מכתב היסטורי וחשוב לטובת "החכם באשי" רבי ששון שמוחה מבגדד בעיצומה של המחלוקת בקהילה להדחתו ממשרתו - חתימות גדולי בגדד (מארץ ישראל). בגדד, י"ד אייר תרמ"א [1881].
במכתבם מתארים הגאונים כיצד הדף רבי ששון שמוחה את כל הטענות נגדו בשעה שאויביו נתכוונו להדיחו ממשרת "החכם באשי": "ונתוכח עמהם ואמר להם הודיעוני נא מה מצאתם בי עול ומהי היא התקלה שיצאה מתחת ידי ובאיזה דין דנתם אותי שלא בפני וסילקתם אותי מהרבנות הלא חמס בכפי ושתקו ולא השיבו אותו דבר רק פניהם טוחות בקרקע..." , והוכיח כי לא מצאו בו דבר מה פסול, ועוד מעידים עליו הרבנים כי כל הדין ודברים אודותיו נעשה בפניהם וכי "הוא צדיק וישר מתהלך בתומו צדיק ודן דין אמת לאמיתו ושונא בצע" , וכל מה שטענו כלפיו הכל היה עלילת שוא, ומעידים על ישרותו, ועל היותו ראוי למשרת ה"חכם באשי" שנלקחה ממנו על לא עוול בכפו. בשולי המכתב חתימות גדולי גאוני בגדד: רבי יצחק ארזי הכהן, רבי יהושע ב"ר יעקב, ורבי דוד ב"ר יצחק.
החכם באשי רבי ששון שמוחה מבגדד [תקפ"א - תרע"א 1821-1911] והמחלוקת על משרתו. רבי ששון ב"ר אליהו ב"ר משה הלוי הידוע בכינויו הרב ששון שמוחה, שימש כראב"ד וכחכם באשי בבגדאד. בצעירותו למד במדרש בית זלכה אצל רבי עבדאללה סומך ושמש בדיינות בשנים תר"א - ה'תרל"ו [1841-1876]. לאחר פטירת רבי עובדיה אברהם הלוי בשנת ה'תרל"ו (1876), רבי ששון שמוחה מונה להחליף את הרב במשרת החכם באשי. באותו תקופה הוא ורבי אלישע דנגור כיהנו בבית הדין שבראשו עמד רבי עובדיה אברהם הלוי. בשנת 1879 הייתה שנת בצורת קשה שגרמה להעלאת מחיר החיטה על ידי סוחרי ויבואני החיטה. רבי ששון ניסה לבטל את ההעלאה והכריז חרם נגד הסוחרים. הכרזת החרם הייתה צעד חריף שגרם למחלוקת פנימית קשה בתוך הקהילה בבגדאד. מתנגדי הרב העלילו עליו עלילת שוא בפני נציגי השלטון העות'מאני כי הרב מעל בכספי הקהילה. כתוצאה מהעלילות, בשנת ה'תרל"ט (1879) פוטר רבי ששון ממשרת החכם באשי בשל טענות כנגדו בעריכת המיסים וארנונה שלא כדין. קהילת בגדאד החליטה שלא להעניק לרב המפוטר מכספי הכוללות. המאבק אף החריף כאשר ביום ט"ז בסיון ה'תר"מ (1880) שלחו מכתב הסכמה נגדו, אשר חתמו עליו קרוב לחמש מאות איש מחכמי ועשירי הקהילה, לרב משה הלוי. למרות זאת לא קיבל רבי משה הלוי את דעתם ובו' באב ה'תרמ"א השיב לרבנים תשובה לטובת רבי ששון שמוחה באמרו כי מעשיהם כנגד הרב נעשו מטינה אליו, והחזיר את רבי ששון לתפקידו. כתוצאה ממכתבו של רבי משה הלוי הסכימו הנבחרים לפסוק לרב ששון סך של 375 קרוש צאג בכל חודש (חצי ממשכרותו). במכתב שלפנינו הצטרפו גדולי בגדד לדעתו של רבי משה הלוי לטהר את שמו של רבי ששון שמוחה.
למרות זאת המחלוקות והמריבות בקהילה לא פסקו ובסוף שנת 1881 רבי ששון הודח שוב ובמקומו מונה רבי אלישע דנגור לחכם באשי. בשנת 1883 הודח הרב אלישע דנגור ובמקומו מונה ממלא מקום חכם באשי הרב אברהם הלל. למרות כל מה שעבר המשיך רבי ששון להנהיג ביד רמה את הקהילה ולטפל בכל ענייניה ועזר לרב הלל בפתרון משברים כמו המשבר בקבורת רבי עבדאללה סומך בשנת 1889. ידוע המעשה המופלא אודותיו שבשנת ה'תרנ"ג [1893] עמד בגבורה לעזרתם של קהילת יהודי המדאן, שעמדו לטבח בהוראת המופתי של העיר. הרב פנה אל המופתי הגדול של איראן שביטל את הגזרה מול היהודים.
[1] דף. 21x13 ס"מ. חורי תיוק. מצב טוב.
