מכתב בכתב ידו וחתימת קדשו של רבי רפאל ישעיה אזולאי זצוק"ל בנו בכורו של מרן החיד"א זיע"א בו הוא מברך את בני קהילתו שומרי תקנה שהותקנה, וגוזר חרם על העובר עליה. אנקונא תקמ"א [1781]. חתימה מסולסלת ונדירה של בן החיד"א.
"ככח המסור בידי מתורתינו הקדושה אני גוזר בגזירת נח"ש ותוקף התקנות... ששום איש ואשה נער וזקן מבני קהלתנו מבן י"ב שנה ומעלה שלא יעבור בזדון ע"ד התקנה... וכל העובר על הנ"ל נבדל הוא מעדת ישראל ורבצה בו וכו' וכל ישראל נקיים והשומע לנו ישכן בטח ועליו תבוא ברכה... וישמח כגן רטוב... היום שנת תקמ"א... העומד על התורה ועל העבודה פה אנקונא יע"א הצעיר רפאל ישעיה אזולאי"
הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי נולד בירושלים בשנת תק"ג [1743] כבן בכור לאביו החיד"א, למד אצל אביו הגדול ונמנה בין חכמי ירושלים. הוא יצא לחו"ל לכמה שליחויות ולבסוף התגורר באמשטרדם. כשהתגורר החיד"א בליוורנו, נפגש עמו כמה פעמים. כשהתפנתה משרת הרבנות בעיר אנקונה, פרנסי הקהילה בקשו מהחיד"א שיציע להם מועמד, והוא רמז להם על בנו רבי רפאל ישעיה. ראשי הקהילה הסכימו, ותנאי המינוי נכתבו בפנקס הקהילה. בשנת תקמ"ח נתמנה לרבה של אנקונה (איטליה) עד לפטירתו בשנת תקפ"ו [1826]. ומפורסמת העובדה כי רבי רפאל חי 83 שנה בדיוק כשנותיו של אביו.
מתוך ספר תשובותיו "אמרי נועם" נדפסו כמה תשובות בספר זכרון משה וכן כמה תשובות ממנו נדפסו בספרי אביו הגדול שכבדו מאד ומזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה. במכתב משנת תקנ"ה משבח אותו אביו "שהוא מעיין גדול ולמד כמה וכמה עם גאוני אשכנז". בכתביו מזכירו אביו בכינויים "הבן יקיר לי", "בני בכורי החכם השלם עצום ורב", "אור עיני", "ידיד נפשי", "הדיין המצויין" וכדומה. בשנת תקנ"ו חלה רבי רפאל, ואביו כתב לו שמרוב צער הוא עצמו נחלה, אמנם כתב לו שלא יאונה לו כל רע והתפלל לשלומו בדמעות. ואכן לאחר מחלה זו הוא חי עוד שלושים שנה. כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהילתו התאבלו עליו ימים רבים (ראה אודותיו בספרו של בניהו על החיד"א עמ' תע"ו-תפ"ז).
[1] דף נייר עבה. 25x21 ס"מ. מצב טוב מאד.
