אוסף מסמכים, הקשורים בעיזבון שהותיר ד"ר משה וואללאך - מנהל ומייסד בית החולים 'שערי צדק' בירושלים. מרבית המסמכים מסוף שנות ה־50. מופיעים כמה מסמכים מוקדמים יותר שנכתבו בידי ד"ר וואלך עצמו ומתייחסים לעיזבונו. מרבית המסמכים מודפסים במכונת כתיבה עם חתימות ידם של הנוגעים בדבר.
בין המסמכים: 'הצהרה והתחייבות' שהגיש ד"ר וואלך בתמוז תשי"ב [1952] בה הוא מאשר כי נתן רשות בלתי חוזרת לאחיו מר לודביג וואללאך ולילדיו לבנות כל אחד בנפרד בנין על מגרשו הגובל עם בית החולים שערי צדק והשייך לבית החולים - חתום בחתימת ידו, סעיפים מתקנון המיוחד של בית החולים הכללי לבני ישראל שערי צדק ירושלים תובב"א שנוסחו על ידי ד"ר וואלך, מסמכים הקשורים בתפיסת נכסיו של ד"ר וואלך לאחר פטירתו, מסמכים הקשורים במוציאים לפועל של צוואתו של ד"ר וואלך לאחר פטירתו (ספטמבר 1958), מסמכים הקשורים במס העיזבון של ד"ר וואלאך, ומסמכים נוספים הקשורים בעיזבונו. כמו"כ מופיעים מספר מסמכים מוקדמים בהם 'התקנון המיוחד של בית החולים הכללי לבני ישראל שערי צדק ירושלים', וכן מסמך אחר עם תקנות ששונו, תשובת מדינת ישראל לד"ר וואלאך בבקשתו להעביר את הכביש העובר ליד בית החולים שערי צדק - ינואר 1953 - חלקם חתומים בחתימת ראש עיריית ירושלים גרשון אגרון, וחלקם חתומים בידי שלמה זלמן שרגאי ראש עיריית מערב ירושלים, ועוד. ראה גם מכירת 'דיינסטי' מס' 9 פריט מס' 261.
ד"ר משה וואלך [1866-1957]: רופא יהודי ממוצא גרמני, מדמויות ההוד בירושלים של מעלה, יוזם, מייסד, ומנהל בית החולים 'שערי צדק'. בצעירותו למד רפואה בברלין ובווירצבורג. הגיע לירושלים בדצמבר 1890 בגיל 24, בשליחותו של "ארגון הפקידים והאמרכלים" באמשטרדם שסייע ליישוב היהודי בארץ. באותה תקופה היו בירושלם כולה עשרה רופאים יהודים בלבד. בהגיעו לירושלים נעשה מקורב לרבי יוסף חיים זוננפלד. בשנת 1901 הקים ד"ר וואלך את בית החולים 'שערי צדק' שנקרא על שם השכונה בה שכן, באמצעות כספים שאסף בחו"ל. סיפורים אינספור סופרו על אישיותו הנפלאה אשר מיזגה מדות סותרות - כלפי חוץ הראה פנים נוקשות, אך בלבו הרחב דאג באופן אישי לחולי העיר במסירות נפש יום ולילה. בית החולים שהקים נחשב בזמנו למשוכלל והמתקדם במזרח התיכון. ד"ר וולך היה גם מנהל בית החולים וגם הרופא הראשי בו, הוא תמיד נשא עליו את צרור מפתחות בית החולים שאת כל דלתותיו נעל בעצמו, ואף יוחד לו חדר בו היה גר בתוך מבנה בית החולים. כה היתה דומיננטית דמותו של ד"ר וואלך בבית החולים ובירושלים בכלל עד כדי כך שבמשך תקופה ארוכה כונה בית החולים על ידי הציבור הירושלמי בשם "בית החולים וולך". וילהלם השני, קיסר גרמניה, העניק לד"ר וואלך תואר כבוד, כשביקר בירושלים, ובשנת 1944 אף קיבל מהנציב העליון את אות הכבוד של הקיסרות הבריטית. בזקנתו קיבל ד"ר וולך את התואר אזרח כבוד של העיר ירושלים על פעליו הרבים. (לפניו היו רק ארבעה אנשים שקיבלו את התואר: חיים ויצמן, יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון והרב יהודה לייב פישמן מימון). ד"ר וואלך נפטר בשיבה טובה בגיל תשעים. בהלוויתו השתתף המון רב, והוא נקבר בבית העלמין שערי צדק הסמוך לבית החולים. בצידו של בית העלמין קרוי רחוב על שמו.
כ [80] דפים בסה"כ. נתונים בתקייה מקורית משנות ה־50. מצב כללי טוב.
