ארכיון ענק של מאות מכתבים אישיים מאת ואל פרופ' לודוויג הלברשטטר - רופא בכיר ומחלוצי הטיפול בסרטן בישראל. מאות מכתבים שנכתבו על ידו ושנשלחו אליו בכל תחומי החיים - עבודתו כרופא, מחקריו השונים, עמדותיו הניהוליות במוסדות שעמד בראשם, עניינים אישיים בינו לבין רעייתו, חינוך ילדיו, ועוד. רוב המכתבים ככולם כתובים גרמנית, והם נכתבו בשנות ה־30 בזמן שעמד כראש מכון הרדיום בבית החולים הדסה לטיפול במחלות ממאירות. תוכן המכתבים לא נבדק על ידינו ביסודיות והוא נמכר כמות שהוא.
לודוויג הלברשטטר [1876-1949] פרופסור לרדיולוגיה טיפולית, ייסד והיה ראש מכון הרדיום (לטיפול במחלות ממאירות) בבית החולים הדסה ירושלים, היה מחלוצי הטיפול בסרטן בישראל. נולד בביטום שבשלזיה. סיים לימודי רפואה בברסלאו בשנת 1901. בין השנים 1901–1905 היה אסיסטנט למחלות עור בקליניקה הדרמטולוגית באוניברסיטת ברסלאו, ובהמשך עבר לברלין. הלברשטטר היה אחד מאנשי הצוות שגילה את המחולל של הטראכומה בשנת 1909 באינדונזיה. בשנת 1919 התמנה למנהל המכון לרדיותרפיה במכון הסרטן בברלין, והמשיך את עבודתו בברלין כפרופסור חבר לרדיולוגיה עד שנות ה־30. הלברשטטר עלה לארץ ישראל במאי 1933 והתיישב בירושלים, הוא הביא עמו 250 מיליגרם של רדיום, והקים את "מכון הרדיום" בבית החולים הדסה לטיפול במחלות ממאירות. החל משנת 1933 ועד פטירתו עמד בראש מכון הרדיום בהדסה ירושלים. המחלקה הייתה היחידה במזרח התיכון, והיא טיפלה בנכבדים מארצות ערב, וגם בחולים ממשפחת המלוכה הירדנית והמצרית. בשנת 1935 התמנה לפרופסור לרדיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. כמו"כ היה הלברשטטר מחלוצי חקר הסרטן באוניברסיטה העברית במשותף עם הד"ר ליאוניד דולז'נסקי. הוא הקפיד להגיע במהלך שנת 1937 לבית החולים הדסה (תל אביב) אחת לשבוע לצורך בדיקת חולים ומתן טיפול וייעוץ, למרות חוסר הביטחון ששרר בדרכים באותה העת. במלחמת העצמאות סירב לעזוב את ירושלים (למרות מחלתו) למרות ההפגזות, מתוך רצון להציב דוגמה ולא לעודד בריחה מירושלים. נפטר בניו יורק באפריל 1949.
מאות מכתבים, גלויות, ועוד. מצב כללי טוב מאד.
