דרשה ארוכה בכתב ידו של מרן הבן איש חי במעלת התשובה, ומלחמת היצר, מעלת עסק התורה ולימוד המוסר, וגודל השכר לבאים לשמוע הדרשה. נכתבה על ידו בחודש אלול לקראת ראש השנה. 18 עמ' בכתי"ק שלא הודפסו מעולם! מרן מאריך לבאר את מעלת התשובה והסליחות בחודש אלול. ומפרש את מדרש חז"ל: "ונשובה לפרש בס"ד דברי המדרש שהתחלנו בו תקעו בחודש שופר, חודש - חדשו מעשיכם שופר - שפרו מעשיכם אמר הקב"ה אם שפרתם מעשיכם לפני הריני עושה לכם כשופר הזה מה השופר הזה מכניס בזו ומוציא בזו גם אני עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ומרחם אתכם והופך לכם מדת הדין למדת רחמים". ומבאר מרן כי היצר הרע עובד ללא הרף ומחפש בתחבולותיו כיצד להפיל את האדם ברשתו. העצה שנותן מרן לנצח היצר היא שבכל שנה יחדש האדם מנהגים חדשים בעבודת ה', ובכך יתייאש היצר, שיראה שלא די שאינו נופל ברשתו, אלא עוד מחדש לו מנהגים ודרכים בעבודת ה'. וזו הכוונה במלות המדרש: "חדשו מעשיכם" - "שפרו מעשיכם", היינו, שבמעשים הטובים יתחדש האדם וישתפר, ובכך יהפוך את מידת הדין למידת רחמים וינצח את היצר. עוד מוסיף מרן לחדש עניינים במעלת עסק התורה בשבת, ובלילות: "וכן אם דרכו לקום כל לילה באשמורת לעסוק בתורה שהיא מנוחת הנפש" וכו' ומכוון לדברי האר"י בשער הפסוקים כי הנפש בחצות הלילה סובלת מהשינה, ולכן יש לאדם לקום בחצות ולעסוק בתורה, וזהו מנוחת הנפש האמיתית על ידי עסק התורה. לנשים מייעץ מרן ללמוד מוסר, וכידוע מרן חיבר ספר מיוחד של מוסר לנשים "קאנון אל נסא" (חוקי הנשים). כמו"כ מוסיף ומבאר מרן את "גודל מעלת הקדיש שמסוגל לכפרת עוונות", וכן גודל מעלת עניית אמן שזוכה עי"ז לשפע גדול וכו'. מעניין לציין נקודה נוספת שמתייחס אליה מרן בדרשה שלפנינו: הוא מבאר את מעלת הציבור בכך שבאים לשמוע הדרשה, ומבאר את דברי הגמ' במסכת ברכות: "אגרא דכלה דוחקא" שהשכר הגדול של הבאים לשמוע הדרשה הוא על הדוחק שמצטופפים לשמוע, יותר מעל עצם שמיעת הדרשה. וכידוע לדרשות הארוכות של מרן בבית הכנסת הגדול "צלאת אל כבירי" שבבגדאד, היו מגיעים קהל עצום של בין עשרת אלפים לחמש עשרה אלף איש ויושבים בדוחק גדול, ונעשה נס שהיה קולו נשמע למרחוק ללא רמקול, והקהל היה יושב שעות ארוכות בדוחק לשמוע דרשתו. וכאן בדרשה שלפנינו גילה לקהל מרן גודל שכרם שיבטחו שאין יגיעתם לריק, והדוחק עצמו שמצטופפים ובאים יעלה להם לשכר גדול יותר מעצם שמיעת דברי פי קדשו. בתוך הדברים מברך מרן פעמיים: "קל שד-י יהיה בעזרתנו אמן כן יהי רצון". רבי יוסף חיים מבגדד בעל ה'בן איש חי' [תקצ"ג-תרס"ט 1833-1909], גדול חכמי עירו וארצו, תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו וצדקתו. כל רבני ודייני בגדד נכנעו למוצא שפתיו, מנהיגה הבלתי מעורער של יהדות בבל כולה. 'חד בדרא' בנגלה ובנסתר וגדלותו נתפרסמה בכל רחבי תבל. בשנת תרכ"ט בנסיעתו לארץ ישראל נתגלה אליו מלאך מן השמים וגילהו כי נשמתו שרשה בנשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מחיבוריו: 'בין איש חי', 'בן איש חיל', 'רב פעלים', 'בן יהוידע' ועוד. [18] עמ'. תשעה דפים כתובים משני צדיהם. מצב טוב מאד.
תפריט
חיפושים פופולרים
חיפושים פופולרים
