עצם כתב יד קודשו של הגאון, המקובל האלקי בעל כף החיים - הגאון רבי יעקב חיים סופר, חידושים על פרשת שופטים, מספרו ישמח ישראל על התורה. שלשה עמודים.
הגאון מאריך במשל עמוק אודות השינויים בחיי האדם לטובה או חלילה לרעה, שרק בסופם האדם יכול להבחין את אשר נעשה עמו. וכי תוך כדי ההתרחשויות הינו כחולם בהקיץ. בהמשך כותב הגאון כי בזכות הצדקה והדין שישראל עושים הקב"ה כביכול מתעלה וכי בזכות שני אלה יגאלו ישראל גאולה שלימה, וחותם בפס' מישעיהו נ"ו התולה את הגאולה בהתקיימות שני אלו: 'שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות', ועוד עניינים.
הגאון רבי יעקב חיים סופר [תרכ"ז – תרצ"ט 1867-1939] – נולד בבגדאד ולמד תורה אצל גדולי העיר , נסמך להוראה מבעל בן איש חי וממנו קיבל בלימוד תורה וקבלה, עלה ארצה בשנת תרס"ד [1904]. בשנת ה'תרס"ט הקים עם הרב יחזקאל עזרא הלוי, החברותא שלו, את בית הכנסת "שושנים לדוד" שבו דרש בשבתות וימים טובים. למד וחיבר את ספריו בעליית בית הכנסת (כיום היא עזרת נשים). מאוחר יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, שם היה תלמיד חבר לרב חיים שאול הכהן דוויק. במשך קרוב לארבעים שנה, החל מהיותו כבן שלושים עד פטירתו, עסק בכתיבת והדפסת חיבורו הגדול "כף החיים" על השולחן ערוך.
[3] עמ'. כתב רהוט. מצב טוב מאד.
