דף מהספר הקדוש 'לבושי שרד' בכתב יד קדשו של הגאון המחבר, האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל 'לבושי שרד' ו'ערבי נחל'. ביאורים ופסקי דינים להלכה ולמעשה בדיני טריפות, בכתב יד קדשו של המחבר הרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ. דף כתוב משני צדיו, כתיבה נאה ומסודרת. 'שמלה חדשה' וסביבו הספר הקדוש 'לבושי שרד'.
הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ [תקט"ו-תקע"ד 1756-1814] מגדולי ומורי ההוראה בדור, מגאוני גליציה המפורסמים - אב"ד חורוסטקוב וסורוקה. גאון מופלא בנגלה ובנסתר. ספרו 'לבושי שרד' על השולחן ערוך הינו ספר היסוד והפסק על הלכות טריפות אשר כל בית ישראל נשען עליו. ספרו הנודע "ערבי נחל" - דרשות חסידיות על סדר חמישה חומשי תורה - מספרי היסוד של החסידות המושתת על יסודות החסידות של הבעל שם טוב - לאחר צאת ספרו זה שמע גדלותו הגיע לכל קצוות הארץ ובני קהילתו קיבלוהו עליהם והפכו להיות לו לחסידיו הדבקים, ואף סיפרו אודותיו שזכה לגילוי אליהו. כל ימיו היה בתעניות וסיגופים (ובפרט תעניות חלום). את חידושיו החל להעלות על הכתב כבר בגיל צעיר, וכבר בחיבורו הראשון "מגילת סתרים" - ספר מוסר וביאור על פרק הראשון שבתהילים, נתפרסם לאחד הגדולים בתורת הנסתר. עם התיישבותו בסורוקה, החל בפעולות לרומם את קרן התורה בעיר ולהרבות בה תלמידי חכמים שוקדים על דלתי תורה. הקים ישיבה לתלמידים, אותה ישיבה הייתה הראשונה במחוז בסרביה כולו, ומכל קצוי המדינה החלו נוהרים תלמידים מצוינים לפתחה.
רבותיו מגדולי החסידות, רבי דוד שלמה על חבורת תלמידי רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ואף הביא שמועה משמו בספרו ערבי נחל (פרשת כי תשא). רבו המובהק הוא רבי משולם פייבוש הלר מז'אבריז, מחבר הספר "יושר דברי אמת". את רבו זה הוא מזכיר בספרו לבושי שרד (בחלק אורח חיים סימן קסח ובסוף חלק יורה דעה). לבד מרבותיו אף עמד בקשרים עם גדולי החסידות רבי יעקב שמשון משיפיטובקה, רבי ברוך ממז'יבוז', רבי לוי יצחק מברדיטשב, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, רבי אריה ליב מוולטשיסק ורבי חיים מצ'רנוביץ, אשר באו בהסכמות על ספריו. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה
"חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". הרה"ק רבי חיים מטשרנוביץ בעל 'באר מים חיים' כותב עליו:
"האיר מפני המזרח אור תורה של כבוד הרב הגאון הנשר הגדול בוצינא דנהורא תפארת ישראל... וראיתי שדברי הספר המה דברי האורים המאירים ומתנוצצים לכל עבר ופינה".
בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר הקודש צפת. בדרכו הפליג באוניה אחת עם רבי מנחם מנדל משקלוב, שעלה לארץ במסגרת עליית תלמידי הגר"א והשניים נעשו ידידים. בצפת דרו באותה העת העולים החסידים שעלו זה מכבר, ובה שקד על סיום כתיבת ספרו 'לבושי שרד', וכן על חיבורים נוספים אשר נותרו בכתב יד ולא נדפסו, ביניהם חיבור גדול על מסכת גיטין, שכונה 'טיב גיטין', והחיבור כד הקמח על המסכתות בבא קמא, בבא מציעא וחולין ('קמח' – ראשי תיבות קמא מציעא חולין), וחיבור על אבן העזר שאבדו בלא להותיר עקבות. בצפת הסתיר את גדלותו, השיל מעליו את אדרת הרבנות, ונהג כאחד מפשוטי ישראל והסתיר עצמו במסווה של 'מלמד תינוקות'. לאחר יותר מחמש שנים שעשה רבי דוד שלמה בארץ ישראל, נפטר ביום כ"ב לחודש חשוון שנת תקע"ד, כבן שישים היה בפטירתו. ונטמן בבית העלמין שבצפת, במערת קבורה עם כמה צדיקים, ביניהם רבי אריה לייב מוולטשיסק, ורבי אברהם דב מאבריטש.
2 עמ', 21 ס"מ. פגעי עש משוקמים מקצועית כמעט ללא פגיעות טקסט. כרוך בכריכת עור חדשה נאה ומפוארת.
