תצלום נדיר בו נראית חברת מפקדת האצ"ל (ולאחמ"כ חברת הכנסת) - אסתר רזיאל נאור בזמן מאסרה בידי הבריטים בבית הסוהר לנשים בבית לחם. בגב התצלום מופיע שמה של נאור באנגלית, מספר האסיר שלה, והתאריך 8/3/1944. אסתר רזיאל-נאור (1911-2002): חברת מפקדת האצ"ל ואחותו של מפקד האצ"ל דוד רזיאל, ולאחר מכן חברת הכנסת מטעם תנועת החרות. נולדה בעיירה סמורגון באיזור וילנה. ב-1914 עלתה עם הוריה ואחיה, לארץ ישראל. סיימה את בית-המדרש למורות על שם לוינסקי בתל אביב, וב-1935 עברה לירושלים, שם לימדה בבית-ספר בשכונת תלפיות.
ב-1932 הצטרפה לבית"ר וארגנה את "התאים הלאומיים". במקביל לפעולתה באצ"ל ובבית"ר, המשיכה לעסוקה בהוראה. ב-1936, עם פרוץ המרד הערבי הגדול, הצטרפה לאצ"ל בעקבות אחיה דוד רזיאל. באצ"ל גברו קולות הקוראים לתגובה צבאית נגד הערבים. באוגוסט 1936 לקחה רזיאל-נאור לראשונה חלק בפעולת תגמול, שכללה יריות וזריקת רימונים לעבר רכבת חולפת. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1939, הייתה לקריינית הראשונה בתחנת השידור של האצ"ל, קול ציון הלוחמת, וכן עסקה בכתיבה בעיתון "המשקיף", ולאחר סגירתו, בבטאון תנועת החרות. בתרצ"ט נישאה ליהודה נאור. בשנת 1943 צורפה למפקדת האצ"ל.
ב-4 במרץ 1944 הובא לבית הוריו של דוד רזיאל משדר רדיו, לאחסון ללילה אחד. באותו לילה ערכה המשטרה הבריטית חיפוש בבית, החרימה את המשדר ועצרה את רזיאל-נאור ואת בעלה יהודה נאור. רזיאל-נאור הובאה לבית הסוהר לנשים בבית לחם כשהיא בהריון. ב-18 באוגוסט 1944, לאחר שבעה חודשי מעצר, שוחררה, וכעבור זמן קצר ילדה את בתה. על רזיאל-נאור הוטל מאסר בית, והיא נלקחה לחקירה לעיתים תכופות.
לאחר קום מדינת ישראל הצטרפה נאור לתנועת החרות ונבחרה מטעמה לכנסת, מהראשונה ועד השביעית. לאורך 25 שנות כהונתה בכנסת שימשה יו"ר הסיעה והייתה נציגתה בוועדת החינוך והתרבות.
תצלום כפול בו נראית נאור מישירה מבט אל המצלמה עם מספרה האישי על גבי חולצתה, ובצדודית. מצורפים שני תצלומים נוספים של נאור, האחד בהיותה צעירה לימים, והשני בערוב ימיה עם בני משפחתה. 9x6 ס"מ. מצב טוב מאד.
