מכירה פומבית 14

offener bericht uber den colonisations- verein fur palastina - דו"ח פתוח של עמותת הקולוניזציה לפלסטין - 'קול קורא' מוקדם של 'חברת ישוב ארץ ישראל' בראשות ד"ר חיים לוריא - החוזה הציוני שהקדים את ד"ר תיאודור הרצל. פרנקפורט 1864. נדיר ביותר.

ד"ר חיים לוריא יליד פרנקפורט, מצאצאי האר"י הקדוש. בהשפעת כתבי הקודש רעיון חבת-ציון התחיל מפעם בו באופן מסטי. על-ידי צרופי אותיות שונות בדרך המקובלים חישב ומצא, כי מלך המשיח יבוא בסוף שנות הארבעים של המאה התשע-עשרה, וכי עד שנת 1860 לכל המאוחר כבר יהיו כל היהודים בארץ-ישראל. בעקבות כך הקים את "חברת ישוב הארץ" בפרנקפורט. (בראשית תולדות הציונות היו שתי חברות שנשאו את השם "חברת ישוב הארץ", ללא קשר ביניהן. הראשונה הוקמה בשנת 1860 על ידי ד"ר חיים לוריא בפרנקפורט שעל נהר האודר וזאת מבלי שידע על רעיונותיו של מייסד הרעיון רבי הירש קלישר). אולם כשעברו שנות הששים עקבות משיח לא נודעו עדיין, אל לבו התגנב הספק כי טעה בחשבון. לוריא שב והתעמק בתורת-הקבלה של אביו-זקנו האר“י ומצא רמז כי מלך המשיח יבוא רק כאשר תקום ביהודים רוח אחד וחפץ אחד לשוב לארץ-ישראל למען החיות את אדמתה. כך בא ד”ר לוריא לרעיון חבת-ציון, שעסק בהשתדלות לגאולת אדמות ארץ ישראל, ולהחדרת הרעיון בקרב העם. ה"חברה" של ד"ר לוריא היתה הראשונה לישוב ארץ-ישראל, שנוסדה בין יהודי-הגולה.

הפרסום שלפנינו: ד"ר לוריא היה הראשון אשר פרסם 'קול-קורא' מוקדם זה בדבר גודל ערכו של רעיון ישוב ארץ-ישראל והנחיצות המרובה ליסד חברות לאותה מטרה בכל עיר ועיר, והקדים בכך את תיאודור הרצל ביותר מ 20 שנה. הוא הפיץ את אותו 'קול קורא' כחוברת בפני עצמה, והיא נכתבה בסגנון המליצי של הנביאים עם ציטוטים ורשימות-דברים בעברית על אודות הגאולה המקווה וביאת המשיח וארץ-ישראל, הלקוחים מכתבי-הקדש ומן התלמוד והמדרשים ומספרות-הגאונים ומן הזוהר וספרי-המקובלים ומן הספרות העברית של ימי-הבינים ועוד, וקורא לפעולה מיידית לגאולת אדמות הארץ.

בעקבות קריאתו והשתדלותו, כאשר התרחבה החברה שהקים, נכנס לוריא בחליפת-מכתבים עם אנשים חשובים בארץ-ישראל, שהיו מספקים לו ידיעות ע"ד שטחי-האדמה העומדים שם למכירה ומחירם. את הידיעות האלה היה לוריא מפרסם מזמן לזמן ברובריקה קבועה בעיתונות הפרנקפורטאית העברית. בהם היה מפרסם גם דין-וחשבון על-דבר מצב החברה, על העבודה בגלות ובארץ-ישראל, ולעתים אף פרסם את תוכן מכתבי-ההסכם לרעיון ישוב ארץ-ישראל, שהיה מקבל מאת אנשים מפורסמים שונים, וביחוד מגדולי-הרבנים. החברה הפראנקפורטית הלכה ונתרחבה יותר ויותר. במשך הזמן פתחה לה סניפים באחדות מערי-גרמניה הגדולות: בּברלין, בּברסלוי, בּליפסיאה, בּהמבּורג ובּפוזנא. לוריא הצליח לרכוש בתור חברים להחברה את
סיר משה מונטיפיורי, את הרב הכולל של יהודי-אנגליה
ר' נתן אדלר , את
משה הס וכיוצא באנשי-שם כאלה בצרפת אמריקה, אפריקה ואוסטרליה. גם בטורקיה ובארץ-ישראל גופה עשה לוריא נפשות לרעיון. כאשר נכנסו לחברה גורמים שונים בעל השפעה, החלו מריבות פנימיות על הנהגת החברה, בעקבותם נטש לוריא את החיים הציבוריים, והפקיד את החברה בידי ממשיכיו.

[6] עמודים. גרמנית, ועברית. כתמים. קרעים קלים בשולים. מצב טוב.

דיוקן נדיר של בנימין זאב הרצל. אודיסה, 7 באוקטובר 1904, שלשה חודשים בלבד לאחר פטירתו. כרומו-ליטוגרפיה על קרטון.

הרצל משלב ידיים, מסביב מסגרת מעוטרת, והכיתוב ברוסית: Доктор Теодор Герцль - 'ד"ר תיאודור הרצל'. למטה פרטי המדפיס, אישור צנזורה, המקום, השנה, וההוצאה.

גודל: 17x12 ס"מ. מצב טוב.

תצלום מוקדם של בעל ואשה בקבר הרצל בוינה בשנת 1936. מתואר מאחור בכתב יד. מצורף תצלום קבינט נוסף מוקדם של בני אותה משפחה.

גודל: 18x13 ס"מ. מודבק לקרטון של הצלם: 27x22 ס"מ. מצב טוב.

תיאודור הרצל - פיליטונים וכתבים, חוברת א': חדר הילדים הריק / תחת עץ החיים- הוצאת 'האור', ורשה תרס"ה 1905 - תרגום: דוד פרישמן. מהדורה ראשונה בעברית של 'הפיליטונים' של הרצל. נדיר.

בגב החוברת נכתב: "את ערכו הספרותי והפיוטי של הספר אין צורך לנו לבאר... עלינו רק להוסיף כי הספר הזה גם מצד הדור הדפסתו יפאר את ארון ספריו של כל ציוני, אשר שם הגבור הלאומי קדוש לו, ואשר יחפץ כי זכרו לא יסוף מקרב ביתו... ". חדר הילדים הריק נכתב במקורו ב 1897, בעמוד שאחרי השער אישור הצנזור של ורשה. הדפים של המחזה 'תחת עץ החיים' שלפנינו לא נחתכו בדפוס.

על הרצל ה'פילטוניסטן' ראה מאמרו של דוד פרישמן, כאן

3-18 עמודים. כתמים בשער המעטפת. (יתכן שחסר שער שני).

הגיתו החדש (Das neue Ghetto) - מחזה בן ארבע מערכות מאת תיאודור הרצל - מתורגם מגרמנית בידי ראובן בריינין. הוצאת "אחיאסף", וארשא תרנ"ח 1898 - מהדורה ראשונה בעברית.

את המחזה כתב הרצל בהשפעת משפט דרייפוס, שאותו סיקר כעיתונאי, והוא נכתב במהירות במשך 17 יום בלבד! במרכז עלילתו פרקליט יהודי מתבולל המנסה לצאת מן הגטו החברתי שנכפה על יהודי המערב, אך נכשל. בסוף המחזה נרצח הפרקליט בידי אציל אנטישמי שפגע בכבודו. כשהוא גוסס, אומר הפרקליט בקול חלש: "יהודים, אחיי, יבוא יום ויניחו לכם לחיות - כאשר תדעו כיצד למות". בקול רועם ובכוחותיו האחרונים הוא אומר: "לצאת! לצאת מן הגטו!". מותו של סמואל נועד לשמש אזהרה כי שהותם של היהודים באירופה מסוכנת. במחזה ביטא הרצל לראשונה את השקפתו הלאומית. המחזה הועלה במשך השנים ביותר מ-20 מקומות ברחבי אירופה.

עותק ספריה לשעבר.

63 עמ'. כריכת קרטון ישנה. מצב טוב.

ארבעה עיתונים המדווחים על העלאת עצמות הרצל לירושלים, וקבורתו.

* עיתון מעריב מיום 16/8/1949, כותרתו: "הנה הוא בא, הרצל בן האלמוות - מצבתו היא מדינת ישראל, ברעם תותחים ובצפירות הצי מקבלת חיפה את פני המטוס המעלה את עצמות הרצל..."

* עיתון ידיעות אחרונות מיום 16/8/1949, כותרתו: "מדינת היהודים ניצבת דום לפני ארון מחוללה". בעמוד השער תמונות רבות מחייו של הרצל החל מילדותו, במרכזו תפילת 'א-ל מלא רחמים".

* עיתון מעריב מיום 17/8/1949, כותרתו: "... ויקברו אותו בעיר דוד".

* עיתון הארץ מיום 17/81949, כותרתו: "עצמות ד"ר תיאודור הרצל הועלו לישראל, המוני עם עברו על פני הארון ברחבת הכנסת בתל אביב. היום ההלויה בירושלים".

מצבים שונים, מצב כללי טוב.

תצלום קבוצתי של המשלחת הציונית לארצות הברית: אלברט איינשטיין משמאל, חיים וייצמן במרכז, ראש עיריית ניו יורק (מימין לוייצמן) ג'ון פרנסיס היילן, ויתר חברי המשלחת. צולם במסגרת ביקורם הראשון של איינשטיין ווייצמן בניו-יורק בשנת 1921. חתום מאחור בחותמת דיו של "הוצאת הסוכנות היהודית".

איינשטיין ביקר בארצות הברית במסגרת מסע הרצאות לראשונה בשנת 1921. הביקור נשא אופי רשמי והצטרפו אליו אף חיים וייצמן וכמה מנהיגים ציוניים במטרה לגייס מימון להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר איינשטיין שימש מאוחר יותר כיושב ראש כבוד של חבר הנאמנים שלה. אל הביקור החשוב התלווה אף מנחם אושיסקין. היה זה זמן קצר לפני שזכה איינשטיין בפרס נובל לפיסיקה על גילוי החוק של האפקט הפוטואלקטרי. גם לוויצמן היה זה ביקורו הראשון בארצות הברית ויהודי ניו יורק ערכו לכבודו קבלת פנים נרגשת לאורך הרחובות שהובילו אל מלון "קומודור". לאחר מכן נערכה לכבודו קבלת פנים באולם העירייה. ויצמן נפגש עם נשיא ארצות הברית, וורן הרדינג, וערך מסע הסברה ברחבי צפון אמריקה במטרה לגייס כסף לקופת קרן היסוד.

ידוע על תצלום אחר מאותו ביקור בו נראים איינשטיין וויצמן במסגרת מצעד בניו-יורק לצד ראש עיריית ניו יורק. ראה כאן

גודל: 18x13 ס"מ. סדקים קלים מימין. מצב טוב מאד.

* מכבי 1917-1932 - אויסגאבע פון "מכבי" קעשענעוו - פרסום נדיר של ארגון 'מכבי' בקישינב לרגל יובל ה־15 להיווסדו - 'צום 15 יאריגן יוביליי' בעיר הרוסית, בעריכת מ. דודזאן. מאמרים ותצלומים נדירים המתעדים את קבוצות 'מכבי' המקומיות בענפי הספורט השונים. חלקה הראשון של החוברת ביידיש, חלקה השני ברוסית.

* שלשה תצלומים גדולים של אירוע ספורט עברי בשנות ה־20 בקירוב: תצלום נדיר של הופעת קבוצת ההתעמלות באיצטדיון 'הפועל', שני תצלומים של תהלוכת דגלי המדינות באצטדיון במסגרת אולימפיאדה בחסות קק"ל. גודל ממוצע: 23x17 ס"מ. באחד התצלומים סימני רטיבות בפינה העליונה מימין.

ארבעה פרוטוקולים ודוחו"ת מלאים של קונגרסים ציוניים, שנים: 1909, 1910, 1925, 1933.

* PROTOKOL DES IX ZIONISTEN-KONGRESSES - פרוטוקול הקונגרס הציוני העולמי ה־9, שהתקיים בהמבורג 1909. הוצאת JUDISCHER VERLAG, קלן, 1910. כריכה עם איור מגן דוד ובתוכו ארץ ישראל משני עברי הירדן. הקונגרס עמד בסימן הוויכוח בין הציונים המדיניים לציונים המעשיים.

* PROTOKOL DES X ZIONISTEN-KONGRESSES - פרוטוקול הקונגרס הציוני העולמי ה־10, שהתקיים בבזל 1911. הוצאת JUDISCHER VERLAG, ברלין ולייפציג, 1912. קונגרס זה נסב סביב ההחלטה לעסוק בנושאי תרבות, החלטה שהביאה למתיחות בין הדתיים לבין שאר הצירים. קרע חסר בחלקה העליון של הכריכה מימין.

* Financial Report of the Palestine Zionist Executive for peroid October 1922- May, 1925 The XIVth Zionist Congress - דו"ח כספי של ההנהלה הציונית בפלשתינה מאז אוקטובר 1922 עד מאי 1925 הוגש לקונגרס הציוני ה -14 וינה - 1925. בקונגרס גברה הביקורת על ההנהגה הציונית. דיונים סביב המשבר הכלכלי שפקד את הארץ לאור העלייה הרביעית.

* Report of the Executive of the Zionist Organisation submitted to the XVIIIth Zionist Congress at Prague AUGUST 21st-29th 1933 - דו"ח הנהלת ההסתדרות הציונית שהוגש לקונגרס הציוני ה -18 בפראג בין התאריכים 21-29 באוגוסט 1933. בקונגרס זה המנון התקווה נקבע באופן רשמי כהמנון של התנועה הציונית. הקונגרס התנהל בסימן רצח ארלוזורוב. בעת נאומיהם של נציגי הרוויזיוניסטים, קמו כל נציגי סיעת הפועלים ועזבו את האולם בהפגנתיות. הרוויזיוניסטים לא נבחרו לנשיאות הקונגרס והצעות החלטה שלהם לא הובאו להצבעה. עקב כך, ז'בוטינסקי סירב לנאום. הנשיאות אישרה הקמת ועדת-חקירה שנתמנתה לבדוק ו"לעקור נטיות, העומדות בסתירה לעקרונות היסודיים של המוסר היהודי", כלומר רעיונות הרוויזיוניסטים.

מצב כללי טוב.

Hatikwah mars zionist donat de A. SCHONFELD caminului zionist - "התקוה - מארש ציוני, נתרם על ידי A. SCHONFELD לבית הציוני". פרסום נדיר של המנון 'התקוה' ברומנית. ללא ציון שנה, מו"ל או מדפיס. [רומניה, סביב 1900].

ההמנון מופיע בתשעה בתים מלה במלה בהיגוי העברי של ההמנון, באותיות רומניות, ובמקביל בתרגום רומני מלא.

פרסום נדיר, איננו מופיע בספריה הלאומית.

[4] עמודים. כתמים. חורי תיוק. מצב טוב.

"להתפלל בכל בתי כנסיות דמדינת באדן ביום חמישי, ג' לחדש טבת שנת תקע"ט בעבור נפש אדוננו המהולל גראסהערצאג קארל זכרו לברכה" - תפילת אשכבה נדירה - לזכרו ולמנוחתו כבוד של קארל הדוכס הגדול של באדן ותפילה להצלחת ממשיכו - דודו גראסהערצאג לודוויג - דף מודפס משני צידיו. באדן 1818.

קרל הדוכס הגדול השני של באדן [1786-1818] בין השנים 1811–1818. נתפרסם בזכות פיקודו על כוחות הדוכסות הגדולה של באדן במלחמה לצד צרפת, ואף השתתף במצור על דנציג בשנת 1809, היה ידוע ביחסו הטוב ליהודים. ב-8 בדצמבר 1818 מת קרל ללא בנים, ובמקומו עלה לשלטון דודו לודוויג הראשון, הדוכס הגדול של באדן [1763-1830] - לו הוקדשה תפילה מיוחדת להצלחת ממשלתו בצדו השני של דף זה. ב-30 במרץ 1830 מת לודוויג באופן מסתורי, ויש הטוענים שנרצח, ובמקומו עלה לשלטון אחיו החורג לאופולד הדוכס הגדול של באדן.

[1] דף נייר עבה. 35x22 ס"מ. קרעים קלים בשולים. מצב טוב.

דרכון צרפתי נדיר המתוארך על פי מניין השנים למהפכה הצרפתית - 24 לחודש בריומר (Brumaire - חודש הערפל המתחיל ב-22, 23 או 24 באוקטובר), שנת 13 למהפכה. הדרכון רשום על שם Lorin Franivis. אישור מעבר ניתן על פי פקודת Jean Duval ו - Dominique Philippe - סגני ראש העיר Planterre. חותמת דיו של 'MAIRTE DE PLANTERRE'.

לוח השנה המהפכני בצרפת (או לוח השנה של הרפובליקה הצרפתית) אשר הומצא על ידי שארל ז'ילבר הוא לוח אשר הונהג בזמן המהפכה הצרפתית על ידי הממשלה הצרפתית והיה תקף במשך 12 שנים, החל מסוף 1793 ועד שנת 1805. השנים נכתבו בספרות רומיות (בדרך כלל), ונספרו מ"תקופת המהפכה", החל מ-22 בספטמבר 1792 (היום בו הוכרזה הרפובליקה הצרפתית הראשונה, יום אחרי שבוטלה המונרכיה). מטרת הלוח החדש היתה בין השאר להסיר את כל ההשפעות הדתיות והמלוכניות מלוח השנה, ולהתחיל פרק היסטורי חדש מזמן המהפכה. הלוח השנה המהפכני בוטל על ידי נפוליאון, בחלקו כדי לרצות את הכנסייה הקתולית, אשר התנגדה ללוח כיוון שהוא ביטל את היום הראשון בשבוע ואת כל שאר הימים המקודשים לנצרות. מסמכים היסטוריים המתייחסים ל'ספירת המהפכה' הינם נדירים ביותר.

[1] דף. נייר עבה, עם סימני המים (Water Mark), 21x34 ס"מ. סימני קיפול קלים. מצב טוב.

DE PAR LE ROI - דרכון צרפתי מתקופת לואי ה־18 [Louis XVIII], שנת 1823.

אישור מעבר גבולות עבור Claude Jullien, אושר על ידי Martin Maugue ראש העיר Cournon - חתום בחתימתו. סימני מים בהם נראית דמות דיוקנו של לואי ה־18.

גודל: 35x27 ס"מ. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים השמאליים. מצב טוב.

THE LONEST REIGH ON RECORD, QUEEN VICTORIA 1837 - המלכה ויקטוריה - תקופת השלטון הארוכה ביותר - מפת בד המציגה את סצינת המלכות ארוכת השנים של המלכה ויקטוריה. במרכז דיוקן המלכה בראשית ממלכתה ב 1837, סביבה בתוך מדליון, איורים המתארים את השינויים שהעולם עבר בתקופת שלטונה רבת השנים. בארבע הפינות בעלי חיים האופייניים לארצות אשר עמדו תחת ממשלתה הממלכה הבריטית. בריטניה, המאה ה־19.

ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת [1819-1901] נכדתו של המלך ג'ורג' השלישי, והשליטה הבריטית האחרונה לבית הנובר. ויקטוריה הייתה מלכת הממלכה המאוחדת מ-20 ביוני 1837 עד מותה, במשך 63 שנים ושבעה חודשים, יותר מכל מלך בריטי שמלך לפניה. הייתה גם קיסרית הודו הראשונה, החל מ-1 במאי 1876. תקופת שלטונה נקראת על שמה, "התקופה הוויקטוריאנית". הייתה זו תקופת השיא של המהפכה התעשייתית, שבה עברה הממלכה המאוחדת התפתחויות רבות בתחומי החברה, הכלכלה והטכנולוגיה. במהלך שלטונה גדלה מאוד האימפריה הבריטית, ונחשבה לאימפריה החזקה ביותר בעולם. ויקטוריה נחשבת לאחת הנשים החזקות בהיסטוריה האנושית בכלל.

34x32 ס"מ. כתמים. מצב טוב.

HER MAJESTY THE QUEEN - תצלום אלבומין גדול של מלכת הממלכה המאוחדת אלכסנדרינה ויקטוריה [1819-1901]. צולם ב Ruckingham Palace ביום ה 60 שנה למלכותה - 1897. צלם: Richard Surrey.

ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת (אלכסנדרינה ויקטוריה, 1819-1901) מלכה מ-20 ביוני 1837 עד מותה, במשך 63 שנים ושבעה חודשים, יותר מכל מלך בריטי שמלך לפניה. הייתה גם קיסרית הודו הראשונה, החל מ-1 במאי 1876. תקופת שלטונה נקראת על שמה, "התקופה הוויקטוריאנית". הייתה זו תקופת השיא של המהפכה התעשייתית, שבה עברה הממלכה המאוחדת התפתחויות רבות בתחומי החברה, הכלכלה והטכנולוגיה. במהלך שלטונה גדלה מאוד האימפריה הבריטית, ונחשבה לאימפריה החזקה ביותר בעולם. ויקטוריה הייתה נכדתו של המלך ג'ורג' השלישי, והשליטה הבריטית האחרונה לבית הנובר. ויקטוריה נחשבת לאחת הנשים החזקות בהיסטוריה האנושית בכלל.

גודל: 17x11 ס"מ. מודבק למצע קשיח של הצלם. קילופי צבע במסגרת הקשיחה. מצב טוב.

DIAMOND JUBILEE 1837-1897 - אבזם חגורה בצורת מגן דוד שיצא לציון יובל הששים למלכותה של המלכה ויקטוריה [1897]. נדיר.

ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת (אלכסנדרינה ויקטוריה, 1819-1901) מלכה מ-20 ביוני 1837 עד מותה, במשך 63 שנים ושבעה חודשים, יותר מכל מלך בריטי שמלך לפניה. הייתה גם קיסרית הודו הראשונה, החל מ-1 במאי 1876. תקופת שלטונה נקראת על שמה, "התקופה הוויקטוריאנית". הייתה זו תקופת השיא של המהפכה התעשייתית, שבה עברה הממלכה המאוחדת התפתחויות רבות בתחומי החברה, הכלכלה והטכנולוגיה. במהלך שלטונה גדלה מאוד האימפריה הבריטית, ונחשבה לאימפריה החזקה ביותר בעולם. ויקטוריה הייתה נכדתו של המלך ג'ורג' השלישי, והשליטה הבריטית האחרונה לבית הנובר. ויקטוריה נחשבת לאחת הנשים החזקות בהיסטוריה האנושית בכלל.

10x9 ס"מ. סימני חלודה. מצב טוב.

WESTMINSTER ABBY CORONATION OF THEIR MAJESTIES KIND EDWARD VII AND QUWEEN ALEXANDRA - הזמנה רשמית אשר שמשה ככרטיס כניסה לאירוע ההכתרה של המלך אדוארד השביעי והמלכה אלכסנדרה אשר התקיים במנזר וסטמינסטר ב-9 באוגוסט 1902. כרטיס מס' 12, בלוק H, אשר ניתן ל M. james o. staliet.
כמו"כ מצורפת תפילה מיוחדת אשר חולקה למשתתפים באירוע - 'מזמורים להכתרת הוד מלכותו מלך אדוארד השביעי', וההמנון הלאומי האנגלי (4 עמודים).

מועד ההכתרה הרשמי של המלך אדוארד [1841-1910] תוכנן לחודש יוני 1902, אך נדחה ל-9 באוגוסט מכיוון שהמלך סבל מהתפרצות תוספתן שלושה ימים לפני התאריך המקורי. כתוצאה מכך הוא החמיץ את משתה ההכתרה שלו, כי ביום שבו חלה, כל האורחים כבר הגיעו לארמון בקינגהאם לחגיגה, והיה מאוחר מדי מכדי לבטלה. מאוחר יותר פיצה המלך על היעדרותו באירוע של ארוחת ערב נוספת, שהוגשה בו זמנית ללמעלה מ-700 איש באולם. מחוץ לאולמות הכבוד השתתפו כחצי מיליון תושבי לונדון.

אדוארד השביעי היה מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, מלך מושבות חבר העמים הבריטי וקיסר הודו הבריטית מ-22 בינואר 1901 ועד מותו ב-6 במאי 1910. היה ידוע בכינויו הדוד של אירופה, שכן היה בעל קשרי דם עם כמעט כל שאר המונרכים באירופה.

19x12.5 ס"מ. מצב טוב מאד.

CORONATION 1902 - ספרון זעיר במיוחד 1.8 ס"מ, עשוי מתכת זהובה אשר חולק למשתתפים בטקס ההכתרה של המלך אדוארד השביעי והמלכה אלכסנדרה באוגוסט 1902 - ממוספר. על 'עמודי הספר' העשויים אף הם ממתכת קלה הודבקו תצלומים של המלך והמלכה, כסא המלך, מראות חוץ ופנים של חזית מנזר וסטמינסטר בו התקיים טקס ההכתרה, ועוד. אבזם זעיר לסגירה. בגב הספרון ראשי תיבות של שמו של המלך אדוארד השביעי, ומספר סידורי 9388903. בחלקו העליון החוט המקורי לקשירה כתליון.

ראה גם פריט קודם.

1.8x1.5 ס"מ. מצב טוב מאד.

תצלום קבינט גדול ומוקדם של מלך אנגליה אדוארד השביעי בבגדי יום יום - מעיל עליון וכובע צילינדר. צלם: HILLS AND SAUNDERS ROYAL PHOTOGRAPHERS OXFORD. סביב 1890. נדיר.

אדוארד השביעי (Edward VII, 9 בנובמבר 1841 – 6 במאי 1910) מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, מלך מושבות חבר העמים הבריטי וקיסר הודו הבריטית מ-22 בינואר 1901 ועד מותו ב-6 במאי 1910. כיורש העצר, החזיק אדוארד בתואר "נסיך ויילס", תואר אותו נשא במשך כמעט 60 שנה. היה ידוע בכינויו "הדוד של אירופה", שכן היה בעל קשרי דם עם כמעט כל שאר המונרכים באירופה. אדוארד נחשב היה להתגלמות מעמד האצולה האופנתי והנהנתני. הוא היה אחראי לטיפוח היחסים בין בריטניה לשאר מדינות אירופה, ובמיוחד עם צרפת, ולכן נהגו לכנות אותו "משכין שלום".

גודל: 17x11 ס"מ. מעט כתמים. מצב טוב.

G-D BLESS OUR KING - דגל ענק עשוי בד, אשר יצא לרגל המלכתו של אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה אשר ויתר על כס המלכות לטובת נישואיו עם האמריקאית ווליס סימפסון, ולמעשה היה המלך ששלט בזמן הקצר ביותר בממלכה המאוחדת, בתקופה של פחות משנה, בשנת 1936.

במרכז הדגל אותיות שמו של אדוארד ER ו VII (השמיני), מימין ומשמאל באדום, הברכה המסורתית G-D BLESS OUR KING - 'אלקי-ם ברך את מלכינו', ופרט השנה 1937, דגלי בריטניה מימין ומשמאל, כתר, ועיטורי מלכות.

אדוארד השמיני [1894-1972] מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, אירלנד ושטחי חסותה מ־20 בינואר 1936 ועד להתפטרותו ב־11 בדצמבר 1936. לאחר מות אביו, המלך ג'ורג' החמישי, ב-20 בינואר 1936 עלה בנו הבכור אדוארד לכס המלוכה, בשם "המלך אדוארד השמיני". אדוארד זיעזע את בריטניה כולה כשהודיע על ויתורו על כס המלכות לאור רצונו להתחתן עם האמריקאית ווליס סימפסון, שהייתה גרושה ובשל כך נישואיהם נמנעו על פי החלטת הממשלה הבריטית, אליה מחויב המלך. למעשה, אין החוק הבריטי מכיר שום דרך בה המלך יכול להתפטר. על-כן העביר הפרלמנט הבריטי למחרת היום חוק מיוחד לאישור התפטרותו של המלך, ולשלילת התואר גם מצאצאיו. לאחר ויתורו על הכתר, קיבל אדוארד את התואר "הוד מעלתו המלכותי דוכס וינדזור", שהיה תואר סמלי בלבד. בני הזוג עברו לצרפת, שם נישאו, ולאחר מכן חיו בארצות הברית ובצרפת. במשך שנים רבות לא היו בני משפחת המלוכה בקשר עם אדוארד, כמעין חרם לא רשמי. רק סמוך למותו ביקרו אותו בביתו שבפריז אחייניתו המלכה אליזבת ובנה, הנסיך צ'ארלס. אז כבר היה תשוש מכדי לארח אותם. ימים ספורים לאחר מכן נפטר.

מזכרות מתקופת מלכותו הקצרה של אדוארד הינן נדירות ביותר.

255x44 ס"מ. כתמים, מצב טוב.

H.M. QUEEN ELIZABETH II - דגל בריטניה שיצא לרגל המלכתה של אליזבת השניה בשנת 1952, במרכזו דמות דיוקנה של המלכה. נדיר.

המלכה אליזבת השנייה [נולדה ב-21 באפריל 1926] היא מלכת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד ו-14 מדינות נוספות. מכהנת בנוסף כראש חבר העמים הבריטי, בו חברות גם מדינות שהיא אינה מולכת עליהן. כהונתה החלה עם פטירת אביה, המלך ג'ורג' השישי, ב-6 בפברואר 1952. בעת תחילת שלטונה, היו נתונות למלכותה שבע מדינות, ולאורך כהונתה היא מלכה ב-32 מדינות שונות. החל מספטמבר 2015 הפכה למלכה אשר תקופת כהונתה היא הארוכה ביותר בהיסטוריה של המלוכה הבריטית. המלכה אליזבת השנייה חייתה זמן רב יותר מכל קודמיה בתפקיד, ראתה תריסר ראשי ממשלה באים והולכים, וניצחה על למעלה מ-60 שנות היסטוריה בריטית. החל מאוקטובר 2016, לאחר פטירת ראמה התשיעי מלך תאילנד, היא מנהיגת המדינה הוותיקה ביותר בעולם, והפופולרית שבהן.

90x55 ס"מ. כתמים, מצב טוב.

כרטיס כניסה לטקס ההכתרה של אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת אשר התקיים במנזר וסטמינסטר ב 2 ביוני 1953.

בחזית הכרטיס מופיעים פרטי השורה, והמקום המיועדים, בגבו מפת הדרכים לאולם.

המלכה אליזבת השנייה נולדה ב-21 באפריל 1926. בינואר 1952 יצאה אליזבת עם פיליפ לסיור באוסטרליה ובניו זילנד, אך בדרכם, בהגיעם לקניה, נפטר אביה מסרטן ריאות ב-6 בפברואר. ההכנות להמלכתה החלו באופן מיידי וממקום מושבה בקניה קבעה אליזבת את שמה הפרטי כשמה המלכותי. קנדה הצהירה ראשונה באופן רשמי על הכרתה בשלטון המלכה ולמחרת היום הוצאה הודעה רשמית בבריטניה. טקס ההכתרה הרשמי נערך במנזר וסטמינסטר ב-2 ביוני 1953. הטקס נערך במועד זה למרות מותה של המלכה מרי, סבתה של אליזבת (מצד אביה), עשרה שבועות בלבד לפני התאריך שנקבע לטקס. זאת על-פי בקשתה של המלכה מרי לפני מותה, שטקס ההכתרה של נכדתה לא ידחה. שלטונה של אליזבת נפרש על פני שבעה עשורים, במהלכם שינו את פניהם העולם בכלל והאימפריה הבריטית בפרט. בפברואר 2003 עברה אליזבת בתקופת כהונתה את משך כהונתם של ארבעת קודמיה יחד: אדוארד השביעי, ג'ורג' החמישי, אדוארד השמיני וג'ורג' השישי. החל מ-13 באוקטובר 2016 היא ראש המדינה הוותיק ביותר בעולם. כהונתה היא הארוכה ביותר בהיסטוריית המלוכה הבריטית ובמהלכה כיהנו תחתיה ארבעה-עשר ראשי ממשלה בריטיים.

12x10 ס"מ. מצב טוב מאד.

ששה תצלומים נדירים של מלכת הולנד וילהלמינה, באירועים חשובים, ובחייה הפרטיים. תצלומי עיתונות, מתוארים ומתוארכים בגבם על גבי פיסת נייר מודפסת שהודבקה על גבי כל אחד מהם. תצלומים מתקופת אחרית מלכותה.

בניהם תצלום נדיר של וילהלמינה מקריאה את נאומה ולצדה יושב הנסיך הנרי בפתיחת עצרת בהאג, תצלום נדיר של המלכה עם הנסיך הנרי ביום השנה ל'חתונת הכסף' של הזוג, קצת לפני פטירתו בשנת 1934, תצלומי תקריב נדירים, ועוד.

המלכה וילהלמינה (וילהלמינה הלנה פאולין מרי - Wilhelmina Helena Pauline Marie; 1880-1962) מלכת הולנד בין 1890 ל-1948. מלכה בהולנד במשך חמישים ושמונה שנים, יותר מכל מונרך הולנדי אחר. בתקופת מלכותה הייתה הולנד מעורבת במלחמת העולם הראשונה, חוותה את הכיבוש הנאצי בזמן מלחמת העולם השנייה, בשנים שכוחה כמעצמה קולוניאלית עולמית ירד. וילהלמינה ידועה בשל עמידתה האיתנה במלחמת העולם השנייה, בה גלתה לבריטניה, עמדה בראש הממשלה ההולנדית הגולה, והיוותה מקור עידוד והשראה ללוחמי המחתרת ההולנדית.

גודל ממוצע:23x18 ס"מ. מצב טוב.

חמשה גיליונות של העיתון האנטישמי הארסי La Libre Parole בעריכת העיתונאי התועמלן האנטישמי אדוארד דרימון מייסד הליגה האנטישמית בצרפת. חודשים שונים בשנת 1897.

בשער גיליון מיום 2 בינואר 1897 קריקטורה אנטישמית גדולה: זוג צרפתים אל מול מוכר פרווה יהודי בשם 'יצחק', פונים אליו באמרם כי הפרווה אותה הוא מעוניין למכור נראית טוב אך היא מסריחה בריח נורא, היהודי משיב: "אתם יכולים לקנות אותה בביטחון גמור, הריח המסריח הוא ממני, לא מהפרווה". בגיליון מיום 24 ביולי 1897 - ציור המתאר את אדוארד דרימון אל מול המון נלהב ומריע והכיתוב: "יותר מ 4000 פטריוטים מעודדים את אדוארד דרימון בקריאות 'היהודים למטה, צרפת לצרפתים'. ביתר הגיליונות קריקטורות הלועגות ליהודי חמדן הכסף, קריקטורות הלועגות ליהודי קונסטנטין (אלג'יריה שנשלטה באותה העת בידי הצרפתים), ועוד.

העיתון "לה ליבר פארול" (La Libre Parole; "המילה החופשית") יצא לאור כשבועון על ידי העיתונאי אדוארד דרימון (1844-1917). בשער כל גיליון קריקטורה אנטישמית גדולה מודפסת בצבע. בחלקו העליון של עמוד השער של כל גיליון הופיעה הסיסמה: "!La France aux Français" - 'צרפת לצרפתים'. בעמודי הפנים מאמרים אנטישמים בגנות היהודים, ובסכנה המאיימת על צרפת מנוכחותם.

עיתונו של דרימון היה הראשון לפרסם את דבר מעצרו של אלפרד דרייפוס ב 1 בנובמבר 1894 - בעמוד הראשון של העיתון הופיעה הידיעה על מעצרו של דרייפוס. דרימון התגאה בתרומת מאמריו ועיתונו למניעת מה שכינה "נפילת צרפת בידי היהודים". הארסיות האובססיבית של מאמרי דרימון בימי פרשת דרייפוס עוררה עלייה ניכרת במכירות עיתונו, שהגיע הפעם לתפוצה בת מאה אלף עותקים. דרימון הפך בזמנו לפופולרי על ידי מסריו המסיתים נגד היהודים והקפיטליזם, ועל ידי דיבורו הלוחמני והמלהיב את ההמונים. התגאה בכך שנעשה מעין "אפיפיור של האנטישמיות". להשקפותיו היו הדים גם מעבר לגבולות צרפת, והן השפיעו כעבור עשורים אחדים על מדיניות משטר וישי ועל משתפי הפעולה עם הנאצים בצרפת בעת מלחמת העולם השנייה.

5 גיליונות שלמים, 38 ס"מ. מצב טוב מאד.