מיר באשולדיקן. גלאבקע - דער טעארעטישער באגדינדער פון דעם יידישן מאסן מארד - "אנחנו מאשימים. גלובקה - התיאורתיקן של רצח ההמונים היהודי" - אוסף מסמכים וראיות להוכחת חלקו של הפקיד הנאצי הבכיר הנס גלובקה בהשמדת יהדות אירופה, יצאה לאור לקראת משפטו בגרמניה ב- 1963. הקדמה והערות בעריכת י. הינדעס ו ד. ספארד. הוצאת יידיש בוך. ורשה, 1963. ידיש.
אוסף מסמכים המוכיחים את חלקו של האנס גלובקה בהשמדת יהודי אירופה בזמן מלחמת העולם השניה - חוברת שפורסמה לקראת משפטו של גלובקה בגרמניה, לאחר שהסתובב חופשי במשך כ 20 שנה!. הנס גלובקה [1898-1973], פקיד בכיר במשרד הפנים של הרייך השלישי. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 סייע בחקיקת חוקי החירום שהעניקו להיטלר סמכויות רודניות בלתי מוגבלות. גלובקה היה זה שהגה את הרעיון לחייב את כל יהודי גרמניה להוסיף לשמם את השמות 'ישראל' לגבר ו'שרה' לאישה בתעודת הזהות. גלובקה עזר בניסוח חוקי נירנברג וקבע קווים מנחים ל'גרמניזציה' של העמים הנכבשים באזורי הכיבוש. כמו כן סייע לממשלה הפשיסטית של סלובקיה לנסח את החוקים הנוגעים ליהודים.
גלובקה לא נשפט על מעשיו אחרי המלחמה ולא עוד אלא שהוא נהנה ממעמד יוקרתי בגרמניה שאחרי המלחמה. הוא מונה למנהל כללי של משרד ראש-הממשלה (הקנצלריה) ולראש אגף כוח-אדם - תפקידים בהם עמד עד 1962. עם זאת במזרח גרמניה, ראו בגלובקה פושע, ומסמך שחובר שם נקרא: "גלובקה - הביורוקרט של המוות" חושף את חלקו של גלובקה בחקיקה הנאצית, מסמך שבעקבותיו בית משפט העליון של מזרח גרמניה גזר עליו מאסר עולם. בשנת 1961 בימים בהם התקיים משפט אייכמן בישראל, סוכנות הביון של מערב גרמניה פעלה להצניע את קשריו של גלובקה עם אייכמן. כידוע גלובקה שיתף פעולה עם אייכמן באיתור ורישום של יהודי אוסטריה והבאתם להשמדה. זאת הסיבה שתצלום הנושא שעל גבי שער החוברת נושא את תמונתו של גלובקה לצד תצלום של אדולף אייכמן במשפטו בירושלים. מאמצים שנעשו להביא את גלובקה לחקירה ולעדות במשפט אייכמן לא צלחו.
החוברת שלפנינו יצאה בורשה לקראת משפטו של גלובקה בחודש יולי 1963 שהתקיים בבית המשפט העליון של מזרח גרמניה בראשותו של היינריך טופליץ, והיא נועדה לחשוף באמצעות מסמכים אותנטיים את פשעיו החמורים בזמן המלחמה, ואת חלקו בהנעת גלגלי ההשמדה של יהודי אירופה. הממצאים הנחשפים כאן לא משאירים מקום לספק באשר לחלקו בניסוח ומתן פקודות להשמדת יהודי אירופה. מופיעים מסמכים רבים עליהם הוא חתום מהם עולה כי גלובקה לקח חלק בניסוח חוקי נירנברג נגד היהודים, גלובקה היה האיש שחתם על הצו שכל יהודי פולין חייבים להרשם בשמם אצל הגסטפו לאחר פלישת גרמניה לפולין, הוא זה שהגה את הרעיון להוסיף את האות J בדרכונים היהודים ובמסמכים יהודים, וכן היה מאלה שהגו את הרעיון להטיל על היהודים את לבישת הטלאי הצהוב, בינואר 1939 היה זה גלובקה אשר חתם על הצו המחייב את כל רבני אוסטריה וחבל הסודטים להעביר לרשויות המקומיות את פנקסי הלידה והנישואים שלהם - בכך העביר את רשימות היהודים לידיו של אייכמן.
על פי עדותו של אייכמן במשפטו בירושלים גלובקה היה האיש שיזם את ועידת ברלין ב 1941 בה נוסח באופן מלא ה"פתרון הסופי",
במרץ 1942 נתן את ההוראה על השמדת יהודי רומניה כעומד ברשת משלחת ל"משימות מיוחדות" שנשלחה לרומניה, בין היתר
מופיע מסמך עליו הוא חתום בו הוא מציע כי מיד לאחר משחקי אולימפיאדת ברלין תפורסם רשימה של חברות בבעלות יהודית ויאסר לקנות בהן, ועוד.
ב-23 ביולי 1963, נדון גלובקה למאסר עולם שלא בפניו, "עבור פשעי מלחמה מתמשכים שבוצעו תוך שיתוף פעולה ופשעים נגד האנושות בשילוב חלקי עם רצח", אך ב-10 ביולי 1963, הפרשה הוקעה על ידי ממשלת מערב גרמניה כמשפט ראווה. בעקבות הביקורת הציבורית וגזר הדין שניתן נגדו במזרח גרמניה, עזב גלובקה את תפקידיו הציבוריים והיגר לשווייץ. אך גם בה לא ידע מנוחה שכן באותה שנה, הכריז עליו הפרלמנט של קנטון ווד כזר לא רצוי ושלל ממנו אישור שהייה, אך למרות זאת שהה בה עד מותו ב 1973 לאחר שהתחייב "לנתק את כל הקשרים המרחביים והעתידיים עם שוויץ".
44 [3] עמ'. 30 ס"מ. כתמים בדפי החוברת. קרע קל בחלקו העליון של דף השער מימין. מצב בינוני.
