Breendonck camp de tortures et de mort - ברנדונק מחנה העינויים והמוות מאת אסיר המחנה Boris Solonevitch הוצאת Goemaere. בריסל, 1944 - מהדורה ראשונה. צרפתית.
עדות מוקדמות של אסיר בלגי שנתפס בידי הגסטפו והובל למחנה ברנדונק, ושהה בו בתקופה של ארבע שנים!. סיפור הדברים מתחיל ממש ביום הראשון שהגיע למחנה - חקירה של הגסטפו, גילוח הראש, סימונו במספר אסיר, כליאה בצינוק ביחד עם עוד 20 אסירים, והצפייה המחרידה דרך החלונות בקבוצה גדולה של יהודים שעוברת עינויים מתישים בחצר ממש מול התא בו נאסר, וההפנמה המהירה שהגרוע מכל עוד לפניו. בשנים בהם נאסר במחנה הועסק בעבודות כפייה קשות - חפירת תעלות ללא אמצעי חפירה, והובלה אינסופית של עפר ואבנים במריצות עד אפיסת כוחות, עבר עינויים קשים, איבד כחצי ממשקלו, ולבסוף בתחבולות שונות שרד את המלחמה. בספר מתאר הוא לפרטים את חיי היומיום הקשים במחנה, תוך שהוא מספר על סצינות קשות ביותר להם היה עד- בן שפגש את אביו במחנה, ולאחר זמן נאלץ לראותו מוצא להורג, חבריו האסירים שהתמוטטו למוות תוך כדי עבודות הכפייה, שיטות העינויים המחרידות של הגסטפו במיוחד כלפי היהודים, ולבסוף השחרור והחופש, והחזרה לחיים.
ברנדונק שמש בעבר כבסיס צבאי מבוצר של הצבא הבלגי בין הערים אנטוורפן ובריסל שבבלגיה. בזמן הכיבוש הגרמני בבלגיה במלחמת העולם השנייה שמש כמחנה מעצר, שבו נכלאו גם יהודים מקהילת בלגיה. ב-20 בספטמבר 1940 הגיעו האסירים הראשונים למבצר. נכלאו בו קומוניסטים בלגיים, אנשי מחתרת, בני ערובה שנתפסו על ידי הגרמנים, יהודים מקהילת בלגיה וגם פושעים פליליים. בשנה הראשונה לקיום המחנה היו היהודים כמחצית אוכלוסיית האסירים בו. הם הוחזקו בו בהפרדה מן האסירים האחרים. בין השאר נכלאו במבצר הרב שלמה אולמן, הרב הראשי לקהילת יהודי בלגיה, וראשי איגוד יהודי בלגיה. האסירים שהו במבצר בממוצע כשלושה חודשים לפני שנשלחו למחנות ריכוז בגרמניה, אוסטריה ופולין. האסירים סבלו מתנאי חיים קשים, הרעבה, מניעת טיפול רפואי ויחס אכזרי מצד סגל המחנה, והם הועבדו בעבודות כפייה; הגרמנים גם קיימו במבצר חקירות, עינויים והוצאות להורג בתלייה. במחנה נחקרו אסירים 'פוליטים' שונים תחת עינויים קשים. המפקד הגרמני הראשון של המבצר, פיליפ שמיט, הועמד לדין בבלגיה ב-1949, הורשע, נדון למוות והוצא להורג ב-1950.
112 עמ'. 20 ס"מ. קרעים קלים בשדרה. מצב טוב.
