Powstanie W Getcie Warszawskim 19.IV. - 16. V. 1943 - מרד בגטו ורשה 19 באפריל - 16 במאי, מאת ד"ר Jozef Kermisz. הוצאת 'הועדה המרכזית להיסטוריה יהודית', לודז' 1946 - מהדורה ראשונה - הפרסום המוקדם והמפורט ביותר אודות מרד גטו ורשה. עותק מושלם עם מפת הגטו המקופלת. פולנית.
דוח מפורט אשר יצא לאור לרגל יום השנה השלישי למרד. תיעוד המסתמך מסמכים שנמצאו בידי הגרמנים בבוואריה לאחר המלחמה, תיקי בית הדין הבינלאומי בנירנברג, משטרת מחוז גטו ורשה, דוחו"ת פנימיים של יירגן שטרופ - מפקד יחידות האס אס אשר פיקד על דיכוי מרד הגטו, בהם הוא מכנה את היהודים "תתי האדם" ובסיום המרד הוא מסכם את הלוחמה הגרמנית במשפט המפורסם "אין יהודים בגטו ורשה", ומתאר לפרטים את פיצוץ הבונקרים (לאחר שנכח בעוצמת ההתנגדות היהודית, החליט שטרופ לשרוף את הגטו עד היסוד, בניין אחר בניין. בפעולות שיזם נהרגו אלפים מיהודי הגטו ומרבית אלו ששרדו את השריפה נשלחו להשמדה. שטרופ הועמד לדין במסגרת משפטי דכאו. הוא נמצא אשם בפשעי מלחמה, על הוצאתו להורג של שבוי מלחמה, ונידון למוות. לאחר תום משפטו הוא הוסגר לפולין כדי לעמוד לדין על חיסול גטו ורשה ונידון למוות בבית המשפט המחוזי בוורשה ב-23 ביולי 1951. הוא הוצא להורג במקום ביצוע פשעיו בוורשה ב-6 במרץ 1952), כמו"כ דיווחים של ארגון Tyelovsky Daiewcactum אשר אנשיו היו ליד לוחמי תנועת המחתרת ז'ילינה - ביניהם לחמו נשים עם רימוני יד שהצליחו להרוג רבים מחיילי האס אס, דוחו"ת קרב, מסמכים של האי"ל (הארגון היהודי הלוחם) בפיקודו של מרדכי אנילביץ', ושל האצ"י (הארגון הצבאי היהודי בפיקודו של פאוול פרנקל), ועוד.
"אחד הפרקים הדרמטיים והמזעזעים ביותר במלחמת העולם השנייה... המאבק על החיים, על כבוד האדם, על מוות מכובד עם נשק ביד... לאחר כמעט ארבע שנים של כיבוש נאצי... ורשה הלוחמת... מרד בעל כל המאפיינים של מאבק עממי שבו השתתפו המוני העם... הכוח המניע העיקרי מאחורי המאבק היה נוער יהודי, ילדים ופועלים, צעירים צמאים לנקמה, מלאי גבורה... להוטים לפעול, להילחם אשר במקום להסתתר בבונקרים העדיף למות בגאווה...". (מתוך המבוא)
מרד גטו ורשה (19 באפריל – 16 במאי 1943) היה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, הסמל המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה. התקוממות הלוחמים היהודים בתוך גטו ורשה בפולין הכבושה הייתה ניסיון אחרון למנוע מהנאצים לשלח את שארית אוכלוסיית הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה, או לפחות למות תוך כדי לחימה. על אף האמצעים הדלים שעמדו לרשותם, הצליחו המורדים לגרום אבדות לכוחות שהופעלו לדיכוי המרד, לפחות בימים הראשונים שלו, וחיסול גטו ורשה העסיק כוחות נאציים משמעותיים במשך כמעט ארבעה שבועות. המרד היה חסר סיכוי מלכתחילה, והסתיים בהחרבתו של הגטו, ובגירוש התושבים שנותרו בחיים למחנות ההשמדה. מרבית הלוחמים שהשתתפו במרד נהרגו במהלכו, מיעוטם הצליח להיחלץ מהגטו בדרכים שונות ולהמשיך ללחום במחתרת נגד הנאצים.
112 [4], עמ' + [6] לוחות תצלומים + [1] מפה מקופלת 23x21 ס"מ. כתמים בכריכה. דפים חומים. מצב טוב.
