מכתב מטעם 'הועד לעזרת יהודי סובאלק והסביבה' בתל אביב' בבקשת עזרה דחופה מיוצאי הקהילה ששהו בארץ ישראל לבוא לעזרתם של פליטי השואה שנותרו בסובאלק בתום המלחמה. 10 ביולי 1946. הדפסת סטנסיל.
הועד מתאר את הידוע לו אודות הניצולים שנמצאים בסובאלק ואת מצבם:
"בסובאלק נמצאים עד 14.6 - 72 יהודים, כולם חזרו מרוסיה בעירום ובחוסר כל ומשועים לעזרה מהירה. בפי כולם הבקשה לדאוג לרישיונות עלייה... מספרם מגיע עד עכשיו ל - 280 איש...' במכתבו מפרט הוועד את המצרכים המתבקשים עבור הניצולים וכוללים:
נעליים, ויטמינים מרוכזים, בגדי צמר וסבון' ומוספים (בהדגשה במקור):
'אנו פונים בפעם נוספת ליהודי סובאלק הנמצאים בארץ ישראל שיגישו עזרה לאחינו פליטי החרב!'
בעמוד השני, וכן בגבם של שני הדפים מפרט הועד את שמותם של יהודים מסויימים השוהים בסובאלק. מופיעים שמות של כמה עשרות יהודים שנמצאים עדיין בסובאלק וכתובות בהם הם שוהים על פי דיווח שהגיע מהגאון רבי דוד ליפשיץ רב העיר: '
ר' שלמה גוטמן ובנו... מחפשים עדיין את בתם הפעוטה שנמצאת אצל נכרים... האלמנה רבקה סאלאמאנסקא ובנותיה (בעלה נהרג בתחילת המלחמה)'.
סובאלק - עיר במחוז פודלסיה שבצפון-מזרח פולין. טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר ובכפרי המחוז שלה כ- 8,000 יהודים, מתוכם כ- 6,000 בסובאלק עצמה. בשנות השלושים התרבו האירועים האנטישמיים בעיר, ונערכו פעולות חרם נגד היהודים בה, לרבות ניפוץ שמשות חנויות ובתי יהודים, הכאת יהודים, והפצת כרזות אנטישמיות. ביום 6 באוקטובר 1939 נכנסו לעיר כוחות גרמנים, והחלו במעשי התעללות פומביים ביהודיה, בשוד חנויות היהודים, ובשליחת זקני היהודים לעבודות פרך. כמו כן, הופקעו המוסדות הדתיים והתרבותיים היהודיים, הוצא צו איסור על השחיטה הכשרה, ונאסר על יהודים להתאסף בקבוצות. ביום 23 באוקטובר נמסר לרב דוד ליפשיץ [רבה האחרון של סובאלק, הצליח להימלט ולהגיע לארצות הברית] כי על היהודים בעיר להתפנות מבתיהם בתוך שלושה ימים. בתום מספר ימים, נמלטו רוב יהודי העיר לאזורי ברית המועצות וליטא, ולא מעטים מתו בדרכם. כ- 2,000 היהודים שנותרו בעיר גורשו על ידי הגרמנים למחוז לובלין, ורובם המכריע נספה בשואה. כמו כן, נספו חלק גדול מהנמלטים לליטא.
לאחר סיום המלחמה חזרו כמה עשרות יהודים לעיר, ומצאו כי בית המדרש של העיר נשרף, ובית העלמין הוחרב. את בית הכנסת הגדול של העיר פירקו רשויות פולין בשנות החמישים. בשנת 1957 נותרו בעיר 11 יהודים בלבד.
[4] עמ'. 33x21 ס"מ. הדפסת סטנסיל. כתמים. מצב טוב.
