אוסף גדול של מסמכים פנימיים ופרוטוקולים של ישיבות מסדר 'בני ברית' לשכת ביאליק בתל אביב. שנות ה־30 וה־40.
המסדר העצמאי של בני ברית הוא ארגון חברתי יהודי שנוסד בניו יורק בשנת 1843, על ידי שנים עשר מהגרים מגרמניה, ובראשם הנרי ג'ונס. עקרונות 'בני ברית' זהים באופן כללי לעקרונות 'הבונים החופשיים', אך משום שלשכות רבות של הבונים החופשיים התנו הצטרפות אליהן בהשתייכות לדת הנוצרית, לכן נדרשו היהודים לפתרון נפרד. חברי הארגון פעלו לאחד את עם ישראל תחת עקרונות משותפים של מוסר ואחדות, והקימו לשכות בכל רחבי העולם.
בארץ ישראל הלשכה הראשונה הוקמה בשנת תרמ"ח [1888], ועל חבריה נמנו בין היתר ר' אברהם משה לונץ, אליעזר בן-יהודה, דוד ילין, וישראל דב פרומקין. היה זה הארגון הראשון בארץ שניהל את ישיבותיו בעברית. בארץ ישראל, הקים הארגון את גן הילדים העברי הראשון, וספרייה עברית גדולה. חבריו נלחמו בגזרות הממשלה הטורקית נגד עליית יהודים, ונגד איסור מכירת נכסים ליהודים. בשנת תרפ"ט [1929] התכנסה ועידת בני ברית בזיכרון יעקב, לנשיא הוועידה נבחר ראש עיריית ת"א מר מאיר דיזנגוף. בוועידה נדונו עניינים שוטפים כגון הרחבת פעילות הארגון בא"י והמשך המאבק במיסיון והחינוך הזר בארץ, המשך הוצאת בולטין הארגון והחלטות מעשיות נוספות.
אוסף המסמכים הפנימיים שלפנינו מתעדים את פעילותה של 'לשכת ביאליק - אגודת חורין בני ברית', התל אביבית, בשנות ה־30 וה־40. מאות מסמכים 'פנימיים' העוסקים ביחסה של הלשכה לתנועה הציונית, פרוטוקולים של ישיבות העוסקות בעקרונות הארגון ופעילותו ביחס ללשכות אחרות, מינוי חברים, תוכנן של 'ישיבות סגורות', ועוד.
* כ-200 מכתבים בכתב יד ובמכונת כתיבה, שהוחלפו בין חברי הארגון והלשכות השונות בארץ (בהן לשכת "שער ציון", "יעקב", "הגליל" ואחרות). מרביתם מהשנים 1945 ו-1946.
• כ-100 מסמכים, רובם מודפסים במכונת כתיבה וחתומים בכתב-יד, הכוללים פרוטוקולים של אספות, דו"חות, רשימות חברים ומסמכים נוספים. רובם מסוף שנות ה־30.
סך הכל כ-300 פריטים, חלקם מתויקים באוגדן ישן של האגודה. בחלק מהמסמכים חתימות של ראשי הלשכות בכתב-יד וחותמות דיו.
הארגון קיים למעשה עד ימינו, והינו אחד הארגונים היהודיים הגדולים בעולם.
מצב כללי טוב. קרעים במעטפת האוגדן.
