מכתב ארוך בדברי תורה בחתימת האדמו"ר רבי מנשה קליין ['מנשה הקטן']. המכתב נשלח לגרי"ש אלישיב ובו פותח האדמו"ר בשבחים מופלגים: ' ברכה ושלום אל מע"כ ... הרב הגאון הגדול רב הרבנים פאר הדור והדרו אוצר בלום שמו הולך מסוף העולם ועד סופו כל רז לא אניס ליה פוסק הדור כקש"ת מוה"ר יוסף שלום אלישיב שליט"א...'. מכתב מודפס עם תיקונים ותוספות בכתב ידו של האדמו"ר, חתום בחתימת ידו.
בפתח מכתבו מבקש האדמו"ר לדון בדברים שהשיב לו הגרי"ש אודות הנכתב בספרו בעניינים שונים. במכתבו נושא ונותן האדמו"ר בכמה עניינים: ענין החובל עצמו וגדר איסור חובל, בני קטורה לענין חיוב מילה, עכו"ם הרוצה למול לשם מצוה אם יש בו משום חובל, עניין מקלקל בחבורה חייב, אם שייך מלאכת תולש בעור, ועוד עניינים.
האדמו"ר רבי מנשה קליין [תרפ"ג-תשע"א 1923-2011] אב"ד קהילת אונגוואר וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן בישראל. אלפי תשובות שהשיב בהלכה נדפסו בספר "שו"ת משנה הלכות". עמד בקשרים עם האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, וכתף אל כתף הקימו את מוסדות "שארית הפליטה", והוא ניהלם בשנותיו הראשונות. כמו"כ עמד בקשרים עם הגאון הסטייפלר רבי יעקב ישראל קנייבסקי עמו התכתב רבות בנושאים מגוונים. בתשובותיו ניכר באופן מיוחד שימור מנהג יהדות הונגריה.
[3] עמ'. נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. סימני קיפול. מצב טוב מאד.
