"ב"ה יום י"ט לחדש תמוז שנת תרצ"ז פעה"ק ירושלם ת"ו בצאתי את הארץ הקדושה למעינות הרפואה בתקוה לשוב לשלום בע"ה לאה"ק תוב"א, אפרוש כפי בתפלה וברכה עבור כל אלה אשר סייעו ועזרו לטובת החזקת שומרי שביעית, לכל התורמים ולכל המשתדלים ובראשם מנהלי הועד העומדים על המשמר להרחיב את מעשה צדקה זו. הקב"ה ישלם שכרן וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם ויזכו לראות בישועת ישראל ובגאולה שלמה בב"א". מכתב מרגש בחתימת הגאון המהרי"ץ דושינסקיא, בו הוא כופל בברכות עבור כל העוסקים במצוות השמיטה. הגאון מוסיף ומבקש כי כל עדת ירושלם אשר השתתפה ב"מפעל נשגב זה" תמשיך את העבודה הקדושה "להיות עושים ומעשים... להגדיל את הפעולה ולהאדירה", ומסיים וכופל בברכות לשומרי מצות שביעית: "ובזכות מצות שביעית נזכה כולנו יחד לראות את הארץ הקדושה בנויה על תלה, וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה, כעתירת החותם יוסף צבי דושינסקיא"
מכתבים 'ציבוריים' אשר נועדו לכלל העדה מהמהרי"ץ דושינסקיא הינם נדירים ביותר.
הגאון רבי יוסף צבי - המהרי"ץ דושינסקיא [תרכ"ח-תש"ט 1868-1949], מגדולי גאוני הונגריה ומגדולי התורה המפורסמים בדורו, בצעירותו למד אצל רבי שמחה בונם סופר, רבה של פרשבורג, ואצל רבי משה פולק, רבה של בוניהד. כיהן ברבנות בגאלאנטה ובחוסט, שם גם עמד בראשות ישיבות מהגדולות והחשובות בהונגריה. בשנת תרצ"ג, עלה לארץ ישראל למלא את מקומו של רבי יוסף חיים זוננפלד כרב ראשי של "העדה החרדית" בירושלים ובארץ ישראל. בירושלים הקים מחדש את ישיבתו "בית יוסף צבי" על שמו ומסר בה שיעורים. הנהיג ברמה את היהדות החרדית בארץ ישראל.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 29x22 ס"מ. מצב טוב מאד.
