שלשה תצלומים של חיילי הבריגדה היהודית לצד שברי מטוס השטוקה הנאצי הידוע לשמצה, מסומן בצלב קרס, אוחזים בידם טילי כתף נאצים שנפלו לשלל, לאחר ניצחון בעלות הברית. סביב 1945.
מטוס ה'שטוקה' הנאצי [קיצור של 'שטורצקאמפפלוגזייג' - "מפציץ צלילה" בגרמנית], תוכנן כך שיצלול תוך השמעת צרחה מקפיאת דם, שהפכה לצליל המזוהה ביותר עם מלחמת העולם השנייה. הרבה כלים וסמלים פיתחו מהנדסי גרמניה רק כדי להטיל אימה על אויביהם וקורבנותיהם, אחד מכלים אלה היה מטוס ה'שטוקה' אשר תוכנן באופן אכזרי במיוחד - בשעה שהוא צולל הוא משמיע קול זעקה מחריד. את המטוס תכנן הרמן פולמן בדסאו שבגרמניה. המטוס נחשב בשעתו למפציץ הצלילה המתקדם ביותר בעולם. הוא נועד לתקוף בצלילה ישירה אל מטרתו, ולאפשר כך פגיעה הרבה יותר מדויקת מסתם לעבור מעל ליעד ולשפוך פצצות בתקווה שאחת תפגע. אולם לנאצים לא היה די בכך, והיטלר עצמו חשב על פיתוח אכזרי במיוחד - להוסיף למטוס את מה שכונה "שופרות יריחו" - שני צופרים גדולים שעובדים על מדחפים קטנים ויושבים על בסיס כן הנסע בצמוד לכנפיים. מי שנפל בכוונת השטוקה ישמע את צרחת הסירנה הולכת ומתקרבת, מהר יותר ויותר, עד שהצליל מכה בכל הגוף - וידע שעוד רגע תפגע הפצצה. ממתקפה למתקפה למד היריב לקשר בין הצעקה ובין המוות, עד לרמת ההתנייה הקוגניטיבית: כשתישמע הסירנה, חיילים יקפאו במקומם גם באמצע הסתערות וינוסו על נפשם. כשתתעצם ההתנייה, חיילים יברחו למחסה גם אם ישמעו שטוקה בגזרה קרובה או אפילו סתם צופר דומה - נשק פיזי ופסיכולוגי במטוס אחד. בפלישת צבאות גרמניה לפולין בראשית המלחמה, מטוסי השטוקה הם שהובילו את המתקפה. תושבי העיר הפולנית ויילון התעוררו לצלילי סירנות המוות, ונחרדו לשמוע שרשרת פיצוצים. כ-290 מטוסי שטוקה השתתפו בפלישה לפולין, והתגלו כהצלחה עצומה; כל מדינה אליה נכנסו הגרמנים שמעה את צרחת הסירנות - גם בחזית וגם בעורף. מפולין ועד צרפת ואנגליה, מצפון אפריקה ועד רוסיה - כל אויבי הנאצים למדו להכיר ולקלל את סירנת המוות. היה זה סמל הגאוה של חיל האויר הנאצי. לכן חיילי הבריגדה היהודית בחרו להצטלם בתמונה קבוצתית דוקא ליד שרידי מטוס זה אשר סימל יותר מכל את סוף העידן הנאצי.
תצלומים בגודל זהה: 9x7 ס"מ. מצב טוב מאד.
