מכירה פומבית 20

תקיה משנות ה־30, ובה מאות מסמכים הקשורים לבתי עסק יהודיים שונים בגרמניה וכן לקשרי מסחר בין יהודים לגרמנים במגוון רחב של תחומי העיסוק. ברלין, האנובר, המלין, ומקומות נוספים - סוף שנות ה־20 וראשית שנות ה־30 של המאה ה־20.

במסמכים: השכרת דירות של יהודים ללא יהודים לצרכים עסקיים, הסכמים שערך יועץ המשכנתאות A. kater בנושא שכירות דירות, מסמכים הקשורים בעסקיו של GEBR. GOLDSCHMIDT, מסמכים הקשורים בחברת של E. braun & co., חוזים שונים הקשורים לנכסים של גב' מינה אילברג בברלין, מסמכים הקשורים בחנות הספרים J. Schweitzer Sortiment (Arthur Sellier) בברלין (מכתב מעניין מחודש מאי 1929 בו הם פונים לספק ליצירת קשר עסקי ומציעים לו תנאים טובים יותר משל הלקוחות הרגילים), תעשייה טכנית רפואית A. Urbach, מסמכים הקשורים בנדל"ן בהם עסק היועץ המשפטי A. Kater, מסמכים העוסקים בפשיטת הרגל של חברת FIRMA M. ILBERG, תעשייה רפואית טכנית א. אורבך, הסכם שנערך בין חברת Jaffa Plantations לבנק אנגלו פלשתינה באשר לרכישת פרדסים ביפו, מסמכים של חברת Wilhelm Fischer Hameln, מסמכים הקשורים בקהילת בית הכנסת בהמלין, מסמכים העוסקים בבנקאות היהודית בגרמניה, מסמכים הקשורים בעבודתם של ד"ר ויליאם בראון וד"ר יוסף קלנר, ומסמכים רבים נוספים שלא נבדקו על ידינו ביסודיות.

כפי הנראה התקיה היתה שייכת לעורך דין יהודי גרמני שטיפל בעשרות תיקים של יהודים בגרמניה.

כ- 130 מסמכים שונים. בחלק מהדפים קרעים בשוליים. מצב כללי טוב.

"שליחי הקונגרס הציוני ה-י"ב בקרלסבאד " - תצלום גדול של 454 צירי הקונגרס הציוני ה-12, הוצאת A. PERSON PHOTOGRAPH, צ'כוסלובקיה - 14/09/1921.

בחלקו העליון של התצלום תמונות גדולות של חברי הנהלת הקונגרס. ביניהם נראים: חיים ווייצמן (אשר שמש בתפקיד יו"ר הקונגרס), חיים נחמן ביאליק, נחום סוקולוב, דוד וולפסון, זאב ז'בוטינסקי ואחרים. בין יתר המצולמים מנהיגי קהילות, רבנים, ואנשי ציבור חשובים מכל קהילות ישראל בהם שבע נשים. בקונגרס זה, אשר היה הראשון שהתקיים מאז מלחמת העולם הראשונה, נידונו כיבוש ארץ-ישראל על-ידי הבריטים והצהרת בלפור שקונגרס זה אישר. וכמו כן הוחלט על שיתוף פעולה עם השלטון הבריטי בארץ ישראל. הדיון בו התרכז בהקמת מפעלים בעלי ערך לאומי והרחבת ההתיישבות בארץ-ישראל.

גודל 29x21 ס"מ. מודבק על קרטון קשיח של הצלם 34x42 ס"מ. כתמים קלים במסגרת הקרטון. מצב כללי טוב.

כרך ובו 51 גיליונות של השבועון היהודי הגרמני "דער איזרעליט", חודשים ינואר - יוני 1890.

השבועון היהודי הגרמני האורתודוקסי דער איזראעליט Der Israelit הופיע בין השנים 1938- 1860. השבועון שמש במה להפצת השקפות אגודת ישראל בו הובילה האגודה את דרכה של האורתודוקסיה. העיתון היה, כהגדרתו, "ביטאון מרכזי של היהדות האורתודוקסית". הוא נקט בגישה דתית שמרנית-מסורתית, והיווה תגובת-נגד למגמות הרפורמיות והליברליות. מבין עורכיו במשך שנות קיומו: רבי מאיר מרכוס להמן ובנו רבי אוסקר להמן, רבי יעקב רוזנהיים, ורבי זליג שכנוביץ. עם הזמן הפך "דער איזראעליט" לדובר החשוב ביותר בתחום העיתונות של היהדות האורתודוקסית בגרמניה. בעיתון הופיעו סיפורים עלילתיים-היסטוריים בהמשכים מאת הרב מאיר להמן, שנועדו למשוך את לב בני הנוער והיו שזורים בטענות נגד "המחדשים". בתחילת נובמבר 1938 חדל העיתון לצאת לאור, לאחר שהמשטר הנאצי אסר על הפצתו.
בשנת 1870 הוא התאחד עם כתב העת "ישורון" - כותרות הגיליונות הראשונים בכרך שלפנינו הן "Jisraelit und Jeschurun" - "איזרעליט וישורון", ובהמשך "דער איזרעליט" בלבד.

932 עמ', מספור רצוף. קרעים משוקמים בהדבקת דבק בשולי חלק מהגיליונות הראשונים. מצב כללי טוב.

חכמחאני ניזאמנאמיסי איסטאטוטו אורגאניקו דילה קומונידא'ד איסראאיליטה - תקנות הרבנות העות'ומאנית על פי החוק שנקבע ב 23 באוגוסט 1287 (שנת 1881) - ספר החוקים של הרבנות בטורקיה - קונסטנטינופול - איסטנבול 1913. לדינו. מהדורה ראשונה ויחידה של ספר חוקים נדיר זה של הרבנות בשנת תרע"ג, שיצא בזמן חכם באשי רבי חיים נחום (שימש "חכם באשי" בשנים 1909-1920), לאחר הכרזת המלוכה החוקתית השנייה, "לצאת לתהליך של ארגון מחדש של הקהילה היהודית והרבנות".

מסמך היסטורי בלדינו הקובע את ההיררכיה של הרבנות בטורקיה, ואשר צמצם למעשה את מספרם של חברי הרבנות בערים השונות אשר נקבעה בשנת 1881. בשנת 1913 נקבע כי שבעה רבנים בלבד יהוו את הסמכות הרוחנית לאכוף חוקים ותקנות דת ולפקח על רבני הקהילות. כמו כן נקבע כאן כי הקהילה היהודית העות'מאנית תחולק לשמונה מחוזות רבניים מחוץ לאיסטנבול בערים בגדד, אדירנה, איזמיר, סלוניקי, קהיר, אלכסנדריה וירושלים. לכל מחוז נקבע רב ראשי ומוסדות קהילתיים משלו, אשר פעלו רשמית בסמכותו של הרב הראשי של איסטנבול. בשנת 1880 ההנהגה הורכבה מעשרות חברים, בהם ששים הדיוטות ועשרים רבנים. חברי המועצה הכללית ביחד עם ארבעים נציגים מקהילות המחוז היו בוחרים את הרב הראשי מתוך רשימה של חמישה מועמדים שהוצעו על ידי המועצה ההדיוטות. כעת צומצמה הבחירה לשבעה רבנים בלבד, ולראשונה ניתנו סמכויות נרחבות לחכם באשי עצמו.

לפנינו אחד המסמכים היהודיים החשובים ביותר שיצא באמפריה העות'מאנית, שכן התקנות שנקבעו בו קבעו למעשה את ההסדר וההיררכיה הרבנית לעשרות השנים שבאו אחר כך.

21 [2] עמ'. כתמים קלים. מצב טוב.

Australian Jewry; book of honour. The great war, 1914-1918 - יהדות אוסטרליה - ספר כבוד, המלחמה הגדולה 1914-1918 בעריכת Harold Boas and Y.M.C.A, הוצאת L. Paragon, Ltd., Perth - מערב אוסטרליה, 1923. אלבום זיכרון נדיר לחיילים היהודים האוסטרלים שלחמו במלחמת העולם הראשונה, ולתרומתה של יהדות אוסטרליה למאמץ המלחמתי, ובכלל.

במבוא נכתב כי לפחות 1500 חיילים יהודים אוסטרלים התגייסו לשורות הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. וכי מספר גדול מזה של נשים וגברים יהודים אוסטרלים השתתפו בשירותי התנדבות במגוון רחב של שטחים בזמן המלחמה. החוברת מביאה את סיפורם האישי של רבים מהם, בראשם את סיפורו של הגנרל היהודי ג'ון מונש, וכן רשימה שמית ארוכה של חיילים יהודים שהשתתפו במלחמה. בחוברת, עשרות תצלומים של מצבות חיילים יהודים שנהרגו במלחמה, וכן תמונותיהם של קרוב ל 150 חיילים יהודים ממוצא אוסטרלי שנהרגו במלחמה, לוחות זיכרון יהודים, וכן תצלומים נדירים מפעילותם של החיילים והמתנדבים היהודים ברחבי העולם בזמן המלחמה - טקסים יהודים כגון עריכת סדר ליל פסח, תפילה בציבור, קריאה בתורה, ופעילות חברתית של חיילים אוסטרלים יהודים שהתקיימה בזמן מלחמת העולם הראשונה באנגליה, צרפת, ובארצות נוספות. בחלקה השני של החוברת עשרות שמות של חיילים יהודים בצבא אוסטרליה אשר קיבלו אותות גבורה שונים על מעשי גבורה בזמן המלחמה.

נדיר. שש רשומות בלבד בקטלוג הספריות העולמי world cat.

88 עמ'. 25x18 ס"מ. הדפסה על נייר מבריק. קרע חסר בפינה העליונה של המעטפת. מצב כללי טוב.

חברת אנגליא-פלשתינה, תרס"ג-תרע"ג. מחברת-זכרון ליום מלאות עשר שנים לעבודת המוסד הזה בארץ ישראל. יפו-לונדון, תרע"ג [1913].

בחוברת מפת ארץ-ישראל קטנה ותצלומי בעלי-תפקידים בבנק והסניפים השונים.

43, [2] עמ', [9] לוחות-תמונות, 23 ס"מ. נזקי-לחות בחלק התחתון של הכריכה הקדמית והאחורית. מצב טוב.

שטר שכירות מהודר בפורמט גדול, על חלקה שהיתה שייכת לגברת מריה ג'קסון בהנדון [Hendon] שבצפון מערב לונדון, והושכרה ל"נאמני אוקספורד" המפורטים בשמותם, החל מ 25 בדצמבר 1927 לתקופה של 99 שנה! נערך ונחתם ב 27 בינואר 1931. וכן שטר נוסף על הארכת השכירות שנחתם ב 28 בספטמבר 1938.

בחוזה מפורטים כל התנאים של השכירות בדפוס עם מילויים בכתב יד. חתימות הצדדים, חתימות עדים, חותמת שעווה, וחותם אישור נשלף בגוף הדף. בגב החוזה תרשים מסומן של חלקה 17 אשר הושכרה, הפונה ל Prothero Gardens. כמו"כ מופיע חוזה המשך על חכירה ארוכת טווח של אותו מתחם שנערך ונחתם בספטמבר 1938.

[4] עמודים + [2] עמ' + [1] דף. נייר עבה ואיכותי.48x31 ס"מ.

מצב טוב מאד.

16 פנקסי חבר וכרטיסי השתתפות מוקדמים של יהודים בתנועות חלוציות (כרטיסי כיס) - אירופה וארץ ישראל, שנות ה־30 וה־40.

1. תעודת התפקדות של חבר "שוטר מוסף לשמירת הרכבות". ארץ ישראל, שנות ה־30.

2. כרטיס ציר בועידה השניה של "החלוץ" בפולסיה - פינסק 4-6 ביולי 1930. סניף סטולין.

3. תעודת חבר של בן ציון גלינסקי ב"הסתדרות הנוער העממית חלוצית "גורדוניה" בפולניה - ההנהגה הראשית בלודז' - 1930.

4. תעודת חבר של בן ציון גלינסקי ב"הסתדרות הנוער העממית חלוצית "גורדוניה" בפולניה - ההנהגה הראשית בלודז' - 1931.

5. כרטיס חבר בהתאחדות ציונית - סוציאלית של פועלי א"י "אחדות העבודה", של דוד לינצנר (מזכיר ברל קצנלסון) - סמל חמי טבריה.

6. הרשאה לרכישה בחנות מכולת בהקפה - תל אביב. שנות ה־30 בקירוב.

7. כרטיס כניסה לכנוס המחוזי הקילצאי בסוכדניוב - בן ציון גלינסקי. 10-12 ליולי 1931.

8. תעודת חברה במשטרת פלשתינה - 1940.

9. כרטיס תרומה לחזית הלאומית האוסטרית - החזית הלאומית לשחרור אוסטריה - קריאה לצרפתים להצטרף לחזית המלחמה באויב הנאצי באוסטריה, שנות ה־40.

10. פנקס חבר של סמלית - הקופה המרכזית של החיילים העברים - יחידה A.T.S. 1944.

11-12. שני כרטיסי חבר של הסתדרות הציונים הבלתי תלויים בבולגריה - סניף הסתדרות הציונים הרבזיוניסטים המאוחדים - 1948.

13. תעודת שירות של יהודה ווייס חייל באצ"ל תש"ו 1946.

14. פארייניקטע יידישע ארבעטער פארטיי "פועלי ציון" אין פוילן - כרטיס חבר של פעיל בתנועת "פועלי ציון" בפולין - 1946.

15. כרטיס אורח בקונגרס הציוני הכ"ב. בזל 1946.

16. כרטיס ציר של משה ארד, בקונגרס הציוני הכ"ב בבזל תש"ז 1946.

גדלים שונים. מצב כללי טוב מאד.

22 פרטי נייר יהודים וישראלים חשובים. ארץ ישראל, ומדינת ישראל, רובם הגדול משנות ה־40 וה־50.

הזמנה מוקדמת לחתונה -יידיש, 1926
שקל ההסתדרות הציונית העולמית - צרפת 1945
כרטיס שנה טובה "שפע ברכות נצחון ושלום", ראש השנה תש"ט 1949
מעטפות מיוחדות מימי הראשית של המדינה - יום ראשון לדאר עברי עצמאי ז' אייר תש"ח, ד"ר חיים ווייצמן נשיא ישראל, מעטפת היום הראשון 16/5/1948 עם ששה בולים בערכים שונים חתומה, מעטפת 'תחי מדינת ישראל' - הרצל, מעטפת בולי המטבע.
ברכת ממשלת ישראל לאזרחי המדינה בפרוס שנת העשור תש"ח - תשי"ח - כרטיס גדול נפתח המתעד את הישגיה של מדינת ישראל בשנת העשור לקיומה.
גלויה רשמית נדירה לרגל עשור למדינת ישראל עם איור מנורת שבעת הקנים ומפת ארץ ישראל משני עברי הירדן - וינה 30/5/1958.
כרטיס לרגל "זכרון מערכות סיני - כ"ד - ל' חשון תשי"ז עם שלושה בולי ביטחון וחותמת דיו של עזה.
כרטיסים אישיים שונים. ביניהם: תעודת מילוי חובה חטיבת ירושלים "עלומים", כרטיס חבר באגודה למען אכסניות הנוער בארץ ישראל, כרטיס חבר הסתדרות המזרחי בארץ ישראל, תעודת מסכן, ועוד.

מצב כללי טוב.

CELEBRANDOSI... COMUNITA ISRAELITICA... SUA MAESTA FRANCESCO I IMPERATORE E RE - חוברת תפלה לרגל יום השנה להולדת המלך פרנסיס הראשון, טריאסט, 12 בפברואר, 1830.

תפילות הודיה על הרגע בו נולד המלך המושיע פרנסיס הראשון, סיפור פועליו, ושבחיו. איטלקית ומעט עברית.

[10] עמ'. קרעים בשולי הדפים. כתמי לחות בכל דפי החוברת. מצב בינוני.

סדר חנוך בית הכנסת החדש במקצוע הדרומי של עירנו המהוללה אמשטרדם יע"א יום שנכפל בו כי טוב, ל"ג בעמר לסדר ולפרט ונקדשתי בתוך בני ישרא"ל - תרפ"ח 1928. עברית והולנדית עמוד מול עמוד.

שיר חנוכת הבית, הקפות, הנותן תשועה למלכה וילהלמינה, שיר תודה. בחלקה השני של החוברת מגולל הכותב את קורות בית הכנסת באמשטרדם מיום היווסדו - בסופו הוא מביע משאלה כי חנוכת בית הכנסת החדש תביא אליו גם יהודים רחוקים מתורה ומצות ותקרבם לאביהם שבשבמים. חלק זה בהולנדית בלבד.

VI, 17 עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב מאד.

אוגדן ובו עשרות פרוטוקולים של ישיבות חברי "חבר ידידי התוצרת הלאומית" שהתקיימו בין ינואר 1927 לינואר 1929 - תמליל מלא מודפס במכונת כתיבה של ישיבות שהתקיימו מעת לעת בתקופה של שנתיים ועסקו בתוצרת הישראלית ובקידומה בכל ענפי התעשייה.

נושאים רבים נדונו באותן ישיבות, וכן משתתפים רבים השתתפו בהן. בין המשתתפים נכחו דוד בן גוריון, שנקר, ד"ר מוזס, רוטמן, גורלסקי, א. גולדשטיין (השניים חתומים על כמה מהמסמכים) ואחרים. בישיבות השונות דנה הקבוצה בנושאים רבים להגברת ולהרחבת התוצרת הישראלית - כגון חשיבות התעמולה בשביל תוצרת הארץ, פתיחת בנק לתעשייה לקידום הכלכלה, שכלול עבודתה של ההסתדרות, תכנון פעולות שונות של מחלקת מסחר ותעשיה, לפעול להתאים את חוקי הארץ לצרכי התעשייה המתקדמת, ישיבות בהם דנו כיצד לקדם חברות יצור ארצישראליות, סדור היחסים בין נותני העבודה והפועלים, ועוד. חלק מהפרוטוקול נכתב בכתב יד על גבי דפים של "הנדר הלאומי" בה התחייב הנודר: "שלא לקנות שום סחורה מתעשיות חוץ לארץ אם דוגמתה נעשית פה בארץ...".

מאות דפים כרוכים. כתמים בחלקם. מצב כללי טוב.

גיליון העיתון L'Information הצרפתי מיום 23 באפריל 1958 - עשור למדינת ישראל, כותרתו: "TELLE QU'ELLE AURAIT PARU A LA PROCLAMATION DE L'INDEPENDANCE L'Etat d'Israel est ne" - "לפני 10 שנים כפי שנכתב במגילת העצמאות מדינת ישראל נולדה", כותרת המשנה: "דוד בן גוריון מכריז על מדינה יהודית עצמאית", והתצלום המפורסם בו נראה דוד בן גוריון מכריז על עצמאותה של ישראל באולם בית דיזינגוף ב 14 במאי 1948.

הגיליון כולו עוסק בהכרזת המדינה ובאירועים שליוו אותה. עמודי הפנים סוקרים בהרחבה את אירועי הכרזת העצמאות שהתקיימו 10 שנים קודם לכן בכתבות ובתמונות, ואת השגיה של מדינת ישראל הצעירה. בגיליון זה באופן נדיר מופיעה כותרת נוספת בעברית בעמוד 7 מצוטט הפסוק מתהלים: "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו".

[4] עמודים. כפי הנראה חסר עמ' 5-6. סימני קיפול. כתמים. מצב טוב.

כריסטופר קולומבוס - מפת תחרה גדולה ומרשימה לתליה על קיר - מזכרת מהאירועים לציון 400 שנה לגילוי יבשת אמריקה. ארצות הברית, 1892. פריט מוזאוני.

במרכז המפה רקומה דמותו של קולומבוס עם חרב בידו עומד על חצי עיגול עליו רקומה המילה "AMERICA" והשנים 1892 - 1842. מסביב עיטורים מרשימים. העיטורים כולם נעשו בטכניקה של חוטי תחרה צפופים היוצרים את הדמות ואת הכיתוב.

האדמה שגילה קולומבוס בעת הפלגתו הראשונה מערבה היא הגילוי המתועד והמוכח הראשון של יבשת אמריקה על ידי בני אירופה. נחישותו להפליג אל הלא-נודע גילתה לאירופה בעת ההיא את "העולם החדש" ובכך פתחה פרק חדש בהיסטוריה של העולם וחוללה שינויים מרחיקי לכת בעולם כולו.

67x72 ס"מ. המפה תפורה בשוליה על בד בצבע סגול המשמש לה לרקע ולשימור 87x87 ס"מ. למטה משמאל נפרמו מעט חוטים. מצב כללי טוב מאד.

KONINGIN WILHELMINA - המלכה וילהלמינה - מפת בד גדולה לתלייה על קיר. הולנד, ראשית המאה ה־20.

על גבי המפה תמונת המלכה עם כתר המלכות לראשה, מסביב עיטורים בצורת עלים ופרחים בגווני שחור וכתום כהה, והכיתוב "KONINGIN WILHELMINA". נדיר ביותר.

המלכה וילהלמינה (וילהלמינה הלנה פאולין מרי - Wilhelmina Helena Pauline Marie; 1880-1962) מלכת הולנד בין 1890 ל-1948. מלכה בהולנד במשך חמישים ושמונה שנים, יותר מכל מונרך הולנדי אחר. בתקופת מלכותה הייתה הולנד מעורבת במלחמת העולם הראשונה, חוותה את הכיבוש הנאצי בזמן מלחמת העולם השנייה בשנים שכוחה כמעצמה קולוניאלית עולמית ירד. בשנות המלחמה גלתה המלכה לבריטניה, עמדה בראש הממשלה ההולנדית הגולה, והיוותה מקור עידוד והשראה ללוחמי המחתרת ההולנדית.

70x61 ס"מ. בשוליים התחתונים פרימות של חוטים. מצב כללי טוב מאד.

תליון עתיק שיצא לרגל יובל הששים למלכה ויקטוריה 1837-1897. אנגליה, 1897.

בחזית מדליון ובו תצלום מיניאטורי של המלכה מעוטר בעלים ופרחים סביב. בגב התליון שמה של המלכה והשנים "לרגל ששים שנה למלכה 1837-1897".

ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת (אלכסנדרינה ויקטוריה, 1819-1901) מלכה מ-20 ביוני 1837 עד מותה, במשך 63 שנים ושבעה חודשים, יותר מכל מלך בריטי שמלך לפניה. הייתה גם קיסרית הודו הראשונה, החל מ-1 במאי 1876. תקופת שלטונה נקראת על שמה, "התקופה הוויקטוריאנית". הייתה זו תקופת השיא של המהפכה התעשייתית, שבה עברה הממלכה המאוחדת התפתחויות רבות בתחומי החברה, הכלכלה והטכנולוגיה. במהלך שלטונה גדלה מאוד האימפריה הבריטית, ונחשבה לאימפריה החזקה ביותר בעולם. ויקטוריה הייתה נכדתו של המלך ג'ורג' השלישי, והשליטה הבריטית האחרונה לבית הנובר. ויקטוריה נחשבת לאחת הנשים החזקות בהיסטוריה האנושית בכלל.

קוטר: 4 ס"מ. כתם שחור בגב התליון. מצב טוב.

GEORGE VI AND ELIZABETH, MAY 12, 1937 - קופת צדקה מיניאטורית - מזכרת מאירוע ההכתרה של המלך ג'ורג' הששי, הוצאת OXO LTD THAMES HOUSE לונדון, 1937.

על דופן הקופה בצבע זהב, דמות המלך ג'ורג' הששי לצד רעייתו המלכה אליזבת (אמה של אליזבת השנייה), בצדה השני של הדופן האותיות GR VI - ג'ורג' הששי, ועיטורי פרחים.

ג'ורג' השישי [1895-1952] מלך הממלכה המאוחדת והדומיניונים של חבר העמים הבריטי וקיסר הודו מ-11 בדצמבר 1936 ועד מותו ב-1952.

גובה: 8 ס"מ. היקף מירבי: 6.5 ס"מ. סימני חלודה קלים בשולי המכסה. מצב טוב.

תצלום עיתונות של אלברט איינשטיין נשבע בקבלת אזרחות ארצות הברית בבית משפט פדרלי בטרנטון. לצדו מימין בתו מרגוט, ומשמאל מזכירתו הלן דוקאס אף הן נשבעות אמונים. בגב התצלום פיסת נייר מודבקת מודפסת בסטנסיל ובה תיאור האירוע, וכן גזרי עיתון הניו יורק טיימס בו פורסמה התמונה וסקירה של האירוע. טרנטון, ניו ג'רזי, 1 באוקטובר 1940.

איינשטיין עזב את גרמניה ב-1933 בעקבות עליית הנאצים לשלטון והתיישב בארצות הברית. באותה שנה ויתר איינשטיין על אזרחותו הגרמנית, אך עדיין שמר על אזרחותו השוויצרית וחי שנים רבות בפרינסטון במעמד של תושב חוץ קבוע כשהוא מצטרף לסגל המכון למחקר מתקדם בעיר. ב-1 באוקטובר 1940 החליט איינשטיין לסיים את התהליך והפך לאזרח ארה"ב. מהלך זה סימן את שביעות רצונו מחייו החדשים באמריקה, ויותר מכל הוא ביטא בכך את התנגדותו לנאציזם עם פרוץ המלחמה באירופה, בהצהרתו כי לעולם לא ישוב עוד לגרמניה. איינשטיין נשבע וקיבל את האזרחות האמריקאית יחד עם בתו החורגת, מרגוט, ומזכירתו הוותיקה, הלן דוקאס הנראות בתצלום. האירוע התקיים בבית משפט פדרלי בטרנטון, ניו ג'רזי.

תוכן השבועה אשר נאמרה על ידי איינשטיין באותו מעמד ראה כאן

21x17 ס"מ. סדק אלכסוני בצד שמאל של התצלום. מצב טוב.

תצלום של אלברט איינשטיין מהרהר מול הים בחוף סנטה ברברה, קליפורניה. 2 בנובמבר 1931.

צולם בעת ביקורו של איינשטיין לסוף שבוע אצל מארחו ד"ר לודווינג קאסט.

כותרת התצלום מאחור על גבי פיסת הנייר המודבקת ALON AT LAST - סוף סוף לבד. חותמת דיו של סוכנות הצילום WIDE WORLD PHOTOS. מצאנו בכמה ארכיונים תשלילים של תצלום זה, וכן תשליל של תצלום נוסף של איינשטיין ביחד עם אשתו על אותו החוף באותו יום. לפנינו כפי הנראה התצלום המקורי היחיד בעולם.

26x21 ס"מ. קרע קל בשוליים הלבנים בחלקו העליון של התצלום. מצב טוב - טוב מאד.

ציור שמן על בד - דיוקן הפיסיקאי ומהנדס החשמל הנודע, מגדולי הממציאים בכל הזמנים, ניקולה טסלה [1856-1943], מעשה ידי דרקו טופלסקי - חתום ומאושר בידי האמן.

האמן דרקו טופלסקי [Darko TOPALSKI] נולד בנובי סאד, סרביה, בשנת 1976. בוגר "האקדמיה לציור קלאסי" בסרמסקה קמניצה, סרביה. האמן דארקו טופלסקי הוא צייר בן התקופה, אשר יצירותיו מוצגות בתערוכות אמנות בינלאומיות חשובות רבות. טופלסקי החל את דרכו בעקבות ציור של קספר דיוויד פרידריך, ממנו קיבל השראה להתחיל במסע אמנותי משלו, לחקור סגנונות שונים של נופים ודיוקנאות טבע דומם ויצירות מופשטות. ציוריו מתאפיינים בדיוק מרשים, במכחול ססגוני ועשיר הכולל את פרטי הפרטים של הדמות המשורטטת בדקדקנות מרשימה עד כי הדמות המצוירת הינה חיה ועומדת אל מול המתבונן כבמציאות ממש. הצייר היהודי הגדול איזידור קאופמן נשאל פעם על ידי מבקר אמנות מה ההבדל בין יצירה טובה ליצירת מופת, והשיב: אם ניתן להבחין ביצירה בנפש האדם ובאופיו, מעבר לצורתו החיצונית, מדויקת ככל שתהיה בציור, הרי שלפנינו יצירת מופת. הדברים משתקפים היטב ביצירה שלפנינו של דרקו טופלסקי.
עבודותיו שוכנות כבוד באוספים פרטיים וארגוניים רבים ברחבי העולם, בארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, ספרד, בלגיה, יפן, אירלנד, קנדה, רוסיה, הונג קונג, שוודיה, סלובקיה, מקסיקו, סרביה, מונטנגרו, ועוד.

40x30 ס"מ. מסגרת עץ: 43x52 ס"מ. מצב טוב מאד.

גיליון הומוריסטי מלא בקריקטורות העוסקות במלך אדוארד השביעי סביב ביקורו בצרפת בחודש מאי 1903.

בין הקריקטורות המופיעות משולבות גם קריקטורות העוסקות ביהודים. בעמוד האמצע פוסטר גדול נפתח [87x31 ס"מ] בדפוס ליטוגרפי צבעוני המתאר משתה יין צרפתי בו משתתף המלך אדוארד.

גיליון שלם. שדרה מחוזקת בנייר דבק. מצב טוב.

גיליון של מגזין ה L'Éclipse הצרפתי, מיום 23 בינואר 1876 - על גבי שער הגיליון קריקטורה אנטישמית גדולה של היהודי עם הפיאות והאף הארוך יוצא ממחבואו, חתומה: "אנדרה גיל". מהגיליונות האחרונים שיצאו לפני שנסגר סופית באותה שנה.

L'Éclipse היה מגזין צרפתי אשר הופיע בין השנים 1868 עד 1876. בעריכת פרנסיס פולו. את שערי הגיליונות עיטרו איורים גדולים של אישיים מפורסמים בני הדור, בהקשר פוליטי בדרך כלל, אשר נעשו בידי אנדרה גיל.
העיתון נסגר בעקבות איור של נפוליאון השלישי אשר לא מצא חן בעיניו. במשך השנים שיצא ה L'Éclipse הוא פעל תחת הגבלות ממשלה שונות, זאת גם הסיבה שכל גיליון כלל ארבעה עמודים בלבד.

[4] עמודים. 50 ס"מ. מצב טוב.

היהודי הנודד - חמשה פרטי נייר - חוברות כרזות מאוירות וגלויה צבועה ביד. המאה ה־19 וראשית המאה ה־20.

LE JUIF ERRANT כרזה מס' 437 מתוך Fabrique d'images de GANGEL a Metz. גודל: 29x23 ס"מ.

LA MORT DU JUIF - ERRANT - מותו של היהודי הנודד. כרזה אנטישמית צבועה ידנית, מאת המאייר E. phosty, הוצאת Epinal. צרפת, המאה ה־19. נדיר. כרזה גדולה המחולקת ל'סיפור בהמשכים' על היהודי הנודד ששיתף פעולה עם השטן לא מוצא מנוח, ובסופו של דבר נאלץ להתוודות בפני ישו על חטאיו. משמאל בתי שיר בצרפתית המבטאים את תחושות הפחד של 'היהודי הנודד': 'נודד בלי גבול ביאוש נצחי...אינני מסוגל יותר לגרור את רגליי...איך אוכל לברוח מגורלי?...'. 40x30 ס"מ. מצב טוב מאד.

Pondes Enfantine - חוברת שירים ותוי נגינה לילדים - באחד העמודים מופיע שיר היהודי הנודד ואיור גדול בדפוס ליטוגרפי של היהודי הנודד מגיע לעיירה. חסר כריכה אחורית. קרעים בשדרה.

גיליון ה LE CHARIVARI HEBDOMADAIRE SATIRIQUE ILLUSTRE - "החתול" הצרפתי - "השבועון הסאטירי המאויר", מיום 2 במרץ 1929. בעמוד השער טרוצקי בדמות "היהודי הנודד".

LE JUIF ERRANT - גלויה צבועה ביד עם סצינת היהודי הנודד ותוי נגינה לשיר היהודי הנודד. צרפת, ראשית המאה ה־20.

מצב כללי טוב מאד.

ששה גליונות מוקדמים של העיתון האנטישמי הארסי La Libre Parole בעריכת העיתונאי התועמלן האנטישמי אדוארד דרימון מייסד הליגה האנטישמית בצרפת. חודשים שונים בשנים 1894-1895.

בשער הגיליון מיום 19 במאי 1894 קריקטורה גדולה המציגה "הצעה" לבול הדואר הצרפתי החדש. ארבע ההצעות מציגות קריקטורות אנטישמיות המתארות את ההשתלטות של משפחת רוטשילד על הכלכלה הצרפתית. באחת ה"הצעות" נראה יהודי מועף באמצעות מטאטא החוצה מצרפת. למטה מופיע הכיתוב האנטישמי: "התחרות על בול הדואר החדש. שלחנו את ארבע הדוגמאות שלמעלה, הן קיבלו סירוב חסר רחמים... מכיוון שההצעות הללו פשוט מעולות... אנחנו מערערים על פסק דין זה לאנשים שרוצים לחלוטין להשתחרר". בעמודי הפנים קריקטורה בצורת "סיפור בהמשכים" על היהודי הרמאי, וכן ביתר הגליונות.

המגזין "לה ליבר פארול" (La Libre Parole; "המילה החופשית") יצא לאור כשבועון על ידי העיתונאי האנטישמי אדוארד דרימון (1844-1917). בשער כל גיליון קריקטורה אנטישמית גדולה מודפסת בצבע. בחלקו העליון מימין של עמוד השער של כל גיליון הופיעה הסיסמה: "!La France aux Français" - 'צרפת לצרפתים'. בעמודי הפנים מאמרים אנטישמים בגנות היהודים, ובסכנה המאיימת על צרפת מנוכחותם.

עיתונו של דרימון היה הראשון לפרסם את דבר מעצרו של אלפרד דרייפוס ב 1 בנובמבר 1894 - בעמוד הראשון של העיתון הופיעה הידיעה על מעצרו של דרייפוס. דרימון התגאה בתרומת מאמריו ועיתונו למניעת מה שכינה "נפילת צרפת בידי היהודים". הארסיות האובססיבית של מאמרי דרימון בימי פרשת דרייפוס עוררה עלייה ניכרת במכירות עיתונו, שהגיע לתפוצה בת מאה אלף עותקים. דרימון הפך בזמנו לפופולרי על ידי מסריו המסיתים נגד היהודים והקפיטליזם, ועל ידי דיבורו הלוחמני והמלהיב את ההמונים והתגאה בכך שנעשה מעין "אפיפיור של האנטישמיות". להשקפותיו היו הדים גם מעבר לגבולות צרפת, והן השפיעו כעבור עשורים אחדים על מדיניות משטר וישי ועל משתפי הפעולה עם הנאצים בצרפת בעת מלחמת העולם השנייה.

6 גיליונות שלמים 38 ס"מ. מצב כללי טוב.