חידושים באגדה, שני עמודים בכתב יד קדשו של רבי דוד אופנהיים רבן של ניקלשבורג ופראג ורבה הראשי של מדינת מורביה. פראג, ראשית המאה ה־18. לא נדפס!
הדף שלפנינו הוא חלק מחיבורו "עיר דוד" אשר לא נדפס. חלקים מכתב היד נמצאים כיום במספר ספריות ציבוריות ברחבי העולם ובאוספים פרטיים. את החיבור כתב בצורה של "בתים" כאשר כל נושא מכונה "בית".
לפנינו דף לב, ובו שלשה "בתים". "בית מלחמה", "בית היצר", ו"בית מלות".
ב"בית מלחמה" מבאר סתירה בין הנכתב בספר דברי הימים לספר שמואל בעניין מספר המתים שהרג עדינו העצני (אשר היה מחכמי הסנהדרין ומגיבורי המלחמה של דוד המלך) בפעם אחת. בחלק "בית היצר" מגלה חידוש נפלא בגמרא בסוכה במה שנאמר שלעתיד לבוא יעשה הספד על היצר הרע שנהרג. וכי מה ענין להספיד את היצר הרע, שכל מהותו רעה, ועל מה יש לבכות בשעה שנשחט? ומבאר, כי הבכיה היא על המציאות של "גדול המצווה ועושה מאינו מצווה ועושה" שתיעלם מהעולם, שבזכות מלחמת היצר זוכה האדם לשכרו, וכאשר יעלם היצר הרע, כבר לא יוכלו לזכות בשכר על ההתגברות עליו, וכמה צער יהיה בזה, שעל זה עצמו נאמר בגמרא שיעשו הספד. בחלק "בית מלות" הוא מבאר שהתורה הקפידה על הכוונה שבמלות, ולא על המלות עצמן.
רבי דוד אופנהיים [תצ"ז - תקצ"ו 1664- 1736], מגדולי גאוני אשכנז, מחשובי הרבנים והחכמים בדורו, ובדורות הבאים. נולד בוורמס לר' אברהם אופנהיים, רבותיו היו רבי גרשון אשכנזי במץ, ורבי יצחק בנימין וולף מלדנסברג. בהמשך למד גם אצל רבי יעקב ז"ק אשכנזי (אביו של רבי צבי הירש אשכנזי), ואצל ר' בנימין וולף אפשטיין בפרידברג. בצעירותו התיידד עם רבי יאיר חיים בכרך בעל ה"חוות יאיר", ועמד עמו בקשרי מכתבים. בהיותו כבן 20 נסמך להוראה, ובגיל 25 מונה לרבה של ניקלשבורג. לאחר עשרים שנה בניקלשבורג הפך לרבה של העיר פראג. גדולי רבני דורו ביקשו את הסכמותיו על ספריהם. ידועות 70 מהסכמותיו המתנוססות בראשי ספרי גאוני ישראל בדורו. חיבר כעשרים ספרים בהלכה ובאגדה, בהם ספר השו"ת "נשאל דוד". נפטר ונקבר בבית הקברות היהודי בפראג.
[2] עמודים. 20X15 ס"מ. מצב טוב מאד.
