מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי דוד בודניק ראש ישיבת 'בית יוסף' [נובהרדוק], תר"צ [1930].
"איתך הסליחה על אחור תשובתי עד הנה בודאי דן אותי לכף זכות, ה' הטוב ידין אותך לכף זכות לא בשט נפש ובזדון לבי ח"ו עשיתי כל זאת, מאד היה ברצוני להיות על חתונתך ולשמוח ביחד...". במכתבו מברך הגאון את תלמידו לרגל נישואיו, ומתנצל שלא עלתה בידו להגיע לחתונתו, בתוך הדברים מזכיר את הגאון הרב סוקולובסקי, ועוד עניינים. מכתבים בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי דוד בודניק הינם נדירים במיוחד.
הגאון הצדיק רבי דוד בודניק הי”ד , נולד בקנישין, אשר בליטא הפולנית בשנת תרנ"ג [1893] לערך. בצעירותו עמל בתורה בישיבת “חפץ חיים” בראדין ולמד אצל ראש הישיבה, דודו הגאון המפורסם רבי משה לנדינסקי זצ”ל. עם בואו לישיבת נובהרודוק, הכיר ה”סבא” - רבי יוסף יוזל הורוביץ זצ”ל, בכישרונותיו, וקירבו ועד מהרה הפך לאחד מבחירי תלמידיו. ר’ דוד נודע בתור “משורר”, “בעל רוח”, “בעל כוח הדיבור ובעל השפעה”. שיחותיו היו רבות השפעה על התלמידים, ונשמעו בנשימה עצורה. רבים מתלמידיו הצעירים התמסרו בעקבות דבריו לתורה והפכו במשך הזמן לגדולי מוסר בזכות עצמם. בישיבת נובהרדוק נהגו הבחורים להתבודד ביערות על מנת להתעמק במחשבות מוסר וכדי לקנות את מידת הביטחון. תחת השפעה זו נכתבו שירים רבים, להם חוברו או הולחנו מנגינות, בדרך כלל בעלות אופי נוגה ומיוסר. היה זה רבי דוד בונדיק שחיבר את אותם ניגונים עבור בני הישיבה הצעירים.
בשנות מלחמת העולם הראשונה עברה הישיבה מנובהרדוק לעיר גומל ברוסיה, שם נשלח עם קבוצת בחורים לייסד ישיבה בניזני-נובוגורד. לאחר מכן שמש ראש ישיבה במוהילוב וזיטומיר. בשנת תרפ”ב, בעקבות גזירות הדת והרדיפות, עבר במסירות נפש את הגבול לפולין יחד עם קבוצות של בחורי ישיבה, והקים ישיבה מרכזית בוורשה, בה השמיע שיעורי תורה ושיחות מוסר. בהמשך חזר לנובהרודוק והקים שוב את הישיבה במשכנה הקודם. ביוזמתו עברו עשרות בחורים מפולין לדווינסק שבלטביה להקים שם ישיבה, שבעקבותיה נוספו במדינה עוד כמה ישיבות. שנים אלה היו שנות השיא של ישיבות 'בית יוסף' בלטביה עם 280 תלמידים בגילאי 13 עד 28 בתחילת 1939. הגאון רבי דוד בודניק, שניהל את מרכז הישיבות “בית יוסף” בדווינסק, רקם תכניות נרחבות לחיזוק התורה בלטביה, אך לדאבון הלב חורבן יהדות אירופה לא פסח עליו. עם כיבושה של לטביה בידי הצוררים הנאצים, נספה רבי דוד על קידוש ה’ עם כל בני הישיבה, בתמוז תש”א, 1941, השם יקום דמו.
חלק ממאמריו פורסמו בקבצים “אור המוסר” וב”חיי המוסר”, וכן ידוע על כתבי יד של חידושיו בתורה והגיוני מוסר שלא באו בדפוס.
[ראה גם: גוילי אש, ישיבות נוברדוק, רבנים שנספו בשואה, יהדות לטביה עמ’ 373, ואילך].
[2] עמ'. (דף הכתוב משני צידיו) על נייר מכתבים רשמי של ר' דוד בודניק. 28x22 ס"מ. סימני קיפול. קרעים בשולים, מצב טוב.
