מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמעון שקופ ראש ישיבת שער התורה בגרודנא. גרודנא י"ב ניסן, תרצ"א [1931].
במכתבו פונה רבי שמעון שקופ לרבי יוסף יפה ממנצ'סטר על ידי שליח מיוחד שעתיד היה להגיע לאנגליה מטעם הישיבה, בבקשת סיוע לישיבה: "אין אומר ודברים לגודל הלחץ והדחק השורר בכלכלת הישיבה וסכנת נפילה מפחיד אותנו. לכן כל הנותן יד לעזרנו הוא מחזק ידינו להחזיק מעמד בעת צר ומצוקה ובברכת הקמת התורה יתברך...שמעון יהודה הכהן שקאפ" .
ישיבת גרודנא נוסדה ע"י תלמידים שעברו דרך העיר גרודנא כדי להגיע לישיבות הגדולות והמפורסמות דאז ונלכדו בעיר עקב מלחמת העולם הראשונה. הם התמקמו בבית המדרש "יסוד ושורש העבודה", ולשם נקבצו בחורי ישיבה מפליטי המלחמה (במכתב המרטיט שנשלח מטעם הנהלת הישיבה אל אגודת הרבנים באמריקה בחודשים הראשונים להווסדה הדבר מתבטא היטב). עוד מראשיתה ידעה הישיבה קשיים כלכליים. הישיבה נתמכה על ידי אגודת "עזרה", שהפסיקה את תמיכתה עם נסיגת הגרמנים מן העיר: "כל ההכנסות תמו ונסתמו כל המקורות... כשל כוח הסבל, כי הגיע הדבר לחרפת רעב ממש, במובנו הפשוט והממשי של מלה זו" [מתוך המכתב הנ"ל]. בשנת 1920, בעקבות מלחמת פולין וברית המועצות, עזבו רוב תלמידי הישיבה, מלבד קומץ קטן, לפוניבז', ובעת כניסת הצבא האדום לעיר הישיבה נסגרה בצורה מוחלטת. לאחר נסיגת הצבא (תרפ"א) הוקמה הישיבה מחדש בבית המדרש "אלשיך" ובצוות הישיבה מונו כמה מקרוביו של רבי שמעון שקופ. במהלך שנות ה-20 ידעה הישיבה עליות ומורדות מבחינה כלכלית. בשנת תרפ"ט כשמצבה של הישיבה התדרדר מאד מבחינה כלכלית נסע ר' שמעון שקופ בעצמו לארצות הברית למשך שנה כדי לגייס כספים עבור הישיבה . (בעת שהותו שם הוצע לו לשמש כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק. הוא שימש שם כראש ישיבה למשך מספר חודשים, אך לבקשת החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי הוא שב לגרודנה). המכתב שלפנינו נכתב באחת התקופות הקשות של הישיבה כפי שמבטא ר' שמעון בלשון קדשו: "סכנת נפילה מפחיד אותנו". למרות הקשיים התקיימה הישיבה עד פרוץ מלחמת העולם השניה. לאחר פרוץ המלחמה ברחו רוב תלמידי הישיבה לוילנה, וגם הפעם נשאר רבי שמעון שקופ עם קומץ תלמידים. ביום ט' בחשוון ת"ש (1939) הספיק רב' שמעון להשמיע דבריו בפני אספת רבני הסביבה שהתכנסו בביתו לבקש מפיו עצה בענייני חינוך, אך נפטר לאחר מכן, באמצע תפילת מנחה, בגיל 80. לאחר פטירת הרב שקופ עזבו אחרוני התלמידים, ורוב הגרעין עבר לווילנה.
[1] דף נייר מכתבים רשמי. 14 שורות בכתב ידו וחתימת של רבי שמעון שקופ. 27x21 ס"מ. חורי תיוק. סימני קיפול. מצב טוב מאד.
