"ועל כולם תסמר שערות ראש, הגע בעצמך מצאו חתיכת בשר ברחוב, שכמה חנויות טרפה אבל רובם כשר, האם יהין איש או אשה לאוכלו מדין רוב, וכ"ש תקרובות ע"ז [עבודה זרה] החמורה שבחמורות, וחייבין לציין שאפילו יש דין שמותר מדין רוב, כל יהודי יקדש עצמו ויפרוש מהם..." - מכתב פסק הדין בענין פאות הנכריות לנשים, המגיעות לארץ מהודו, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה שטרנבוך. [תשס"ד, 2004].
במכתבו שפורסם בעיצומה של הפרשייה אשר הסעירה את הציבור החרדי והדתי בארץ ישראל בשנת תשס"ד אשר נדרשו לה כל גדולי הפוסקים בארץ ובעולם, לאחר שהתגלה שפאות רבות ששווקו בארץ שמשו לתקרובת עבודה זרה בהודו. הגאון מאריך להסביר את נימוקיו לאסור גם פאות שיש בהן ספק שהגיעו מהודו, מטעמים שונים וקובע את דינו הלכה למעשה: "ולמעשה אנו פוסקים כשיש חשש בעיקר הפאה בשערות הודו כמו מקוריאה או סוגים שונים מאירופה ואי אפשר לברר בודאי שאינו מהודו (המוכרים אפילו חרדים לא מאמינים כלל) ונשאר ספק, מצוה לבערם מהבית ולא תביא תועבה בביתך, ובשאר חששות שמעורב בו כמה שערות לבד צריך לשאול מורה הוראה שיברר הדברים ויורה...".
דעתו של הרב שטרנבוך לאסור גם מספק, הצטרפה לדעת גדולי הפוסקים שדנו בשאלה באותה העת ובראשם הרב אלישיב ופסקו לאסור, ואלפי נשים חרדיות הפסיקו לחלוטין ללבוש כל סוג פאה שהיא, כל זמן שלא נתברר בדיוק מקור השיער ממנה נעשתה הפאה.
[1] דף. 30x21 ס"מ. מצב טוב מאד.
