מכתב נדיר מאת ה'כנסת מרדכי' מסאדיגורא בענין הצלת אחותו בשנות השואה

באתי במכתבי זה בענין מאד רציני וחשוב ... אני עטוף צער ויגון ובכי תמרורים על אשר נגעה יד ה' באחותי העדינה ישרת לב עם בעלה היקר והנכבד רודף צדקה וחסד ושני בניהם... רוצים למסרם לקאנצענטאציאנס לאגער בדאכו הידוע אשר סכנת נפשות במלוא מובן המלה בשם... אולי יעלה בידו בזכות אבותי הקדושים מצוקי ארץ זצוקל"הה למצוא חן בעיניהם לתת בשביל אחותי העדינה ת' ומשפחתה רשיון כניסה יוצא מן הכלל למען להצילם מסכנת מות חו"ש'. מכתב נדיר מאת האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בבבקשה להציל את אחותו, בעלה ובניהם מצפרני הנאצים אשר "המה בסכנה גדולה" לפני שילקחו למחנה המוות דכאו. במכתבו פונה האדמו"ר לגורם בעל השפעה בממשלת פלשתינה בבקשה לפנות "אצל הנציב או אצל האדון המושל מילס ואדוין סמואל" לסייע "לרשיון כניסה יוצא מן הכלל למען להצילם מסכנת מות חו"ש", ומציע כי אם יש צורך יגיע בדחיפות לירושלים "כי אין הדבר סובל דיחויין". הדפסת סטנסיל וארבע שורות בכתב ידו- פרטי האישיים, מקום מגוריו בתל אביב, וחתימת ידו באנגלית. בסופו של דבר הצליח האדמו"ר להציל את בני משפחתו ולהעלותם ארצה. האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסאדיגורא . (תרנ"ז - תשל"ט). האדמו"ר הרביעי לבית סאדיגורא. נולד לרבי אהרן פרידמן, בעל "קדושת אהרן", מסדיגורה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה יחד עם שאר אדמו"רי רוז'ין. לאחר המלחמה היה פעיל באגודת ישראל, ובכנסייה הגדולה הראשונה, בהיותו בן 26 בלבד, מונה לחבר ב"ועד הפועל העולמי" של אגודת ישראל ולנשיא קרן התורה. בשנת תרפ"ג (1923) הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בשנת תרפ"ה החל לשלוח חסידים לארץ ישראל, ובשנת תרצ"ג הוא ביקר בארץ ובל"ג בעומר הדליק את המדורה בהדלקה המסורתית במירון. באדר תרצ"ט (1939) ביקר שוב בארץ ישראל, ובעצת דודו רבי ישראל מהוסיאטין, השתקע בה והתיישב בתל אביב. הוא פתח בית כנסת ברחוב בצלאל יפה. בשנות השואה ערך טיוטה לקול קורא שישלח על ידי אגודת ישראל בעניין מצב יהודי אירופה. לאחר השואה פעל למען הניצולים ובין היתר התכתב עם הנציב העליון ונפגש עם חיים משה שפירא בנידון. נפטר בגיל 83 בכ"ט בניסן תשל"ט, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. דברי תורתו על התורה ועל המועדים הופיעו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". [1] דף. 28x22 ס"מ. מצב טוב מאד.