מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי ברוך מרקוס, מוען לועד עריית חיפה, חיפה תרע"ט 1919.
במכתבו מתנצל הרב על כי פנה למושל המחוז שלא בשפה העברית 'מוצא אני לנכון כי אמנם מודה אני על דרישתכם הצודקת מכל צד. וגם אני כמוני כמוכם דורש בכל לבי ונפשי שהממשלה תכיר את שפתנו בתור אחת השפות הרשמיות...' אלא שהוא מסביר כי נאלץ לפנות אליהם בשפתם שלהם משום שאינם מעבירים את מסריו שנכתבים בעברית לדרגים הגבוהים, ורק שפונה אליהם בשפת לעז 'המושל קיבל דברי בשלמות בלי גרעון כי בא לי תשובה ברורה על כל דברי'. בשולי המכתב חתימת ידו וחותמתו האישית.
רבי ברוך מרקוס [תר"ל-תשכ"א 1870-1961] תלמידו של הסבא מקלם, וכן למד מספר שנים בישיבת סלבודקה. שמש כמנהל 'בית המוסר' בחצר שטרויס בירושלים, ולאחר מכן כר"מ בישיבת תורת חיים. בשנת 1913 השתתף במסע המושבות יחד עם הראי"ה קוק ורבי יוסף חיים זוננפלד כהן כרבה הראשי הראשון של חיפה, ואף היה מהמייסדים של ועד הישיבות בארץ ישראל.
[1] דף נייר רשמי 21x27 ס"מ. חורי תיוק, מצב טוב מאד.
