מכירה פומבית 19

חוברת Schlachmonaus zu Purim שירים ובדיחות בניב יהודי לפורים, מאת דוד המנפלופר. הוצאת Lassar's, ברלין, [1877]. נדיר.

קובץ בדיחות קצרות לפורים: בדיחות על הגודל העצום של בית הכנסת החדש בברלין, על בעלי עסקים יהודים, הבישול היהודי, יעקב זילברשטיין, יחסי האצולה - יהודים, בדיחות על הבנקאי היהודי, ועוד.

15 עמודים. 16 ס"מ. מצב טוב מאד.

Judische witze - בדיחות יהודיות, בעריכת קלמן לוי. הוצאת חנות הספרים של מאקס פישר, דרזדן, סביב 1890 - מהדורה ראשונה. נדיר.

פרסום מוקדם. אוסף ענק של בדיחות יהודיות במגוון רחב של נושאים המקיפים את היהודי. האופי של היהודי, חגים, מסחר, פוליטיקה, רבנות, ניקיון, השוק היהודי, המשפחה היהודית, מאכלים יהודים והשולחן היהודי, הלבוש היהודי, ועוד.

[2], 79, [1] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב מאד.

Humor aus dem judischen Leben - הומור מהחיים היהודיים, מאת Simon Josef Rugenwald הוצאת קאופמן, פרנקפורט דמיין, 1903. גרמנית. נדיר.

ספר בדיחות והומור יהודי, סביב החיים והמנהגים היהודיים - בדיחות בנושא האובססיה של היהודי לניקיון, חסכנות, שידוכים, הדאגות של היהודי, בדיחות מנדלסון, היהודי בחגים, צורת החשיבה של הסוחר היהודי, ועוד רבים. הקדמה מעניינת בשבח עם ישראל שלמרות כל הסבל והגלות הארוכה תמיד כשתעבור ליד בתי היהודים תשמע את הצחוק בוקע מכל מקום. הגלות לא היה בכוחה לעמעם את חדוות החיים והצחוק של היהודי. המחבר כותב כי רבים מקטעי ההומור בספר מבוססים על 'הומור יהודי ישן' מהדורות הקודמים.

VII, 93 עמ'. מצב טוב מאד.

Le Juif Qui rit, Légendes Anciennes et Nouvelles [היהודי הצוחק, מעשיות ישנות וחדשות], בעריכת Curnonsky, & Bienstock, J-W, הקדמה מאת M. Anatole de Monzie. פריז, [1926]. צרפתית.

סצינות הומור מחיי היהודים באירופה של לפני המלחמה מחולקות לפי נושאים המקיפים את חיי היהודים, מלוות עשרות קריקטורות ואיורים הומוריסטיים על פני כל עמוד, המתוארים במשפטים קצרים מאת האמן ארתור שיק. ספר נדיר מתקופת היצירה המוקדמת של שיק.

221, [1] עמ'. 19 ס"מ. קרעים קלים בשדרה ובשולי הכריכה. מצב טוב.

Laws of the Spanish and Portuguese Jews' Orphan Society… of the Spanish and Portuguese Jews' Congregation. לונדון, 1885. אנגלית. תקנות חברת "שערי אורה ואבי יתומים" לילדים יתומים בני הקהלה הספרדית והפורטוגזית בלונדון.

החברה נוסדה ב 1703. התקנות נוגעות לירושה משותפת של האגודה, חלוקת תפקידים וסמכויות, ימי האספות, פרק מעניין העוסק בועדת הנשים של האגודה - ועדה זו הורכבה משש נשים אשר היו אחראיות על ניהול הבית ותפקידן היה להמליץ למנהלים על כל פעולה המתבקשת לטובתם של היתומים לחינוכם (נדיר למצוא נשים בתפקיד ניהולי בתקופה זו), תקנות הנוגעות לגילם של הילדים המתקבלים במוסד (רק ילדים בגילאים שבע עד שתים עשרה התקבלו, והם יכלו להישאר במוסד עד גיל 14 אך ורק אם התנהגו כראוי), המוסד הוציא החוצה משעריו ילד שנמצא חולה במחלה זיהומית, תפילת הילדים התקיימה בבית הכנסת הפורטוגזי. כמו"כ מופיעים סעיפים העוסקים בלבושם ושאר צרכיהם הגשמיים והרוחניים של היתומים. בעמוד שאחרי השער רשימה של כ - 100 תורמים ומנויים. בדפים האחרונים מופיע נוסח השטר המוקדם שנחתם בשנת 1756 אודות הכסף ששימש לבית היתומים, בידי משה למגו.

36 עמ', 22 ס"מ. כריכה מהודרת עם כיתוב מוזהב. מצב טוב.

שיר וזמרה לה', לזכרון שמנה מאות שנה להולדת הרמב"ם. ק"ק ספרדים, הוצאה חד פעמית של בית הכנסת שער השמים, לונדון, 1935. עברית ואנגלית עמוד מול עמוד. חוברת תפילה ומזמורים מיוחדים לציון המאורע.

תפלת מנחה, שלש הקפות, ברכת 'הנותן תשועה למלכים', ברכה לקהל, ברכה לחכמי ישראל, מזמור לתודה לכבוד משה איש האלקים - מזמור שנתחבר במיוחד לרגל האירוע לכבודו של הרמב"ם: "... הן זה שמנה מאות שנה שהיהדות היתה בסכנה... הקמת עלינו רועה נאמן...איהו ניהו רבינו משה בן ב"ר מימון...", הדלקת נר תמיד לעילוי נשמת הרמב"ם, השכבה לרמב"ם, עלינו לשבח, ו'יגדל אלקים חי'.

18 דף. 22 ס"מ. מצב טוב.

נוסח תפילת "יזכור" בעברית עם תרגום הונגרי מימין, אשר הודפס על גבי גלויית דואר נפתחת מצידו השני, הוצאת חברת "פועל צדק" - הרפובליקה הצ'כית. נשלח לחבר ד"ר פאלו בקהילה היהודית בצ'כיה לקראת חג הפסח, וחתום בחותמת דיו מבודפשט 1918.

תפילת "יזכור" מודפסת על גבי גלויה נפתחת - נוסח יזכור לאב, ונוסח לאם, מתורגם להונגרית מימין, ומוקף מסגרת שחורה. בצדו השני של הדף מופיע טקסט מודפס הפונה ל"חבר נאמן יקר" בו מבקשים ראשי הקהילה מהאדם שבעבורו הם יתפללו את תפילת היזכור בחול המועד פסח, לשלוח צדקה באמצעות טופס מיוחד שצורף לגלויה זו.

22x15 ס"מ [פתוח]. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. מצב טוב.

סדר חנוך בית הכנסת החדש במקצוע התימני של עירנו המהוללה אמשטרדם יע"א אור ליום ד' כ"ז כסלו תרצ"ח 1937. עברית והולנדית עמוד מול עמוד.

חוברת תפילות מיוחדת שיצאה לרגל חנוכת בית הכנסת אילברג באמשטרדם בעיצומו של חג החנוכה תרצ"ח. בחוברת, שיר חנוכת הבית, שיר המעלות, הקפות, שיר מיוחד: "שומע תפלה לך נריעה", "הנותן תשועה" לשלום מלכותה של ולהלמינה מלכת הולנד, שיר תודה, פיוט מעוז צור לחנוכה.

18 עמ'. 25 ס"מ. מצב טוב.

"לכבוד ימים נוראים ולכבוד ראש השנה אראנזשירט דיא גרופפע ארבייטער פריינד" - לכבוד ימים נוראים ולכבוד ראש השנה לקבוצת החברים העובדים..." - כרזה חגיגית מודפסת למתפללי "בית המדרש פון דער יוניאן גענעראל" בבואנוס איירס. ארגנטינה, ספטמבר 1907. יידיש.

הכרזה פונה לציבור היהודי בהבטחה שאם ברצונו להשיג חתימה טובה לשנה החדשה הדבר יתכן רק על ידי סיוע לעניי הקהילה, והרמת קרנם של הפועלים הפשוטים אשר באים להתפלל בבתי הכנסת בימים נוראים ובוכים על מצבם הכלכלי האומלל.

38x19 ס"מ. סימני קיפול וקרעים בשוליים. מצב טוב.

REVISTA PENTRU CULTURA POPORULUI EVREU - מגזין לתרבות העם היהודי בעריכת ס. גרוסמן. גיליון מיוחד שיצא בפטירתו ולזכרו של תיאודור הרצל. רומניה, יולי 1904. נדיר.

בשער הגיליון תמונת הרצל מוקפת במסגרת שחורה. המאמר הראשון כולו אף הוא במסגרת שחורה עוסק כולו בדמותו של תיאודור הרצל ובחזונו הציוני, ומהלל את הדמות שלא פחדה מגלי האנטישמיות וניצב איתן להרים את קרנו של העם היהודי: "עם ישראל בוכה היום... הוא איבד את מי שיצק לנשמות את מזור הנחמה והתקווה...". יתר המאמרים אף הם עוסקים בדמותו של תיאודור הרצל בקשריו עם מנהיגי מדינות העולם, בניתוח קטעים ציוניים שכתב בספריו, ובתרומתו ליישוב ארץ ישראל. כמו"כ מוקדש חלק מיוחד לפעילות של הרצל ברומניה, וכן מאמרים נוספים על מערכת החינוך היהודית ברומניה, על האידיאל של לימוד השפה העברית עם מדור מיוחד המפרש מלים עבריות ברומנית, הדת היהודית ברומניה, ועוד.

162-192 עמ'. (מספור העמודים רצוף ומתחיל מסופו של הגיליון הקודם). מצב טוב.

חמשה פרסומים נדירים מאת זאב ז'בוטינסקי ואודותיו.

זאב ז'בוטינסקי 'תרגומים', הוצאת "הספר", ברלין תרפ"ד 1923. תרגומים של ז'בוטינסקי לשירי עם. במבוא כותב ז'בוטינסקי על עצמו: "מי שתרגם את השירים האסופים בחוברת זו איננו משורר. אך דעתו היא, כי שפת שירתנו החדשה היא העברית הספרדית. ואם כי קלי ערך הם חרוזיו, דעתו תנצח".

זאב ז'בוטינסקי, דין וחשבון של העדות לפני הועדה המלכותית בית הלורדים, לונדון, 11 בפברואר 1937, הוצאת ועד המורשים להסתדרות הציונית החדשה בארץ ישראל.

זאב זשאבאטינסקי, פאר דער קעניגלעכער קאמיסיע תרצ"ז 1937 - מהדורה נדירה ביידיש של נאומו של ז'בוטינסקי בפני הועדה המלכותית בלונדון.

State Zionism by Vladimir Jabotinsky - "ציונות ממלכתית" - תמליל אנגלי של נאומו של ז'בוטינסקי אודות השגיה של תנועת בית"ר והרווזיוניסטים שבראשותו, מטרותיה, ויעודה. ללא ציון תאריך. [אמצע שנות ה־30].

ספר זשאבאטינסקי, בואנוס איירס, 1949. פרסום נדיר אודות ז'בוטינסקי ופועלו שיצא בארגנטינה, עם דף זיכרון מיוחד בפתח הספר ל'עולי הגרדום' בהם תשעה מלוחמי האצ"ל אשר הוצאו להורג בתלייה על ידי בתי דין צבאיים בריטיים בארץ ב 1947 "און געגאנגען צו דער תליה, קעמפענדיג מיט'ן ענגלישן צורר".

מצב כללי טוב.

"ציוניסטישע קאפיקע-ביבליאטעק" - 10 חוברות מהסדרה הציונית אשר ליוותה במאמרים ובסיקורים את המפעל הציוני בראשיתו. כל חוברת נמכרה במחיר 1 קופיקה. אודסה, 1908-1919. חוברות מס' 2, 4, 16, 21, 24, 26, 27, 32, 34, 37. יידיש מנוקדת.

כל חוברת עוסקת בנושא אשר עמד בראש מעייניה של התנועה הציונית בראשיתה. "גדולות המשימות העומדות בפני העם הזה - ישראל, וארץ ישראל. יש להכין את הארץ, ויש להכין את העם... יש להשלים את המשימה..." (מחוברת 4).

בין יתר החוברות נציין: חוברת מס' 4 העוסקת ב'תכנית באזל' - תרע"ד [1914], חוברת מס' 24 - חוברת מיוחדת אודות הקונגרס הציוני התשיעי שהתקיים בהמבורג - תר"ע [1909], חוברת מס' 34 העוסקת כולה בספריה הלאומית בירושלים אוצר הספרים שברשותה וחזונה בהתפתחות המפעל הציוני - תרע"ב [1911], חוברת מס' 37 עוסקת בשקל העברי בימי הבית השני - תרע"ד [1914], חוברת מס' 17 עוסקת בבנק הקולוניאלי היהודי - תרס"ט [1919].

בחלק העליון של שערי החוברות מופיע איור מעשה ידי יעקב שטארק של יהודי הכמהה לציון על רקע נוף פורח בסגנון האר נובו, עמודים בראשיהם מגן דוד והכיתוב "ציון". החוברות מלוות בפרסומות רבות לחברות ייצור יהודיות באירופה ובארץ ישראל.

10 חוברות כרוכות (חלק מנותקות מהכריכה). 18 ס"מ. כתמים, מצב טוב.

תעודת הצטיינות מאויירת לחייל יהודי בשם 'יעקב' אשר שרת בחייל רגלים של פלוגה 2 הגרמנית - רג'ימנט וויטיץ'. לאחר הצטיינות בירי מדוייק קיבל "תג צלפים". קאסל, ספטמבר 1909.

סביב הכיתוב איור גדול של צלפים גרמנים בידי הצייר Jos. Rau ממינכן.

52x36 ס"מ. נייר עבה. מעט כתמים. מצב טוב.

פאס [פספורט]. דרכון יהודי שהונפק בהנהלת ה Gebiet des Oberbefehlshabers Ost [המנהל הגרמני באובר -אוסט] בתום מלחמת העולם הראשונה, עם חותמות-דיו "Verwaltungsgebiet Litauen" – המִנהל בליטא, ומילוי פרטים בכתב יד. בדרכון, תצלום של נער יהודי בגיל 22 בשם מאיר רוזניקוב יליד ראדין 1892, מאזור מנהלי גרודנו בזמן המלחמה, תביעת אצבעו, וכן חותמות דיו של המנהל בליטא. מילוי הפרטים נעשה ב 7 בספטמבר 1916. (ומילוי חוזר ב 1919).

דרכונים אלו הונפקו ליהודים על ידי השלטון הגרמני בשטחים שכבשה גרמניה זמנית במלחמת העולם הראשונה [נכללו בו ליטא, לטביה, אסטוניה, בלרוס, ושטחים מפולין וקורלנד]. הסעיפים בו כתובים אידיש ובמקביל גרמנית. בין סעיפי התקנות המופיעים, עונשים שבין חמש לעשר שנות מאסר לאדם שימצא ללא דרכון, בעל דרכון מזוייף וכדו'. כמו"כ עונשים לאדם שלא יודיע על אבדן דרכונו תוך 24 שעות.

[8] עמודים. 15 ס"מ. כתמים. דפי הדרכון מנותקים. מצב בינוני.

26 גיליונות של כתב העת של הספורט היהודי jüdische Turnzeitung - 'עיתון התעמלות יהודי', ברלין.

שנת 1902, גיליונות 4, 6, 7, 11.

שנת 1907, גיליונות 1-10 רצופים.

שנת 1908, גיליונות 1-12 רצופים.

בשנת 1898 בקונגרס הציוני בבזל, הכריז מכס נורדאו על "יהדות השרירים" לפיתוח הגוף כחלק מרעיון התנועה הציונית. באותה שנה נפגשו בברלין ארבעים ושמונה צעירים ציונים והקימו את מועדון "בר כוכבא" במטרה לממש את הרעיון של נורדאו הלכה למעשה. ואכן, לאחר כמה שנים הייתה "בר כוכבא" ברלין לאגודת ספורט אשר סיסמתה "נפש בריאה בגוף בריא". עד מלחמת העולם הראשונה הוקמו בשנים עשר ערים בגרמניה אגודות של "בר כוכבא" אשר עסקו בענפי הספורט השונים: התעמלות , אתלטיקה קלה, טניס, שחייה, אגרוף והיאבקות, כדורגל, ספורט נשים, ספורט חורף ואף חתירה בסירות באגמים הסמוכים לברלין. כתב העת שלפנינו ליווה את פעילות האגודה בדיווחים שוטפים על פעילותה, מאמרים, ותצלומים של בני הנוער אשר יצגו את הספורט העברי בגרמניה בשנותיו הראשונות.

בגיליונות שנת 1902 שערים מנותקים. גיליונות שנת 1908 כרוכים בכריכה מקורית עם כיתוב מוזהב. מצב כללי טוב.

חוברת חגיגית שיצאה לרגל חגיגות 50 שנה להווסדו של בית החולים ספא היהודי ב bad warmbrunn - שבפולין 1879-1929, אשר הוקם כמפעל חסד בקרבת מקום למעיינות הגופרית החמים למרפא המפורסמים שבעיירה לטובת יהודים חסרי אמצעים. נכתב בשם הדירקטריון ויו"ר הכבוד ד"ר זיגמונד מוזס. באד וורמבורן - פולין (באותם ימים פרוסיה), שלזיה התחתונה - 1929, גרמנית.

בחוברת שיצאה למלאת 50 שנה להיווסדו של בית החולים, סקירה מפורטת ומעניינת של עבר והווה אודות בית החולים היהודי בבאד וורמבורן (בין 1816 עד 1945 השתייכה וורמברון למחוז הירשברג הפרוסי). האזור בו מוקם בית החולים ידוע בשל מעיינות הגופרית החמים הנמצאים בו ואשר חולים מכל הערים והארצות הסמוכות הגיעו למקום לשם רחצה במימיו הרפואיים של המעיין עוד מימי הביניים, והוא מוזכר לראשונה כמקום מרפא כבר בשנת 1281. שמו הפולני המקורי של האזור: "Cieplice Śląskie-Zdrój". במשך השנים לפני שהוקם בית המרפא ליהודים, הביקור במעיינות התאפשר בדרך כלל לאנשים בעלי אמצעים שכן השהות בבתי המלון במקום היתה יקרה, והוא שימש בעיקר כמקום מפגש בין האצולה הגרמנית והפולנית. עם תחילת עידן הרכבות רבו הביקורים במקום, אך המבקרים יכלו להגיע ליום אחד בלבד, שכן כאמור השהות בבתי המלון הסמוכים היתה יקרה. בשנת 1845 יזמו שני יהודים - היימן שנלר וולף פרנקל - שניהם אזרחי וורמבורן, את הקמת בית החולים - ספא היהודי בקרבת מקום למעיינות, עבור יהודים שאינם בעלי אמצעים. את הקמת בית החולים הם הקימו מכספי תרומות שאספו מהקהילות הסמוכות במשך שנים. ורק כעבור 30 שנה מאז שיזמו את הרעיון, לאחר מלחמת פרוסיה - צרפת, ובעזרת בעלי אמצעים בקהילות היהודיות בברלין, ברסלאו, והירשברג, רכשו את הקרקע והקימו את בית החולים - ספא היהודי במקום. כללי הקבלה למקום היו מאד ברורים - רק יהודים החייבים בנטילת תרופות בשל מצב בריאותם התקבלו בבית החולים. שנים עשר האורחים הראשונים אשר הגיעו בכל שנה זכו בשהות ללא תשלום. בזמן מלחמת העולם הראשונה בית החולים שימש בית מרפא לחיילים שנפצעו בקרבות.

בחוברת, בנוסף לתיאור מפורט אודות המקום, ייעודו, המבנה שלו, והאופן בה הוקם, מופיעים עשרות שמות של תורמים, ובעלי מניות, אשר לקחו חלק ישיר בהקמת בית החולים ובאחזקתו במשך השנים. החוברת אף מביאה עמה חזון לעתיד ומדווחת על כך שבאותם חודשים הגיעו מהנדסים למעיינות המרפא לשם שיפוץ והרחבה שלהם עבור הדורות הבאים. בתום מלחמת העולם השנייה לאחר כיבושה בידי הצבא האדום העיירה עברה מידיים גרמניות לרפובליקה העממית של פולין.

בחזית הכריכה מראה חזית בית החולים - ספא היהודי. בעמוד האחרון איור של ההרים המושלגים מהם נבעו מעיינות המרפא שבקרבת בית החולים.

12 עמודים. 23 ס"מ. קרעים קלים בשולי הכריכה. מצב טוב.

Zion: Monatsschrift für die nationalen Interessen des jüdischen Volkes. ציון: ירחון למען האינטרסים הלאומיים של העם היהודי. כתב עת בעריכת W. Bambus, שנה ראשונה, גיליונות מס' 1-2, 6, 9, שיצאו בשנה הראשונה. כתב עת ציוני מוקדם. ברלין, 1895. גרמנית.

בגיליונות מאמרים מכמה כותבים, וכן חדשות מפלשתינה, טיוטת התקנון של חברת מחזיקי הדת, התנועה הלאומית, תכנית פלשתינה, הקהילה היהודית בברלין, יהדות גרמניה, ועוד. בין הכותבים ד"ר הירש הלדסהיימר, ד"ר היינריך לווה, ואחרים.

ארבעה גיליונות שלמים. בחלק מהגיליונות דפים מנותקים. קרעים בשולי דפי השער של חלק מהגיליונות. מצב כללי טוב - בינוני.

אוסף של כ 22 תעודות ומסמכים מוקדמים של השוחט היהודי הוטרינר והאחראי הראשי על מערך הבשר העירוני בברלין - ברנהרד קירש. ברלין, ראשית המאה ה־20, עד שנות ה־30 של המאה ה־20.

ברנהרד קירש נולד ב 16 במאי 1895 ב Kaldau לאביו סוחר סוסים נודע, ובצעירותו עבר להתגורר בברלין. בקיץ 1913 הוא החל ללמוד רפואה וטרינרית ועד מהרה נעשה מומחה בתחום. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא עבד בשירות הוטרינרי הצבאי עד לפציעתו בשנת 1918. לאחר המלחמה בברלין הוא היה מפקח עירוני על השחיטה היהודית, ומומחה מוערך מערכת הבשר העירוני בעיר עד אמצע שנות ה־30. ברנהרד עלה לארץ ישראל באמצע שנות ה־30 עם עליית המפלגה הנאצית, והמשיך בתפקידו גם בארץ.

בתקיה שלפנינו מופיעים 22 תעודות רשמיות ומסמכים מוקדמים העוסקים בהתמחותו בתחום בשנותיו המוקדמות. בין המסמכים המופיעים: תעודות כבוד המאשרות את תפקידו ומפרטות את ההתמחויות השונות שלו בתחום הניתוח הוטרינרי, הרופא הוטרינרי, והאחראי על השחיטה עוד בזמן מלחמת העולם הראשונה, ואחריה, כתב מינוי רשמי לעסוק בתפקידו בזמן מלחמת העולם הראשונה. תעודות התמחות של קירש עם חתימת ידו של ראש עיריית ברלין בשנת 1931 וכן תעודה חתומה בחתימת ראש עיריית ברלין משנת 1932. תעודת סיום לימודיו בהצטיינות בית הספר הוטרינרי בברלין 1916, תעודת הצטיינות גדולה מטעם בית הספר הוטרינרי בברלין לאחר שהשתלם תחת פרופ' מקס קרמר - ברלין 24 בנובמבר 1923, מכתבי המלצה רישמיים לד"ר קירש המפרטים את התמחויותיו השונות, תעודה שקיבל בבית ספר פרטי בו השתלם בלימודיו כשנה לפני עזיבתו את גרמניה בשנת 1933, תעודת התמחות בטיפול במחלות בבעלי חיים שקיבל בסיום לימודיו במכללה המלכותית הווטרינרית בברלין בשנת 1924, רישיון עברי מטעם מחלקת החקלאות ויעור בפלשתינה שקיבל ברנהרד בשנת 1934 אחרי שעלה ארצה, ותעודות נוספות.

כ 22 מסמכים ותעודות, נתונים בתיק מקורי משנות ה־30. מצב כללי טוב - טוב מאד.

ארכיון ענק של מאות מכתבים אישיים מאת ואל פרופ' לודוויג הלברשטטר - רופא בכיר ומחלוצי הטיפול בסרטן בישראל. מאות מכתבים שנכתבו על ידו ושנשלחו אליו בכל תחומי החיים - עבודתו כרופא, מחקריו השונים, עמדותיו הניהוליות במוסדות שעמד בראשם, עניינים אישיים בינו לבין רעייתו, חינוך ילדיו, ועוד. רוב המכתבים ככולם כתובים גרמנית, והם נכתבו בשנות ה־30 בזמן שעמד כראש מכון הרדיום בבית החולים הדסה לטיפול במחלות ממאירות. תוכן המכתבים לא נבדק על ידינו ביסודיות והוא נמכר כמות שהוא.

לודוויג הלברשטטר [1876-1949] פרופסור לרדיולוגיה טיפולית, ייסד והיה ראש מכון הרדיום (לטיפול במחלות ממאירות) בבית החולים הדסה ירושלים, היה מחלוצי הטיפול בסרטן בישראל. נולד בביטום שבשלזיה. סיים לימודי רפואה בברסלאו בשנת 1901. בין השנים 1901–1905 היה אסיסטנט למחלות עור בקליניקה הדרמטולוגית באוניברסיטת ברסלאו, ובהמשך עבר לברלין. הלברשטטר היה אחד מאנשי הצוות שגילה את המחולל של הטראכומה בשנת 1909 באינדונזיה. בשנת 1919 התמנה למנהל המכון לרדיותרפיה במכון הסרטן בברלין, והמשיך את עבודתו בברלין כפרופסור חבר לרדיולוגיה עד שנות ה־30. הלברשטטר עלה לארץ ישראל במאי 1933 והתיישב בירושלים, הוא הביא עמו 250 מיליגרם של רדיום, והקים את "מכון הרדיום" בבית החולים הדסה לטיפול במחלות ממאירות. החל משנת 1933 ועד פטירתו עמד בראש מכון הרדיום בהדסה ירושלים. המחלקה הייתה היחידה במזרח התיכון, והיא טיפלה בנכבדים מארצות ערב, וגם בחולים ממשפחת המלוכה הירדנית והמצרית. בשנת 1935 התמנה לפרופסור לרדיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. כמו"כ היה הלברשטטר מחלוצי חקר הסרטן באוניברסיטה העברית במשותף עם הד"ר ליאוניד דולז'נסקי. הוא הקפיד להגיע במהלך שנת 1937 לבית החולים הדסה (תל אביב) אחת לשבוע לצורך בדיקת חולים ומתן טיפול וייעוץ, למרות חוסר הביטחון ששרר בדרכים באותה העת. במלחמת העצמאות סירב לעזוב את ירושלים (למרות מחלתו) למרות ההפגזות, מתוך רצון להציב דוגמה ולא לעודד בריחה מירושלים. נפטר בניו יורק באפריל 1949.

מאות מכתבים, גלויות, ועוד. מצב כללי טוב מאד.

אוסף של עשרות מכתבים, מסמכים ותמונות, של משפחה יהודית אמידה מגרמניה משפחת פראוסניץ-מאוטנר, מסוף המאה ה-19, בעשורים הראשונים של המאה ה־20, ובשנות ה־30 בגרמניה עד עלייתה לארץ ישראל ב 1937 ושהותה בארץ גם לאחר קום המדינה - כאשר בן המשפחה משה פראוסניץ הפך לימים לארכיאולוג ישראלי ידוע. מרבית המסמכים בגרמנית, מעט עברית.

בין היתר מופיעים מסמכים של הנס ואלזה [לבית מאוטנר] ובנם משה. הנס יליד 1894 מברלין היה מהנדס לענייני אבטחה וכיהן כיועץ לחברות גרמניות רבות גם בתקופה הנאצית! אלזה אשתו, לבית מאוטנר, ילידת 1897 באה ממשפחה אמידה בעלת מפעל בנורדהאוזן nordhausen גרמניה. בנם משה (מקס) פראוסניץ (Moshe W. Prausnitz 1922–1998) היה ארכיאולוג שהתמחה בתחום הפרהיסטוריה. פראוסניץ נולד בברלין ועלה לארץ ישראל-לחיפה עם הוריו בשנת 1937, בגיל 15. פראוסניץ עבד באגף העתיקות. במסגרת עבודתו ניהל וחפר באתרים ארכאולוגים רבים.

בין היתר מופיעים: מכתבים משפחתיים שנכתבו בהמבורג בשנים 1911-1912, מכתב מאת רבי יעקב שכטר באשר לשורשי המשפחה, מכתבים המבשרים לבת המשפחה אולגה מאוטנר כי היא קיבלה את אות צלב הכבוד על סיוע בזמן מלחמת העולם הראשונה, תצלומים של בני המשפחה, מסמכים הקשורים בעסקיה של המשפחה, ועוד מסמכים אשר לא נבדקו על ידינו ביסודיות.

עשרות מסמכים נתונים בתקייה משנות ה–30, מצב כללי טוב.

אוסף חשוב של 42 כרטיסים, פנקסים, תויות, כרטיסי נסיעה, כרוזים, דפי פרסומת, וחוברות שיצאו בארץ ישראל בעשורים הראשונים של המאה ה־20.

ביניהם:

פרטי קק"ל: תכניה לאסיפה החגיגית של קק"ל תרס"ב - תרפ"ז שהתקיימה בירושלים ב 1926, שני פנקסי 'יזכור' לקדושי המולדת, שתי קבלות 'תרומת עם' לסיום השנה - מספרים עוקבים 13532 ן 13533, תעודת 'מזכרת ליום הולדת' עם תמונת ביאליק.

כרטיסים שונים ודפי פרסומת: כרטיסי כניסה להצגות, כרטיס כניסה לקונגרס הציוני הכ"ה בירושלים, חוברת 'למען הילדים' בהוצאת 'מפעל יהודה הצעיר', תויות מזון שונות, פנקס רשימת התחנות שניתן לקלוט ברדיו מארץ ישראל, דף פרסומת למסעדה קואופרטיבית "אזרח'" - כשר, ועוד.

כרוזים: תפילה מיוחדת מרבני עדת הבוכרים לאחר פרעות תרפ"ט, צעיר עברי! לבוא ולהתנדב לגיוס, צרכן עברי אשה עבריה! - אל תקנו אצל הרוכלים המוכרים תוצרת זרה בשוק הכרמל, "הודעה" בשל אי הבנה הוזמנה המשטרה לקולנוע "רמה" בליל פרסום חוק הקרקעות, ועוד.

כרטיסי נסיעה של חברות אוטובוס מוקדמות בארץ ישראל: המקשר, המעביר, אגד, דן, כרטיס טיסה מוקדם של חברת ארקיע.

גדלים ומצבים שונים. מצב כללי טוב - טוב מאד.

אגדת בלגיה ומלכה המת חיבור שלם בכתב ידו וחתימתו המלאה של נשיא ההסתדרות הציונית נחום סוקולוב [1859-1936].

סיפור בן עשרה עמודים כתובים בכתב ידו של נחום סוקולוב אודות מלך בלגיה אלברט הראשון אשר היה מלכה השלישי של בלגיה החל מ-23 בדצמבר 1909, לאחר מותו של לאופולד השני. הסיפור עוסק במרקם המעניין של האוכלוסייה הבלגית ובאופן היעיל בו העובדים הבלגים מבצעים את עבודתם, וכן בהשפעות הקשורות בנדידת הבלגים לצרפת, ובמלחמת העולם השנייה עת נלחמה בלגיה בגרמניה, ועל האופן החכם בו הנהיגה בלגיה את הכלכלה בזמן המלחמה. יש הטוענים כי סוקולוב כתב את החיבור כדי להתוות דרך להנהגה הציונית, כי גם בעת משבר מול מדינות חזקות ניתן לשמור על קור רוח, ולהתקדם להשגת היעדים בתבונה ובנחישות, וכן בשל אהדתו האישית למלך אלברט.

המלך אלברט אהד מאד את הנושא הציוני, ואף היו לו קשרים עם ראשי המנהיגים הציוניים. ב-13 באפריל 1933 כשנה לפני מותו, ביקר המלך בתל אביב - היה הוא המלך הראשון שהתארח בארץ ישראל. בביקורו הוא נועד עם ראש עיריית תל אביב מאיר דיזנגוף ועם נכבדים נוספים, באוזניהם הביע תמיכה ברעיון הציוני ואף הבטיח לשוב, אך שנה לאחר מכן נהרג בנפילה בתאונת טיפוס הרים, ודיזנגוף מוכה הצער הוביל את מהלך ההנצחה להקמת ככר על שמו בתל אביב "ככר אלברט".

10 עמודים כתובים. 21x20 ס"מ. מצב טוב מאד.

ספר הרשימות של בית הכנסת הגדול בתל אביב בשנים 1923-1926 - מאות דפים בכתב יד הכוללים רשימות רבות של שמות של חברי הקהילה, מתפללי בית הכנסת, והתורמים, חשבון הנדבות לבניית בית הכנסת, וכן דפים עם הערות העוסקות בניהול השוטף של בית הכנסת, רשימה מפורטת של סכומים שנתרמו לבית הכנסת ברצף תקופה של שלוש שנים, ועוד.

בית הכנסת הגדול שוכן בקרן הרחובות אלנבי 110 ואחד העם בתל אביב. כבר בסוף 1910 הוחל בתוכניות להקמת בית הכנסת והוקצה לצורך כך מגרש במקום גבוה בקצה השכונה בין רחוב יהודה הלוי ושכונות נוה צדק ונוה שלום. באפריל 1911 הונחה אבן הפינה לבית כנסת גדול שיועד לקום ברחוב יהודה הלוי. המבנה עבר תהפוכות רבות במרוצת השנים, והוא נחשב לאחד המבנים המרכזיים רבי החשיבות בהווי של "תל אביב הקטנה".

מאות דפים בכריכת קרטון ישנה. 31 ס"מ. סימני עש בכריכת הקרטון ובחלק מהדפים. כריכה מנותקת. מצב כללי בינוני.

Prayers for jewish working girls - תפילות לנערות עובדות יהודיות, מאת לילי מונטגיו [Lily Helen Montagu], לונדון 1895 - מהדורה ראשונה. ספר תפילות נדיר ומוקדם במהדורת כיס, שחיברה מונטגיו, האשה אשר הובילה את זרם היהדות הליברלית, ואחת הנשים היהודיות המובילות בעשייה החברתית באנגליה. עותק עם הקדשת המחברת לחברתה הגברת רייכמן, מתוארכת: 3/6/1899.

ספר התפילות יועד לבנות יהודיות ממעמד הפועלים, ובו התכוונה מונטגיו לפתחן מבחינה חברתית, אינטלקטואלית ורוחנית. הוא כולל תפילות שחיברה בכל תחומי הווי החיים המקיפים את החיים של בת ישראל - תפילות לעבודה נעימה וקלה, הודאה לה' על הנעורים ועל ההצלחה, בקשות על מחשבות נכונות ועל אמביציה, בקשת מחילה על חטאים, תפילות מיוחדות לכל יום מימות השבוע, תפילות מיוחדות ליום השבת, תפילות ליום האירוסין ולחתונה, בקשות לעת צרה, ועוד. מהפרסומים היותר נדירים של מונטגיו, שברבות מרשימות הבבליוגרפיה של חיבוריה, כלל איננו מופיע.

ליליאן (לילי) הלן מונטגיו (1873-1963) הייתה עובדת סוציאלית, שופטת בבית משפט לנוער בלונדון, והאישה הראשונה שפעלה באופן מרכזי והייתה הכוח המניע מאחורי היהדות הליברלית באנגליה. פרסמה מאמרים רבים לחזק את חיי הדת של הקהילה האנגלו-יהודית דרך הפצת תורת היהדות הליברלית, ארגנה כנסים, והיתה הרוח החיה מאחורי הקמת מוסדות ליברלים באנגליה. בשנת 1928 היא הפכה לראש הקהילה היהודית הליברלית המערב מרכזית, תפקיד שקיבלה באופן רשמי בנובמבר 1944 והחזיקה בו עד מותה ב 1963.

32 עמודים. 12.5 ס"מ. כריכת נייר מנותקת עם קרעים בשוליה. גוף החוברת במצב טוב.