש"ה [1945], גליון מס' 1 'פנימי' הוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל. העלון הוקדש ל'שלשים שנה למות אליהו גולומב' - הדפסת סטנסיל. * חמש שנים לעירית פתח תקוה 1937-1942 , דין וחשבון לשנת הכספים 1941-2. * השנתון של עירית פתח תקוה 1943-1944 . פרסומות, טבלאות, ונתונים. פרסומים נדירים, מרביתם אינם מופיעים בספריה הלאומית. גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב - בינוני.

ראשון לציון - שמונה פרסומים מוקדמים חשובים, שנות ה 40 - שנות ה 60. 1. עלון המזכירות שנה ראשונה, גליון מס' 1 בהוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל - מועצת פועלי ראשון לציון 15/9/1946. 'מטרת העלון - להביא לידיעת הצבור על המתהווה בהסתדרות במקום, במוסדותיה ובעיותיה בשטחי הפעולה השונים המתרחבים והולכים...'. הדפסת סטנסיל. 2-3. שני עלוני מזכירות בהוצאת מועצת פועלי ראשון לציון: שנה ראשונה גליון 8 2/2/1947, שנה שניה גליון 10 'פנימי' 20/5/1947. 4. עלון המזכירות 10/11/1955. 5.עלון ההסתדרות מוקדש לאחד במאי ויום העצמאות, מאי 1960. 6. עלון ההסתדרות מוקדש לארבעים שנה ליסודה של ראשון לציון 'פנימי חד פעמי' דצמבר 1960. 7. עלון ההסתדרות, גיליון מיוחד ערב ראש השנה תשכ"א 1960. 8. הספר 'ראשונים' - פרקים בתולדות ציבור פועלי ראשון לציון בעריכת אברהם פלג. ספר במהדורה אלבומית שיצא בשנת 1972 על ידי מועצת פועלי ראשון לציון לרגל חגיגות תשעים שנה לעיר. גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב. בחלק מהגיליונות כתמים.

* לענין - הבונים (התנועה המאוחדת) גרעין חולון, יד אליהו, קרית חיים כפר אתא. גליון מס' 1 שראה אור, כנראה שלא יצאו גיליונות נוספים. הדפסת סטנסיל עם איורים, [ראשית שנות ה 40 בקירוב]. מתוך 'דבר המערכת': בזאת פותחים אנו מפעל חדש בדרכו של גרעיננו לעתיד, הוצאת עלון. הקשיים בהוצאת עלון ראשון זה היו מרובות... אין לעלון עדין שם קבוע היות ולא רצינו להחליט על כך על דעת מעטים, יתכן ושם העלון יהיה קשור בשם הגרעין ולכן הנכם מתבקשים לחשוב בפגישת הגרעין'. בגיליון מאמרים מאת חברי הגרעין אודות הקשיים המלווים יצירת גרעין חדש, העבודה המשותפת, ועוד. נדיר, איננו מופיע בספריה הלאומית. * עלון עדת להב קן חולון, סיון תשכ"א. הדפסת סטנסיל עם איורים. * 'חולון העובדת' - בטאון מועצת פועלי חולון מס' 6 - ל' כסליו תשכ"ג כותרתו: 'ברוב עם ובמעמד 'הראשונים' נפתחו חגיגות ההסתדרות בחולון. ומס' 7 מיום ב' כסליו תשכ"ג. גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב מאד.